הזדמנות בדלק תמלוגים
הצעות רכש וכניסה של משקיעים חדשים הם שני אירועים שברוב המקרים יוצרים באזז בשוק ההון ועניין סביב המניות הנרכשות. נציג מקרה אחד, שנשאר מתחת לרדאר של המשקיעים, השתלטותה של קרן אסנס פרטנרס על חברת דלק תמלוגים לפני כחודש.
מדובר לדעתנו באחת העסקאות ההזדמנותיות שנעשו השנה, אך באופן מפתיע, בימים אלו, מחיר המניה בשוק, נמוך אף יותר ממחיר המניה, שלפיה השקיעה קרן אסנס. עד לא מזמן החזיקה קבוצת דלק בכ-40% ממניותיה של דלק תמלוגים, אך במסגרת מכירת החיסול שביצע יצחק תשובה (בה גם נמכרה גם דלק ישראל ללהב), נמכרו רוב מניותיה של דלק תמלוגים לקרן אסנס בשתי עסקאות. האחת רכישה ישירה והשנייה הצעת רכש, שבה גם השתתף הציבור וסך הכל הגיעה קרן אסנס להחזקה של 50.8% ממניותיה של דלק תמלוגים, שנרכשו לפי מחיר מניה של 5.75 שקל ולפי שווי חברה של 115 מיליון שקל שהם כ-35 מיליון דולר.
כדי להבין מדוע מדובר במחיר הזדמנותי, נבין בראש ובראשונה מי זאת דלק תמלוגים.
דלק תמלוגים היא חברה המחזיקה את הזכות לקבלת תמלוג על מ31.25% ממאגר תמר. תמלוג על, הוא תשלום "על פי הבאר" דהיינו, אחוז מסוים משורת ההכנסות של מאגר תמר, בדומה מאוד לתמלוג שמשולם למדינה. במילים אחרות, המדינה זכאית ל-12.5% מסך ההכנסות של מאגר תמר ואילו חברת דלק תמלוגים זכאית ל 4.875% מסך ההכנסות מחלקה במאגר שעומד על 31.25%. בשורה התחתונה, דלק תמלוגים זכאית לתמלוג בגובה 1.52% משורת ההכנסות של כל מאגר תמר.
ההבדל בין החזקה בזכות לתמלוג על, לעומת החזקה באחת משותפויות הגז הוא גדול. משקיע באחת משותפויות הגז המחזיקות במאגר תמר כגון ישראמקו ותמר פטרוליום, רואה לנגד עיניו את רווחי השותפות משמע, הכנסות בניכוי הוצאות. שינויים בעלות ההפקה (לרבות צורך בהנזלת הגז – תהליך יקר מאוד), שינויים ברגולציה ובמיסוי והשקעות בחיפוש אחר מאגרים חדשים, מפחיתים את הרווח והתזרים. אך עבור משקיע בתמלוג העל, שורת ההכנסות היא הדאגה היחידה.
דלק תמלוגים היא חברה ייעודית שהוקמה ב-2018. החברה גייסה כסף בהון מניות ואגרות חוב ורכשה בכספי ההנפקה מקבוצת דלק את הזכויות לתמלוג העל, מהחזקותיה של דלק קידוחים (22% מהמאגר) ושל תמר פטרוליום (9.25% מהמאגר). הרכישה בוצעה לפי מחיר מניה של 10.87 שקל למניה ושיקפה לדלק תמלוגים שווי של 217 מיליון שקל או כ-60 מיליון דולר. מיד לאחר ההנפקה, נכנסו קרנות ההשתלמות של המורים להשקעה בחברה והפכו לבעלי עניין, בתמורה להשקעה לפי שווי דומה.
שנת הקורונה, 2020, טלטלה את מניות האנרגיה בשוק המקומי. מחירי הנפט שהתרסקו ועלו בחזרה, עשו שמות במחיריהן של שותפויות הנפט והשפיעו בעקיפין גם על דלק תמלוגים. בגזרת המאקרו, התמתן הביקוש הצפוי בשל הנחיות ויעדים אגרסיביים של משרד האנרגיה, לקדם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030. לפי פרסומים של רשות החשמל, הצפי שעד 2030, שעור ייצור החשמל מגז שעמד בשנת 2019 על 64% צפוי להגיע לשיא של 78% בשנת 2025, לאור הסבה של תחנות פחמיות לגז טבעי, אך יקטן לרמה של 70% לקראת 2030.
בתקופה האחרונה, אחד השחקנים הקטנים בשוק, אנרג'יאן (כריש ותנין), הציע גז במחירים זולים ביחס לנהוג בשוק. מדובר בצעד מתבקש, עבור שחקן קטן, אשר הסיכונים ההנדסיים והמימוניים של הקמת הפרויקט, עדיין מרחפים מעל ראשו. שותפויות הגז, בצעד נבון מבחינתן, לא יישרו קו בחזית המחירים, תחת ההבנה שכאשר אנרג'יאן יחתמו חוזים עבור כל יכולות הייצור שלהם, המחיר יעלה מחדש. עבור המחזיקים בתמלוג העל, אלו חדשות טובות, שכן מוכר קטן ואגרסיבי לא גרם לירידת מחירים של השוק כולו, אלא רק לירידת מחיר מקומית וזמנית ומשכך, תזרים ההכנסות הצפוי לא השתנה מהותית.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
להלן נתונים עיקריים על היקף ההפקה ממאגר תמר והתזרימים של דלק תמלוגים בגין תמלוג העל לו זכאית החברה:
כפי שניתן לראות ברבעון הראשון ושני של 2020, חלה ירידה בהפקת הגז מתמר, בעיקר בשל תחילת ההפקה ממאגר לוויתן ובשל השפעות הקורונה על המשק. אולם מהנתונים הנרמזים בדוחות ישראמקו לגבי הרבעון הרביעי, ניתן לראות תחילה של התאוששות שצפויה לשפר את תזרימי המזומנים של החברה.
בדיוק בנקודת השפל, בסמוך לפרסום הדו"חות לרבעון השני של החברה ובעת שיצחק תשובה ביצע מכירת חיסול בנכסיו הנזילים, הגיע מחיר מניית דלק תמלוגים לשפל ונסחרה ב 4.4 שקל למניה. הטבלה מסבירה לא רע מדוע זה קרה, שהרי הייתה זאת נקודת שפל של ההכנסות והתזרים. באותה עת, הציעה קרן אסנס שעל פי הפרסומים, מנוהלת ע"י מרים גז, לשעבר מנהלת מגזר הקונצרנים, התשתיות והתירות בבנק הפועלים ומשקיעיה הם אנשים אמידים מאוד (משפחות ויל, ליימן ויסלזון ואחרים), לרכוש את השליטה בחברה לפי שווי של 35 מיליון דולר (שגילם בעת הרכישה פרמיה של 30% על מחיר המניה בשוק). על פי הערכותינו, התזרימים הצפויים לבעלי המניות אחרי מס נעים בין 10 מיליון דולר בשנה ל-14 מיליון דולר בשנה. השווי ברכישה משקף החזר פנטסטי על ההשקעה, שנע בין 2.5 ל 3.5 שנים.
בשורה התחתונה
כדאי לשים לב, שקרן אסנס אשר הגיעה להחזקה של כ-51%, הקפידה לעשות זאת גם דרך הצעת רכש. לפי החוק, לא ניתן להגיע להחזקה גבוהה מ45% ללא הצעת רכש שיוויונית. מאחר שקרן אסנס, כבר ביצעה הצעת רכש ומאחר שחברי הקרן נחשבים לאנשים אמידים ונזילים, הרי שלא נופתע אם הקרן תפעל בנייר בהמשך. הפעם ביכולתה, מעבר להצעות רכש גם לרכוש ישירות במסחר בשוק. החברה תזרימית מאוד וקבעה לעצמה מדיניות דיבידנד של 90% מרווחיה, מה שיאפשר לכל משקיע, תזרים אישי.
קובי שגב, שותף מנהל אקורד ש.ק.ל.
- 11.אנליסט 30/12/2020 09:24הגב לתגובה זו10-14 מיליון דולר תזרים זה לפני שירות חוב. לאחר שירות החוב לבעלי המניות נשאר 1-4 מיליון דולר בשנה! ההחזר השקעה של אסנס יהיה 7-8 שנים לפחות. גרמת למנייה לזנק וליפול ברגע. חוסר אחריות.
- משה 30/12/2020 17:47הגב לתגובה זוהנייר עלה 20% מפרסום הכתבה
- 10.מנתח דוחות 29/12/2020 22:19הגב לתגובה זוושכח לציין את שער הדולר שממשיך בירידה חדה!
- 9.new 29/12/2020 22:12הגב לתגובה זולמה מחיר המניה לא עולה ?
- 8.ק.מ 29/12/2020 21:18הגב לתגובה זובטח שהמניה ירדה, רוב ההכנסות הולכות לשרת את החוב. החזר השקעה אולי עוד 10 שנים. עוד גאון..,
- 7.משה 29/12/2020 20:37הגב לתגובה זוקבוצת דלת מזנקת מחר בעשרה אחוזים
- 6.באמת מנייה שווה!! ניתוח מעניין (ל"ת)רועי 29/12/2020 18:51הגב לתגובה זו
- 5.שמיל 29/12/2020 16:54הגב לתגובה זומה עם תשלום קרן וריבית האג"ח?? כל שנה בערך 50 מיליון ש"ח, לוקח כמעט את כל התזרים הפנוי. כשיסיימו לפרוע, בעוד 8 שנים, הניתוח הזה יהיה רלוונטי... בהצלחה.
- 4.דלק קידוחים בקרוב תחזור לשער 1250 (ל"ת)רו"ח 29/12/2020 16:04הגב לתגובה זו
- אמן (ל"ת)איתי 29/12/2020 18:19הגב לתגובה זו
- 3.משקיען 29/12/2020 15:45הגב לתגובה זו. זאת לא טעות!!! בדקו בבקשה. האם המס על תמלוגים יהיה כנ"ל?
- זו טעות, שילמתי 25% (ל"ת)תום 30/12/2020 09:14הגב לתגובה זו
- 2.רצון 29/12/2020 15:11הגב לתגובה זורעיון נחמד לתיק המניות ל2021
- 1.גם האגח מעניין תשואה 6.1% דולרי (ל"ת)משה 29/12/2020 15:10הגב לתגובה זו

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.