הזדמנות בדלק תמלוגים
הצעות רכש וכניסה של משקיעים חדשים הם שני אירועים שברוב המקרים יוצרים באזז בשוק ההון ועניין סביב המניות הנרכשות. נציג מקרה אחד, שנשאר מתחת לרדאר של המשקיעים, השתלטותה של קרן אסנס פרטנרס על חברת דלק תמלוגים לפני כחודש.
מדובר לדעתנו באחת העסקאות ההזדמנותיות שנעשו השנה, אך באופן מפתיע, בימים אלו, מחיר המניה בשוק, נמוך אף יותר ממחיר המניה, שלפיה השקיעה קרן אסנס. עד לא מזמן החזיקה קבוצת דלק בכ-40% ממניותיה של דלק תמלוגים, אך במסגרת מכירת החיסול שביצע יצחק תשובה (בה גם נמכרה גם דלק ישראל ללהב), נמכרו רוב מניותיה של דלק תמלוגים לקרן אסנס בשתי עסקאות. האחת רכישה ישירה והשנייה הצעת רכש, שבה גם השתתף הציבור וסך הכל הגיעה קרן אסנס להחזקה של 50.8% ממניותיה של דלק תמלוגים, שנרכשו לפי מחיר מניה של 5.75 שקל ולפי שווי חברה של 115 מיליון שקל שהם כ-35 מיליון דולר.
כדי להבין מדוע מדובר במחיר הזדמנותי, נבין בראש ובראשונה מי זאת דלק תמלוגים.
דלק תמלוגים היא חברה המחזיקה את הזכות לקבלת תמלוג על מ31.25% ממאגר תמר. תמלוג על, הוא תשלום "על פי הבאר" דהיינו, אחוז מסוים משורת ההכנסות של מאגר תמר, בדומה מאוד לתמלוג שמשולם למדינה. במילים אחרות, המדינה זכאית ל-12.5% מסך ההכנסות של מאגר תמר ואילו חברת דלק תמלוגים זכאית ל 4.875% מסך ההכנסות מחלקה במאגר שעומד על 31.25%. בשורה התחתונה, דלק תמלוגים זכאית לתמלוג בגובה 1.52% משורת ההכנסות של כל מאגר תמר.
ההבדל בין החזקה בזכות לתמלוג על, לעומת החזקה באחת משותפויות הגז הוא גדול. משקיע באחת משותפויות הגז המחזיקות במאגר תמר כגון ישראמקו ותמר פטרוליום, רואה לנגד עיניו את רווחי השותפות משמע, הכנסות בניכוי הוצאות. שינויים בעלות ההפקה (לרבות צורך בהנזלת הגז – תהליך יקר מאוד), שינויים ברגולציה ובמיסוי והשקעות בחיפוש אחר מאגרים חדשים, מפחיתים את הרווח והתזרים. אך עבור משקיע בתמלוג העל, שורת ההכנסות היא הדאגה היחידה.
דלק תמלוגים היא חברה ייעודית שהוקמה ב-2018. החברה גייסה כסף בהון מניות ואגרות חוב ורכשה בכספי ההנפקה מקבוצת דלק את הזכויות לתמלוג העל, מהחזקותיה של דלק קידוחים (22% מהמאגר) ושל תמר פטרוליום (9.25% מהמאגר). הרכישה בוצעה לפי מחיר מניה של 10.87 שקל למניה ושיקפה לדלק תמלוגים שווי של 217 מיליון שקל או כ-60 מיליון דולר. מיד לאחר ההנפקה, נכנסו קרנות ההשתלמות של המורים להשקעה בחברה והפכו לבעלי עניין, בתמורה להשקעה לפי שווי דומה.
שנת הקורונה, 2020, טלטלה את מניות האנרגיה בשוק המקומי. מחירי הנפט שהתרסקו ועלו בחזרה, עשו שמות במחיריהן של שותפויות הנפט והשפיעו בעקיפין גם על דלק תמלוגים. בגזרת המאקרו, התמתן הביקוש הצפוי בשל הנחיות ויעדים אגרסיביים של משרד האנרגיה, לקדם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030. לפי פרסומים של רשות החשמל, הצפי שעד 2030, שעור ייצור החשמל מגז שעמד בשנת 2019 על 64% צפוי להגיע לשיא של 78% בשנת 2025, לאור הסבה של תחנות פחמיות לגז טבעי, אך יקטן לרמה של 70% לקראת 2030.
בתקופה האחרונה, אחד השחקנים הקטנים בשוק, אנרג'יאן (כריש ותנין), הציע גז במחירים זולים ביחס לנהוג בשוק. מדובר בצעד מתבקש, עבור שחקן קטן, אשר הסיכונים ההנדסיים והמימוניים של הקמת הפרויקט, עדיין מרחפים מעל ראשו. שותפויות הגז, בצעד נבון מבחינתן, לא יישרו קו בחזית המחירים, תחת ההבנה שכאשר אנרג'יאן יחתמו חוזים עבור כל יכולות הייצור שלהם, המחיר יעלה מחדש. עבור המחזיקים בתמלוג העל, אלו חדשות טובות, שכן מוכר קטן ואגרסיבי לא גרם לירידת מחירים של השוק כולו, אלא רק לירידת מחיר מקומית וזמנית ומשכך, תזרים ההכנסות הצפוי לא השתנה מהותית.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
להלן נתונים עיקריים על היקף ההפקה ממאגר תמר והתזרימים של דלק תמלוגים בגין תמלוג העל לו זכאית החברה:
כפי שניתן לראות ברבעון הראשון ושני של 2020, חלה ירידה בהפקת הגז מתמר, בעיקר בשל תחילת ההפקה ממאגר לוויתן ובשל השפעות הקורונה על המשק. אולם מהנתונים הנרמזים בדוחות ישראמקו לגבי הרבעון הרביעי, ניתן לראות תחילה של התאוששות שצפויה לשפר את תזרימי המזומנים של החברה.
בדיוק בנקודת השפל, בסמוך לפרסום הדו"חות לרבעון השני של החברה ובעת שיצחק תשובה ביצע מכירת חיסול בנכסיו הנזילים, הגיע מחיר מניית דלק תמלוגים לשפל ונסחרה ב 4.4 שקל למניה. הטבלה מסבירה לא רע מדוע זה קרה, שהרי הייתה זאת נקודת שפל של ההכנסות והתזרים. באותה עת, הציעה קרן אסנס שעל פי הפרסומים, מנוהלת ע"י מרים גז, לשעבר מנהלת מגזר הקונצרנים, התשתיות והתירות בבנק הפועלים ומשקיעיה הם אנשים אמידים מאוד (משפחות ויל, ליימן ויסלזון ואחרים), לרכוש את השליטה בחברה לפי שווי של 35 מיליון דולר (שגילם בעת הרכישה פרמיה של 30% על מחיר המניה בשוק). על פי הערכותינו, התזרימים הצפויים לבעלי המניות אחרי מס נעים בין 10 מיליון דולר בשנה ל-14 מיליון דולר בשנה. השווי ברכישה משקף החזר פנטסטי על ההשקעה, שנע בין 2.5 ל 3.5 שנים.
בשורה התחתונה
כדאי לשים לב, שקרן אסנס אשר הגיעה להחזקה של כ-51%, הקפידה לעשות זאת גם דרך הצעת רכש. לפי החוק, לא ניתן להגיע להחזקה גבוהה מ45% ללא הצעת רכש שיוויונית. מאחר שקרן אסנס, כבר ביצעה הצעת רכש ומאחר שחברי הקרן נחשבים לאנשים אמידים ונזילים, הרי שלא נופתע אם הקרן תפעל בנייר בהמשך. הפעם ביכולתה, מעבר להצעות רכש גם לרכוש ישירות במסחר בשוק. החברה תזרימית מאוד וקבעה לעצמה מדיניות דיבידנד של 90% מרווחיה, מה שיאפשר לכל משקיע, תזרים אישי.
קובי שגב, שותף מנהל אקורד ש.ק.ל.
- 11.אנליסט 30/12/2020 09:24הגב לתגובה זו10-14 מיליון דולר תזרים זה לפני שירות חוב. לאחר שירות החוב לבעלי המניות נשאר 1-4 מיליון דולר בשנה! ההחזר השקעה של אסנס יהיה 7-8 שנים לפחות. גרמת למנייה לזנק וליפול ברגע. חוסר אחריות.
- משה 30/12/2020 17:47הגב לתגובה זוהנייר עלה 20% מפרסום הכתבה
- 10.מנתח דוחות 29/12/2020 22:19הגב לתגובה זוושכח לציין את שער הדולר שממשיך בירידה חדה!
- 9.new 29/12/2020 22:12הגב לתגובה זולמה מחיר המניה לא עולה ?
- 8.ק.מ 29/12/2020 21:18הגב לתגובה זובטח שהמניה ירדה, רוב ההכנסות הולכות לשרת את החוב. החזר השקעה אולי עוד 10 שנים. עוד גאון..,
- 7.משה 29/12/2020 20:37הגב לתגובה זוקבוצת דלת מזנקת מחר בעשרה אחוזים
- 6.באמת מנייה שווה!! ניתוח מעניין (ל"ת)רועי 29/12/2020 18:51הגב לתגובה זו
- 5.שמיל 29/12/2020 16:54הגב לתגובה זומה עם תשלום קרן וריבית האג"ח?? כל שנה בערך 50 מיליון ש"ח, לוקח כמעט את כל התזרים הפנוי. כשיסיימו לפרוע, בעוד 8 שנים, הניתוח הזה יהיה רלוונטי... בהצלחה.
- 4.דלק קידוחים בקרוב תחזור לשער 1250 (ל"ת)רו"ח 29/12/2020 16:04הגב לתגובה זו
- אמן (ל"ת)איתי 29/12/2020 18:19הגב לתגובה זו
- 3.משקיען 29/12/2020 15:45הגב לתגובה זו. זאת לא טעות!!! בדקו בבקשה. האם המס על תמלוגים יהיה כנ"ל?
- זו טעות, שילמתי 25% (ל"ת)תום 30/12/2020 09:14הגב לתגובה זו
- 2.רצון 29/12/2020 15:11הגב לתגובה זורעיון נחמד לתיק המניות ל2021
- 1.גם האגח מעניין תשואה 6.1% דולרי (ל"ת)משה 29/12/2020 15:10הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
