תמר
צילום: תמר
בין השורות

הזדמנות בדלק תמלוגים

קבוצת דלק יצאה מדלק תמלוגים וקרן אסנס נכנסה בעסקה נהדרת מבחינתה - החזר ההשקעה הצפוי הוא 2.5 שנים עד 3.5 שנים; גם הציבור יכול להצטרף, מאז החלפת השליטה, המניה דווקא ירדה  
קובי שגב | (14)

הצעות רכש וכניסה של משקיעים חדשים הם שני אירועים שברוב המקרים יוצרים באזז בשוק ההון ועניין סביב המניות הנרכשות. נציג מקרה אחד, שנשאר מתחת לרדאר של המשקיעים, השתלטותה של קרן אסנס פרטנרס על חברת דלק תמלוגים לפני כחודש.

מדובר לדעתנו באחת העסקאות ההזדמנותיות שנעשו השנה, אך באופן מפתיע, בימים אלו, מחיר המניה בשוק, נמוך אף יותר ממחיר המניה, שלפיה השקיעה קרן אסנס. עד לא מזמן החזיקה קבוצת דלק בכ-40% ממניותיה של דלק תמלוגים, אך במסגרת מכירת החיסול שביצע יצחק תשובה (בה גם נמכרה גם דלק ישראל ללהב), נמכרו רוב מניותיה של דלק תמלוגים לקרן אסנס בשתי עסקאות. האחת רכישה ישירה והשנייה הצעת רכש, שבה גם השתתף הציבור וסך הכל הגיעה קרן אסנס להחזקה של 50.8% ממניותיה של דלק תמלוגים, שנרכשו לפי מחיר מניה של 5.75 שקל ולפי שווי חברה של 115 מיליון שקל שהם כ-35 מיליון דולר.

כדי להבין מדוע מדובר במחיר הזדמנותי, נבין בראש ובראשונה מי זאת דלק תמלוגים.

דלק תמלוגים היא חברה המחזיקה את הזכות לקבלת תמלוג על מ31.25% ממאגר תמר. תמלוג על, הוא תשלום "על פי הבאר" דהיינו, אחוז מסוים משורת ההכנסות של מאגר תמר, בדומה מאוד לתמלוג שמשולם למדינה. במילים אחרות, המדינה זכאית ל-12.5% מסך ההכנסות של מאגר תמר ואילו חברת דלק תמלוגים זכאית ל 4.875% מסך ההכנסות מחלקה במאגר שעומד על 31.25%. בשורה התחתונה, דלק תמלוגים זכאית לתמלוג בגובה 1.52% משורת ההכנסות של כל מאגר תמר.

ההבדל בין החזקה בזכות לתמלוג על, לעומת החזקה באחת משותפויות הגז הוא גדול. משקיע באחת משותפויות הגז המחזיקות במאגר תמר כגון ישראמקו ותמר פטרוליום, רואה לנגד עיניו את רווחי השותפות משמע, הכנסות בניכוי הוצאות. שינויים בעלות ההפקה (לרבות צורך בהנזלת הגז – תהליך יקר מאוד), שינויים ברגולציה ובמיסוי והשקעות בחיפוש אחר מאגרים חדשים, מפחיתים את הרווח והתזרים. אך עבור משקיע בתמלוג העל, שורת ההכנסות היא הדאגה היחידה.

דלק תמלוגים היא חברה ייעודית שהוקמה ב-2018. החברה גייסה כסף בהון מניות ואגרות חוב ורכשה בכספי ההנפקה מקבוצת דלק את הזכויות לתמלוג העל, מהחזקותיה של דלק קידוחים (22% מהמאגר) ושל תמר פטרוליום (9.25% מהמאגר). הרכישה בוצעה לפי מחיר מניה של 10.87 שקל למניה ושיקפה לדלק תמלוגים שווי של 217 מיליון שקל או כ-60 מיליון דולר. מיד לאחר ההנפקה, נכנסו קרנות ההשתלמות של המורים להשקעה בחברה והפכו לבעלי עניין, בתמורה להשקעה לפי שווי דומה.

שנת הקורונה, 2020, טלטלה את מניות האנרגיה בשוק המקומי. מחירי הנפט שהתרסקו ועלו בחזרה, עשו שמות במחיריהן של שותפויות הנפט והשפיעו בעקיפין גם על דלק תמלוגים. בגזרת המאקרו, התמתן הביקוש הצפוי בשל הנחיות ויעדים אגרסיביים של משרד האנרגיה, לקדם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030. לפי פרסומים של רשות החשמל, הצפי שעד 2030, שעור ייצור החשמל מגז שעמד בשנת 2019 על 64% צפוי להגיע לשיא של 78% בשנת 2025, לאור הסבה של תחנות פחמיות לגז טבעי, אך יקטן לרמה של 70% לקראת 2030.

בתקופה האחרונה, אחד השחקנים הקטנים בשוק, אנרג'יאן (כריש ותנין), הציע גז במחירים זולים ביחס לנהוג בשוק. מדובר בצעד מתבקש, עבור שחקן קטן, אשר הסיכונים ההנדסיים והמימוניים של הקמת הפרויקט, עדיין מרחפים מעל ראשו. שותפויות הגז, בצעד נבון מבחינתן, לא יישרו קו בחזית המחירים, תחת ההבנה שכאשר אנרג'יאן יחתמו חוזים עבור כל יכולות הייצור שלהם, המחיר יעלה מחדש. עבור המחזיקים בתמלוג העל, אלו חדשות טובות, שכן מוכר קטן ואגרסיבי לא גרם לירידת מחירים של השוק כולו, אלא רק לירידת מחיר מקומית וזמנית ומשכך, תזרים ההכנסות הצפוי לא השתנה מהותית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

להלן נתונים עיקריים על היקף ההפקה ממאגר תמר והתזרימים של דלק תמלוגים בגין תמלוג העל לו זכאית החברה:

כפי שניתן לראות ברבעון הראשון ושני של 2020, חלה ירידה בהפקת הגז מתמר, בעיקר בשל תחילת ההפקה ממאגר לוויתן ובשל השפעות הקורונה על המשק. אולם מהנתונים הנרמזים בדוחות ישראמקו לגבי הרבעון הרביעי, ניתן לראות תחילה של התאוששות שצפויה לשפר את תזרימי המזומנים של החברה.

בדיוק בנקודת השפל, בסמוך לפרסום הדו"חות לרבעון השני של החברה ובעת שיצחק תשובה ביצע מכירת חיסול בנכסיו הנזילים, הגיע מחיר מניית דלק תמלוגים לשפל ונסחרה ב 4.4 שקל למניה. הטבלה מסבירה לא רע מדוע זה קרה, שהרי הייתה זאת נקודת שפל של ההכנסות והתזרים. באותה עת, הציעה קרן אסנס שעל פי הפרסומים, מנוהלת ע"י מרים גז, לשעבר מנהלת מגזר הקונצרנים, התשתיות והתירות בבנק הפועלים ומשקיעיה הם אנשים אמידים מאוד (משפחות ויל, ליימן ויסלזון ואחרים), לרכוש את השליטה בחברה לפי שווי של 35 מיליון דולר (שגילם בעת הרכישה פרמיה של 30% על מחיר המניה בשוק). על פי הערכותינו, התזרימים הצפויים לבעלי המניות אחרי מס נעים בין 10 מיליון דולר בשנה ל-14 מיליון דולר בשנה. השווי ברכישה משקף החזר פנטסטי על ההשקעה, שנע בין 2.5 ל 3.5 שנים.

בשורה התחתונה

כדאי לשים לב, שקרן אסנס אשר הגיעה להחזקה של כ-51%, הקפידה לעשות זאת גם דרך הצעת רכש. לפי החוק, לא ניתן להגיע להחזקה גבוהה מ45% ללא הצעת רכש שיוויונית. מאחר שקרן אסנס, כבר ביצעה הצעת רכש ומאחר שחברי הקרן נחשבים לאנשים אמידים ונזילים, הרי שלא נופתע אם הקרן תפעל בנייר בהמשך. הפעם ביכולתה, מעבר להצעות רכש גם לרכוש ישירות במסחר בשוק. החברה תזרימית מאוד וקבעה לעצמה מדיניות דיבידנד של 90% מרווחיה, מה שיאפשר לכל משקיע, תזרים אישי.

 

קובי שגב, שותף מנהל אקורד  ש.ק.ל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנליסט 30/12/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
    10-14 מיליון דולר תזרים זה לפני שירות חוב. לאחר שירות החוב לבעלי המניות נשאר 1-4 מיליון דולר בשנה! ההחזר השקעה של אסנס יהיה 7-8 שנים לפחות. גרמת למנייה לזנק וליפול ברגע. חוסר אחריות.
  • משה 30/12/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
    הנייר עלה 20% מפרסום הכתבה
  • 10.
    מנתח דוחות 29/12/2020 22:19
    הגב לתגובה זו
    ושכח לציין את שער הדולר שממשיך בירידה חדה!
  • 9.
    new 29/12/2020 22:12
    הגב לתגובה זו
    למה מחיר המניה לא עולה ?
  • 8.
    ק.מ 29/12/2020 21:18
    הגב לתגובה זו
    בטח שהמניה ירדה, רוב ההכנסות הולכות לשרת את החוב. החזר השקעה אולי עוד 10 שנים. עוד גאון..,
  • 7.
    משה 29/12/2020 20:37
    הגב לתגובה זו
    קבוצת דלת מזנקת מחר בעשרה אחוזים
  • 6.
    באמת מנייה שווה!! ניתוח מעניין (ל"ת)
    רועי 29/12/2020 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמיל 29/12/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
    מה עם תשלום קרן וריבית האג"ח?? כל שנה בערך 50 מיליון ש"ח, לוקח כמעט את כל התזרים הפנוי. כשיסיימו לפרוע, בעוד 8 שנים, הניתוח הזה יהיה רלוונטי... בהצלחה.
  • 4.
    דלק קידוחים בקרוב תחזור לשער 1250 (ל"ת)
    רו"ח 29/12/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
  • אמן (ל"ת)
    איתי 29/12/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיען 29/12/2020 15:45
    הגב לתגובה זו
    . זאת לא טעות!!! בדקו בבקשה. האם המס על תמלוגים יהיה כנ"ל?
  • זו טעות, שילמתי 25% (ל"ת)
    תום 30/12/2020 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רצון 29/12/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
    רעיון נחמד לתיק המניות ל2021
  • 1.
    גם האגח מעניין תשואה 6.1% דולרי (ל"ת)
    משה 29/12/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.