שווה בדיקה: אג"ח בתשואה של 5% בשלושה חודשים
חברת אנקור פרופרטיס שגייסה חוב בישראל באמצע שנת 2017, פרסמה דוחות פושרים לרבעון השני של השנה, אולם העניין לא היה במספרים שבדוח, אלא בהצהרתה כי היא בוחנת שינוי אסטרטגי הכולל מכירה של רוב נכסיה והחזרת החוב בפירעון מוקדם למחזיק האג"ח.
מה ההיגיון בפירעון מוקדם של אג"ח?
אנקור היא מאותן חברות שפועלות בתחום הנדל"ן בארה"ב ו"עשתה עלייה" לצורך גיוס חוב זול יחסית בבורסה הישראלית. אז מדוע שאנקור וחברות אחרות בכלל ירצו להחזיר את החוב שלה לפני הזמן?
מספר תשובות אפשריות:
- הרצון לסיים את הרומן עם שוק ההון הישראלי לאור הבנה כי מחזור חוב בריביות נמוכות אינו אלטרנטיבה ברת קיימא.
- הבנה כי מחיר הנכסים המשועבדים הגיע לרמות בהן שווה לממש ולהחזיר את החוב המובטח.
- רצון לשחלף את הנכסים המשועבדים בנכסים חדשים.
- אלטרנטיבת מימון זולה שהגיעה לפתחה של החברה ממקור אחר.
חשוב לזכור כי עלות המימון האפקטיבית של חברות הנדל"ן האמריקאיות היא שילוב של הריבית הנקובה, הוצאות של החזקת חברה ציבורית, עלויות גיוס לחתמים ויועצים, ואף עלויות גידור אצל חלק מן החברות. שילוב של כל העלויות יכול להביא לעלות מימון כוללת הגבוהה ב-2%-3% מהריבית הנקובה, כתלות בגודל החברה וסכום הגיוס.
כמה מקבלים בפירעון מוקדם?
כאשר חברה מחליטה להחזיר חוב בפירעון מוקדם, ברוב המקרים שטר החוב מגדיר כי עליה לשלם את המחיר הגבוה מבין שלוש אפשרויות:
- מחיר האג"ח הממוצע בחודש הקודם להודעה.
- מחיר הפארי של האג"ח.
- היוון תזרימי האג"ח לפי אגח ממשלתי במח"מ זה בתוספת 1%-3%.
במקרה של חברות נדל"ן אמריקאיות אפשרות מספר 3 קובעת את המחיר הגבוה ביותר מבין האפשרויות, והיא מהווה למעשה את "הקנס" על הפירעון המוקדם.
הרעיון להחזר חוב בפירעון מוקדם מצד חברת נדלן אמריקאית אינו חדש. בתחילת השנה ביקשה חברת צ'וזן מבעלי האג"ח שלה אפשרות לפרוע את האג"ח, אולם במחיר הפארי, ולא בתוספת "הקנס" של אפשרות 3. החברה ביקשה אופציה של 90 ימים להשלמת מכירת הנכסים אשר רובן שועבדו לבעלי האג"ח, ואלו ראו פער של יותר מ-10% בין מחיר השוק למחיר הפארי, ולכן הסכימו לתיקון השטר ואפשרו לחברה לפרוע את החוב ללא תשלום "הקנס".
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר צ'וזן באה חברת WCG אשר גייסה חוב בשתי סדרות אג"ח - האחת מובטחת, והשנייה לא, וביקשה אף היא לפרוע בפירעון מוקדם במחיר הפארי. מחזיקי האג"ח היו הפעם פחות נדיבים והמחירים אותם שילמה החברה שיקפו תשלום של רוב "הקנס" לבעלי אג"ח א', ואילו מחזיקי אג"ח ב' שהחוב שלהם לא היה מובטח בשעבוד הסכימו באופן טבעי להיפרע במחיר הגבוה במעט ממחיר הפארי.
בניגוד לשני מקרי הבוחן הקודמים, אנקור שלה שתי סדרות חוב (הראשונה בערך פארי של 460 מיליון שקל והשנייה כ-120 מיליון שקל) החלה במכירת הנכסים לפני שהגיעה להסכמות עם בעל האג"ח שלה. מרגע פרסום דוחות הרבעון השני היא הודיעה על מכירה של 11 נכסים מתוך פורטפוליו של 23 נכסים, כאשר 4 נכסים שנמכרו, משועבדים למחזיקי אגח א'. לאחר המכירות היא ביקשה לכנס אספות אג"ח על מנת שבעלי החוב יוותרו על "הקנס" (היוון תזרימי האג"ח לפי אג"ח ממשלתי בתוספת 3%) ויסתפקו במחיר הפארי, אולם לאחר שהחברה כבר החלה בתהליך המכירה, אין לה שום מנוף על בעלי החוב, וכאשר החברה הבינה זאת, היא ביטלה את האספות.
תשואה של 5% בשלושה חודשים
הנה תמונת מצב על מחירי האג"ח בשתי הסדרות, לרבות המחיר עם קנס פירעון מוקדם:
כפי שניתן לראות קיים פער משמעותי בין המחיר בשוק ובין המחיר כולל הקנס. השאלה אם הפער מוצדק?
הסיבה עשויה להיות קשורה למבנה העסקאות למימוש נכסים. על פי הדיווחים בעסקאות האלו שולמה מקדמה קטנה יחסית, ושאר הסכום ישולם לאחר בדיקת נאותות. התשלום הצנוע בתחילת הדרך, אולי מטיל סימני שאלה על יכולת השלמת העסקאות. רק עסקה אחת מתוך השבע הושלמה נכון לעכשיו.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
סביר להניח כי השלמה של עסקאות נוספות תקטין את הפער בין מחירי האג"ח, לבין המחיר שישולם בפועל. בעוד מחזיקי אגח א' צפויים לקבל כרבע מהחוב בימים הקרובים לפי מחיר של 109.82, ונהנים מירידה ביחס ה-LTV מרמה של 69% לרמה של 64%, מחזיקי אגח ב', זהירים יותר וממתינים להשלמת העסקאות.
אם וכאשר יושלמו כל העסקאות, אז מאזן החברה ישתנה באופן מהותי: ההון העצמי המיוחס לבעלי החברה יקטן בכ-8 מיליון דולרים לרמה של 120 מיליון דולר, מצבת הנכסים תקטן מ-23 ל-13 נכסים בלבד, וקופת המזומנים תגדל ב-150 מיליון דולר, מה שיקטין את חוב הנטו של החברה ל-224 מיליון דולר. מכיוון שהחברה לא יכולה לעשות שימוש בכספי המכירה מלבד החזר החוב לבעלי האג"ח, אנו מניחים כי כך היא תעשה חלף הפקדתם אצל נאמן האג"ח. לאחר החזר החוב החברה צפויה לסיים את הרומן שלה עם שוק ההון הישראלי ולהפסיק להיות חברה מדווחת.
לאור נחישות החברה למכור את הנכסים, אנו מעריכים כי בעלי אגח א' יקבלו את מלוא החוב עד סוף השנה בתוספת מלוא הקנס - כלומר תשואה של 5% בתוך חודשים ספורים. עם זאת, לחברה קיימת זכות למכור את הנכסים המשועבדים לאג"ח א' ולפדות את האג"חלפי המחיר המתואם בתוספת ריבית של חצי שנה.
מחזיקי אגח ב' יתפשרו בסופו של דבר ויתנו "הנחה" מסוימת לחברה. אילו החברה הייתה משכילה לבקש הנחה על הקנס מבעלי החוב טרום המכירות, אזי היא יכלה לחסוך לעצמה כמה מיליוני דולרים, אך אנו כבעלי חוב לא נלין על טעויות החברה.
- 3.דב 16/10/2019 08:23הגב לתגובה זומומלץ לו שיברח. כשנותנים פרסום להליך כזה סימן שמצבה של החברה לא טוב.
- 2.קיקשתא 15/10/2019 15:27הגב לתגובה זואחת הכתבות
- 1.בתחילת השנה האג"ח הזה היה 50% פחות, נראה לי מסוכן מאוד (ל"ת)נתן 15/10/2019 10:42הגב לתגובה זו

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.