אליעזר כרמל
צילום:

סוגיות במערכת היחסים בין בית ההשקעות ללקוח

תופעות שונות המשקפות ניגוד עניינים מחייבות בדיקה, מעקב וטיפול - באחריות הרגולטורים לסתום פירצות

אליעזר כרמל | (2)

למרות תהליך הסטריליזציה שעובר על שוק ההון בניצוח רשות ניירות הערך במשך שנים רבות, עדיין קיימים מספר מוקדים של ניגודי עניינים במערכת היחסים שבין מנהל ההשקעות לבין הלקוח המחייבים תשומת לב ותיקון.

שוק ההון הישראלי מצוי כבר תקופה ארוכה בתהליך עקבי של שיפור הן ביחסן של הפירמות הנסחרות בבורסה כלפי בעלי מניות המיעוט, הן במחשוב מתקדם של המסחר בשווקים המונע כל יתרון של "מקורבים" והן בתחום מנהלי התיקים בבתי ההשקעות והטיפול במשקיעים.

תקנות הממשל התאגידי והאכיפה המנהלית שהונהגו בשנים האחרונות עשו סדר בנוגע לעבודת הדירקטוריונים, הדיווח המיידי, הגבלת שכר הבכירים ועוד ועוד - כל אלה תרמו רבות לשיפור תדמית שוק ההון בישראל על כל היבטיו.

עם זאת, יש עדיין תופעות שונות הנוגעות למערכת היחסים שבין בית ההשקעות לבין הלקוח המחייבות מעקב, בדיקה וטיפול. ראשית, בהנפקות חדשות לציבור של אגח או מניות, נהנה בית ההשקעות כחתם (בחברת בת נפרדת) מעמלת חיתום מכובדת. ובכובע של מפיץ (בחברות ניהול קרנות, לקוחות פרטיים, או כספי גמל ופנסיה), גם מעמלת הפצה. שיעורי העמלות דלעיל נמצאים ביחס הפוך לאיכות ההנפקה. ככל שמדובר בפירמה מובחרת - ישולמו עמלות נמוכות יותר וההיפך.

על פי השיטה הקיימת בישראל, החתם מתחייב להביא ביום הקובע כספי משקיעים (צדדים שלישיים) כדי לכסות את המכסה שלקח על עצמו. רק כאשר לא הצליח לשכנע לקוחות בסכום הנדרש, רוכש ה"נוסטרו" את הכמות החסרה.

השאלה המתבקשת כאן היא בעיקרה שאלה אתית. האם יושרתם של החתם והמפיץ תמנע מהם להיכנס להנפקה ולשכנע לקוחות גם כאשר איכות ההנפקה ירודה אך העמלות שמנות?

על פי התקנות הקיימות, כשמדובר בהנפקה שבית ההשקעות הוא חתם או מנהל הנפקה, נדרש מנהל תיקים לקבל את הסכמת הלקוח בכתב קודם שמחליט לשתפו בהנפקה. האם המפיץ דואג לזכות הלקוח בחלק מעמלת ההפצה. לגבי מוסדיים, קרנות נאמנות, או גמל

ופנסיה - עמלת ההפצה מועברת ללקוח. מה לגבי משקיעים פרטיים?

סוגיה נוספת המשקפת ניגודי עניינים בין מנהל תיקים לבין לקוחותיו מתוארת כדלהלן: כאשר לפירמה בורסאית יש כתבי אופציה שמועד מימושן קרב. ברם כדאיותן הכלכלית של המימוש מוטלת בספק. הואיל ומימוש האופציות יכניס תמורה נאותה לפירמה, היו מקרים שמנהל הפירמה פנה בהצעה מפתה למנהלי השקעות במספר בתי השקעות, לפיה ירכשו הם "חבילות" של כתבי אופציה בשוק - יפזרו אותם בין תיקי הלקוחות שאף יממשו אותם ביום הקובע. בתמורת המימוש תפתח הפירמה תיק מנוהל בבית ההשקעות שיהנה מדמי ניהול נאים כאשר הלקוחות "אכלו את הפירות הבאושים".

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

נושא האתיקה ביחסי מנהל השקעות-לקוח המבוססים על אמון ביושרת המנהל, העסיק לא מעט את רשות ניירות הערך. הרשות מחייבת כל מועמד לקבלת רישיון מנהל תיקים או יועץ או מנכ"ל של חברה העוסקת בתחום גם כאשר אינו מעורב ישירות בבורסה לעמוד בהצלחה במבחן באתיקה.

אני מאמין ומקווה שהרגולטורים ימשיכו לעקוב אחר המתרחש בענף ולתקן ולסתום כל פירצה המתגלה לטובת ציבור המשקיעים ותדמית שוק ההון.

 

*הכותב מכהן כיו"ר וכחבר בוועדות השקעה, כדירקטור בתאגידים בורסאיים ואחרים וכן כיועץ לגופים ציבוריים.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מירה אפרת 14/03/2018 23:43
    הגב לתגובה זו
    כותב לא רלבנטי שהמילה אתיקה גם לא רלבנטית.. להזכיר לכותב פרשיות מעברו הרחוק בבנק ישראל שכנראה שכח
  • 1.
    ו... 14/03/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    עד 120
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.