אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

מי תהיה הישראלית הבאה שתרכז עניין אקטיביסטי?

בארה"ב פועלות כ-20 קרנות אקטיביסטיות משמעותיות והתחום רק צומח; 3 חברות ישראליות מוזכרות כמועמדות להשבחה

אחרי המעורבות במלאנוקס, פריגו ואימפרבה, עשויה להימצא עוד חברה ישראלית בוול סטריט שתעורר בקרוב עניין אצל קרן אקטיביסטית. עניין שיתרום רווחים למשקיעים בתחומי הסייבר והאלקטרוניקה. טאואר, נובה וסייבר ארק לדעתי מועמדות.

לפני כשבועיים שלחה קרן ההשקעות האקטיביסטית "סטארבורד" מכתב דרישה לאייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס, לפיו נדרש  שינוי משמעותי בחברה. סטארבורד טוענת שביצועי מניית מלאנוקס חלשים, החברה פספסה יעדי רווח ומכירות, היעדים לשנת 2018 אינם מרחיקי לכת וטענות נוספות. הקרן מחזיקה כיום 10.7% ממניות מלאנוקס והיא בעלת המניות הגדולה בחברה.

אגב, סטארבורד מחזיקה גם בנתח מהשליטה בחברת פריגו, קרן אליוט מחזיקה לעומתה באימפרבה, שתיהן בעלות  זהות הישראלית. גם בחברות אלו הקרנות מעורבות ומשפיעות בקבלת החלטות מתוך מטרה להשביח את ערכן ובמישרין את ההשקעות שביצעו בחברות.

המודל של קרנות אקטיביסטיות נפוץ בארה"ב מזה עשרות שנים ופחות מוכר בישראל. בארה"ב ישנם גם משקיעים אקטיביסטיים (קרל אייקן ונוספים) שמפעילים לחצים על ניהול חברות שונות במטרה לשפר את הביצועים. קרן נוספת שפעילה מעת לעת בישראל היא - "יורק" ואולם, התופעה אצלנו עדיין לא תפסה תאוצה. לפני שבוע הצליחה סטארבורד להשפיע על מלאנוקס לפטר 100 עובדים ולסגור פעילות בארה"ב במטרה לחסוך בהוצאות.

האקטיביזם של סטארבורד התבטא במשפט של אחד מאנשיה: "אם מלאנוקס לא תעבוד איתנו הדירקטוריון יוחלף". מספיק שהקרן תצליח להכניס שני דירקטורים מטעמה לחברה כדי ששלטונו של המנכ"ל אייל וולדמן יתערער. הפעילות של סטארבורד מגיעה, לדעת מקורבים לנושא, בגלל ציפיות שרכישת איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס תתרום באופן משמעותי יותר לרווחיות, דבר שעדיין לא בולט לדעתם.

בכל מקרה, סטארבורד לא תגלה איפוק עד שהשקעתה במלאנוקס תניב רווח מהיר. קרן אליוט לעומתה מגלה איפוק מסויים באימפרבה ואינה לוחצת עדיין על ההנהלה. האקטיביזם הבולט בוול סטריט התרחש בשלהי 2013 באופן יוצא דופן  - ביל אקמן, מנהל קרן "פרשינג סקור קפיטל" פתח פוזיציית שורט ענקית (מכירה בחסר) על מניות "הרבלייף" בטענה שהמודל העסקי של חברה אינו אמין. כיום פועלות בארה"ב כעשרים קרנות אקטיביסטיות משמעותיות והתחום צומח.

מחקר בארה"ב – קרנות הגידור הביאו לעליות במניות

באופן טבעי הקרנות פועלות בחברות שבהן בסיס השליטה מצומצם (וולדמן מחזיק ב-6.7% ממלאנוקס), וניתן להפוך לבעל עניין מרכזי ומשפיע במהירות. קרנות גידור (Hedge Fund) הוקמו במקור כמכשיר השקעה שאמור לייצר תשואה עודפת ממדדי המניות. המשמעות של גידור נועדה להבהיר שקיים גידור סיכונים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במשך השנים אלמנט הסיכון הפך לגמיש יותר בשל שימוש באשראי במינוף גבוה, מכירות בחסר, פעילות באמצעות מחשבים ונוסחאות מתמטיות ושימוש בארביטראז'ים בין שווקים ומדינות. בהמשך החלו הקרנות לקנות נתחים מהשליטה ולהשיג תשואה גבוהה דרך השפעה על ההנהלות וניהול החברות.

מחקר שביצע פרופ' לוסיאן אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד, על 2000 מקרים (בין השנים 2007-1994) שבהן קרן גידור רכשה יותר מ-5% (בעלת עניין) מחברה וביצעה פעולות אקטיביסטיות גילה כי המניות זינקו בטווח הקצר ומחיריהן לא נפלו אלה עלו בטווח הארוך, גם בזמן שהקרנות כבר לא היו מעורבות בחברות. לכן, ברוב המקרים אין לראות בקרנות האקטיביסטיות גופים היוצאים לטרף אלה דווקא כאלה שמסייעים לציבור המחזיק בנתח  מהמניות להשיג תשואה עודפת.

כפי ששמנו לב האקטיביסטים פועלים לרוב בחברות שבהן בסיס השליטה אינו קטן ורוב מכריע של המניות מפוזר בקרב הציבור או גופים מוסדיים. מרבית הפעילות בחברות ישראליות מתמקדת במניות של חברות הנסחרות בוול סטריט, בהן מצויות מספר חברות רווחיות עם פוטנציאל צמיחה מהותי שבסיס השליטה שלהן מפוזר. מדובר בחברות בתחומי הסייבר, פיתוח וייצור מוליכים לתעשיית האלקטרוניקה או שיווק מערכות תלת מימד.

טאואר ונובה הן שתי חברות עם פיזור מניות גדול ופוטנציאל צמיחה לדעת מרבית האנליסטים. במקרה של טאואר, האנליסטים מפצירים במשקיעים "לנצל ירידות במניה כדי להגדיל פוזיציה". גם סייבר ארק נחשבת לחברה שעשויה לרכז עניין מבחינת קרנות אקטביסטיות. אפילו מניית סטרטסיס שאכזבה משקיעים רבים יכולה  לעורר פעילות  לאור הביצועים החלשים ובגלל שתחום התלת מימד מעניין להשקעה אקטיבית.

ניתן להעריך שככל שזרימת הכספים לקרנות האקטיביסטיות תימשך, יגדל העניין בחברות ישראליות בחו"ל נטולות שליטה מהותית שאפשר לתרום להשבחתן.

 

הכותב הוא מרצה לכלכלה וניהול במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א

* אין לראות בכתוב משום המלצה או אי המלצה לפעול בניירות הערך המוזכרים. המאמר אינו מחליף צורך לקבל ייעוץ מיועץ השקעות מורשה כחוק. פעילות במניות המוזכרות במאמר נעשות על אחריות הקוראים בלבד.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    יוסי 16/01/2018 21:57
    הגב לתגובה זו
    ולהפוך לבעל ענין שיכול למרר את החיים לחברות בקלות.
  • 15.
    ניר 16/01/2018 11:12
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שאפשר למצוא קרנות אקטביסטיות גם בישראל, אליוט נכנסה הבוקר לפוזיציה בבזק. מענין איך יתפתח שם המאבק בחברה.
  • 14.
    ליאור 15/01/2018 14:28
    הגב לתגובה זו
    כיוון שברור ממנו שאין צורך לפחד מפעילות של קרנות גידור גם בטווח הארוך.
  • 13.
    רוי 15/01/2018 13:02
    הגב לתגובה זו
    להוציא את אי.די.אי בה התפתח מאבק שליטה ולפתע נכנס לוקסנבורג וקנה נתח מהמניות אין אצלנו מעורבות של קרנות גידור בשוק. יש קרנות גידור (נוקד ואחרות) אבל הם לא אגרסיביות אלה פועלות לצרכי השקעה בלבד ללא מעורבות במאבקי שליטה או בשיפור מצב חברות. יהיה מענין לראות יותר מאבקים בת"א.
  • 12.
    אסי 15/01/2018 09:24
    הגב לתגובה זו
    למה כל המדובר הוא בנוכחות ארהבית? למה כלום לא קורה בישראל? בתוך ישראל? גופים כלכליים, קרנות, בנקים שלנו נחשבים למפותחים, אבל שוררים במאה ה18 לפי צורת העבודה שלהם.
  • 11.
    אלדד 15/01/2018 09:08
    הגב לתגובה זו
    לכן אפשרי שיפעלו במגוון מניות ישראליות (סיירן- פינקוס וורבורג למשל) בהן בסיס השליטה רחב ואין בעלי שליטה של 30% ויותר שיכולים להפריע למהלכי השתלטות או מחייבים הוצאות כספיות גדולות מדי.
  • 10.
    קובי לרר 14/01/2018 22:26
    הגב לתגובה זו
    עצם הענין של הקרנות בחברות דוגמת מלאנוקס ואחרות מראה שסביר כי יש לחברות פוטנציאל השבחה ולכן הקרן אוספת מניות. ברור שהציבור בדרך כלל מרוויח בגלל הקרן, חברות עם פיזור שליטה גדול הם יעד לקרנות הגידור ורוב החברות שהוזכרו בכתבה עשויות לעורר ענין.
  • 9.
    אורי פרנק 14/01/2018 22:07
    הגב לתגובה זו
    מענינות בגלל שאפשר להשביח את החברות ואז להפיק רווח והשפעה בדירקטוריונים ובמניות. השאלה עד כמה רחוק יכנסו הקרנות בחברות והאם ההנהלות יסכימו לשתף פעולה?
  • 8.
    בני 14/01/2018 21:13
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת ומסקרנת שנותנת נקודת מבט על שוק ההון מזווית שונה. לעונג לקרוא וללמוד.
  • 7.
    Shimi 14/01/2018 21:07
    הגב לתגובה זו
    Big $$$$ לא לפספס
  • 6.
    גבי 14/01/2018 19:02
    הגב לתגובה זו
    נובה חברה מצויינת אבל קשה יהיה לקרן גידור להרוויח מהשקעה בנובה כי אי אפשר לפצחה לשתי חברות. המניה והחברה נמצאים בסיישל חיובי מאוד.
  • 5.
    אלון 14/01/2018 17:06
    הגב לתגובה זו
    בטבע אין כיום בעל מניות משמעותי להוציא את אלרגן שהודיעה שהיא מוכרת מניות וכבר ביצעה חלק מהמכירות לאחר שירדה מ-10% לרמה של 6.6% בשבוע שעבר. מענין אם יקום בעל ענין חדש בצורת קרן גידור או שעדיין מפחדים מהחוב הענק של החברה ואין רצון לקחת סיכונים...
  • 4.
    אריה 14/01/2018 16:49
    הגב לתגובה זו
    צריך לעשות מדד אקטיביסטים, התערבותם לרוב מועילה לחברות ואולי יש לעודד כניסתם גם לחברות ממשלתיות ולא רק פרטיות. כך יהיה ׳פיקוח׳ השומר על אינטרס ציבורי ב ממשלתיות.
  • 3.
    דוד 14/01/2018 16:22
    הגב לתגובה זו
    מלאנוקס לדוגמה יכולה להיות רווחית יותר תחת ניהול אגרסיבי וצמצום המו"פ. אבל קרנות כמו יורק(אלביט הדמיה ואחרות) מחפשות חברות כושלות שניתן למנף השתלטות דרך רכישת אג"ח בחצי מחיר...סייבר ארק אינה יעד לקרן גידור אלה אם היא תוביל אותה למיזוג עם חברה דומה בתחום.
  • 2.
    גד 14/01/2018 15:10
    הגב לתגובה זו
    שתי החברות עשויות לענין קרנות גידור שרוצות לעשות סיבוב ולהשביח תשואות. פריון כבר ירדה ונכשלה ויש מה לעשות בחברה.
  • 1.
    מישאל 14/01/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    בגלל פיזור מניות גדול בחברה, ולאחר שהבנקים מימשו אופציות במסגרת הסדר החוב של טאואר מלפני שנים, קיימת סחורה רבה בשוק. יש הרבה גופים מוסדיים שמחזיקים 3-4% בחברה אבל אינם בעלי ענין. סביר שאם וכאשר תתעורר קרן גידור היא תוכל להפוך לבעלת ענין משפיעה בחברה.
  • אודי 14/01/2018 15:31
    הגב לתגובה זו
    לא בכמות משמעותית כי גם עופר מכר מניות לפני הזינוקים של טאואר אבל יש לקנון או לחברה לישראל כמה אחוזים בחברה. דומני שכבר היום יש קרנות אמריקאיות שמחזיקות בנתח מהשליטה. בגלל ניהול טוב של ראסל אלוונגר בטאואר הן לא מתערבות. כשעסק טוב עובד אין צורך להתערב. סייבר ארק היא חברה מאכזבת למדי ואצלה מעורבות אפשרית.
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה

כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש

חן שרייבר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל. 

הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).   

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים. 

האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות. 

ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.