המאבק של טראמפ באוניברסיטת הרווארד עולה שלב
הנשיא האמריקאי דורש מרשות המסים לשלול את המעמד של המוסד הידוע כפטור ממסים, אך לדברי גורמים ברשות אין לו סמכות לעשות זאת. בנוסף, טראמפ גם מבקש לשלול מהאוניברסיטה גם את האפשרות לקלוט סטודנטים זרים חדשים - צעד שעלול לפגוע הן במעמדה הגלובלי והן בהכנסותיה. בינתיים נראה שהרווארד לא מתכוונת לסגת מעמדותיה מול הממשל
הקרב החריף בין ממשל טראמפ לבין אוניברסיטת הרווארד חצה השבוע קו אדום. אתמול דווח כי משרד האוצר האמריקאי העביר לרשות המסים הפדרלית (IRS) בקשה יוצאת דופן: לבחון את שלילת מעמדה הפטור ממס של האוניברסיטה היוקרתית. הסיבה? סירובה של הרווארד ליישר קו עם דרישות הממשל בנושאי גיוון, קבלה והבעת עמדות פוליטיות בקמפוס - בייחוד בכל הנוגע למלחמה בין ישראל לחמאס.
זו לא הפעם הראשונה שהנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, משתמש בכוח הפוליטי שלו כדי ללחוץ על מוסדות שנחשבים "ליברליים מדי" בעיניו, אך כעת הוא מעלה את הרף. האיום של הממשל מגיע שבוע בלבד לאחר שמשרדו דרש מהרווארד לחשוף מידע על סטודנטים זרים, להגביל תוכניות גיוון בקבלה לסגל וסטודנטים ולפקח על פעילות פוליטית אנטי-ישראלית בקמפוס. הרווארד דחתה את הדרישות, והמשבר החריף.
באותו יום שבו נודע על בקשת שלילת הפטור ממס, הודיעה מחלקת המדינה כי נשקלת גם האפשרות למנוע מהרווארד לקלוט סטודנטים זרים חדשים - צעד שעלול לפגוע הן במעמדה הגלובלי של האוניברסיטה והן בהכנסותיה. יותר מ-25% מהסטודנטים בהרווארד כיום הם בעלי אזרחות זרה, ורבים מהם מגיעים מהמדינות המובילות בעולם בתחומי המדע, הכלכלה והטכנולוגיה.
טראמפ טוען שהרווארד תומכת בטרור
המתקפה על הרווארד מגיעה על רקע טענות חוזרות של טראמפ ותומכיו, שלפיהן האוניברסיטאות המובילות, ובעיקר מוסדות ה-Ivy League (אוניברסיטאות העילית), נהפכו ל"חממות רדיקליות", כך לדבריהם, שמקדמות אידיאולוגיה שמאלנית, תומכות בפלסטינים ומתנגדות לישראל. טראמפ אף טען בפוסט ברשת החברתית שלו, Truth Social, כי "אולי הגיע הזמן לשלול מהרווארד את מעמדה הפטור ממס" - תוך שהוא טוען, ללא ביסוס של ממש, שהאוניברסיטה תומכת בטרור.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, דוברים מטעם הרווארד דחו את ההאשמות. לטענתם, הדרישות של הממשל אינן חוקיות, מנוגדות לחוקה האמריקאית ופוגעות בעצמאות האקדמית של המוסד. דובר האוניברסיטה, ג'ייסון ניוטון, מסר כי אין כל בסיס משפטי לשלול את המעמד הפטור ממס של הרווארד, ושמעמד זה הוא קריטי להשקעה במחקר, מענקים רפואיים, טכנולוגיה ומלגות לסטודנטים.
המהלך של טראמפ גרר תגובות משני הקצוות. תומכים של המהלך כמו ניוט גינגריץ', לשעבר יו"ר בית הנבחרים, בירכו על הצעד וטענו כי אין סיבה שהציבור יממן מוסדות שאינם מייצגים את ערכיו. לעומת זאת, גופים משפטיים, כלכלנים ומוסדות אקדמיים אחרים - כולל אוניברסיטאות קולומביה, סטנפורד וייל - הזהירו כי מדובר בצעד חסר תקדים שמאיים על חופש הביטוי באקדמיה. גם ברשות המסים הפדרלית עצמה ישנה מתיחות. לא ברור האם תיענה לבקשת טראמפ, מכיוון שלפי החוק האמריקאי, הנשיא אינו מוסמך להתערב ישירות בפעילות ה-IRS. עורכי דין ברשות הזהירו בעבר כי שימוש פוליטי במעמד הפטור ממס עלול להוביל לפגיעה באמון הציבור ולמשבר מוסדי.
המהלך האחרון של ממשל טראמפ מציב את האוניברסיטאות בארה"ב בצומת דרכים. האם הן יעמדו על עצמאותן ויאבדו גישה למיליארדים במימון פדרלי, או שייכנעו ללחץ הפוליטי וישנו את האופן שבו הן מנהלות את תנאי הקבלה, המחקר והחופש האקדמי? נכון לעכשיו, הרווארד לא מראה סימנים שלפיהם היא מתכוונת לסגת. "המאבק הזה הוא לא רק שלנו", נמסר מגורם באוניברסיטה. "הוא מאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה כולה".

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%
חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67% דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.
תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.
אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.
מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.
אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.
