דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

המאבק של טראמפ באוניברסיטת הרווארד עולה שלב

הנשיא האמריקאי דורש מרשות המסים לשלול את המעמד של המוסד הידוע כפטור ממסים, אך לדברי גורמים ברשות אין לו סמכות לעשות זאת. בנוסף, טראמפ גם מבקש לשלול מהאוניברסיטה גם את האפשרות לקלוט סטודנטים זרים חדשים - צעד שעלול לפגוע הן במעמדה הגלובלי והן בהכנסותיה. בינתיים נראה שהרווארד לא מתכוונת לסגת מעמדותיה מול הממשל

עוזי גרסטמן |


הקרב החריף בין ממשל טראמפ לבין אוניברסיטת הרווארד חצה השבוע קו אדום. אתמול דווח כי משרד האוצר האמריקאי העביר לרשות המסים הפדרלית (IRS) בקשה יוצאת דופן: לבחון את שלילת מעמדה הפטור ממס של האוניברסיטה היוקרתית. הסיבה? סירובה של הרווארד ליישר קו עם דרישות הממשל בנושאי גיוון, קבלה והבעת עמדות פוליטיות בקמפוס - בייחוד בכל הנוגע למלחמה בין ישראל לחמאס.


זו לא הפעם הראשונה שהנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, משתמש בכוח הפוליטי שלו כדי ללחוץ על מוסדות שנחשבים "ליברליים מדי" בעיניו, אך כעת הוא מעלה את הרף. האיום של הממשל מגיע שבוע בלבד לאחר שמשרדו דרש מהרווארד לחשוף מידע על סטודנטים זרים, להגביל תוכניות גיוון בקבלה לסגל וסטודנטים ולפקח על פעילות פוליטית אנטי-ישראלית בקמפוס. הרווארד דחתה את הדרישות, והמשבר החריף.


באותו יום שבו נודע על בקשת שלילת הפטור ממס, הודיעה מחלקת המדינה כי נשקלת גם האפשרות למנוע מהרווארד לקלוט סטודנטים זרים חדשים - צעד שעלול לפגוע הן במעמדה הגלובלי של האוניברסיטה והן בהכנסותיה. יותר מ-25% מהסטודנטים בהרווארד כיום הם בעלי אזרחות זרה, ורבים מהם מגיעים מהמדינות המובילות בעולם בתחומי המדע, הכלכלה והטכנולוגיה.



טראמפ טוען שהרווארד תומכת בטרור



המתקפה על הרווארד מגיעה על רקע טענות חוזרות של טראמפ ותומכיו, שלפיהן האוניברסיטאות המובילות, ובעיקר מוסדות ה-Ivy League (אוניברסיטאות העילית), נהפכו ל"חממות רדיקליות", כך לדבריהם, שמקדמות אידיאולוגיה שמאלנית, תומכות בפלסטינים ומתנגדות לישראל. טראמפ אף טען בפוסט ברשת החברתית שלו, Truth Social, כי "אולי הגיע הזמן לשלול מהרווארד את מעמדה הפטור ממס" - תוך שהוא טוען, ללא ביסוס של ממש, שהאוניברסיטה תומכת בטרור.


מנגד, דוברים מטעם הרווארד דחו את ההאשמות. לטענתם, הדרישות של הממשל אינן חוקיות, מנוגדות לחוקה האמריקאית ופוגעות בעצמאות האקדמית של המוסד. דובר האוניברסיטה, ג'ייסון ניוטון, מסר כי אין כל בסיס משפטי לשלול את המעמד הפטור ממס של הרווארד, ושמעמד זה הוא קריטי להשקעה במחקר, מענקים רפואיים, טכנולוגיה ומלגות לסטודנטים.




המהלך של טראמפ גרר תגובות משני הקצוות. תומכים של המהלך כמו ניוט גינגריץ', לשעבר יו"ר בית הנבחרים, בירכו על הצעד וטענו כי אין סיבה שהציבור יממן מוסדות שאינם מייצגים את ערכיו. לעומת זאת, גופים משפטיים, כלכלנים ומוסדות אקדמיים אחרים - כולל אוניברסיטאות קולומביה, סטנפורד וייל - הזהירו כי מדובר בצעד חסר תקדים שמאיים על חופש הביטוי באקדמיה. גם ברשות המסים הפדרלית עצמה ישנה מתיחות. לא ברור האם תיענה לבקשת טראמפ, מכיוון שלפי החוק האמריקאי, הנשיא אינו מוסמך להתערב ישירות בפעילות ה-IRS. עורכי דין ברשות הזהירו בעבר כי שימוש פוליטי במעמד הפטור ממס עלול להוביל לפגיעה באמון הציבור ולמשבר מוסדי.




המהלך האחרון של ממשל טראמפ מציב את האוניברסיטאות בארה"ב בצומת דרכים. האם הן יעמדו על עצמאותן ויאבדו גישה למיליארדים במימון פדרלי, או שייכנעו ללחץ הפוליטי וישנו את האופן שבו הן מנהלות את תנאי הקבלה, המחקר והחופש האקדמי? נכון לעכשיו, הרווארד לא מראה סימנים שלפיהם היא מתכוונת לסגת. "המאבק הזה הוא לא רק שלנו", נמסר מגורם באוניברסיטה. "הוא מאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה כולה".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”