להתראות רווחי הון, שלום תשואה שוטפת
בחודשים האחרונים מתרבים הסימנים כי חל שינוי בחלק מתנאי הבסיס של הכלכלה העולמית, אשר משפיע, ועתיד להמשיך להשפיע, על מרבית הנכסים הפיננסיים ועל אגרות חוב בפרט. נזכיר, כי מאז המשבר הפיננסי ב-2008 אנו עדים לסביבת אינפלציה נמוכה מאוד ולסביבה מוניטארית מקלה מאוד במדינות המפותחות. שני גורמים אלו היוו את הסיבה העיקרית לזינוק של עשרות אחוזים שנרשם במחירי אגרות החוב הממשלתיות הארוכות בעולם וגם בישראל בתקופה זו. אולם, מסתמן כי אנו עומדים בפתחו של שינוי שיוצר סביבה מעט פחות תומכת לאגרות חוב ואף עלול להביא להפסדי הון בטווח הקצר. שינוי זה מחייב ביצוע הערכה מחודשת של המשקיעים לציפיותיהם משוק האג"ח בכלל ומאגרות החוב הארוכות בפרט.
השינוי המדובר נובע מהתפתחויות כלכליות ופוליטיות בחודשים האחרונים. במישור הכלכלי, האינפלציה חוזרת אט אט לבמה לאחר תקופה ממושכת בה עמדה ברמה נמוכה מאוד. בארה"ב עומדת כיום האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים על 1.7%, אמנם לא גבוהה אך רחוקה מהרמה האפסית בה עמדה רק לפני כשנה, זאת כתוצאה מההתאוששות המסוימת במחירי הנפט בשנה החולפת והמשך עלייה בשכר הממוצע. תמיכה נוספת לאינפלציה בארה"ב התקבלה מהאצה קלה בפעילות הכלכלית (ייצור ושירותים) בחודשים האחרונים במקביל להמשך יצירת משרות בקצב גבוה בשוק העבודה. על רקע נתונים חיוביים אלו צפוי הבנק המרכזי בארה"ב להמשיך להעלות את הריבית בשנים הקרובות (אם כי הקצב צפוי להיות אטי ומבוקר).
גם באירופה הודיע לאחרונה הבנק המרכזי על הפחתה של היקף הרכישות החודשי המתבצעות במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית (החל מחודש אפריל 2017). ניתן לפרש צעד זה כצעד ראשון בכיוון של צמצום מידת התמיכה של הבנק המרכזי באירופה בכלכלה. במישור הפוליטי הביאו תוצאות הבחירות בארה"ב לעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב ובעולם, ולהערכות כי הצמיחה שם תעמוד ברמה מעט גבוהה יותר בשנים הקרובות. כל זאת קורה על רקע שורה של צעדים עליהם הצהיר נשיא ארה"ב הנבחר טרם הבחירות, ביניהם השקת תכנית פיסקאלית רחבת היקף, העלאת מכסים לחלק מהשווקים והפחתה במיסי חברות.
כאמור, העלייה בציפיות האינפלציה במקביל לירידה מסוימת במידת התמיכה של הבנקים המרכזיים והעיקריים בכלכלות, הביאו לעליית תשואות חדה באגרות חוב ממשלתיות בחודש האחרון, בהובלת אלו של ממשלת ארה"ב. נפגעות עיקריות היו אגרות החוב הארוכות בארה"ב שסבלו מירידות שערים של כ-9%-8%. גם בישראל נרשמה מגמת מסחר דומה ואגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות נפגעו, אך בעצמה נמוכה יותר ביחס למקבילותיהן בארה"ב.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אגרות חוב ארוכות כבר אינן רלוונטיות לתיק ההשקעות?
להערכתנו, הן היו ונותרו רלוונטיות, גם לאחר השינויים האחרונים בכלכלה, זאת מאחר וגם כעת סביבת הריבית עודנה נמוכה מאוד. קצב העלאת הריבית בארה"ב, ומאוחר יותר גם בישראל, צפוי להיות מתון מאוד. אולם, תפקיד אגרות החוב הארוכות בתיק ההשקעות צריך להשתנות: ממכשיר ששימש בשנים האחרונות לייצור רווחי הון, למכשיר שישמש בעתיד הקרוב בעיקר לייצור של תשואה שוטפת על פני זמן. כלומר, תשואה המתבססת בעיקר על תשלומי ריבית תקופתיים שאינם תלויים במצב שוק. מבחינת המשקיע המשמעות היא כי השקעה באגרות חוב ארוכות צריכה להיעשות בצורה מחושבת יותר, בהילקח בחשבון המח"מ הכולל של התיק ומתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, וזאת חרף ראייתם כמכשיר להשגת רווחים גבוהים לטווח קצר.
לכותב הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
- איזה מטבע מתחמם לקראת ראלי אחרי הראלי באת'ריום?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון
מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.
נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.
מהן עלויות השיקום של סוריה?
אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.
לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה.
- האם 7 באוקטובר יכול להתרחש גם בגבול הסורי?
- טראמפ לוחץ ידיים לטרוריסט - למה זה יכול להיות טוב לכלכלה ולבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: