כמה הייתם מוכנים לשלם בעבור הזכות להלוות לי את כספכם?

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, על מדדי האג"ח הממשלתיות שמטפסים לעומת כל השאר למרות שאין כל תמורה לאג"ח

מיכה צ'רניאק | (28)
נושאים בכתבה אג"ח ממשלתיות

אנחנו מתקרבים לסיומו של הרבעון הראשון לשנת 2016, ועושה רושם שמבחינת המשקיעים שנת 2016 החלה רק עכשיו. מרבית המדדים בבורסות בעולם המערבי מתחילות לחזור לרמתן מתחילת השנה לאחרונה. אמנם מדדי המניות בבורסה בת"א עדיין נמצאים ברמה הנמוכה ב-2%-4% מרמתם בתחילת השנה, אבל מדדי התל בונד כבר עלו כ-0.2%-0.3%, ואילו מדד האג"ח הממשלתיות הגדיל לעשות וטיפס כ-1.5% מתחילת השנה.

גם בעולם התמונה דומה: מדדי המניות מטפסים אט אט בחזרה לרמתם בתחילת השנה, כאשר הבורסה בארצות הברית מובילה את העולם והמדדים שם חזרו את כל הדרך חזרה להיכן שהיו בתחילת השנה. המדדים באירופה, לעומת זאת, עדיין נמוכים בכ-6%-7% מהרמה שהם פתחו בה את השנה, וזאת למרות תיקון נאה של חלק לא מבוטל מהירידות מתחילת השנה. הבורסות באסיה (במיוחד ביפן ובסין) עדיין נראות רע מאוד ונמצאות ברמה הנמוכה בלמעלה מ-10% ביחס לרמה בה היו המדדים בתחילת השנה. מרבית מדינות העולם המערבי זהות בדבר אחד לישראל – ביצועי מדדי האג"ח הממשלתיות ממשיכים להיות מדהימים ואינם מפסיקים לטפס להם מתחילת השנה.

כבר תקופה ארוכה אני חוזר על דברי, כמו טלפון שבור, לגבי הסכנה שבהשקעה באג"ח ממשלתיות לאור התשואות הנמוכות המגולמות באג"ח אלו. מרבית המשקיעים חסרי הניסיון בוחנים את ביצועי העבר של ההשקעה באגרות חוב ממשלתיות בעולם, ומניחים שמה שהיה הוא שיהיה, אבל לצערי זה אינו המצב. מי שרוכש אג"ח ממשלתית כיום, רוכש אותה בתנאים ובתזרימים הנכונים לרגע הרכישה, ולכן בהכרח לא מה שהיה הוא שיהיה. עם זאת, מזה תקופה ארוכה אגרות החוב הממשלתיות "אינן נענות לאזהרות" שלי וממשיכות לשייט קדימה, בדומה לאותו הקיוטי המפורסם מהסרטים המצוירים, אשר במהלך המרדף שלו אחר הרוד ראנר מצליח לרוץ על האוויר. השאלה היא רק מתי הוא יסתכל למטה.

עולם מתן ההלוואות ברור: צד אחד שיש לו מזומנים עודפים מוכן להלוות את עודפי הכספים שלו לצד ב' שזקוק להם. מתן המזומנים נעשה בתמורה לעלות, כאשר המחיר או גובה העלות נקבעים על בסיס פרמטרים כמו הסיכון המגולם במתן הכספים. כלומר, יש הבדל בין מתן הלוואה לענבל אור לבין מתן הלוואה לרמי לוי מבחינת הסיכון. פרמטרים נוספים כגון משך ההלוואה, ביטחונות שמעניק לוקח ההלוואה לנותן ההלוואה ומשתנים נוספים, כולם משפיעים על מחיר ההלוואה. הדבר הוודאי היחיד שחוזר על עצמו בכל מתן הלוואה הוא שישנה עלות בגין לקיחת ההלוואה.

אם כך, כמה כסף הייתם מוכנים לשלם לי בעבור הזכות שאקח את כספכם ואשתמש בו למטרותיי מבלי שאתן לכם אפילו שקל אחד של ערובה להחזר הכסף? אני בטוח שמרבית הקוראים מגחכים לעצמם כאשר הם קוראים את השאלה החצופה שהועלתה כאן, ואני משוכנע שהתשובה לשאלה היא אחת – אף אחד מכם לא היה מוכן להעניק לי אפילו שקל אחד בודד. אם כך, מדוע כאשר באות אלינו מדינות עם אותה הבקשה, רבים מוכנים "לשלם להן כסף" בעבור הזכות להלוות? הרי זה בדיוק המצב הנוכחי בשווקי האג"ח בעולם כאשר התשואה על אגרות החוב הממשלתיות באירופה וביפן הינה שלילית, ובעצם הנפקות חדשות של חוב לטווחים של שנתיים עד חמש שנים מתבצעות בתשואה שלילית. כלומר, על כל 100 ין שהמשקיעים נותנים כהלוואה לממשלה ביפן לדוגמה, הם יקבלו חזרה כעבור 5 שנים כ-99 ין בלבד.

הביטוי Paying to lend אולי נשמע מטורף עבורנו במבט ראשון, אבל זה המצב בו נמצאים מרבית המשקיעים באירופה וביפן. הטבלה הבאה ממחישה את המצב:

כפי שניתן לראות, הנתונים ברקע הירוק משקפים מצב בו נותן ההלוואה (זה שרוכש את אגרת החוב הממשלתית) משלם למדינה כסף עבור הזכות להעניק את ההלוואה. זהו מצב שלאורך זמן מייצג אנומליה. גם הנתונים ברקע הכחול, בהם מקבלים תמורה עבור מתן ההלוואה, משקפים מחיר נמוך ביותר ביחס לזמן מתן ההלוואה. התשובה ברורה: אולי לי אף אחד לא מוכן לשלם עבור הזכות לתת הלוואה, אבל לממשלות באירופה וביפן נראה כי רבים וטובים עומדים בטור לשלם עבור הזכות "הנפלאה" הזו. השאלה היא רק מתי רוכשי האג"ח יסתכלו למטה ויראו שהם רצים על אוויר.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ירון 20/04/2016 18:55
    הגב לתגובה זו
    הי מיכה, תוכל להסביר מה הסיבה לנפילות החדות הבאגח קיי.בי.אס אגח א. האג"ח בדירות AA- ונותן תשאה יחסית גבוה של 5% לא צמוד. זה נראה סביר מאוד ביחס לדירוג הגבוה של החברה.
  • 14.
    שלמה 27/03/2016 19:26
    הגב לתגובה זו
    שלום מיכה. האם כדאי למכור קרן אג"ח ממשלתי ברווח , לשלם מס רווח ולהשאר עם מזומנים? האם בכלל כדאי להיפטר מכל אג"ח מדינה וקונצרני גם אם זה כרוך בתשלום מס רווח? בתודה ובהערכה רבה לכתבות שלך.
  • 13.
    אתה עם אזהרות והבורסות טסות למעלה (ל"ת)
    אכלתם אותה 21/03/2016 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    משקיע 21/03/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    היי מיכה התכנסה אסיפה ב9.3.2016 מדוע לא מפרסמים במאיה את תוצאותיה ? יש כ 500 אלף מניות של פרטנר שימכרו אותן ויחלקו לבעלי האג"חים מה דעתך?
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 15:20
    הגב לתגובה זו
    אכן יש לנו מוטיבציה לקדם את התביעות כי זהו חלק חשוב בפוטנציאל לתמורה נוספת באג"ח יג ואפילו באג"ח יא. עם ביצוע ההסדר הוחלט שיוגשו תביעות אבל מכיוון שעו"ד אינם רואים תמורה מידית מהתביעה והם יהיו זכאים לתשלום רק אם התביעה תצליח זה יוצר מצב בו הם לא ממהרים זה המצב לא רק כאן אלא גם במקרים אחרים. עו"ד הולכים לאיפה שהם יכולים לקבל כסף קל ומהיר ותביעות זה לא המצב .
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 13:05
    הגב לתגובה זו
    זו הייתה אסיפת התייעצות ולכן אם רוצים לבצע פעולה כלשהיא צריך להוציא הודעה על ההצבעה. מכיוון שמדובר על אסיפת התייעצות לא פורסמה תוצאה של האסיפה כי אין תוצאה כרגע. לא השתתפנו באסיפה הזו. בכול מקרה כרגע יש שעבוד על 500,000 מניות פרטנר לטובת סדרה יג השווים כ 8.5 מיליון ₪ והמהווים כ 3.8-3.9 אגורות לאג"ח. מעבר לכך יש את השעבוד על 70% מתמורות התביעה והשעבוד השני על הזכות לדיבידנדים בשני המקרים מדובר בכסף על העץ ולא כסף ביד.
  • משקיע 21/03/2016 13:13
    מיכה תודה. למה עדיין לא תובעים את בן דב והדירקטורים? אתם שנפגעתם כל כך צריכים להוביל את המהלך.
  • 11.
    משקיע באג"ח 21/03/2016 09:36
    הגב לתגובה זו
    שיטה בטוחה להרוויח היא השקעה באג"חים עם תשואה גבוהה. פשוט צריך לחפש פה באתר את מדור האג"ח, לבחור אג"ח קונצרני ולמיין לפי תשואה לפדיון. האג"ח עם דירוג מעל BBB ותשואה של 6% שוות קנייה (אם החברה יציבה). בטח כשהן ב8-9% תשואה, מה שמראה על כשל שוק. אני עושה את זה כבר שלוש שנים, וזאת שיטה בטוחה להרוויח. סתם דוגמא- כלכלית, חלל תקשורת, סלקום ושופרסל הם אגח"ים שעשיתי בהם יותר מ20% בשנתיים האחרונות. השבוע נכנסתי לאורבנקורפ ואקסטל, גם הן בעוד פחות משנה יתנו תשואה של 10-15%. עדיף בהרבה על המניות בארץ.
  • 10.
    ליאור 21/03/2016 09:14
    הגב לתגובה זו
    היי מיכה מירלנד נמצאת כיום בשפל: הון עצמי שלילי, הכנסות מנכסים מניבים ושווי נכסיה צנחו. גם האגחים נסחרים בשפל. החברה מציעה כיום להמיר חלק מהחוב למניות. נראה לי שכל הרע (או ברובו) הוא מאחורינו, ויש כיום סיכוי לשיפור יותר מהמשך ההדרדרות. מה אתה חושב?
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:56
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שאתה לא מדבר על השקעה במניות החברה כיוון שהמרת האג"ח למניות אם ההסדר יצא לפועל תביא לדילול עצום במניות החברה. מבחינת אגרות החוב ( שהן בעצמן צפויות להפוך למניות בעיקר אם מתווה ההסדר יצא לפועל במתכונתו הנוכחית ) ההשקעה מאוד תלויה ומושפעת מהמצב הכלכלי בעתיד ברוסיה ולכן אגרות החוב של מירלנד מהוות בעצם אופציה על הכלכלה הרוסית.
  • 9.
    יחיאל 20/03/2016 23:17
    הגב לתגובה זו
    שלום, אפריקה פועלת במלוא המרץ לממש נכסים ולמשוך דיבידנדים. נניח שבטווח של השנתיים הקרובים היא תצליח במימושים ובמשיכת דיבידנדים, תוך פרעונות קרן וריבית לנושיה (אגח+בנקים). איך תתמודד החברה בעתיד עם הכנסות חסרות עקב מימוש נכסים מניבים? אין כאן העדפת ההווה (החזרי חוב גדולים) על חשבון העתיד (שבו היא עשויה להתקשות להחזיר חובות). אני מודע לכך שהחוב בעתיד יקטן, אך השאלה היא כיצד היתרה המוקטנת תמומן לאור הנ"ל.
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:52
    הגב לתגובה זו
    מימוש נכסים עכשיו לעיתים על חשבון שווי גבוה יותר בעתיד פוגע יותר בבעלי המניות לעומת מחזיקי האג"ח. כיוון שכפי שציינת בעתיד הכנסות החברה הרי יפחתו לאור מימוש הנכסים. תיאורטית למחזיקי האג"ח לא אכפת אם החברה תאלץ למכור את כול הנכסים על מנת לעמוד בתשלומי החוב. עלויות האג"ח והחוב של אפריקה גבוהות ויקרות מאוד במיוחד בסביבה בה התשואות והריביות נמוכים מאוד ולכן במקרה של אפריקה כול פירעון חוב הוא מבורך. ההיפך לדעתי יש הרבה הגיון למכור יותר נכסים ולבצע רכישות עצמיות בשוק של אגרות חוב. הרי מדובר מבחינת החברה בהשקעה הטובה אותה היא יכולה לבצע.
  • 8.
    ביוּטריד הרוּיח 20/03/2016 18:18
    הגב לתגובה זו
    שׁטוּיוּת במיץ. אין אכיפה וּעלֹ כן החוּק לֹא ישׁנה כלֹוּם
  • 7.
    יעקב 20/03/2016 15:19
    הגב לתגובה זו
    שלום הסברת בכתבה הקודמת שיש אג"חים עם תשואה חיובית בברוטו אך שלילית בנטו וזאת מכיוון שהאג"ח מעל הפארי ושל תשלומי הריבית משלמים מס מלא שמקזז את כל הרווח. השאלה שלי היא כזאת האם בהנחה של שרכשתי מעל הפארי, ירשם לי הפסד מס ביום הפדיון? אם כן האם אוכל לקזז את ההפסד מהמס ששילמתי על הריבית באותה שנה ועל מס מריביות עתידיות? אם כך אולי לא נכון להגיד שהתשואה נטו היא שלילית? תודה
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:50
    הגב לתגובה זו
    1-1- כן נרשם לך הפסד הון ביום הפדיון. 2- זהו הפסד הון לכול דבר ולכן הוא ניתן לקיזוז מרווחי הון בעתיד ומתקבולי ריבית בעתיד מאג"ח סחיר . אבל על מנת ליהנות מהיכולת לקזז את ההפסד צריך כמובן תיק השקעות מפוזר שמאפשר את הפעולה. 3- אגב גם בעת תשלום ריבית יכול להיווצר הפסד הון ולא רק בעת פדיון קרן אג"ח שנרכש מעל הפארי זה קורה לעיתים באג"ח שהונפק בניכיון כלומר אם אג"ח הונפק בשער 95 כשהערך הנקוב שלו הוא 100 הניכיון בשיעור של 5% לצורך מס מהווה חלק מהריבית השוטפת ולכן אם האג"ח נניח הוא ל 5 שנים לצורך מס הכנסה מתייחסים כאילו והריבית גבוהה ב 1% בערך ביחס לריבית הנקובה.
  • 6.
    לאד מיכה -מה דעתך על TBT + תס שורט אגח-בתודה (ל"ת)
    אדם-פנסיונר 20/03/2016 14:13
    הגב לתגובה זו
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:50
    הגב לתגובה זו
    ה- TBT הינה תעודת סל ממונפת ולכן יש עלות גבוהה מאוד למינוף הזה מבדיקות שעשינו המשקיעים מפסידים כ 12% !!! בשנה בגלל המינוף ולכן אם אתה מצפה לירידות יחסית חדות ומהירות באג"ח הממשלתיות הארוכות בארה"ב זו השקעה מצוינת אבל אם אגרות החוב של ממשלת ארה"ב רק ישחקו באיטיות והתשואה באג"ח ל 10 שנים נניח בסוף השנה תזחל מ 1.85% היום ל 2.25% אתה תראה שלמרות שצדקת בכיוון לא תרוויח מההשקעה ב TBT שוב בגלל עליות הגלגול של המינוף התוך התעודה.
  • 5.
    גירון 20/03/2016 14:10
    הגב לתגובה זו
    שלום מיכה נהנה תמיד לקרוא את מאמריך....האם יכול לאור העובדה ההזויה(ריביות שליליות או ריביות דרדלה..)המתוארת במאמרך ולפיה אין מה לחפש באג"ח מדינה בחו"ל,האם מוכן לתת מעט רעיונות השקעה באג"ח קונצרני בחו"ל ובכלל זה high yield.... תודה ויום טוב
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
    1-תודה. 2- בתחילת השנה כתבתי מספר טורים שעסקו באג"ח חו"ל הבעיה שמאז גם אגרות חוב עלו לאחר הירידות שאג"ח high yield סבלו מהן בחודש ומשהו האחרונים הם רשמו תיקונים חדים למעלה. אפשר לחפש אחרי אג"ח בחו"ל באתר של פינרה כאן : http://finra-markets.morningstar.com/BondCenter/Default.jsp
  • משקיע באגח קונצרני 21/03/2016 09:31
    הגב לתגובה זו
    תחפש פה באתר את מדור האג"ח, תבחר אג"ח קונצרני ותמיין לפי תשואה לפדיון. תקנה את האג"ח עם דירוג מעל BBB ותשואה של 6%, ותספור את המזומנים.
  • 4.
    אורי 20/03/2016 13:57
    הגב לתגובה זו
    ראה טבע כיל ובנקים מזרחי למשל ככה שהכל נזיל אני במקרה משקיע רוב הכסף בארהב כי כאן אין שוק הכל מסחרה שבוע טוב לך עוקב אחריך במשך שנים תמשיך לכתוב
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
    ציינתי ביצועים של מדדי מניות וכאן אין מה לדייק או לא לדייק אלו נתונים חד משמעיים. זה שבתוך מדד יש מניות שעולות ומניות שיורדות זה תמיד המצב. השוק בארץ נראה בהחלט "מסכן" אבל מהניסיון שלי כול פעם שבמשך תקופה השוק כאן מתנהג חלש או נראה כלא מעניין הוא מתקן בטווח זמן קצר של חודש-חודשיים. זו כמובן אינה המלצה כלשהיא זה מה שלמדתי לאורך עבודתי בשוק.
  • אורי 21/03/2016 16:57
    ג קח דוגמא מהיום זה שוק זה על מה פוטרום יורדת אה המלצה לא טובה וכנל בזק איפוא שאתה זז חוטף לכן משתדל לצוף בחול המשיך לקרוא אותך יום טוב
  • 3.
    שאלה למיכה: האם בתנאים אלה עדיף מזומן? (ל"ת)
    אילן 20/03/2016 13:49
    הגב לתגובה זו
  • לדעתי כן . (ל"ת)
    מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    העולם השתנה אין יותר ריביות (ל"ת)
    מיכה תתעורר 20/03/2016 13:01
    הגב לתגובה זו
  • מיכה צ'רניאק 21/03/2016 10:48
    הגב לתגובה זו
    ככול שהמצב בו יש ריביות שליליות ואו אפסיות ימשך זמן ארוך יותר כך יהיה קשה יותר לתקן את הבעיות שסביבה כזו יוצרת.
  • 1.
    מאמר מעולה להשקעות סולידיות,תודה. (ל"ת)
    יריב 20/03/2016 12:49
    הגב לתגובה זו

הסיפור המאלף על השורט הגדול של דרקנמילר וסורוס

סטן דרקנמילר, אחד מהמשקיעים האגדיים ויד ימינו של ג'ורג סורוס, חתום על כמה עסקאות עם רווח פנומנלי, אבל נראה שהניצול של משבר המט"ח בליש"ט בשנות ה-90 הוא הגדול בהן - מה אפשר ללמוד מהעסקה הזו, ולמה לפעמים - "צריך ללכת על הגרון"?
איתי בן דן |
"אם אתה מאוד בטוח בעצמך אתה תהיה מסוגל לספוג הפסדים״   סטן דרקנמילר גדל בדיוקנסה פיטסבורג פנסילבניה. מבחינת מראה וסגנון  דיבור הוא ייצג נאמנה את המיד-ווסט  האמריקני.  סטן הגשים חלק ניכר מהסטראוטיפים הקלאסיים מלבד תיאבון לסיכונים, חשיבה מקורית והטלת ספק ב״אמיתות״ שגובשו על ידי כלכלנים בלי בסיס מספק. דרקנמילר התוודע לגורג' סורוס ב-1987 - בתקופה שבה כיהן כמנהל קרנות נאמנות מצליח שהיה ידוע בחשיבה בלתי קונבנציונלית עם תיאבון לסיכונים. הוא עבד אז עבור משפחת דרייפוס, והיה בין הבודדים שצמצם פוזיציות לפני קריסת שוק המניות ב-1987. היתרון הגדול של דרקנמילר על רוב מנהלי הקרנות היה היכולת להשתמש במידע שהופיע באופן חסר מבנה וקשה לעיכול, ולהשליך ממנו בצורה מהימנה סטטיסטית על תחומים אחרים. כך למשל השליך מנתוני חברות על צמיחה, משרות וריביות עתידיות. בנוסף, נהג להסתכל על ארביטראז׳ים סטטיסטיים שנוצרו כתוצאה משינויים מקרו כלכליים כגון חברות תעשייה מוטות ייצוא שהערך האבסולוטי שלהן נפגע כתוצאה מהיחלשות המטבע ועוד. למרות שסורוס היה ידוע בגחמותיו לפטר בן לילה סוחרים, ובמקרים מסוימים אף להמר נגד סוחרים שעבדו תחתיו, דרקנמילר נענה בחיוב להצעה. הוא אמנם העריך ורחש כבוד רב  לגורג' סורוס שהציע לו לעבוד תחתיו, אבל הוא גם חשש לקבל את ההצעה. לדבריו הוא התייחס אל ההצעה כשכר לימוד כשהוא מאמין שתוך זמן קצר הזיווג לא יצליח. דרקנמילר קיבל אישוש לכך כאשר לאחר שנה הוא גילה במהלך חופשה משפחתית שסורוס סגר את הפוזיציות שלו בתיק האג״ח.  לפי העדויות של שניהם דרקנמילר הודיע שהוא מתפטר, על רקע צעקות הדדיות. אלא שלהפתעת כולם (מלבד סורוס) הדרמה הסתיימה דווקא במעבר של סורוס ללונדון והפיכת דרקנמילר למנהל של הפעילות בארה״ב.   "לעולם אל תשקיע בהווה" בשנת 1990 חומת ברלין נפלה ואיחוד גרמניה התרחש. במערב אירופה שורר מיתון, בין היתר כתוצר לוואי של משבר אג״ח המשכנתאות בארה״ב. על רקע האיחוד, הצורך במימון בגרמניה עולה בד בבד עם עלייה באינפלציה, מה שמוביל להעלאות ריבית במדינה  שעדיין סובלת (בדומה לאירופה כולה) מהטראומה של האינפלציה של שנות ה-20. כתוצאה מהפרשי הריביות סוחרי המטבעות נהגו לבצע עסקאות על פערי ריבית (carry trade). מדובר באסטרטגיה בה לוקחים הלוואה במטבע של מדינה שבה הריבית נמוכה וקונים מטבע במדינה שבה הריבית גבוהה. העיקרון הוא שמנסים ליהנות מהפרשי הריביות (לרוב מדובר במסחר ממונף) ומעלייה יחסית של שער המטבע. כך למשל כיום הריבית בארה״ב היא 2% ובאיחוד האירופי 0% , אז תיאורטית כשמישהו לוקח הלוואה של 100,000 אירו (ה-eurobor הנוכחי שלילי ועומד בחישוב שנתי על כ-0.45%- ) ונניח לענייננו שהריבית באירו היא 0% והריבית בדולר היא 2%, אז אם הוא קונה דולרים ב-100,000 אירו והיחס בין המטבעות לא ישתנה במהלך השנה, יש כאן רווח משמעותי של הפרשי הריביות.   ובחזרה לאיחוד הגרמני - הפרשי הריביות גרמו לכך שהמארק הגרמני התחזק מול מטבעות רבים, וביניהם הליש"ט, בכ-6% במהלך החודשים שבין אוגוסט 1991 לספטמבר 1992. וכאן הסיפור מתחיל להיות מעניין - בשביל לצאת מהמיתון הבנק המרכזי בבריטניה הוריד את הריבית באופן מדורג בפעימות של חצי אחוז מ-11.38% במאי 1991 עד 9.88% במאי 1992, בעוד בגרמניה התבצע מהלך בכיוון ההפוך של העלאת ריבית עד 9.75%. כלומר עסקאות הפרשי הריבית פעלו לטובת המארק הגרמני.    איך מניות הדיור בבריטניה השפיעו על הריבית?  העניין של דרקנמילר בנעשה בבריטניה החל לאחר עלייה בתנודתיות של מניות הדיור . העלייה הזו נבעה מכך שרוב המשכנתאות בבריטניה היו עם חלק משמעותי צמוד ריבית. הצירוף של מיתון, לצד צמיחה שלילית של ארבעה רבעונים רצופים ועלייה באבטלה יצר מצב נפיץ לפיו העלאת ריבית תפגע בלווי המשכנתאות ובצמיחה (בין היתר כתוצאה מכך שללווים יישאר פחות כסף פנוי). הדבר פגע ביכולת התמרון של הבנק של אנגליה לפעול נגד פיחות של הליש"ט. וכאן בדיוק נכנסה לפעולה היכולת של דרקנמילר להשתמש בנתונים בתחום אחד על מנת להסיק מסקנות על תחום אחר לחלוטין. קצת היסטוריה:  מנגנון שערי החליפין במערב אירופה שייקרא מעתה ואילך ERM הונהג בתחילה ב-1979 עם יצירת הגוש האירופי הרעיון היה ליצור מנגנון ייתן לחברות בו ודאות בקשר לשערי החליפין וכך ניתן יהיה לחזות ביתר קלות את סכומי הכסף היוצאים והנכנסים בין מדינות החברות במנגנון. הצורה בה זה נעשה היא על ידי יצירת מטבע מלאכותי כלל אירופאי שנקרא לו ה-ECU שכל חברה בהסכם מיוצגת במטבע לפי היצוא שלה מחוץ לגוש האירו. כאשר במקרה של סטייה משער החליפין ביותר מ-2.25% (עלה ל-6% עם הצטרפות ספרד ופורטוגל) הבנק המרכזי של אותה מדינה יתערב ויקנה ויאזן את שער החליפין בין המטבעות (כאשר יש גם הלוואות ייעודיות למקרה שיתרות המט״ח באותה מדינה נמוכות).  כך נוצר "שריג המאזן" (בלעז parity grid) שמבטא למעשה את שילוב כל המדינות שחתמו על המנגנון, וכך יוצא שאם מדינה נמצאת קרוב לרף העליון או התחתון של המאזן הבנק המרכזי שלה צריך לאזן על ידי קנייה או מכירה. מנגנון ההתערבות של הבנק המרכזי מנסה להיות אקראי ככל האפשר, אך עדיין סוחרי מטבע שסומכים על המנגנון ניצלו אותו עבור אסטרטגיית revert to the mean. דע עקא אם מטבעות מסוימים קרובים לקצוות הם מהמרים שהמטבע ילך לכיוון הנגדי. לדוגמא נניח שהסל מורכב  מפרנק צרפתי ממרק גרמני ולירה איטלקית ולצורך ההדגמה נניח שהמשקל של כל אחת מהמדינות במטבע המשותף הוא שווה. טווח הרצועה הוא 2.5% ופרוטוקול ההתערבות של הבנק המרכזי האיטלקי הוא להתערב כשהמטבע יורד ב-2.3% מול הסל. נניח שהמטבע ירד ב-2.2% לעומת הסל ואין שינוי ביחסים הפנימיים בין הפרנק הצרפתי למרק הגרמני. אזי אסטרטגיה אפשרית של סוחר היא להתחיל לקנות בפרופורציות שוות (ולמנף) את הזוגות לירה איטלקית מול מרק גרמני ולירה איטלקית מול פרנק שוויצרי (ברור שיש שיקולים נוספים כמו ריבית ההשאלה ביטחונות המטבע בו מממנים את העסקה, מי מבצע את הסילוקין ועוד). אך לצורך ההדגמה אם ב-2.3% ההתערבות של הבנק המרכזי מקפיצה את הערך ב-1% מול הסל אז הרווח בקירוב יהיה 0.9% על המסחר. (אגב, בית השקעות מרכזי אחד בארצנו וקרן גידור מקומית גדולה קמו על ניצול פרצות דומות במנגנון של בנק ישראל והבנקים המקומיים במסחר על השקל בשנות ה-80'). בבריטניה הייתה הערכה רבה לניהול הכלכלה בגרמניה ובשלהי שנות ה-80 האפשרות להצטרף ל-ERM נשקלה ברצינות. ניג׳ל לאוסון, שר האוצר בממשלת תאצ׳ר דחף להצטרפות בריטניה מה שגרם להתנגשות שלו עם היועץ הכלכלי הראשי של תאצ׳ר, אלן וולטרס שטען שהמנגנון חצי אפוי ובעקבות סירובה של תאצ׳ר התפטר לאוסון ונכנס במקומו ג׳ון מייג׳ור שביחד עם שר החוץ הנכנס דאגלס הרד הצליחו לשכנע את חברי הקבינט לתמוך בהצטרפות בריטניה ל-ERM תוך כדי הרחבת הרצועה ל6%. ב-8 באוקטובר כשבריטניה נכנסה היה שער ליש"ט ביחס למארק הגרמני 2.95 (כלומר פאונד אחד שווה 2.95 מרק גרמני) כך שלמעשה אם היחס בין הליש"ט למארק יגיע ל-2.773 מרק לליש"ט (0.94*2.95 ) ממשלת אנגליה תהיה חייבת להתערב. לאחר הדחייה של אמנת מאסטריכט בדנמרק החל לחץ על המטבעות היותר חלשים שלקחו חלק במנגנון ה-ERM כמו הפרנק הצרפתי והלירה האיטלקית.   ״שים את כל הביצים בסל אחד ותשגיח עליו היטב ... רעיון פיזור הסיכונים בבתי הספר למינהל עסקים הוא מוטעה״  כך אמר סטן דרקנמילר בהרצאה, וחייבים להודות שיש בזה הרבה. כאשר סטן דרקנמילר התחיל לבצע שורט על הליש"ט כנגד הדולר האמריקני והמרק הגרמני הוא עשה את זה בעיקר בגלל הצפי להורדת ריבית של הבנק המרכזי באנגליה ובשל ההיצמדות של הבנק המרכזי בגרמניה לשמור בכל האמצעים על אינפלציה נמוכה גם במחיר העלאות ריבית.  בתאריך 4 ו-5 לספטמבר 1992 התקיימה ישיבה של נגידי הבנקים המרכזיים של אירופה. לאור המיתון ששרר בצרפת, איטליה ואנגליה ביקשו הנגידים שהמטבעות שלהם נכללו ב-ERM שהבנק המרכזי של גרמניה יוריד את הריבית ויאפשר להם לבצע הורדת ריבית מתואמת בלי לזעזע את שווי המטבע היחסי שלהם.  נורמן למונט שר האוצר של בריטניה (ג׳ון מייג׳ור הדיח את תאצ'ר) צעק על שלזינגר: "12 שרי אוצר יושבים כאן ודורשים שתוריד את הריבית, מדוע אתה לא מבצע את זה?" הלם השתרר באולם ולאחר מבוכה שנמשכה זמן ארוך שלזינגר אמר שהוא לא מתכנן להוריד ריבית. אבל גם לא מוצא סיבה להעלות אותה. למונט הציג זאת בתור פשרה שהושגה בזכות לחץ שהוא הפעיל, וחזר על זה כעבור יומיים. הדבר גרם לשלזינגר לצאת בהודעה חריגה בפגישת נגידי הבנקים של אירופה בבאזל שהתקיימה ב-8 בספטמבר. שלזינגר אמר שהוא לא נתן שום התחייבות בקשר לקביעת ריביות עתידיות, והתייחס בעקיפין לכך שהנתונים הכלכליים של איטליה לא מדויקים ותומכים בהמשך היחלשות הלירה האיטלקית. באותו מפגש בבאזל הצטופף ביחד עם העיתונאים מיודענו סורוס שניגש בסיום השאלות והתשובות, אישית אל שלזינגר ושאל אותו לדעתו על ה-ERM. שלזינגר ענה שדעתו על המנגנון חיובית אך במקום סל מטבעות שמשקלותיו התבססו על נתוני הייצוא היחסיים צריך להתבסס על  המארק הגרמני... ומה הכוונה? הבנק המרכזי של גרמניה מבכר את רעיון האיחוד המוניטרי אך לא בכל מחיר: העדיפות הראשונה היא כלכלת גרמניה ולשמור על האינפלציה נמוכה בגרמניה, ואם מדינות אחרות לא יכולות לעמוד בהפרשי הריביות הנמוכים (שאם יפתחו ייתנו לגרמנים יתרון משמעותי מבחינת סחר החוץ) הם ייאלצו לנקוט בצעדי צנע ולבצע הפחתת ערך מתבקשת. כאשר סורוס חזר לניו יורק הוא הרים טלפון לסוחר מטבעות בשם רוברט ג׳ונסון שהיה ב״תהליך מעבר״ לקוואנטום (קרן הגידור של סורוס שדרקנמילר ניהל את הסניף הניו יורקי שלה). בשחזור השיחה ע״פ ג׳ונסון, סורוס שאל מה דעתו על הליש"ט? וג׳ונסון השיב שמדובר במטבע נזיל ביותר אפשר להיכנס ולצאת מפוזיציות בקלות. סורוס: מה עמדתך בקשר  להפסד אפשרי בשורט על הליש"ט לעומת המארק הגרמני? ג׳ונסון: אתה תפסיד כחצי אחוז במקרה הרע. ואז נכנס לשיחה דרקנמילר ששאל מה הרווח האפשרי? ג׳ונסון: תוכל להרוויח 15%-20% אם הוא יפרוץ את טווח רצועת ה-6% (כלומר היחס ביניהם יירד מתחת לשער 2.773) דרקנמילר: מה הסבירות שזה יקרה להערכתך? ג׳ונסון: 90% בחלון הזמן של שלושת החודשים הקרובים. בשלב הזה לטענת ג׳ונסון דרקנמילר וסורוס הסתכלו אחד על השני ואז שאל סורוס: כמה מהכסף של הקרן שלך השקעת בטרייד הזה? ג׳ונסון: מינפתי לפי יחס של 1:3 והוסיף כי ינסה למנף ביחס של 1:5 את הכסף שברשותו. ג'ונסון הוסיף כי לבנק המרכזי של אנגליה נותרו רזרבות מט״ח בשווי של כ-22 מיליארד ליש"ט בלבד ולשאלה נוספת של סורוס אמר אלו יספיקו למספר חודשים לכל היותר.   לאור דבריו של שלזינגר היו מעט שחקנים פרטיים שהיו מוכנים לקנות ליש"ט, הקונים האחרים היו הבנק המרכזי של אנגליה ובנקים מרכזיים אחרים שרצו לתמוך בליש"ט. דרקנמילר הציע להשקיע בפוזיציה 22 מיליארד ליש"ט, סדר גודל של 44 מיליארד דולר.   באותו הזמן בעקבות דבריו של שלזינגר החל מגדל הקלפים באירופה ליפול - המרקה הפינית נפלה ב15% ואילצה את הבנק המרכזי של פינלנד שלא היתה חלק ממנגנון ה-ERM להפסיק את הקיבוע לסל המטבעות האירופי, לאחר מכן נעשה ניסיון דומה מול הקורונה השבדית שם הבנק המרכזי העלה את הריבית בתוך לילה ל-75%! ולאחר מכן התבצעה התקפה על הלירטה האיטלקית כאשר ביום שישי ה-11 לספטמבר 1992 הלירה האיטלקית פרצה את הרף התחתון ברצועת ה6% של מנגנון ה-ERM בה היתה חברה (בניגוד לשבדיה ופינלנד). לאור זאת בסוף אותו שבוע דנו נציגי ממשלת איטליה בהורדת ערך המטבע בהתאמה למנגנון. המקרה באיטליה היה משמעותי מאחר שחברותה במנגנון אפשרה לה לקבל הזרמת כספים בשווי כולל של 15.4 מיליארד דולר (ההזרמה היתה במארק גרמני) לפני חציית הרף התחתון, אך מנגד כמות השורט למכירת הלירה האיטלקית שלחה את הלירטה לתהום. בסיטואציה שנוצרה הבנק המרכזי הגרמני הפתיע והודיע על הורדת ריבית ב-0.25%,  וזה לא היה האירוע היחיד באותו סופ"ש. בעיתונים כלכליים התפרסמו השוואות בין איטליה לבריטניה בהם שובחה ההתנהלות הכלכלית של בריטניה אל מול הברדק הפוליטי והכלכלי בבריטניה. התפרסם שהבנק המרכזי של אנגליה לווה מט״ח בשווי של 14 מיליארד דולר, לפי סל המטבעות של מנגנון ה-ERM. ביום שני ה-14 בספטמבר התרחשה בשוק המט"ח תופעה מוזרה כאשר הליש"ט עלה בכאחוז (עלה מ-2.788 ל-2.813) בלבד למרות התערבות מסיבית של הבנק של אנגליה במסחר, מה שגרם לסורוס ודרקנמילר להבין שיש עוד כמה שחקנים גדולים שמוכרים ליש"ט לצורך שורט או סגירת פוזיציות. באותו הערב בזמן שמתקיימת ישיבה של בכירי הבנק האנגלי המרכזי התפרסמה הדלפה מראיון של נגיד הבנק הגרמני המרכזי בו הוא הביע את אמונתו בצורך לבצע שינוי ב-ERM כך שהמנגנון ייתן יותר משקל למארק הגרמני ושזה עדיף לדעתו על פני תמיכות מקומיות כמו שהתבצע במקרה של הלירטה האיטלקית.   ״אתה יכול להיות הרבה יותר אגרסיבי כאשר אתה עושה רווחים יפים״ סטן דרקנמילר שמע על ההדלפה הגיב במהירות לאחר שכבר עיבד את המידע זמן רב וחיכה לשעת כושר, המשמעות של דברי שר האוצר הגרמני שלזינגר הייתה ברורה   לגרמניה אין כוונה להזרים סכומים אדירים של כסף לתמוך בליש"ט כמו במקרה האיטלקי.  בהתחשב במיתון באנגליה וביתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה הסבירות של יציאה של הליש"ט מהרצועה עלתה משמעותית. דרקנמילר הודיע לסורוס שהוא הולך להגדיל את הפוזיציה באופן מדוד, סורוס טען שאם זה המצב הוא כמו שהם חושבים אז צריך ללכת על הגרון. במשך יום שלישי ה-15 בספטמבר, סורוס ודרקנמילר הצטרפו באופן אקטיבי לחדר המסחר והרימו טלפונים לכל מי שאפשר על מנת למכור להם ליש"ט. לרוב אלו היו בנקים אנגלים, כאשר קצה הרצועה (ה-ERM) היה - מתחת 2.778 הבנק המרכזי האנגלי היה חייב לקנות את הליש"ט, או ליתר דיוק לבצע את פעולות הקנייה של הבנקים האנגלים.  העוקץ האמיתי של התוכנית של דרקנמילר וסורוס הגיע אחרי סוף יום המסחר באנגליה כשערך הליש"ט הגיע לקצה התחתון של הרצועה. בשביל להימנע מהפסדים הבנקים האנגלים והאמריקנים (מדובר ב-11 בבוקר שעון ארה״ב) התחילו לנסות לדלל את האחזקות שלהם בפאונדים שרכשו מסוחרים כמו סורוס ועוד. למחרת בבוקר בפתיחת המסחר הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרכוש כ-300 מיליון ליש"ט כנגד מט״ח מהבנקים, אבל זה ממש לא השפיע על השער וכך גם ניסיון נוסף בשווי מאות מליוני ליש"ט נוספים. בשעה 11 בבוקר שעון לונדון הודיע הבנק המרכזי של אנגליה על העלאת ריבית באחוז לנסות להשפיע על המטבע אך גם זה לא העלה את ערכו של הליש"ט והתפשטה השמועה בשווקים שיתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה מדולדלות ולא יספיקו לתמוך בשער. לנציגים הרשמיים של אנגליה לא הייתה אפשרות לפתוח במו״מ על עדכון מנגנון ה -ERM מאחר שעדכון כזה דרש את הסכמת שאר המדינות ולא היה להם את הזמן אל מול ההיצעים ההולכים וגוברים במטבע. יש לציין כי לא ניתן לעצור את המסחר במט"ח. לאור המצב ולאחר שלא נותרו רזרבות מספיקות בבנק המרכזי האנגלי כבר באותו הערב בשעה 19:30 בערב שעון גריניץ' (14:30 שעון ניו יורק) נאלץ בלית ברירה להודיע שר האוצר של בריטניה כי הם עוזבים את מנגנון ה-ERM. הליש"ט צנח למחרת במסחר מול המרק בלמעלה מ-10%. בתחקיר שאחרי התברר שהבנק המרכזי של בריטניה השקיע כ-27 מיליארד הליש"ט בבלימת הידרדרות המטבע מתוכם 3.8 מיליארד אבדו לבלי שוב. גופים רבים שביצעו פוזיציות שורט על הליש"ט רשמו רווחים עצומים בינם ברוס קובנר ופאול ג׳ונס. בנוסף דסקים של מטבעות בבנקים הגדולים בארה״ב שניצלו את הפרשי השעות ביום שבין שלישי לרביעי גרפו רווחים, מעל כולם התעלו סורוס ודרקנמילר עם רווח של מעל למיליארד דולר.   אבל כאן הסיפור לא הסתיים זיהוי כשל מבני דומה אפשר למיודענו למעלה (ג׳ונסון, סורוס ודרקנמילר) להרוויח כמיליארד דולר בהימור כנגד הקרונה השבדית בנובמבר באותה שנה ... נשאיר את זה לפעם אחרת.   קצת על המשתתפים: גורג׳ סורוס ממנהלי קרנות הגידור המובילים בעולם. יהודי הונגרי שהיגר לבריטניה, התחיל מתחתית הסולם של עולם המסחר בניירות ערך וטיפס למעלה. נורמן למונט פוליטיקאי בריטי ממפלגת השמרנים, שר האוצר בשנים 1990-1993 המשבר המתואר למעלה חיסל את הקריירה הפוליטית שלו הלמוט שלזינגר נשיא הבנק המרכזי בגרמניה בשנים 1991-1993 עבד בבנק המרכזי כמעט מיד לאחר סיום הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת מינכן ב-1951   10 הדברות של וורן באפט - ככה תשקיעו נכון המשקיע הנבון - כללי ההשקעה של בנג'ימן גראהם כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה (ותודה לאבי שריר על העזרה)