מדינת ישראל מחפשת חזון: המונופול הגדול במשק מזגזג ולא יציב
מחיר למשתכן, מע״מ אפס, מחיר מטרה ושוב מחיר למשתכן, הבנו. אלו לא יותר ממבצעי מכירות, וכמו כל מבצע מכירות הוא לזמן מוגבל. אפשר להוסיף גם שכל הקודם זוכה, ובטח ובטח אפשר להוסיף ט.ל.ח. [טעות לעולם חוזרת]. והנה לנו נבחרי ציבור יצירתיים, עם אגו ממש גדול, שלא מוכנים לקחת תוכנית קיימת ולדבוק בה. למה? כי הקרדיט לא יהיה על שמם.
מצוקת הדיור היא ללא ספק אחת הסוגיות הגדולות בשנים האחרונות, ואת זה הבינו הפוליטיקאים מזמן. לכן לא מפתיע שכל מערכת בחירות יודעת להביא איתה הבטחה חדשה בתחום הדיור. אצלנו קוראים לזה מבצע מכירות. מה זה אומר? שרוצים להשיג בתקופה קצרה, תוצאה עם אפקט גדול. מה עושים? הנחה או הטבה - הכי פשוט.
רק ההבדל הוא שמנהל שיווק אמיתי יודע ומחוייב לחשוב גם על הטווח הארוך, וגם על הטווח הקצר. גם כשהוא יוצא במבצע מכירות נקודתי, הוא יודע להסתכל ולבדוק שהוא שומר על ערכי החברה שלו. לכל חברה מסחרית יש ערכים וחזון שהיא מחוייבת להם. מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים. כולם פועלים למען הגשמת החזון.
מה החזון שלנו כמדינה בנושא הדיור? מה הערכים שלנו? מי מחוייב לערכים האלו? כנראה שאף אחד. אצלנו אין חשיבה לטווח הרחוק, אצלנו כל אחד מסתכל על הקדנציה שלו, על הכותרת שלו בעיתון. ומה יהיה אחריו? המבול.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.הצעה שתציל את המדינה 23/01/2016 22:52הגב לתגובה זוהמדינה חייבת במקום מחיר למשתכן עם הגרלה לקבוע תיעדוף של זוגות לפי מקצועות .לכל מי שיש פוטנציאל מקצועי לנטוש את המדינה .חייבים לתת לו משהו שימנע ממנו לנטוש. אחרת נשאר עם הזוגות והאוכלוסיות החלשות. זה פשוט. למשל זוג דוקטורים צעירים עם ילד. מקום ראשון להעדפה וכו. זה קשה אבל חייבים לעצור את שטף הירידה. כל הנבחרים עוזבים ואנחנו נשאר עם הזבל .פשוט
- 2.איתי 20/01/2016 16:44הגב לתגובה זוכמה שטויות אפשר עוד לכתוב, אלוהים... מחיר למשתכן היא יוזמה ברוכה של מפלגה (שאינני נמנע על בוחריה) ששמה לעצמה למטרה להפציץ את השוק בדירות. כולם צועקים כל היום, בעיית דיור בעיית דיור וכולם צועקים כל היום שהפתרון הוא משחק של היצע וביקוש. הנה הגיע סוף סוף שר אוצר שהצליח לאגד תחתיו את כל הסמכויות הנדרשות על מנת להאיץ את התהליך ולהפציץ את השוק בדירות וגם זה לא טוב??? כל פעם שאני רואה כתבה או מאמר או פוסט של מי שיוצא נגד היוזמה של שר האוצר ושליחיו, אני שואל את עצמי עבור מי הוא עובד. אין זה סוד ששינוי בשוק הנדלן ייפגע בהמון בעלי דירות שמחיר הדירות שבבעלותן ייפגע והמשחק הזה בין שני בעלי האינטרסים (אלה שיש להם ואלה שאין להם) תמיד צריך להיות לנגד עינכם הקוראים. תמיד תזכרו שכל מי שנגד פתרון הוא בעד לשמר את המצב הקיים. שיהיה לכם בהצלחה!
- כלכלן 22/01/2016 16:19הגב לתגובה זולמה להגריל דירות בהנחה? מה ההגיון? איך זה עוזר לביקוש והיצע? זה רק מגדיל ביקושים בקרב אנשים שלא היו מנסים לקנות את הדירה הזו מלכתחילה. בנוסף למי שלא הבין ההנחה הזו על חשבון משלם המיסים
- איתי 29/03/2016 18:05ותעשה לי טובה... על חשבון משלם המיסים??? הצחקת אותי, איפה המיסים שלי כשהמדינה עשתה קופה על הקרקעות במשך יותר מעשור??? אז כשמורידים מחירים זה בא על חשבון משלם המיסים וכשמעלים מחירים זה טוב לכולם... צריך להסתכל על נתון אחד ואחד בלבד! האם משרד השיכון יצליח להדביק את הפער שבין ההיצע לביקוש... רק הצפת השוק בדירות תביא לשינוי מגמה במחירים (או משבר פיננסי) ליותר מידי אנשים אין כסף לקנות דירה, זו בעיה לאומית שחייבים לטפל בה!
- 1.אני 20/01/2016 11:50הגב לתגובה זועקרון המשילות / ניהול קובע שדברים גדולים צריכים צריכים זמן ורצף. ...לצערנו לא זה ולא זה קיים אצלנו תוצאה זיג וזג

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
