מזה 6 שנים שהבנק המרכזי של ארה"ב מחזיק ריבית נמוכה בטווח של 0%-0.25%. להלכה, הריבית הולמת את התנאים הכלכליים ואת שוקי ההון והכספים שם, אך הפד מתחבט זה זמן בשאלה מה הלאה והמשקיעים ממתינים בשקיקה למוצא פיו ועוקבים אחר כל הגיג של בכיריו בניסיון להסיק האם הריבית בדרך לעלות. המהלך הבא של הפד יהיה המשמעותי ביותר זה זמן רב ותהיינה לו השלכות מרחיקות לכת בכל מקרה.

לכאורה, הריבית יכולה לעלות כבר עתה. שיעור הבלתי מועסקים בארצות הברית - 5.5% מכוח העבודה האזרחי - די קרוב לתעסוקה מלאה. מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עלה ב-1.7% ב-12 החודשים האחרונים - קרוב לקצב של 2% שהפד רוצה. מחיר הנפט בעולם צנח, ולכן מדד המחירים לצרכן דרך במקום בשנה האחרונה, אך סביר כי יתאושש לבסוף ואם לא - ינצלו זאת הצרכנים וירכשו מוצרים ושירותים אחרים, מחירם יעלה ויקזז את השלכות הירידה במחיר הנפט. לכן, המטרה הראשונה שהציב הפד הושגה מזמן והשנייה קרובה דיה.

כמו כל בנק מרכזי, לפד לא נוח להימצא זמן רב כל כך עם תחמושת מדולדלת. לאחר שסיים בהצלחה גדולה שתי תכניות רכיש, איגרות חוב רחבות היקף (quantitative expansion), הוא נותר עם ריבית נמוכה ברמה של 1.35%-1.6% בניכוי האינפלציה הצפויה (הנגזרת מתשואות הפדיון על אג"ח לא צמודה וצמודת מדד ל-5 שנים), וכעת עליו להעלות את הריבית כדי להתמודד היטב עם משברים עתידיים.

התוצר של ארה"ב גדל 2.2% ברבע האחרון אשתקד - זו האטה של ממש בהשוואה לעלייה של 5% שהייתה בין הרבעים השני והשלישי, אך המצב רחוק מלהיות משברי. למעשה, לנוכח תיסוף הדולר בתקופה האחרונה, תוצאה של הערכות כי הריבית בארה"ב תעלה מחד והפחתת ריבית עם השקת תכנית הרחבה כמותית ענקית בגוש האירו מנגד, היה ברור שכלכלת ארה"ב תאט. אולם, המדדים צופים קדימה - מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובענפי השירותים, או מדדי ביטחון הצרכנים, מראים שמשקי הבית והחברות מעודדים למדי וסביר שההתרחבות הכלכלית תימשך.

• הברבור הלבן של טאלב: "החוב האמריקאי יוביל למשבר"
• ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובכן, מה יעשה הפד?

נכון להיום מעריכים כי הריבית תעלה ביוני, או בספטמבר. בכירי הפד מרבים להתראיין ועל אף מסרים לא אחידים, דומה שהם מנסים להכשיר את דעת הקהל למהלך. הפד רוצה שכשהריבית תעלה המשקיעים כבר יפנימו זאת ולא יתחוללו זעזועים של ממש בשוקי ניירות הערך והמטבעות. לכן יקפיד לומר שתוצאות כל העלאת ריבית תיבחנה בקפידה בטרם תעלה שוב. אם הכלכלה תיחלש לפתע, או תיסוף הדולר יהיה חד ומהיר מדי - הריבית תרד שנית. יש בכך סיכון, שהרי אם הפד יחזור בו הדבר יעיד על חוסר החלטיות ויסתור את ההנחה כי כלכלת ארה"ב נחלצה מהמשבר, אך מנגד הוא יגלה פרגמטיות וגמישות.

נקודה אחת משחקת בכל זאת לטובת הפד - תשואות פדיון נמוכות מאוד מעבר לים

תשואת הפדיון על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת גרמניה עומדת היום על 0.18% בלבד, בהשוואה לתשואת פדיון של 1.87% על אג"ח דומה של ממשלת ארה"ב. אין ספק, הריבית בגובה 0.05% והשקת רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי של אירופה טרפו את הקלפים: בכל מצב אחר סביר שתשואת הפדיון בארה"ב הייתה 2.5% לפחות, אך עתה משקיעים רבים לא יסתפקו בחלופה הגרמנית ויעדיפו להסיט כספים מעבר לים. במצב זה, אפשר שריבית הפד, החולשת על תשואות הפדיון של אג"ח לתקופות קצרות (עד שנתיים), תעלה בלי לגרום לקפיצה בתשואות הפדיון על אג"ח לתקופות ארוכות יותר - שתייקר את עלות האשראי ותקשה על המשק.

עד אז - כל נתון כלכלי, בפרט על התעסוקה, המחירים והתוצר, עלול להרעיד את השווקים השונים, בהתאם לשאלה אם ירחיק, או יקרב, את העלאת הריבית. כפי שאמר הפד, מהלכיו הקרובים יהיו תלויי נתונים. כרגע, נראה שהריבית תעלה רק בחודש ספטמבר, משום שדוח התעסוקה האחרון איכזב עם תוספת של 126 אלף מקומות עבודה חדשים בלבד, מחצית מהצפי. אולם, הפד יקווה מאוד שהנתונים הבאים יהיו חזקים יותר, שכן בדעתו להעלות את הריבית בהזדמנות הראשונה.

• מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
• שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...

אצלנו, רבים חוששים זה זמן כי עליית ריבית בארה"ב תשליך לרעה על האג"ח המקומיות: במישרין, דרך הליכה של בנק ישראל בעקבות הפד. בעקיפין - דרך קפיצה בתשואות הפדיון בארה"ב, שתגרום לקפיצה דומה גם כאן. מה עוד שתשואת הפדיון המקומית נמוכה יותר ועומדת על 1.70%.

להערכתי, החשש עדיין מוצדק, אך גדל הסיכוי לתרחיש נוח יותר: ריבית בנק ישראל תעקוב אחר הריביות הנמוכות והפוחתות בגוש האירו ובמדינות אחרות באירופה ולא תעלה תיכף אחרי ארה"ב. לגבי תשואות הפדיון על אג"ח ארוכות יותר - הן מראות לאחרונה תלות נמוכה במקבילותיהן האמריקניות ונראה כי למשמעת התקציבית, לדוחות המעודדים על המשק (לאחר הבחירות) מצד סוכנויות הדירוג, לאינפלציה הנמוכה ולאיתנותו המרשימה של השקל חלק גדול בכך. כך גם לשקט שבעולם מקווים לפחות שישרור באזורנו לאחר ההבנות בין אירן למעצמות. וכך, בעוד בעולם יכססו ציפורניים לקראת שעת השין של יילן, אצלנו, לפחות בינתיים, אפשר להיות קצת פחות לחוצים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.