שנת 2015 בשער: לאן יובילו אתגרי הריבית הנמוכה של בנק ישראל?
ביום שני הודיע בנק ישראל על הותרת הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.25%. להערכתי, לשון ההודעה סותמת את הגולל על הורדת ריבית נוספת.
בנק ישראל יתמודד עתה עם מספר חודשים שיצריכו המשך מדיניות מרחיבה מצדו, אם כי במינון הנוכחי, וללא צורך בהפעלת כלים נוספים, כגון רכישה ישירה של איגרות חוב ממשלתיות שתפעל לירידה של תשואות הפדיון ועלות האשראי.
בנק ישראל יתקשה להרחיב את מעגל הרכישות לאג"ח שהנפיקו חברות, היות וגם כך הוא סבור כי תשואות הפדיון עליהן נמוכות זה זמן. מדדי מחירים יהיו כנראה נמוכים מאוד ברבעון הקרוב (לרבות מדד ינואר 2014, שיכלול הורדה של תעריפי מים וחשמל) ונקודת הפתיחה נוחה לתקציב 2015 - שיעור הגירעון של 2.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. הדבר יאפשר לו להחזיק את הריבית הנמוכה בתקופה הקרובה.
בנוסף, בארה"ב תשואות הפדיון אינן עולות, כפי שחששו עם תום מסע הרכישות של הבנק המרכזי שם, והן אף יורדות, בעקבות העליות בשערי איגרות החוב בגוש האירו. כך התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב עומדת היום על 2.25% בלבד. בנק ישראל יכול, ואף להרשות לעצמו עליית ריבית מדודה, בלי שהדבר יגרום בהכרח לעלייה של ממש בתשואות הפדיון על איגרות החוב במח"מ בינוני וארוך, וייסב הפסד הון של ממש למחזיקים בהן.
בהמשך, כנראה לקראת אביב 2015, הנסיבות עשויות להשתנות :
- המשך פיחות השקל כנגד הדולר (2.3% מתחילת החודש ו-11.5% מתחילת השנה) ייתן לבסוף את אותותיו על קצב האינפלציה במשק. אמנם הדולר בעולם נבלם ביומיים האחרונים, אך בנק ישראל שב כנראה לרכוש מט"ח ולהערכתי ישאף לנצל את התנופה שהייתה, ולא ייתן לשער השקל לשוב לרמות הגבוהות והמטרידות שאפיינו אותו עד לא מזמן.
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- לפי ההערכות הנוכחיות, מדד המחירים לצרכן עשוי לעלות 1.5%-2% בקצב שנתי בחודשים פברואר-אוקטובר 2015 - קצב שנמצא בתוך יעד האינפלציה ולא ידור בכפיפה אחת עם ריבית בנק ישראל נמוכה כל כך (ריבית משברית).
- התפוגגות השלכות צוק איתן ומעבר לקצב התרחבות כלכלית מהיר יותר ברבעונים הבאים, תוך שיפור בייצוא הסחורות והשירותים ובהשקעות בענפי המשק. בד בבד, ירד שיעור הבלתי מועסקים ל-5.7% בלבד בחודש האחרון ושיעור התעסוקה עלה. משקי הבית הראו חוסן מרשים וההוצאה לצריכה פרטית גדלה 3% ויותר על אף המערכה הצבאית. ארגון ה-OECD מעריך כי התוצר הישראלי יגדל 3% השנה ו-3.5% בשנה הבאה - מספרים מרשימים, בהינתן ההאטה בכלכלה העולמית.
- המשך המתיחות הביטחונית במדינה וסביבה.
- היתרבות סימני השאלה לגבי המשך דרכה של הממשלה הנוכחית, לרבות ובדגש על ההשלכות התקציביות המרחיבות וגם אלה המדיניות, שעשויות להיות לחלופות שתקומנה.
- המשך עלייה במחיר הדירות (4.7% ב-12 החודשים האחרונים). יש אפשרות שיישום הצעות הממשלה בנושא תבאנה דווקא להאצה בקצב עליית המחירים בשלבי היישום הראשונים - דבר שעשוי להשליך בתורו על גובה שכר הדירה, המהווה 25% ממדד המחירים לצרכן.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
- תרחיש סביר בואך 2015 הינו עלייה של 1% במדד המחירים לצרכן, ריבית ברמה של 0.25% בחודשים הראשונים של השנה, שתעלה קלות (ל-0.5%) בהמשך ושער חליפין שקל / דולר של 3.80 או 3.90. יצוין, עם זאת, כי היכולת לאמוד את השינויים בשער החליפין מוגבלת מאוד, לנוכח השינויים והתפניות החדות הנרשמות בו. גורמי הסיכון למדד ולריבית מאוזנים כעת, ואילו גורם הסיכון לשער השקל / דולר מוטה כלפי מטה (פיחות נוסף).
אותן הנחות מתייחסות למשתנים הסביבתיים הלא כלכליים ובראשם, הסביבה הביטחונית, המדינית והפוליטית, בהם לא יהיה שינוי של ממש - זו הנחה רגילה ומתחייבת, אך דומה כי בימים אלו היא חיונית מבעבר. בשלב זה אני מעריך, כי יעד גירעון בר השגה של 3.4% לשנת 2015 ותשואות פדיון נמוכות על Treasurie (אג"ח של ממשלת ארה"ב) ל-10 שנים יוסיפו לתמוך בתקופה הקרובה באפיק הלא צמוד סביב המח"מ הבינוני. הריבית הנמוכה תמשיך לפעול לטובת שוק המניות, אם כי גורמים רבים נוספים פועלים עליו. המח"מ הארוך עדיין יכול לספק הזדמנויות גדולות יותר, אך הוא כרוך, לדעתי, בסיכון גדל והולך.
- 1.דני 27/11/2014 15:20הגב לתגובה זוואילו מצד שני, סיום הקיפאון בנדלן יגרום לקבלנים לשחרר לשוק מיידית חלק מהמלאי הבלתי מכור שהצטבר אצלם לאחרונה, ובכך להקל את מצוקת הדיור ולהוריד את מחירי השכירות.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
