בסוף השבוע סוכנות דירוג האשראי, פיץ', הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" אך הותירה את הדירוג על רמת A. הסיבות לכך הן ההוצאות הביטחוניות הגבוהות של ישראל, שנגרמו בעקבות מבצע "צוק איתן" והעלאת הגירעון בתקציב 2015 מ-2.5% ל-3.4%. בשל כך, מגמת הירידה ביחס החוב ממשלתי / תוצר צפויה להיבלם לפחות זמנית.

דו"ח הורדת תחזית דירוג האשראי לישראל עוררה ביקורת קשה בעיתונות (ובאופוזיציה) על המדיניות הכלכלית של הממשלה, ועל הדרך בה מנוהלת כלכלת ישראל. לדעתי ביקורת זו, הנשענת על דו"ח הדירוג, אינה מוצדקת ואין להיתלות דווקא בו בכדי לבקר את המדיניות הכלכלית.

הביקורות מייחסות להורדת תחזית הדירוג של סוכנויות האשראי השפעה כבדת משקל. אך להערכתי, המשמעות של הורדת התחזית לישראל לא צפויה להיות קשה במיוחד. בדרך כלל הורדות תחזיות דירוג אמורות לגרום למצב של עלויות מימון גבוהות יותר, אך במצב הכלכלי העולמי הנוכחי, בהן הריביות של הבנקים המרכזיים הן אפסיות, עלויות המימון הן נמוכות היסטורית. גם מדינות רבות שהורד להן דירוג האשראי עצמו (ולא רק התחזית) בשנים האחרונות, מצליחות להתממן בריביות נמוכות מאוד.

כל עוד ישראל מצליחה להיצמד ליעד גירעון בר שליטה, ומחוייבת לתוואי חוב / תוצר יורד בטווח הארוך, עלויות המימון של ישראל לא צפויות לגדול באופן משמעותי ברמות הריביות הנוכחיות. כמו כן, תחזית הדירוג הינה יציבה, כלומר לא צפוי שינוי דירוג בטווח הקרוב.

• בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
• איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסיכומו של דבר, הדו"ח מציג את העובדה כי במצב הגיאופוליטי והפיסקאלי הנוכחי, אין סיבות טובות להותרת תחזית דירוג חיובית ולכן התחזית ירדה ליציבה. הפעולה, אגב, נבעה, רובה ככולה, כתוצאה מהגדלת יעד הגירעון בצורה מוגבלת ומדודה, שהיא דווקא החלטה כלכלית לגיטימית שנובעת ממציאות כלכלית וגיאופוליטית נתונה שמחייבת הגדלת הוצאות ביטחון, כמו גם הוצאות אזרחיות אחרות.

לדעתי, יש צורך להודות שהורדת תחזית הדירוג, כמו גם נתוני הצמיחה השליליים ברבעון השלישי, מקורם בפגיעה ממושכת יחסית בעורף הישראלי במלחמת "צוק איתן". בפעמים הבאות יהיה צורך להביא בחשבון את המשמעויות הכלכליות של מבצעים צבאיים ממושכים. כידוע, חוסן כלכלי מהווה נדבך חשוב בביטחון הלאומי של מדינה.

אך אין זה אומר שהמדיניות הכלכלית הנוכחית צריכה להיות חסינה מביקורת, נהפוך הוא. מדידת הצלחה של מדיניות כלכלית לא מתבטאת רק בתחזית דירוג האשראי, אלא ביכולת הממשלה להניע בצורה יעילה מנועי צמיחה במשק, שמחלחלים לכל שכבות החברה, כאשר הציבור נותן אמון בקובעי המדיניות הכלכלית.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

כאן טמונה הבעיה של המדיניות הכלכלית הנוכחית. להערכתי, ההתנהלות הבעייתית סביב נושא התקציב בשבועות האחרונים של קובעי המדיניות פוגעת בכלכלה הישראלית לא פחות מהורדת תחזית דירוג האשראי. התנהלות בה קובעי המדיניות עסוקים בעיקר להכשיל יוזמות של שותפיהם - התנהלות בה קובעי מדיניות מרכזיים מאשימים אחד את השני לגבי נתוני הצמיחה, מבהירים את תמונת המצב שבקרב קובעי המדיניות ושיקולים פוליטיים צרים קודמים לשיקולים של טובת הכלכלה - במצב כזה אמון הציבור נפגע קשות.

לכן לעמדתי, הביקורת צריכה להיות ממוקדת בכיוון זה. על הביקורת להתמקד בחוסר היכולת של קובעי המדיניות לנסח ולהחליט על מדיניות כלכלית קוהרנטית מנוטרלת אינטרסים פוליטיים צרים, שפוגעת קשות באמון הציבור ומביאה לחוסר היכולת לבצע את הרפורמות המבניות הדרושות בכדי לפתח מנועי צמיחה ארוכי טווח שיחלחלו לכל שכבות החברה. ביקורת שאינה ממוקדת בכיוון זה רק תורמת לטשטוש הבעיות האמיתיות ומונעת התמודדות אמיתית עם האתגרים הנחוצים.