מרחיבים את ההרחבה: על מי תזרח השמש ביפן?
בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי ביפן על תכנית חדשה ודרמטית לרכישת נכסים סחירים במדינה, במסגרתה יגדיל עוד יותר את היקף הרכישות האג"ח הממשלתיות מעבר למצב הנוכחי. בנוסף, הבנק היפני יחל לרכוש מניות מקומיות באמצעות קרנות סל ובמקביל, ימשיך לרכוש אג"ח קונצרניות וניירות ערך מסחריים בהיקפים גדולים, כפי שנהג עד כה.
במילים פשוטות, ההרחבה הכמותית ביפן, שגם ככה הייתה עצומה במידותיה, מתרחבת עתה עוד יותר, ובאופן לא מפתיע, הכרזה זו בוצעה יומיים בלבד לאחר ההודעה על סיומה של QE3 בארה"ב.
אותן הדפסות כספים שמבצע BOJ, אשר ממוענות ישירות לשווקים הפיננסיים ביפן, תומכות בכל אפיקי ההשקעה המקומיים. לראיה, מדד הניקיי זינק בחדות באופן מיידי לאחר ההודעה, כאשר בנוסף, ההחלטה השפיעה גם על שוק המט"ח - הין נחלש בשיעור משמעותי באותו היום אל מול הדולר.
המרוויחות הגדולות מההרחבה הכמותית
קשה להעריך כיצד תשפיע הדפסת הכספים המסיבית ביפן על הכלכלה המקומית לאורך זמן, זאת מכיוון שהדפסת כסף אינה באמת פותרת את הבעיות המבניות הסבוכות של המשק היפני. יחד עם זאת, להיחלשות המטבע היפני בעולם יש השפעה חיובית ומיידית, הן על האינפלציה בתוך המדינה והן על היצוא היפני, שכידוע, הינו מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה כיום.
- "השוק ימשיך שלא להגיב לסימני האינפלציה עד שהפד' יפסיק לבטלם"
- האם הפד ירסן את עליית תשואות האג"ח דווקא בכלי שאמור לזרז את האינפלציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המניות המוביל ביפן (NIKKEI 225) מורכב ממספר רב של חברות יצואניות גדולות, כדוגמת יצרניות כלי הרכב טויוטה, הונדה וסוזוקי ויצרניות המצלמות קאנון ואולימפוס. כפי שניתן לראות בתרשים, בעשור האחרון מדד זה נהנה ברוב המקרים בהם הין נחלש אל מול הדולר ולהיפך. כמובן שהקשר בין שני הפרמטרים קשור לעובדה כי היחלשות המטבע היפני הופכת את המוצרים המקומיים לאטרקטיביים יותר ביחס למתחרותיה בעולם.
על כן, אפשר להניח כי לפחות בטווח הקצר, כל זמן שסביבת הריבית בעולם נותרת נמוכה, ובמקביל, המדיניות המוניטארית ביפן הולכת ומתרחבת בעוד שבארה"ב היא מצטמצמת - מגמת ההיחלשות של הין אל מול הדולר תימשך. באופן זה, חברות הייצוא ביפן ייהנו בפרט מהמגמה, כאשר גם שוק המניות הכללי צפוי לצאת נשכר מכך.
חשיפה לחברות הייצוא היפניות ללא סיכון מט"ח
לאור העובדה כי השקעה כיום בשוק המניות ביפן טומנת בחובה את אותו סיכון מטבע שפורט לעיל למשקיעים הזרים, השיקה מנהלת קרנות הסל WisdomTree היוצרת ועורכת מדדים בעצמה, מדד ייחודי אשר מטרתו לעקוב אחר חברות יצואניות ביפן.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
מדד WisdomTree Japan Hedged מורכב ממניות של חברות מוטות דיבידנד ביפן, כאשר לפחות 20% מהכנסותיהן נובעות משווקים מחוץ ליפן. נציין כי לא לחינם הוסיפו לשם המדד את המילה "Hedged" (מגודר), שהרי בדומה לחלק מקרנות הנאמנות ותעודות הסל בישראל אשר נעשה בהן גידור מט"ח באופן קבוע, גם מדד זה מגדר עצמו בפני השינויים במטבע היפני אל מול הדולר.
מאז תחילתה של ההרחבה הכמותית ביפן לפני שנה וחצי רשם המדד תשואה עודפת על פני מדד הניקיי (במונחים דולרים), בעיקר בזכות אפקט נטרול המטבע והצפת הערך שארעה בחברות היצואניות.
בהקשר זה נציין, כי אותו עורך מדד (WisdomTree) השיק מדדים מגודרים ומוטי ייצוא נוספים גם על שוקי המניות בגרמניה ובגוש האירו. בדומה לשוק היפני, גם מדדים אלה מציגים לאחרונה ביצועים עודפים על פני מדדי הבנצ'מרק באירופה, על רקע החולשה בביקושים המקומיים ביבשת והיחלשות האירו שנובעת מהמדיניות המרחיבה של ה-ECB.
לסיכום, ההרחבה של ההרחבה הכמותית ביפן צפויה להמשיך ולהזרים נזילות לשווקים הפיננסים במדינה, ובנוסף, להמשיך ולהחליש את הין ביחס לדולר. על כן, החברות היפניות שמוטות לפעילויות ייצוא צפויות להיות הנהנות הגדולות ממגמה זו.
***תומר הוא אנליסט מדדים בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.
- 1.האמת שמעניין (ל"ת)שי 13/11/2014 13:05הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
