הבנק המרכזי של ארצות הברית, להלן הפד, הודיע לאחרונה על סיום תכנית הרכישה של איגרות חוב. רבים חיכו בכיליון עיניים להודעה, שכן מעתה והלאה תעמוד שאלה חשובה לא פחות על סדר היום - מתי תעלה הריבית בארה"ב? כשזה יקרה, יש החוששים, השווקים "ירעדו". בטור זה אני טוען כי ניתן להכשיר את הקרקע למהלך וסיכוייו להתבצע בהצלחה - טובים.

תכנית הרכישות של השנים האחרונות באה על מנת להגדיל את הנזילות בשוקי המוצרים והשירותים, לעודד את הצריכה הפרטית והתוצר המקומי ולשקם את הביטחון של משקי הבית והחברות בכלכלה האמריקנית. זו הייתה פעולה עם השלכות ישירות על כמות הכסף במשק האמריקני והשלכות עקיפות על הציבור, שהבין כי יש בעל בית עם פתרונות להבראת המשק, גם אם הריבית, שקרובה ל-0% כבר שבע שנים, לא כל כך אפקטיבית.

בכלכלה, כמו בכלכלה, אין ואקום. בצד תועלתה של התכנית, התוצר גדל בקצב של 4% והאינפלציה עומדת על רמה נוחה של 1.5%-2%, "חלומם הרטוב" של כל הבנקים המרכזיים במדינות המתועשות, אך יש לה גם מחיר: מישהו יצטרך לשבת כעת על כיסא הנהג ולרכוש את איגרות החוב במקום הפד. החשש הוא שכשתשואות הפדיון נמוכות כל כך, לא יהיו מספיק קונים.

כמו כן, גם הריבית האפסית אילצה משקיעים רבים להצטייד בנכסים מסוכנים ומתוחכמים יותר, כדי להשיג תשואה עודפת. זה מזכיר קצת את המצב ערב משבר 2008, שחייב מלכתחילה את איפוס הריבית. יש לקוות שכל מהלכי הרגולציה שנעשו מאז, שיפור הבקרה והפיקוח ובעיקר - הלקח המר שנלמד - יביאו לכך שהעלאת הריבית תצלח ללא זעזועים מיותרים. להערכתי, הסיכוי לכך טוב.

• האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
• האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נשוב לאג"ח

מדובר בנכסים נומינאליים, שמחירם בתום מסע הרכישות גבוה משמעותית מבעבר. כמו גם, הריחוק ממועד הפדיון, שבעבר גרם למחזיקיהן לדרוש פיצוי נוסף, איבד קצת מחשיבותו. כשתעלה הריבית - הוא "יזכיר" את עצם קיומו.

חשש משילוב של עליית ריבית - מהלך שיחל כנראה באמצע השנה הבאה, עם עלייה בקצב האינפלציה, נניח בעקבות התאוששות במחירי הסחורות בעולם - לא מוסיף לאטרקטיביות שלהן. האם הביקוש יקטן בחדות ויגרור ירידה במחירן, עלייה בתשואות הפדיון עליהן וכתוצאה מכך, התייקרות עלות גיוס ההון והאשראי ופגיעה חוזרת בכלכלה המתאוששת? זו השאלה המרכזית על סדר היום בארה"ב.

הפד חכם ויודע שזה כנראה לא יקרה. יהיה מי שיקנה את האג"ח, וגם הכמות שתוצע למכירה לא תהיה מעתה גבוהה כל כך. בצד הקונים נראה למשל את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. אלו יעדיפו את איגרות החוב של ממשלת ארה"ב על פני איגרות החוב של ממשלות אירופה הגדולות שהתייקרו מאוד לאחר שהריבית בגוש האירו ירדה עד לרמה של 0.05%.

• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...

בצד ההיצע, הגירעון בתקציב ממשלת ארצות הברית נמצא במגמת ירידה של ממש בשנים האחרונות. היא זקוקה לפחות גיוסים על מנת לממנו. מעבר לכך, יש כאן מבחן בגרות של השוק. האם לראות בהפסקת הרכישות איום, כמו צינור הזנה שנותק, או דווקא הזדמנות, שכן זו תעודת הכשר ליכולתו של המגזר הפרטי לנוע קדימה בכוחות עצמו?

להערכתי, ללא זעזועים מיותרים, הפד יוכל להכשיר את הקרקע הציבורית להעלאת הריבית בארה"ב. הנתונים על כלכלת ארה"ב ישתפרו והפד ידגיש זאת בהודעותיו. מדדי אמון הצרכנים ומנהלי הרכש הטובים יודגשו וכך גם הירידה בשיעור האבטלה. במצב דברים זה, עליית הריבית תתבטא תחילה בתשואות הפדיון על איגרות החוב הקצרות יותר ולא תהיה לה השפעה שלילית מדי על הפעילות הכלכלית.

תרחיש כזה ישפיע בעקיפין לטובה גם על שוק ההון הישראלי, היות ורבים סבורים כי הריבית בארץ תעקוב אחר הריבית בארה"ב ותתחיל לעלות סמוך לעלייתה מעבר לים. לנו יש כמובן בעיות אחרות - הגירעון הממשלתי, לדוגמא, יגדל דווקא, אך אין ספק כי תרחיש חיובי בארה"ב יתקבל בברכה גם כאן.