לא רבים יודעים, אך מראשית שנות ה-90' ועד לפני מספר שנים, תמכה חברת טבע, בשורה ארוכה של חברות הזנק ובמחקרים אקדמיים בתחום הביומד. הליווי התבטא במימון שוטף, אולם, גם ובעיקר בסיוע תשתיתי ומקצועי רב. בתהליך הרה-ארגון שעברה טבע בשנים האחרונות, התכנסה החברה למספר מצומצם של תחומים, ובבת אחת נטשה שורה ארוכה של חברות ישראליות, כמו מדיוונד, אפוסנס ואחרות. נעליה הגדולות של טבע הותירו חלל משמעותי בתעשייה, הן מבחינת חוסר במקורות מימון אסטרטגיים והן מבחינת התרומה הניהולית-מקצועית לפרויקטים. הפוטנציאל בתעשיית הביומד הישראלית הוא גדול. מספר הדוקטורנטים בתחומי מדעי החיים בישראל הוא הגבוה ביותר מבין כל בעלי התואר השלישי. אקדמיה איכותית ומערכת רפואה ברמה גבוהה, בצירוף רוח יזמית מהווים כר פורה להולדתם של מיזמי ביומד רבים. אולם רוב רובן של החברות הצעירות הללו מתקשות לשרוד ולהפוך מחברות מחקר קטנטנות לתעשייה אמיתית. זאת ועוד, על תרומתו של סקטור תעשייתי לכלכלה כולה, להימדד ביכולתו לחלחל ולהשפיע על מעגלים נוספים מעבר למקבלי השכר בחברות. כ-70% מתעשיית הביומד כיום מורכבת מחברות הזנק קטנות ובינוניות, המעסיקות מספר מועט יחסית של עובדים, בביטחון תעסוקתי מוגבל ובדרגות השכלה גבוהות מהממוצע. תעשייה שכזו, מתקשה לייצר תרומה משמעותית למשק שסביבה. לאחרונה התעורר דיון ציבורי בדבר הטבות המס המפליגות שמעניקה המדינה לחברות זרות, כדוגמת אינטל, בכדי להביא לפעילותן בישראל. אולם על דבר אחד כיום אין מחלוקת, מעבר לתרומה הישירה של חברת אינטל למדינה בהעסקת עובדים, בייצוא הישראלי וכדומה, תרמה החברה בעקיפין להקמה וביסוס של תעשיית השבבים הישראלית כולה. ממחקר שערכה אינטל עולה, כי מאז 2006, הקימו יוצאי אינטל כ-30 חברות חדשות בשנה, וגייסו להן עד כה כ-700 מיליון דולר. עשרת אלפים יוצאי אינטל עובדים כיום בחברות שונות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. תעשיינים ומשקיעים מן העולם, מודעים היטב לחוזקה של ישראל בתחום השבבים, והמוניטין שייצא לקבוצות פיתוח ישראליות עוזר לחזק את תדמיתנו בעולם כ"אומת סטארט-אפ". ליצירת אפקט ארוך טווח בתעשייה, יש צורך בחברות תעשייתיות גדולות, אשר מלבד היותן מרכזי פיתוח נקודתיים, הן אחראיות גם על ייצור, בקרת איכות, שיווק ומכירה, ושאר היבטים עסקיים. הקמת מפעל גדול של חברת פארמה או ביוטק בינ"ל, עתידה להצמיח סביבה תעשייה משגשגת, עם יתרונות משמעותיים וארוכי טווח. מפעל כזה, עשוי לספק עבודה לאלפי עובדים, ולשם שינוי לא רק לקומץ דוקטורים או מנהלים נבחרים. מדובר בתעשייה הדורשת, בין השאר, עובדי ייצור, לבורנטים, מחסנאים ועוד שורה ארוכה של משרות עבור כל רמות האוכלוסייה וההשכלה. פעילות שכזו, מסוגלת ליצור תגובת שרשרת שתצמיח סביבה גם אקו-סיסטם של חברות שירותים איכותיות בתחומים משלימים כביטוי וייצור חלבונים, ניסוים פרה-קליניים וקליניים, אנליזה כימית וכדומה. בדומה לתעשיית השבבים, יוצאי אותן חברות יחזרו ויקימו בתורם את חברות ההזנק הבאות, עם מוצרי הביוטק והפארמה של הדור הבא. חברות ביוטק המבקשות לצמוח ולשמר את תהליכי הפיתוח המתקדם והייצור בישראל, מתקשות לרוב למצוא בסביבתן את קבלני המשנה הדרושים להן. מחסור זה, מהווה שיקול משמעותי לחברות בתהליך קבלת ההחלטות אם להימכר או להמשיך בגידול אורגני עצמאי. קשיים מבניים, טכנולוגים ורגולטורים בענף הביומד, מעניקים באופן מובהק יתרון לגודל, ולרוב מביאים לכך שחברות קטנות ובינוניות נרכשות ע"י ענקי התעשייה ומנוהלות, בסופו של דבר, על ידם. על הממשלה ומשרד הכלכלה, לעשות יותר על מנת להביא לארץ חברות זרות שכאלה. בין הצעדים המתבקשים ניתן למנות הרכבה ופרסום של סל הטבות ברור ואטרקטיבי, וכן סיוע לוגיסטי ומשפטי-ביורוקרטי צמוד לחברות המבקשות להקים את מפעלם אצלנו. פעילות משמעותית של חברת פארמה בינ"ל בארץ, עתידה לתת זריקת מרץ לתעשיית הביומד המקומית והכלכלה כולה, ולשמש דוגמא מעשית וקשר אסטרטגי ראשון במעלה עבור היזמים הישראלים. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.