ארה"ב ואירופה בצל הריביות הנמוכות: האם השנים הרעות עוד לפנינו?

אדם פוסלבסקי, מנהל חדר מסחר במיטב דש, דן בהשפעות הפעולות האחרונות הן בארה"ב והן באירופה - האם פנינו למשבר גדול מזה האחרון?
אדם פוסלבסקי | (6)

במהלך חודש יוני התבשרנו כי אירופה הולכת בעקבות ארה"ב ויפן בפילוסופיה המוניטארית שלה עם הרחבה כמותית, אומנם בגוונים אחרים, אך משימה זהה ב'הגדלת כמות הכסף וההעברות של הכסף מיד ליד במטרה לעודד צמיחה כלכלית'. במקביל, ארה"ב ממשיכה בצמצום הרכישות, אולם משאירה את הריבית בשאיפה לאפס עד להודעה חדשה.

שתי הפעולות יחדיו עלולות להוביל למשבר כלכלי בהיקף שטרם נראה, שכן, ההיסטוריה כבר הוכיחה שכל ניסיון להרחיב את כמות הכסף בשוק באופן מלאכותי מסתיים, ברוב המקרים, במשבר כזה או אחר.

ניתן להתייחס להתנהלות הממשלות המרחיבות כאל ילד בזבזן ומפונק, שבכל פעם שהגזים - הוריו מכסים לו את יתרת החובה בבנק בתקווה שיום אחד הבן הבזבזן שלהם ילמד לקח, ידע להשתמש בכסף בחוכמה ויוכל לעמוד על רגליו בזכות עצמו.

ההיגיון הבריא אומר לנו שכסף חינם בדרך כלל מביא להשקעות לא נבונות שמביאות להרס הכסף ולא ליצירה לגיטימית שלו. באופן דומה, תנאים מלאכותיים המייצרים כסף יש מאין מביאים להמשך הסטת הכסף לעבר השקעות אינן כדאיות בהגדרה, ומונעים מהגלגל העסקי להמשיך במסלול תקין - באופן טבעי עסקים וחברות שאינם רווחיים אינם מקבלים מימון עודף כיוון שאינם מצדיקים אותו ובמקומם קמים עסקים חדשים והכסף מנווט בצורה נכונה לפי כוחות הביקוש וההיצע הטבעיים.

לכן, במקרה קיצוני אחד תיתכן היפר-אינפלציה שתכלה את הכלכלה ותעמיק את הפערים פי כמה וכמה. במקרה אחד, היות ועשירי העולם צברו כמות נכסים גבוהה באופן יחסי לאוכלוסיה (למיטב ידיעתנו זהו מצב שלא היה קיים בעבר). ובמקרה השני, תתפוצץ בועת העסקים שאינם כדאיים עם תום ההרחבות, ורווחי העסקים הלגיטימיים ירדו אף הם. הדבר עלול להוביל להתמוטטות הכלכלה כפי שהיה אמור לקרות ערב המשבר האחרון.

ציניקנים אומרים כי חברות פארמה גדולות לא באמת מעוניינות שבני האדם יהיו בריאים ומאושרים, אזי לא תהיה הצדקה לקיומן. אני מאמין שהשיטה בה הממשל וההון מחושקים יותר מתמיד והעובדה שהחופש הכלכלי והעסקי אינו אמיתי כפי שמציגים לנו, נובעות ממקום דומה - עד שהשיטה לא תשתנה אנו צפויים לראות את ההיסטוריה חוזרת על עצמה עם שינויים קוסמטיים בלבד.

יוסף המקראי פירש חלום משמעותי עבור פרעה, בחלום שבע פרות רזות ודקיקות בלעו שבע פרות בריאות ודשנות, ובחלום נוסף שבע שיבולים שדופות בלעו שבע שיבולים בריאות וטובות. הפרשנות של יוסף אומרת ששבע שנים טובות באו לקיצן ובמקומן שבע שנים רעות עולות ובאות ופרעה סירב להתייחס. ההמשך ידוע.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בעידן המודרני אני בוחר להמשיל את הפרות והשיבולים הרעות לאנשי עסקים המתעשרים באופן מיידי, מהיר ולא טבעי, בולעים עסקים לגיטימיים ואיכותיים המתפוררים בעקבות מדיניות שאינה תקינה. מכך ניתן אולי לצפות ששנים רעות אורבות לפתחנו, ועד שלא נגיע לפי התהום ההמון ימשיך לחשוב שהכל בסדר. יהיה בסדר?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לגזור ולשמור. האופטימיות בשווקים מסנוורת ומטעה. (ל"ת)
    משה 23/06/2014 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאמר תחת (ל"ת)
    גון שלג 22/06/2014 17:06
    הגב לתגובה זו
  • נכון,ריבית נמוכה מרחיבה עסקים ומסיטה כסף מחיסכון לעסקים (ל"ת)
    אנונימי 22/06/2014 23:40
    הגב לתגובה זו
  • you know nothing john snow (ל"ת)
    יגריט 22/06/2014 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתיבה יפה ומובנת גם לאזרח הפשוט. כל הכבוד (ל"ת)
    חמרמיר סלעים 22/06/2014 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תותח , אהבתי מאוד את הכתיבה שלך (ל"ת)
    Tza 22/06/2014 13:49
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.