ניהול תיק השקעות במעטפת של קופת גמל: רווח מתוך החיסכון
כל מי שקורא ועוקב אחרי הטורים יודע כי לקופת גמל יתרון בתחום המס על פני כל אלטרנטיבה. יתרון זה קיים בשני מקומות: פעולה של קניה ומכירה של ניירות במסגרת קופת הגמל פטורה מניכוי מס רווח הון, ועל כן הכסף שמנוהל הוא כסף ברוטו.
בנוסף, הסכום הצבור כולל תשואה פטור גם הוא ממס רווח הון. פטור זה איבד למעשה מהרלונטיות שלו בשנת 2008, אז נקבע כי הפקדה חדשה לקופת גמל איננה למטרה הונית אלא למטרת קיצבה - וזו מקבלת את הפטור ממס רווח ההון. יחד עם זאת, תיקון 190 לפקודת מס ההכנסה הביא אפשרויות חדשות לניהול כספים במעטפת של קופת גמל.
התיקון קבע כי לאחר התחשבנות במס, במידה ויופקדו כספים לקופת גמל (כלומר כספים מה"נטו"), ואלה יהיו ניתנים למשיכה כקיצבה פטורה, ללא קשר לקצבאות אחרות העומדות לטובת החוסך החל מגיל 60. במידה ולזה האחרון קיצבת מינימום מקופה או ממעסיק, ניתן לבצע משיכה הונית (היוון קיצבה) של הכספים ותשלום המס יהיה בגובה של עד 15%.
כמו כן, נקבע כי במקרה פטירה עד גיל 75 יהיו זכאים המוטבים למשוך את הכסף ללא ניכוי מס רווח הון, ובמידה ומקרה הפטירה יהיה מאוחר מגיל 75 יהיו המוטבים זכאים להחליט האם ברצונם לדחות את הכספים לצורך קבלת קיצבה על שמם החל מגיל 60, שגם היא תהיה פטורה ממס, או לחילופין למשוך את הכסף בניכוי מס של 15% על הרווח.
- האם התיק שלכם מוכן להפסקת אש?
- Finberry: שחקן חדש ונועז בשוק ניהול ההשקעות בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלומר עקב התיקון נפתח בפני החוסך אפשרות לשימוש במגן המס של הפטור במכירה וקניה של ניירות ערך. מדובר ביתרון גדול מאד על פני תיק מנוהל, שם כל פעולה בניירות ערך מחויבת במס רווח הון. בניה נכונה של תמהיל תיק, דרך קופת הגמל ושימוש בניהול במסגרת המסלולים הרגילים של קופת הגמל או בקופת גמל IRA, מאפשרת תפירת פתרונות מעניינים מאד לסוג מסויים של לקוחות. בראייה לטווח ארוך, קיים יתרון לניהול הברוטו בהשגת תשואה גבוהה מוחלטת ללקוח יותר מהאלטרנטיבות האחרות.
חשוב לציין כי לתנאים המצבטרים חשיבות גדולה בנזילות הכספים, מה שמחייב תכנון נכון ומקצועי. שימוש נכון במנגנון וביתרונות הגלומים בו יכול לתת תשואה גבוהה על הכסף לאורך זמן.
- 2.בנצי 16/06/2014 21:56הגב לתגובה זואם אדם נפטר בגיל 80, המיסוי הוא על הרווח מגיל 75 או כל כלל הרווח ? אתה בטוח שאלה התקנות או שזו הפרשנות לתקנות?
- 1.שמואל 16/06/2014 13:34הגב לתגובה זומר ירון שמיר הנכבד מה הדרך לנהל את תיק ניירות הערך במעטפת של קופת גמל ? איך ניתן לבצע את זה ?
- חזי 16/06/2014 14:55הגב לתגובה זואו מסלולי עם דמי ניהול נמוכים ללא דמי ניהול מההפקדות
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
