טור

אלון גלזר על "כוחה של הריבית", דו"חות החברות ושוק המניות - הראלי יימשך?

סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון בטור מיוחד ל-Bizportal עם סיום עונת הדו"חות וכאשר מדדי המניות צמודים לשיא
אלון גלזר | (14)

המצב האופטימלי לשוק המניות הינו ריבית נמוכה ביחד עם חדשות חיוביות מצד הכלכלה המקומית, והחברות הנסחרות בבורסה. נדמה שכאשר הריבית נמוכה, לא צריך הרבה כדי לשכנע את הציבור להמשיך ולהשקיע בשוק המניות. דוחות רבעוניים טובים, ידיעות מאקרו מעודדות - והמוסדיים הגדולים מגדילים, בצדק, את משקל המניות בתיק, והציבור הרחב ממשיך להזרים כספים לקרנות המנייתיות.

זהו למעשה המצב בו הייתה הכלכלה הישראלית ברבעונים האחרונים. מצב המאקרו נראה סביר למדי בסך הכל עם צמיחה במשק, אבטלה נמוכה והתוצאות העסקיות של החברות היו טובות, בין היתר כאמור בשל הירידה בעלויות המימון.

האם הדוחות הכספיים לרבעון הראשון משנים את המגמה?

בשבוע שעבר השלימו החברות את פרסום הדוחות לרבעון הראשון של השנה. תוצאות החברות היו סבירות, כאשר ראינו צמיחה מתונה בפעילותן, ולצד השפעה של התחרות והרגולציה הפוגעת בעיקר בענפי הבנקאות והתקשורת אנו רואים את חברות הסלולר (ובשנה האחרונה גם את הבנקים) נוקטות במהלכי התייעלות, שתרמו לשמירה על רמת רווחיות נאה.

בנוסף, ראינו את חברות הנדל"ן ממשיכות ליהנות מהריבית הנמוכה, ואת חברות הביטוח מציגות רבעון מצוין בשל התוצאות החזקות בשוק ההון. בשורה התחתונה, כפי שציינו, תוצאות החברות ממשיכות להיות בסך הכל סבירות.

סימני אזהרה מתחום הקמעונאות

קמעונאיות המזון, שופרסל, מגה (אלון רבוע כחול), רמי לוי וחברות האופנה הציגו תוצאות חלשות עם ירידה ברווחיות, על רקע ירידה במכירות, וצורך להשקיע יותר בהוצאות מכירה ושיווק. השאלה המרכזית, האם מדובר במגמה של ירידה בצריכה הפרטית, אשר עלולה ללמד על האטה משמעותית יותר בכלכלה המקומית, ובכך להשפיע על מעגלים נוספים, כדוגמת חברות הנדל"ן הנהנות כיום מתפוסה מלאה בקניונים ושכר דירה גבוה או הבנקים שעלולים לספוג עליה בהוצאות להפסדי אשראי?

כוחה של הריבית בינתיים חזק יותר. מעבר לעובדה שהריבית הנמוכה תורמת לצמיחת המשק ומסייעת לחברות בעלויות מימון נמוכות, האלטרנטיבות שמספקות תשואה נמוכה מאד - לצד מחירי מניות לא זולים, אבל עדיין לא יקרים, משכנעים אותנו כי כוחה של הריבית עדיין חזק יותר ותומך בהמשך השקעה בשוקי המניות. התשואה השוטפת בהשקעה במניות הבנקים והנדל"ן מגלמת תשואה שנתית של כ-10% ומעלה, רמות מכפילי הרווח של החברות עדיין סבירים, וחשוב לזכור כי אחרי הכל הכלכלה המקומית עדיין צומחת. לסיכומו של עניין, צריך אמנם להיות עם אצבע על הדופק על רקע סימני האזהרה הנזכרים לעיל, אולם שוק המניות עדיין נראה לנו כאופציה טובה בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לדעתי הכיון צפונה יימשך, אל חשש בשלב הנוכחי (ל"ת)
    בונה על עליה מתונה 01/06/2014 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בחבוט 01/06/2014 12:48
    הגב לתגובה זו
    למה ניצולי שואה כולם מקבלים כספים כאן מקום המדינה הריי ישנם בינהם עשירים מופלגים.ולמה לא מחלקים לזוג ביחד ולא לכול אחד בנפרד
  • 9.
    שנורר 01/06/2014 12:43
    הגב לתגובה זו
    יוכול להיות שיוצא שואה רוקנו לנו את הקופה בגלל זה ישנם חצי מיליון ילדים רעבים מה?למה הם מקבלים כספים כאן
  • 8.
    בעל זכרון 01/06/2014 12:28
    הגב לתגובה זו
    מיסטר אלון... אנחנו לא שוכחים ולא נשכח איך תמכת והמלצת בחום ובמרץ על קניה של חברות הסלולר ומאז הם צנחו עשרות רבות של אחוזים. לכן כדאי לקחת את ההמלצות שלך בערבון מאוד מוגבל!!!
  • 7.
    נחום לוי 01/06/2014 12:28
    הגב לתגובה זו
    אתה מתעלם מאנשים שעבדו וקבלו בזמנו 100% בסל פיציי העבודה בביטוח מנהלים כלומר קבלו בסיום העבודה רק מזומן ללא פנסיה כול שהיא.מה יעשו עם הכסף ממה יחיו .אין לך תשובה? רוצים לשמוע
  • 6.
    רמי 01/06/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
    ממש צמודים לשיא את גלזר אני אוהב בלי שום קשר למה שאני חושב על השטויות בקשר למדדים הוא אדם מאוד נחמד הלואי וכול האשכנזים היו כמוהו
  • 5.
    שחקן 01/06/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    הראלי רק בשוק המניות האמריקאי הבורסה המקומית בפשיטת רגל ושייכת במקרה הטוב לכמה שחקנים בודדים ששולטים בו. רק ט יח פדים משקיעים בבורסה הישראלית
  • 4.
    משקיע ותיק 01/06/2014 11:16
    הגב לתגובה זו
    זוכר אותך ממליץ על הבנקים בכל תקופת זמן אפשרית
  • ינתי פרזי 01/06/2014 12:38
    הגב לתגובה זו
    במקרה הרע לא יודע כמה עולה לחם אחיד במכולת. וגם אני לא יודע כמה הוא עולה, אבל אינלפחות לא מתיימר לשקר כאילו אני יודע מה הולך להיות בשוק. גלזר לא מבין כלום
  • 3.
    טל 01/06/2014 11:10
    הגב לתגובה זו
    כאשר הריבית נמוכה, יש נזילות המזומנים. ההשקעה שמניבה תשואות טובות יחסית, זה שוק ההון. הבעתיות כאן מתעוררת לאור ההשקעות. כאשר הריבית תעלה (והיא תעלה) חברות ציבוריות יאבדו את ההשקעות ונתוני הבורסה יהיו חלשים. צפי למשבר קטן בשוק המניות? יתכן. ראו הוזהרתם
  • אבנר 01/06/2014 21:11
    הגב לתגובה זו
    צודק 100 %
  • 2.
    איל 01/06/2014 10:41
    הגב לתגובה זו
    ובאופן משמעותי על הדאקס והנאסד"ק
  • רמי 01/06/2014 12:26
    הגב לתגובה זו
    הוא ימשיך לדרוך במקום עד 2015 אולי יהי שנוי בנתיים התאהבי בצע הטיקונים נקרא להם בשמם עדיין לא שבעים מה לעשות ככה זה במידה מושחתת שראש הממשלה שלה בעבר נשפט ל6 שנות מאסר וזה רק קצת ממה שהציבור יודע
  • 1.
    קמעונאי מאוכזב לפיד 01/06/2014 10:39
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר אלימה דורסנית וקטלנית
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.