הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

השלב השלישי של בנק ישראל לוט בערפל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, דן בחוסר הוודאות בפעולות בנק ישראל באשר לגובה הריבית במשק, והשפעותיו על הציבור
יוסי פריימן | (2)
נושאים בכתבה ריבית

אנדרו אביר, ראש חטיבת השווקים של בנק ישראל, נאם לאחרונה בכנס כלכלי, במסגרתו הציג מעין סיכום ביניים של מהלכי ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח מאז 2007.

אביר תיאר את שלב א' במדיניות ההתערבות בו בנק ישראל ביצע רכישות מט"ח, בעיקר כדי להגדיל את יתרות המט"ח. בחירת התזמון באה מהתחזקות שער השקל באותה תקופה. שלב ב' נקבע כהתערבות במקרה של תנודות חריגות בשילוב רכישות לקיזוז השפעת זרימת הגז הטבעי על הכלכלה הישראלית. שלב זה התחיל למעשה בתחילת 2013, במקום בו הסתיים השלב הראשון.

העובדה שלא מופיעה בסקירה ולא נאמרה לקהל הקוראים, שמשך הזמן של תוכניות ההתערבות בשוק המט"ח לא נקבע על ידי הבנק, אלא דווקא הוכתב על ידי שוק המט"ח, או על ידי שער החליפין האפקטיבי. בכל פעם שביצע שער החליפין האפקטיבי מהלך חריג, שנגד את הצורך של המשק הישראלי בשטח, החליט בנק ישראל על מהלך משמעותי לבלימת המגמה ופעל בניגוד למגמה ברכישת דולרים באותה תקופה בה השוק הוצף במטבע האמריקני.

נתוני החודשים האחרונים מלמדים על ירידה בשימוש באסטרטגיות גידור מצד הפעילים המקומיים. היצואנים חייבים לנהל את סיכוני השוק שלהם בעצמם באופן יעיל ואפקטיבי, ולהכין את עצמם מבחינה עסקית לרמת שערי חליפין נמוכה יותר. המציאות הישראלית מלמדת כי זו פריבילגיה שמשויכת בעיקר לגדולים שבניהם. היצואנים והתעשיינים הקטנים זקוקים לבנק ישראל שישמור על שער החליפין כדי לשרוד, אחרת יאלצו לסגור את שעריהם. לכן כל עוד הכלכלה הישראלית תמשיך לשמור על חוסנה והיצוא יפרח, בנק ישראל נאלץ להמשיך במדיניות ההתערבות.

הפרוטוקולים של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שפורסמו ממש לאחרונה, חשפו כי חבר אחד בוועדה המונה 6 חברים הצביע בעד העלאת ריבית חודש מאי. מדובר ללא ספק באיתות צופה עתיד. העלייה החזויה בתווי האינפלציה בזירה הגלובלית מלמדת כי אם לא תגלוש הכלכלה הישראלית למיתון, שינוי הריבית לקראת סוף השנה יהיה כלפי מעלה.

המשמעות השנייה זו הבשורה על כך שהעלאת הריבית קרובה הרבה יותר ממה שהשוק מצפה, על אף שבטווח הקצר הנתונים החלשים המתקבלים מהשטח תומכים אפילו בהפחתת ריבית נוספת מצד בנק ישראל.

במידה וייאלץ בנק ישראל להעלות את הריבית, תהיה לכך השפעה מכרעת על שער החליפין, ובכך מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח תיאלץ להיכנס אל השלב השלישי שלה. אפשר ובבנק ישראל בוחרים לדחות את ההחלטה על הצבת שער רצפה לדולר, מאחר והם מאמינים כי טרם הגיעה העת לעשות זאת והמהלך עשוי להתקבל במקרה של שינוי במדיניות שער הריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יחד עם זאת, הייסוף המתמשך וההתקרבות של שער הדולר לרמה של 3 שקלים, הינם תרחיש אפשרי כבר לשנתיים הקרובות. ייסוף אלים עלול לאלץ את בנק ישראל לשלוף את נשק יום הדין כדי לא להעמיד את הייצוא הישראלי בפני שוקת שבורה ואת התעשייה המסורתית בפני כיליון עם הצפת המשק ביבוא זול תחליפי ליצור המקומי.

בהינתן העובדה שהאינפלציה במשק הישראלי אפסית, ראוי שבנק ישראל ישקול שימוש בכלים אגרסיביים לטיפול בשער החליפין, עוד בטרם ייאלץ להגיע למצב בו אין ברירה ויש לקבוע שער רצפה לדולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה עם שלבים ב' ו ג' ? (ל"ת)
    גל 21/05/2014 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 20/05/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    זו הבעיה האמיתית, לא שער חליפין.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |
נושאים בכתבה מטוס שדה תעופה נתב"ג


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

להמשך הכתבה לחץ כאן