המימושים באג"ח מול אלה במניות - את מי ניתן לתקן?

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא קרנות נאמנות, מסתכל על המימושים בשוק ההון ומפרט לאן כדאי להתקרב
אורי גלאי | (3)

השווקים בעולם דוהרים קדימה ברצף מאז אמצע שנת 2012 - זה נכון לגבי שוק המניות כמו גם שוק האג"ח בישראל ובעולם. במדינות רבות עוצמת העליות היתה גבוהה מאוד, ובמדינות אחרות במידה נמוכה יותר, אולם המשותף לכולם שלאורך כמעט שנתיים לא עברנו תהליך טבעי ובריא של מימושים.

עיקר הדלק לעליות שפכו הבנקים המרכזיים בהורדות ריבית תכופות ובהזרמת טריליוני דולרים לשווקים. יתרות נזילות אדירות בגופים פיננסיים וחברות בעולם מאיצה אף היא את עוצמת ומשך העליות. התוצאה היא רמות שיא במדדי המניות ותשואות נמוכות מאוד באג"חים.

ללא קשר לגובה המדדים, ולשאלה האם הוא משקף בועה או לא, מהלך כה ארוך ואגרסיבי של עליות ללא מימושים טבעיים בדרך מדאיג במיוחד. איש אינו מייחל לירידות בשווקים, אך דווקא כדי לתמוך בעליות שערים לאורך זמן, ולהימנע מהתפתחות בועות פיננסיות, יש לצפות למהלכים של ירידות ומימוש רווחים - זה בריא וחיוני לשווקים.

בחודשים האחרונים ראינו תחילת מהלכי מימוש שהתבטאו בירידות של אחוזים בודדים במניות ופתיחה קלה של פרמיות הסיכון באג"ח. בכל אחד ממהלכי המימוש האחרונים נכנסו לשוק מיליארדי דולרים שניצלו את הירידות הקלות כדי לקנות עוד סחורה, ולמעשה ביטלו כל ניצן של מימוש. הגופים המוסדיים שצוברים כספים מדי חודש מהפקדות החוסכים, "אורבים" לירידות כדי להיכנס לשוק, ובשוק של היום מספיקה ירידה קלה כדי למשוך את המשקיעים פנימה.

למרות העליות החדות שוק המניות אינו בועתי. הוא גם לא זול - הוא נסחר במכפילים סבירים בהשוואה היסטורית. מימוש בשוק המניות, אפילו ירידה של 10%, יהיה מהלך בריא שיעודד כניסה של כספים חדשים וחזרה לעליות שערים. באפיק זה איני מודאג ממימוש. בשוק האג"ח זה כבר סיפור אחר. שוק האג"ח טס קדימה כמעט "מלאכותית", כתוצאה מהורדות ריבית תכופות והזרמת כספים לשוק. אין אלה רמות נורמליות של האג"חים להיסחר בהן, ולכן במקרה זה מימוש בשוק האג"ח עשוי דווקא להשיב את השוק למצב נכון יותר.

משמעות כל זה, שאת המימושים באג"ח יהיה קשה לתקן בטווח קצר ועשוי לקחת זמן רב עד שנשוב לרווח. הדוגמא הטובה ביותר באה בחודשים מאי-יוני 2013, כאשר שוק האג"ח בארה"ב קרס והתשואה ל-10 שנים זינקב מ-1.6% ל-3% בתוך כחודשיים. המשמעות היא הפסד הון של כ-14% על נכס חסר סיכון, או הפסד תשואה של שש או שבע שנים.

נכון להיות האג"ח הממשלתית בישראל נסחרת בכ-0.4% מעל המקבילה האמריקנית, ופרמיות הסיכון של האג"ח הקונצרניות בישראל ירדו ל-0.9%-1.1% במדדי התל בונד. כלומר, המשקיעים לא מתמחרים כמעט סיכון בהשקעה באג"ח. אני סבור כי במרבית האג"חים יש מקום למימוש ויפה שעה אחת קודם כדי למנוע מהלך אלים. הדרך להתמודד עם מימושים בשוק האג"ח היא להתמקד במח"מים לא ארוכים, שילוב ריבית משתנה, התמקדות באג"חים עם פרמיות סיכון סבירות לתקופה וכן לא לחשוש גם להעביר חלק מהתיק לפקדונות ומזומנים כדי "לארוב", כמו המוסדיים, להזדמנויות בשוק כשיבואו. המחיר הוא איבוד תשואה פוטנציאלית במידה והשוק ימשיך לעלות, אך כאמור הפוטנציאל לרווחי הון משמעותיים נוספים קטן, וזה עשוי להגן מפני ירידות חריפות בשלב המימושים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אגח (ל"ת)
    PNINA.AVRAHAM@GMAIL. 15/04/2014 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חרטאליזה מוסדית... 13/04/2014 21:18
    הגב לתגובה זו
    "אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות"
  • 1.
    קונה אגח מחוץ לבורסה 13/04/2014 14:23
    הגב לתגובה זו
    מוכר כמגן מס. עסקה תמורת מזומן. פרטים נוספים במייל: [email protected]
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.