משבר רוסיה-אוקראינה ומניית גזפרום - שווה קניה?
לאחר משאל בזק בקרים, וסיפוח דה-פאקטו של חצי האי לרוסיה, נשמעה לעת עתה צפירת הארגעה בשווקים. בינתיים, נראה כי הודעת הקרמלין, כי אין לו כל כוונה לפצל חלקים נוספים של אוקראינה, התקבלה בשווקים כאות סיום למערכה הנוכחית.
הראייה לכך, היא תחילת ההתאוששות שנרשמה בשני האינדיקאטורים הבולטים של המשבר: שער החליפין ומחיר מניית גזפרום, שרשמו בשבועות האחרונים נקודות שפל, שהתקרבו לרמות של המשבר של 2008.
מה שלא פירטנו באותו ההקשר, כי מדובר בנשק יום הדין, ללא ספק, שכן סקטור האנרגיה הוא קטר הצמיחה של המשק האמריקני, והעתודות, הן נכס אסטרטגי כלכלי ומדיני בעל חשיבות עליונה. אי לכך, השימוש בסנקציה האפקטיבית העיקרית, הפלת מחירי הנפט והגז, כרוך בהשלכות מדיניות כה מורכבות ועלויות כלכליות כה כבדות, עד כי איש אינו מניח זאת כתרחיש המרכזי.
זו גם ללא ספק הסיבה, שמניית גזפרום מסוקרת במרבית בתי ההשקעות המרכזיים בהמלצת קניה ובאפסייד של כמה עשרות אחוזים. גזפרום נסחרת כיום במכפיל 3 על הרווח הנקי של שנת 2013 ובמכפיל EV/EBITDA
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חזוי של 2.1 לשנת 2014. ה-EBITDA החזוי לשנה הבאה, לפי קונצנזוס האנליסטים המסקרים את המניה, עומד על כ-57 מיליארד דולר. תחזית זו מתבססת על צפי ליצוא של כ-150-160 מיליארד מטר מעוקב גז לשנה, בשנים הקרובות, למרות הסיכונים לחברה שנובעים מהמשבר האוקראיני בשל חוב של אוקראינה לגזפרום בסך של כ-10 מיליארד דולר ומעבר של כ-70 BCM המיועדים לשוקי אירופה דרך מדינה זו.
ארבעת מסלולי היצוא מרוסיה
- צינור הנורדסטרים, בעל קיבולת של כ-55 BCM מספק גז למדינות הבאות בצפון אירופה: גרמניה, הולנד, בריטניה ולכמה אזורים בצ'כיה.
- צינור דרך בלארוס בעל קיבולת של כ-35 BCM, ששימש לאספקה לגרמניה ולפולין.
- צינור הבלוסטרים לטורקיה בעל קיבולת של כ-16 BCM, המנוצל כרגע בכ- 50%. אוקראינה מספקת את יתרת הגז לטורקיה, איטליה, חלקים מצרפת ואזורים נוספים בדרום ובמרכז אירופה.
מעניין לציין כי בתי השקעות רבים מניחים, שלמרות המתח הפוליטי, לא יהיו בעיות באספקה דרך אוקראינה. בינתיים גם אחרי משאל העם וההחלטה של הפרלמנט הרוסי, הגז ממשיך לזרום כרגיל. כמו כן, הסברה, על פי הקונצנזוס, שלא צפויים שיבושים באספקה, לא לוקחת בחשבון אפשרות שאוקראינה תתקשה להחזיר את חובותיה בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. אך גם תחת הנחות אלה, כאשר החוב האוקראיני עומד על פחות מחמישית מה-EBITDA נראה שמוקדם להספיד את גזפרום.
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
המונפול הרוסי עלול אמנם לדשדש, כיוון שמחירי הגז הנוזלי החלשים צפויים להכביד, החוזה הסיני ימשיך להידחות כנראה עוד כמה שנים, השקעות ההון הצפויות ימשיכו להיות גבוהות בגלל התוכניות לפיתוח הפצלים והשימוע של המונופול בנציבות השוק האירופי המאוחד אינו מבטיח טובות, אך גם עם הגורמים שצוינו, כל עוד אירופה מקבלת רבע מהגז שלה מרוסיה ו-75% מגז זה צמודים לאינדקסים של נפט, נראה כי אף אחד לא מתכוון לשבור את הכלים. בהיעדר התפתחויות מדיניות נוספות, מדובר על קניה מעניינת.
- 3.ומה יקרה עם יוטל חרם אירופי על הגז מרוסיה? (ל"ת)אנונימי 22/03/2014 08:02הגב לתגובה זו
- 2.גזפרום מחלקתדיבידנדים מהרווחים האדירים האלה? (ל"ת)יריב 20/03/2014 14:05הגב לתגובה זו
- 1.אבי בורובסקי 20/03/2014 12:05הגב לתגובה זוקראתי בעיון את כתבתה של הגברת אלה פריד. שאלותי באיזה בורסה נסחרת מניית גאז פרום, ומה נסימון שלה בבורסה. תודה [email protected]
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
