הורדת הריבית - פעולה מיותרת שמוטב היה להשתמש בהמשך

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מפרט את הסיבות שהובילו את בנק ישראל להורדת גובה הריבית, ולמרות כך, מסביר למה זו הייתה טעות
אורי גלאי | (2)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, הפתיעה כשהודיעה על הפחתת ריבית נוספת בחודש מארס לרמה של 0.75% בלבד. ההחלטה לא התקבלה פה אחד, וחלק מחברי הוועדה סברו כי אין מקום להפחתת הריבית הנוכחית. בין הגורמים להפחתה מנתה הוועדה את מדד המחירים לצרכן שירד בינואר ב-0.6%, התחזקות השקל ונתוני הצמיחה החלשים ברבעון האחרון של 2013.

בניגוד לחודשים קודמים, ההחלטה מתעלמת מהשפעתה על שוק הנדל"ן שממשיך לעלות בקצב מהיר (לפי בנק ישראל 8.1% בשנה האחרונה). על פניו נדמה כי ההחלטה מיותרת בשלב זה, שכן למעט הירידה המפתיעה במדד ינואר (ירידה שעשויה לתקן עצמה בחודש פברואר), לא פורסמו נתונים משמעותיים המעידים על האטה. למעשה, אין להפחתת הריבית השפעה אמיתית.

בעבר, למדנו שברמות אלה אין להפחתת ריבית כמעט השפעה על שער השקל ועל הצמיחה ההשפעה זניחה. אז למה בכל זאת הפחיתה הנגידה את שיעור הריבית? בנק ישראל הפחית מאחר והוא רואה את כיוון מדד המחירים לצרכן בישראל ובעולם, וכן מתוך חשש מהאטת הכלכלה בחודשים הקרובים ומעלייה בשיעור האבטלה. מדד המחירים לצרכן נמצא סמוך לרף התחתון של היעד השנתי, ומדד ינואר העלה את החשש מהמשך ירידה גם במדדים הקרובים. אני מאמין כי מדד פברואר צפוי לתקן מעט, כפי שקורה אחרי מדדים חריגים, אך ייתכן שבפני בנק ישראל ניצבים מספרים שונים המצביעים על המשך הירידה.

הנגידה תפעל בכל האמצעים העומדים ברשותה בכדי לעמוד ביעד המחירים השנתי (1%-3%). על פי מרבית התחזיות, שיעור הצמיחה השנה צפוי להיות גבוה משנת 2013, ועדיין בנק ישראל מזהה האטה מסויימת בקצב בצמיחה ברביע הרביעי של 2013 ובתחילת 2014. הוא גם מצביע בדאגה על נתוני המאקרו האחרונים בארה"ב העשויים להשפיע כמובן גם על השוק המקומי.

בשיחות עם בכירי בנק ישראל עולה סוגיה נוספת והיא בעיית האבטלה. נכון להיום, לפי המדידה החדשה של הלמ"ס, אנו נמצאים ברמת אבטלה מאוד נמוכה, כמעט אבטלה חיכוכית. אולם נתון זה לא מתיישב עם פרסומים רבים על התייעלות חברות, מיזוגים, הסדרי חוב וסגירת מפעלים. עד כה כל אלה לא הביאו לעליית שיעור האבטלה, וזו נותרה ברמה נמוכה מאוד. על כן, לפי בנק ישראל, לא מן הנמנע שבמהלך החודשים הקרובים יעלה שיעור האבטלה ובשל כך הוא מנסה לנקוט באמצעים האחרונים העומדים לרשותו לתמוך בצמיחת הכלכלה.

להערכתי השוק הישראלי יצמח בשנת 2014 בקצב מהיר יותר מ-2013, ויגיע לרמות של 3.5% ויותר. כמוהו גם נתון האבטלה, במידה ויעלה מעט, יוותר ברמה יחסית נמוכה. קשה לי לראות כיצד הפחתת הריבית משפיעה באופן מהותי על קצב האינפלציה הנמוך שחלקו מיובא מחו"ל. לכן אני סבור שהורדת הריבית הנוכחית בתזמון הנוכחי מיותרת, ומוטב היה להשתמש בכלי הזה בהמשך.

ניתן לומר לחיוב, שגורם ההפתעה בהחלטה משחק לטובת בנק ישראל במלחמתו נגד ספקולנטים במטבע. גורם ההפתעה מהווה לעתים קרובות גם כגורם הרתעה להרחקת ספקולנטים, שעשויים להטות ולעוות את שערי המטבע. מה שכבר ברור, שארגז הכלים העומד לרשות הנגידה פלוג מצטמצם והולך, על פלוג לפעול ביצירתיות במהלך החודשים הקרובים בכדי להתמודד בכל הגזרות עליהן היא אמונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פלוג 02/03/2014 13:43
    הגב לתגובה זו
    גועשת זה נותן האצה נוספת לניפוח מחירי הנדל"ן והבורסה ,במיוחד האגח"ים והמניות.
  • 1.
    Hadshen 02/03/2014 12:17
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להיות יצירתי יותר מהרבי ואם נגמרו המכירות להתחיל לקנות; לא מפסידים מספיק על הר הדולרים ומדפסת הפד פועלת שעות נוספות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.