הורדת הריבית - פעולה מיותרת שמוטב היה להשתמש בהמשך

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מפרט את הסיבות שהובילו את בנק ישראל להורדת גובה הריבית, ולמרות כך, מסביר למה זו הייתה טעות
אורי גלאי | (2)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, הפתיעה כשהודיעה על הפחתת ריבית נוספת בחודש מארס לרמה של 0.75% בלבד. ההחלטה לא התקבלה פה אחד, וחלק מחברי הוועדה סברו כי אין מקום להפחתת הריבית הנוכחית. בין הגורמים להפחתה מנתה הוועדה את מדד המחירים לצרכן שירד בינואר ב-0.6%, התחזקות השקל ונתוני הצמיחה החלשים ברבעון האחרון של 2013.

בניגוד לחודשים קודמים, ההחלטה מתעלמת מהשפעתה על שוק הנדל"ן שממשיך לעלות בקצב מהיר (לפי בנק ישראל 8.1% בשנה האחרונה). על פניו נדמה כי ההחלטה מיותרת בשלב זה, שכן למעט הירידה המפתיעה במדד ינואר (ירידה שעשויה לתקן עצמה בחודש פברואר), לא פורסמו נתונים משמעותיים המעידים על האטה. למעשה, אין להפחתת הריבית השפעה אמיתית.

בעבר, למדנו שברמות אלה אין להפחתת ריבית כמעט השפעה על שער השקל ועל הצמיחה ההשפעה זניחה. אז למה בכל זאת הפחיתה הנגידה את שיעור הריבית? בנק ישראל הפחית מאחר והוא רואה את כיוון מדד המחירים לצרכן בישראל ובעולם, וכן מתוך חשש מהאטת הכלכלה בחודשים הקרובים ומעלייה בשיעור האבטלה. מדד המחירים לצרכן נמצא סמוך לרף התחתון של היעד השנתי, ומדד ינואר העלה את החשש מהמשך ירידה גם במדדים הקרובים. אני מאמין כי מדד פברואר צפוי לתקן מעט, כפי שקורה אחרי מדדים חריגים, אך ייתכן שבפני בנק ישראל ניצבים מספרים שונים המצביעים על המשך הירידה.

הנגידה תפעל בכל האמצעים העומדים ברשותה בכדי לעמוד ביעד המחירים השנתי (1%-3%). על פי מרבית התחזיות, שיעור הצמיחה השנה צפוי להיות גבוה משנת 2013, ועדיין בנק ישראל מזהה האטה מסויימת בקצב בצמיחה ברביע הרביעי של 2013 ובתחילת 2014. הוא גם מצביע בדאגה על נתוני המאקרו האחרונים בארה"ב העשויים להשפיע כמובן גם על השוק המקומי.

בשיחות עם בכירי בנק ישראל עולה סוגיה נוספת והיא בעיית האבטלה. נכון להיום, לפי המדידה החדשה של הלמ"ס, אנו נמצאים ברמת אבטלה מאוד נמוכה, כמעט אבטלה חיכוכית. אולם נתון זה לא מתיישב עם פרסומים רבים על התייעלות חברות, מיזוגים, הסדרי חוב וסגירת מפעלים. עד כה כל אלה לא הביאו לעליית שיעור האבטלה, וזו נותרה ברמה נמוכה מאוד. על כן, לפי בנק ישראל, לא מן הנמנע שבמהלך החודשים הקרובים יעלה שיעור האבטלה ובשל כך הוא מנסה לנקוט באמצעים האחרונים העומדים לרשותו לתמוך בצמיחת הכלכלה.

להערכתי השוק הישראלי יצמח בשנת 2014 בקצב מהיר יותר מ-2013, ויגיע לרמות של 3.5% ויותר. כמוהו גם נתון האבטלה, במידה ויעלה מעט, יוותר ברמה יחסית נמוכה. קשה לי לראות כיצד הפחתת הריבית משפיעה באופן מהותי על קצב האינפלציה הנמוך שחלקו מיובא מחו"ל. לכן אני סבור שהורדת הריבית הנוכחית בתזמון הנוכחי מיותרת, ומוטב היה להשתמש בכלי הזה בהמשך.

ניתן לומר לחיוב, שגורם ההפתעה בהחלטה משחק לטובת בנק ישראל במלחמתו נגד ספקולנטים במטבע. גורם ההפתעה מהווה לעתים קרובות גם כגורם הרתעה להרחקת ספקולנטים, שעשויים להטות ולעוות את שערי המטבע. מה שכבר ברור, שארגז הכלים העומד לרשות הנגידה פלוג מצטמצם והולך, על פלוג לפעול ביצירתיות במהלך החודשים הקרובים בכדי להתמודד בכל הגזרות עליהן היא אמונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פלוג 02/03/2014 13:43
    הגב לתגובה זו
    גועשת זה נותן האצה נוספת לניפוח מחירי הנדל"ן והבורסה ,במיוחד האגח"ים והמניות.
  • 1.
    Hadshen 02/03/2014 12:17
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להיות יצירתי יותר מהרבי ואם נגמרו המכירות להתחיל לקנות; לא מפסידים מספיק על הר הדולרים ומדפסת הפד פועלת שעות נוספות.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.