ציפיות והערכות - הסיבות העיקריות לשינוי בתשואות ומחיר מדדי האג"חים
לאחר חודשים ארוכים של עליית מחירים כמעט רצופה, ללא כל מימוש משמעותי, אנו עדים בחודש האחרון לעליית תשואות וירידת מחירים בכל מדדי איגרות החוב. לעליית התשואות באיגרות החוב מספר סיבות, אך העיקרית שבהן היא עליית התשואות על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב - מרמה שנתית של 1.6% לפני מספר שבועות בלבד, לרמה של 2.2% כיום (אג"ח ל-10 שנים). עליית התשואות מתרחשת על רקע ההערכות, כי הפד יפחית בהדרגה את תכנית ההרחבה הכמותית, במסגרתה רוכש אג"ח בהיקף של 85 מיליארד דולר מידי חודש.
מחירם של נכסים הנסחרים בבורסה (אג"ח ומניות למשל) מבוסס גם על ציפיות והערכות: הערכות לגבי רווחי החברה ושיעורי הצמיחה שלה במקרה של מניות. והערכות לגבי שיעור הריבית, שיעור האינפלציה וכדומה במקרה של איגרות החוב. אומנם הריבית בארה"ב לא עלתה, אך ההערכות והציפיות של המשקיעים השתנו. לכן, הם דורשים כיום תשואה גבוהה יותר על השקעה באיגרות החוב הארוכות.
ברוב המקרים, עת ישנה ציפייה להעלאת ריבית, התשואות על איגרות החוב עולות בשיעורים דומים לכל אורכו של עקום התשואות, והוא פשוט נע במקביל כלפי מעלה. המקרה בתקופה האחרונה אינו כמתואר - עליית התשואות על איגרות החוב הארוכות הייתה חדה בהרבה מאשר על אלו הקצרות שכמעט ולא נפגעו, וכתוצאה מכך העקום הפך יותר תלול.
אינני רוצה להתנבא לגבי רמת התשואות בארה"ב, כיוון שאיגרות החוב שם לא מעניינות מבחינתי גם בתשואה של 2.5% לשנה. רק אציין כי בכתבה שפרסמתי כאן ב- 30/12/2012 ובה נתתי תחזית לשנה הקרובה כתבתי כך: