ציפיות והערכות - הסיבות העיקריות לשינוי בתשואות ומחיר מדדי האג"חים
לאחר חודשים ארוכים של עליית מחירים כמעט רצופה, ללא כל מימוש משמעותי, אנו עדים בחודש האחרון לעליית תשואות וירידת מחירים בכל מדדי איגרות החוב. לעליית התשואות באיגרות החוב מספר סיבות, אך העיקרית שבהן היא עליית התשואות על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב - מרמה שנתית של 1.6% לפני מספר שבועות בלבד, לרמה של 2.2% כיום (אג"ח ל-10 שנים). עליית התשואות מתרחשת על רקע ההערכות, כי הפד יפחית בהדרגה את תכנית ההרחבה הכמותית, במסגרתה רוכש אג"ח בהיקף של 85 מיליארד דולר מידי חודש.
מחירם של נכסים הנסחרים בבורסה (אג"ח ומניות למשל) מבוסס גם על ציפיות והערכות: הערכות לגבי רווחי החברה ושיעורי הצמיחה שלה במקרה של מניות. והערכות לגבי שיעור הריבית, שיעור האינפלציה וכדומה במקרה של איגרות החוב. אומנם הריבית בארה"ב לא עלתה, אך ההערכות והציפיות של המשקיעים השתנו. לכן, הם דורשים כיום תשואה גבוהה יותר על השקעה באיגרות החוב הארוכות.
ברוב המקרים, עת ישנה ציפייה להעלאת ריבית, התשואות על איגרות החוב עולות בשיעורים דומים לכל אורכו של עקום התשואות, והוא פשוט נע במקביל כלפי מעלה. המקרה בתקופה האחרונה אינו כמתואר - עליית התשואות על איגרות החוב הארוכות הייתה חדה בהרבה מאשר על אלו הקצרות שכמעט ולא נפגעו, וכתוצאה מכך העקום הפך יותר תלול.
אינני רוצה להתנבא לגבי רמת התשואות בארה"ב, כיוון שאיגרות החוב שם לא מעניינות מבחינתי גם בתשואה של 2.5% לשנה. רק אציין כי בכתבה שפרסמתי כאן ב- 30/12/2012 ובה נתתי תחזית לשנה הקרובה כתבתי כך:
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי האג"חים בארץ?
מובן כי המשך עלייה בתשואות האג"ח בחו"ל תוביל לעלייה נוספת בתשואות על איגרות החוב בארץ, ותגרום ללחץ מכירות נוסף אשר יגרור ירידת מחירים נוספת. למרות זאת, אינני ממליץ למשקיעים להיפטר מכל החזקתם באיגרות החוב. ראשית, כלל לא בטוח שהתשואות תמשכנה לטפס. האבטלה בארה"ב עדיין לא נמוכה מספיק, המשק צומח בקצב איטי מדי והאינפלציה ברמה נמוכה. לכן הריבית לא צפויה לעלות בקרוב.
בארץ, לעומת זאת, המצב עוד יותר ברור - רק לפני כחודש הוריד בנק ישראל את הריבית בשתי פעימות של 0.25% כל פעם, לרמה של 1.25%. אם כן, הריבית לא צפויה לעלות בקרוב, ואף הייתי אומר שייתכן והיא עוד תרד. התשואות על איגרות החוב עלו בשיעור חד בשבועות האחרונים לאחר שמחירן ירד במקרים מסוימים ב-2%-4%. אין לדעת מתי והיכן בדיוק תיעצרנה הירידות, וכבר נוכחנו לדעת כי אי אפשר לקנות בדיוק בתחתית. אך המשקיעים הרציניים, אשר "חושבים לטווח ארוך", מחכים בדיוק לאותם רגעים בהם ניתן להתחיל לאסוף סחורה במחירים הולכים ויורדים מכל אותם מוכרים מבוהלים.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
