דרך אחרת להשקיע: מניות הבנקים האמריקניים
מניות המגזר הפיננסי בארה"ב עשו מהלך עליות מרשים מאוד בשנה וחצי האחרונות. למרות שחלק מהבנקים האמריקנים כבר ניקו את המאזנים שלהם בצורה טובה, חזרו לרווחיות כמו שאנו רואים בתוצאות הרבעון האחרון, ובקרוב מרביתם אף ישובו לחלק דיבידנדים, העננה מעל הונם העצמי עדיין מרחפת, וכתוצאה מכך הם נסחרים במכפילים נמוכים. לטעמי, נמוכים מדי ולא משקפים את ההתאוששות המרשימה של מרבית הבנקים. זה בוודאי נכון לגבי בנק אוף אמריקה, שנסחר כמעט 40% מתחת להון העצמי שלו, אבל מתרחש גם לגבי וולס פארגו למשל, שנמצא במצב פיננסי מעולה וממשיך להגדיל את ההון העצמי שלו בכ-13% בשנה.
מצבם הנוכחי של הבנקים האמריקנים נראה טוב בהרבה מזה של לפני מספר שנים. לראיה מרביתם עברו בהצלחה את מבחני הלחץ הקשוחים של הפד (למרות שדווקא סיטיגרופ, אחד הבנקים שאני אופטימי מאוד לגביו, נכשל משום מה במבחן הזה). בנוסף, קריסת ליהמן ברדרס וההשלכות שלה על הכלכלה ועל שוק ההון הבהירו לכולנו, כי הממשל האמריקני לא ייתן לבנק גדול נוסף ליפול בעתיד. בסופו של יום, אם הבנקים בארה"ב מצליחים להציג תוצאות טובות יחסית כשהכלכלה האמריקנית עדיין מגמגמת, תארו לעצמכם מה יקרה בעוד מספר שנים, כאשר היא תשוב למצב תקין, ובמיוחד כאשר הריבית במדינה תתחיל לעלות - לא סתם מניות הפיננסים מהוות חלק נכבד מהתיקים של משקיעי הערך הגדולים בעולם.
מניות הבנקים האיזוריים (Regional Banks) אפילו נראות זולות יותר ולא השתתפו בראלי האדיר של מניות הבנקים הגדולים בשנה האחרונה. זה הגיוני לאור העובדה שהבנקים האיזוריים קטנים יותר, ולכן נתפשים כמסוכנים הרבה יותר לקריסה. מנגד, אם בוחנים את התוצאות הכספיות של הבנקים הקטנים, מגלים כי הן טובות יותר משל השחקנים הגדולים, שנפגעו כתוצאה מהתגברות הרגולציה וירידת הריביות במשק. הבנקים האיזוריים נהנים מההתאוששות של שוק הנדל"ן, הגידול במספר המשכנתאות ובעיקר מגל אדיר של מחזור משכנתאות ששוטף את ארה"ב בשנה האחרונה.
אחד הבנקים החביבים עלי הוא PNC Financial, שכתב האופציה שלו נראה סופר אטרקטיבי גם במחיר הנוכחי (מקנה מינוף של פי 5.3 למניה, תשואת האיזון 3.5% בלבד ומועד הפקיעה רחוק מאוד, סוף 2018), אולם יש בנקים איזוריים נוספים רבים שנראים אטרקטיביים.
אחד היתרונות של הבנקים האיזוריים ברבעונים האחרונים, הוא יכולתם להגדיל את היקף ההלוואות שחילקו תוך שמירה על מרווח אשראי קבוע פחות או יותר. זאת בניגוד לבנקים הגדולים אצלם ראינו שחיקה במרווח האשראי (אפילו אצל וולס פארגו) בעקבות הריביות הנמוכות במשק. כמו כן, הקטנים יכולים לשמור על יחס הלימות הון נמוך יותר בהשוואה לבנקים הגדולים - מה שמאפשר להם היום ובעתיד להניב רווחיות טובה יותר מאשר זאת של הגדולים. כמו גם, נראה כי אחרי קריסת ליהמן ברד'רס, נפילת AIG והתביעות הרבות כנגד בנק אוף אמריקה, הלקוחות מראים נאמנות גבוהה יותר לבנקים הקטנים, שנחשבים משפחתיים ואמינים יותר.
למרות כל היתרונות המוזכרים, המשקיעים עדיין פוחדים ממניות המגזר בכלל, והבנקים היותר קטנים בפרט, מה שהופך אותם לדעתי להשקעה אטרקטיבית לשנים הקרובות. אם אתם לא רוצים לבחור מניות ספציפיות ועדיין ליהנות מהצמיחה של המגזר, יש בנמצא מספר תעודות סל שיעשו את העבודה בשבילכם.
כדוגמא, SPDR S&P Regional Banking ETF, שמחזיקה במניותיהם של 79 בנקים איזוריים בשיעור החזקה זהה, או iShares Dow Jones U.S. Regional Banks Index Fund, שמחזיקה את הבנקים בשיעור החזקה שונה בהתאם לשווי השוק שלהם. לאגרסיביים מבינכם שאינם מפחדים מתנודתיות גבוהה יותר כמו, ProShares Ultra KBW Regional Banking ETF שיכולה להיות מעניינת, היות והיא מאפשרת חשיפה ממונפת פי שתיים למניות המגזר.
הכותב, ד"ר ינון אריאלי, מנהל כסף למשקיעים ומייעץ לחברות, ומפעיל בלוג השקעות בכתובת
- 2.אריאל מג 13/05/2013 08:59הגב לתגובה זוציינת אופציה ארוכה במיוחד לPNC Financial .היכן ניתן למצוא מידע שכזה? חיפשתי בyahoo והאופציות שראיתי שם הם עד 2015.
- לא ינון 13/05/2013 09:49הגב לתגובה זוhttp://finance.yahoo.com/q?s=PNC-WT
- תודה (ל"ת)אריאל מג 13/05/2013 23:19
- 1.רונן לביא 12/05/2013 12:58הגב לתגובה זוהבנק נסחר במכפיל רווח נמוך השווי הניכסי שלו(עננה אמרת) כנראה גבוהה בהרבה מהמוצג נראה לי כדאי להעיף מבט גם בבנק הזה,
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
