איזור הדימדמים של אחד העם - תזכורת לתשע"ג

עידו צביקל, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, מסכם את סקטור חברות החלום בבורסה המקומית. על ההשקעה בחלום והזהירות שלא להיכנס לאיזור הדימדומים
עידו צביקל | (6)

עונת דוחות סוערת הסתיימה בשוק ההון הישראלי. בין הירידה ברווחי הבנקים למשבר בחברות ההחזקה, נוצרה ההרגשה שדוחות חברות הביומד עברו בשלום, בלי הפתעות מיוחדות לחיוב או לשלילה. אז נכון שבסיום העונה הנוכחית קשה לסמן חברה שהפתיעה במיוחד. ישנן חברות שהציגו צמיחה במכירות, כאלה שהצליחו לעבור לרווח לראשונה מתחילת פעילותן, וכמובן שכאשר מדברים על מגזר הביומד, ישנן גם חברות שהצמידו ברבעון הזה הערת 'עסק חי' להמשך פעילותן. לפעמים הצלחות הן לא מתכון לעליות.

מבין המניות המרכיבות את מדד הביומד, 2 חברות שריכזו עניין גבוה מתחילת השנה (מבחינת היקף פעילות, לא מבחינת שיעור הזינוק) הן פרוטליקס וקמהדע. הראשונה קיבלה בתחילת השנה אישור לשיווק התרופה למחלת הגושה בארה"ב ובהמשך נחסמה יכולתה לשווק את אותה תרופה באירופה. את הרבעון סיימה ברווח של 10 מיליון דולר, תוך עלייה חדה בהכנסות. אך חשוב לזכור שזהו הרבעון הראשון בו רואים את ההכנסות מתרופת הדגל של החברה. כאשר מוסיפים למשוואה את איסור שיווק התרופה באירופה, מקבלים צניחה חדה בשערי המניה, שעדיין נסחרת בתשואה חיובית מתחילת השנה, אך נסחרת בשערים נמוכים משמעותית מאלה שנסחרה בשנת 2010.

על קמהדע אפשר לומר שהכל ממשיך להתנהל כמתוכנן. החברה המשיכה להגדיל את המכירות שלה ברבעון זה (בשיעור של למעלה מ-10%) ובמקביל ממשיכה להתקדם בפיתוח של מוצרים חדשים, בדגש על הטיפול באינהלציה, שיכול להיות מקור הצמיחה הגדול של החברה בשנים הקרובות. אך למרות הצמיחה במכירות, החברה עדיין מפסידה - אומנם קצת פחות מאשר ברבעון המקביל אך עדיין לא מצליחה לעבור לרווחיות.

חברה שלישית שהראתה צמיחה יפה בהכנסות היא פוטומדקס העוסקת בתחום האסתטיקה הרפואית. היא הגדילה את ההכנסות בכ-17% לעומת הרבעון הראשון וסיימה את הרבעון עם רווח של 4.2 מיליון דולר.

בסיכומו של דבר, למרות שחברות אלה מצליחות להראות צמיחה בהכנסות, בהתחשב בכך שמדובר בחברות שנסחרות בשווי שוק של 700 מיליון שקל עד 1.7 מיליארד שקלים - המשקיעים מצפים ליותר, מה שבא לידי ביטוי במחירי המניות ברבעון האחרון.

משאבת הכסף

לצד חברות כמו פרוטליקס וקמהדע, שאמנם עדיין לא הפכו לטבע הבאה, אך מצליחות להראות הכנסות יפות בדוחות - ישנן החברות שכרגע עדיין עוסקות בפיתוח (מילה יפה להגדיר הרבה הוצאות בלי הכנסות). אם אצל סוג החברות הראשון שתיארנו המבט בדוחות הופנה לכיוון שורת ההכנסות, אצל החברות מהסוג השני, צריך לעבור לבחינת ההון העצמי של החברה. בין אם מדובר בכלל ביוטכנולוגיה, פרולור ביוטק או בכוכבת של השנה האחרונה, פלוריסטם - סימן השאלה הוא אותו סימן שאלה.

מצד אחד, האם החברה תצליח לקבל אישורים על המוצרים שהיא מפתחת? מצד שני, כמה זה עוד יעלה לה להגיע לשם ביחס לכמות המזומן שיש בקופה?

במקרה של פרולור וכלל - מצב המזומנים בחברה יציב - דבר שיאפשר להן להמשיך לפעול ללא גיוסים גדולים בתקופה הקרובה.

בפלוריסטם המצב קצת אחר. נכון לסוף הרבעון השני, בידי החברה היו 148 מיליון שקל במזומן, כאשר ההפסד שלה ברבעון עמד על 42.8 מיליון שקל. החברה זקוקה למקורות מימון חדשים, לכן יצאה בהנפקה בסוף השבוע האחרון. כמו שכבר ציינתי, גיוסי ההון בחברות אלה ודילול המשקיעים מובילים לרוב להשפעות שליליות על החברה, עקב זאת, למרות הפוטנציאל שיש בחברה, צריך לראות איך המשקיעים יגיבו במניה שהייתה הכוכבת של הסקטור בשנה האחרונה ועלתה למעלה מ-90% מתחילת 2012.

המתים החיים של סקטור הביומד

לאחר שעוברים את החברות שעברו לרווח ומדלגים מעל החברות שמתקדמות להצלחות - מגיעים למתים המהלכים של סקטור הביומד הישראלי - חברות שרק לפני מספר שנים הוזכרו בנשימה אחת עם פרוטליקס וקמהדע, אך כיום נפלטו מהמדדים הראשיים ונסחרות להן באזור הדמדומים של הבורסה, בין חברות בשימור לשלדים בורסאיים עם שווי שוק של מיליוני שקלים בודדים.

לצערם של המשקיעים, רשימת חברות זו ארוכה בהרבה מרשימת ההצלחות בתחום. על כל קמהדע או פרוטליקס יש הרבה חברות כמו די מדיקל וביומדיקס. כנראה שרוב המשקיעים שעקבו אחרי התחום בעבר, זוכרים את השמות ביו לייט, ביו ויו, ביוקנסל, לייפוייב, סיאלו ולצערי הרשימה עוד ארוכה. כל אחת מחברות אלה זכתה לאורך השנים לתקופת פריחה, לא מבחינת המכירות (חס וחלילה), אלא מבחינת החלומות שעוד רגע היא הופכת להיות הדבר הגדול הבא.

לכבוד השנה החדשה אני ממליץ לכל משקיע שחושב לשים את כספו בחברת חלום שעומדת להניב לו תשואה של אלפי אחוזים - ללכת לאזור הדמדומים ולראות מה קורה כאשר החלום הופך לסיוט. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, עם מסכים ירוקים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מני מור 18/09/2012 20:40
    הגב לתגובה זו
    מי שאשם פה זה רק המוסדיים הם נתנו עשרות מיליונים במחיר פי עשר ועשרים ובסוף בדקה ה38 הם בורחים ולא נותנים אפילו 1 מיליון וזה גלגל שלג ובסוף הם צדקו התשובה לפטר כל מישנתן כסף לדי מדיקל וביומדיקס והיום מוכרים בכל מחיררק זה יעצור ויתן אימון לענף הביו
  • 4.
    נאור 18/09/2012 15:12
    הגב לתגובה זו
    כותבי הטורים כאן בדרך כלל עונים לשאלות ... ראה אושר טובול , מיכה צ'רניאק ואחרים
  • אני שמח לענות על כל שאלה (ל"ת)
    עידו צ.ביקל 18/09/2012 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עורב 17/09/2012 20:56
    הגב לתגובה זו
    זו לא חוכמה גדולה לשים חמשת אלפים שקל ולחכות למה שיקרה. כולנו יודעים לקרוא דוחות , והנבואה ניתנה לשוטים. לכן דעתך, מלומדת ככל שתהיה, טובה ככל הדעות. בינתיים אני נשאר עם פלוריסטם שגייסה שלושים מיליון דולר בסוף השבוע. כמעט הכפילה את קופתה. מה אתה אומר על זה? לא משהו מבחינתך?
  • 2.
    כן פייט, מיקרומדיק, ביוקנסל, אפוסנס , איתמר , (ל"ת)
    17/09/2012 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איתמר הרויחה 5 מיליון שח , ממש מציאה (ל"ת)
    17/09/2012 17:35
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.