איזור הדימדמים של אחד העם - תזכורת לתשע"ג
עונת דוחות סוערת הסתיימה בשוק ההון הישראלי. בין הירידה ברווחי הבנקים למשבר בחברות ההחזקה, נוצרה ההרגשה שדוחות חברות הביומד עברו בשלום, בלי הפתעות מיוחדות לחיוב או לשלילה. אז נכון שבסיום העונה הנוכחית קשה לסמן חברה שהפתיעה במיוחד. ישנן חברות שהציגו צמיחה במכירות, כאלה שהצליחו לעבור לרווח לראשונה מתחילת פעילותן, וכמובן שכאשר מדברים על מגזר הביומד, ישנן גם חברות שהצמידו ברבעון הזה הערת 'עסק חי' להמשך פעילותן. לפעמים הצלחות הן לא מתכון לעליות.
מבין המניות המרכיבות את מדד הביומד, 2 חברות שריכזו עניין גבוה מתחילת השנה (מבחינת היקף פעילות, לא מבחינת שיעור הזינוק) הן פרוטליקס וקמהדע. הראשונה קיבלה בתחילת השנה אישור לשיווק התרופה למחלת הגושה בארה"ב ובהמשך נחסמה יכולתה לשווק את אותה תרופה באירופה. את הרבעון סיימה ברווח של 10 מיליון דולר, תוך עלייה חדה בהכנסות. אך חשוב לזכור שזהו הרבעון הראשון בו רואים את ההכנסות מתרופת הדגל של החברה. כאשר מוסיפים למשוואה את איסור שיווק התרופה באירופה, מקבלים צניחה חדה בשערי המניה, שעדיין נסחרת בתשואה חיובית מתחילת השנה, אך נסחרת בשערים נמוכים משמעותית מאלה שנסחרה בשנת 2010.
על קמהדע אפשר לומר שהכל ממשיך להתנהל כמתוכנן. החברה המשיכה להגדיל את המכירות שלה ברבעון זה (בשיעור של למעלה מ-10%) ובמקביל ממשיכה להתקדם בפיתוח של מוצרים חדשים, בדגש על הטיפול באינהלציה, שיכול להיות מקור הצמיחה הגדול של החברה בשנים הקרובות. אך למרות הצמיחה במכירות, החברה עדיין מפסידה - אומנם קצת פחות מאשר ברבעון המקביל אך עדיין לא מצליחה לעבור לרווחיות.
חברה שלישית שהראתה צמיחה יפה בהכנסות היא פוטומדקס העוסקת בתחום האסתטיקה הרפואית. היא הגדילה את ההכנסות בכ-17% לעומת הרבעון הראשון וסיימה את הרבעון עם רווח של 4.2 מיליון דולר.
בסיכומו של דבר, למרות שחברות אלה מצליחות להראות צמיחה בהכנסות, בהתחשב בכך שמדובר בחברות שנסחרות בשווי שוק של 700 מיליון שקל עד 1.7 מיליארד שקלים - המשקיעים מצפים ליותר, מה שבא לידי ביטוי במחירי המניות ברבעון האחרון.
משאבת הכסף
לצד חברות כמו פרוטליקס וקמהדע, שאמנם עדיין לא הפכו לטבע הבאה, אך מצליחות להראות הכנסות יפות בדוחות - ישנן החברות שכרגע עדיין עוסקות בפיתוח (מילה יפה להגדיר הרבה הוצאות בלי הכנסות). אם אצל סוג החברות הראשון שתיארנו המבט בדוחות הופנה לכיוון שורת ההכנסות, אצל החברות מהסוג השני, צריך לעבור לבחינת ההון העצמי של החברה. בין אם מדובר בכלל ביוטכנולוגיה, פרולור ביוטק או בכוכבת של השנה האחרונה, פלוריסטם - סימן השאלה הוא אותו סימן שאלה.
מצד אחד, האם החברה תצליח לקבל אישורים על המוצרים שהיא מפתחת? מצד שני, כמה זה עוד יעלה לה להגיע לשם ביחס לכמות המזומן שיש בקופה?
במקרה של פרולור וכלל - מצב המזומנים בחברה יציב - דבר שיאפשר להן להמשיך לפעול ללא גיוסים גדולים בתקופה הקרובה.
בפלוריסטם המצב קצת אחר. נכון לסוף הרבעון השני, בידי החברה היו 148 מיליון שקל במזומן, כאשר ההפסד שלה ברבעון עמד על 42.8 מיליון שקל. החברה זקוקה למקורות מימון חדשים, לכן יצאה בהנפקה בסוף השבוע האחרון. כמו שכבר ציינתי, גיוסי ההון בחברות אלה ודילול המשקיעים מובילים לרוב להשפעות שליליות על החברה, עקב זאת, למרות הפוטנציאל שיש בחברה, צריך לראות איך המשקיעים יגיבו במניה שהייתה הכוכבת של הסקטור בשנה האחרונה ועלתה למעלה מ-90% מתחילת 2012.
המתים החיים של סקטור הביומד
לאחר שעוברים את החברות שעברו לרווח ומדלגים מעל החברות שמתקדמות להצלחות - מגיעים למתים המהלכים של סקטור הביומד הישראלי - חברות שרק לפני מספר שנים הוזכרו בנשימה אחת עם פרוטליקס וקמהדע, אך כיום נפלטו מהמדדים הראשיים ונסחרות להן באזור הדמדומים של הבורסה, בין חברות בשימור לשלדים בורסאיים עם שווי שוק של מיליוני שקלים בודדים.
לצערם של המשקיעים, רשימת חברות זו ארוכה בהרבה מרשימת ההצלחות בתחום. על כל קמהדע או פרוטליקס יש הרבה חברות כמו די מדיקל וביומדיקס. כנראה שרוב המשקיעים שעקבו אחרי התחום בעבר, זוכרים את השמות ביו לייט, ביו ויו, ביוקנסל, לייפוייב, סיאלו ולצערי הרשימה עוד ארוכה. כל אחת מחברות אלה זכתה לאורך השנים לתקופת פריחה, לא מבחינת המכירות (חס וחלילה), אלא מבחינת החלומות שעוד רגע היא הופכת להיות הדבר הגדול הבא.
לכבוד השנה החדשה אני ממליץ לכל משקיע שחושב לשים את כספו בחברת חלום שעומדת להניב לו תשואה של אלפי אחוזים - ללכת לאזור הדמדומים ולראות מה קורה כאשר החלום הופך לסיוט. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, עם מסכים ירוקים.
- 5.מני מור 18/09/2012 20:40הגב לתגובה זומי שאשם פה זה רק המוסדיים הם נתנו עשרות מיליונים במחיר פי עשר ועשרים ובסוף בדקה ה38 הם בורחים ולא נותנים אפילו 1 מיליון וזה גלגל שלג ובסוף הם צדקו התשובה לפטר כל מישנתן כסף לדי מדיקל וביומדיקס והיום מוכרים בכל מחיררק זה יעצור ויתן אימון לענף הביו
- 4.נאור 18/09/2012 15:12הגב לתגובה זוכותבי הטורים כאן בדרך כלל עונים לשאלות ... ראה אושר טובול , מיכה צ'רניאק ואחרים
- אני שמח לענות על כל שאלה (ל"ת)עידו צ.ביקל 18/09/2012 16:14הגב לתגובה זו
- 3.עורב 17/09/2012 20:56הגב לתגובה זוזו לא חוכמה גדולה לשים חמשת אלפים שקל ולחכות למה שיקרה. כולנו יודעים לקרוא דוחות , והנבואה ניתנה לשוטים. לכן דעתך, מלומדת ככל שתהיה, טובה ככל הדעות. בינתיים אני נשאר עם פלוריסטם שגייסה שלושים מיליון דולר בסוף השבוע. כמעט הכפילה את קופתה. מה אתה אומר על זה? לא משהו מבחינתך?
- 2.כן פייט, מיקרומדיק, ביוקנסל, אפוסנס , איתמר , (ל"ת)17/09/2012 17:36הגב לתגובה זו
- 1.איתמר הרויחה 5 מיליון שח , ממש מציאה (ל"ת)17/09/2012 17:35הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
