מספר סיבות לאופטימיות בתעשיית המוליכים למחצה

אמנון פורטוגלי, סוקר את האינדיקציות לצמיחה והתאוששות בתעשיית המוליכים למחצה

ניתן לקבל אינדיקציות לצמיחה ואופטימיות בתעשיית המוליכים למחצה מההערכות להיקף ההשקעות בתעשייה. רק לפני חודשיים, בתחילת השנה, התחזית של SEMI להוצאות רכישת ציוד של יצרני הסמיקונדקטורס (Fab) בשנת 2012 הייתה לירידה של כ-11% לעומת שנת 2011. התחזית העדכנית מתחילת מארס היא לשינוי אפסי לעומת 2011, ולגידול של כ-16% עבור שנת 2013 לשיא של כ-45 מיליארד דולר.

ניתוח עדין יותר של התחזית מורה כי SEMI צופה השנה לגידול של 14% לעומת 2011 בהוצאות לציוד לייצור צ'יפים (WFE) על פיסות סיליקון בגודל 300 מ"מ.

הסיבה לשינוי המשמעותי הם הדיווחים שחברות הענק כמו סמסונג הגדילו את תקציבי ההשקעות בציוד לרמות שיא, הייניקס הגדילה את תקציב ההשקעות לשנת 2012 בשיעור של 23% לכ-3.75 מיליארד דולר, UMC הגדילה את תקציב ההשקעות שלה ב-25% לכ-2 מיליארד דולר, אינטל הגדילה את תקציב ההשקעות שלה הרבה יותר מהצפוי, לשיא היסטורי של כ-12.5 מיליארד דולר.

SEMI מציינת שאם המגמה תמשך וחברות נוספות, מעבר לאינטל, סמסונג, הייניקס ו-UMC יתאימו ויגדילו את תוכניות ההשקעה בציוד שלהן, ההוצאות לרכישת ציוד בתעשיית המוליכים למחצה יכולות לעבור לגידול לעומת שנת 2011.

תמיכה בהערכות של SEMI נמצאת בדוח האנליסטים של CITI מה-5 למארס המציין כי הבדיקות האחרונות מורות על גידול במפעלי הייצור של מוליכים למחצה, וכרגע הוא רחוק מלהסתיים. הם מצפים כי החברות האמריקניות בתחום שהם מכסים ידווחו על גידול בהזמנות של 15-25% ברבעון הראשון, ועל גידול רבעוני עוקב נוסף בהזמנות ברבעון השני של 2012.

האנליסטים של CITI רואים סבירות גוברת שגם TSMC וגם Samsung יגדילו את השקעותיהם הקפיטאליות (Capex) בשנת 2012 כדי לענות לביקוש ב-28 ננומטר. הם מעריכים ש-TSMC תוסיף 1.5-2.5 מיליארד דולר לתקציב ההשקעות שלה העומד כיום על 6 מיליארד דולר, וחברת סמסונג תגדיל את תקציב ההשקעות שלה ב-1.5-3 מיליארד דולר. כתוצאה מכך, האנליסטים רואים סבירות להגדלת ההזמנות במחצית השנייה של השנה, ואת הפוטנציאל לגידול בהזמנות לציוד לייצור צ'יפים (WFE) ב-5-10% בשנת 2012. האנליסטים מציינים כי אם התחזית תתממש, משמעותה גידול של כ-30% ברווח למניה בשנת 2012 בחברות המובילות בתחום.

תמיכה נוספת בהערכות אלו התקבלה ממקורות נוספים. על פי העיתונים חברת TSMC, חברת ייצור המוליכים למחצה העצמאי הגדולה בעולם, הודיעה ב-7 למארס על כוונתה המיידית להרחיב את מצבת העובדים שלה בכ-2,000 עובדים כדי לתמוך בהגדלת כושר הייצור ובפיתוח הטכנולוגי שלה.

האתר דיגיטיים דיווח לאחרונה ממקורות בתעשייה בטייוואן, כי החברה פועלת בניצול מלא של יכולת הייצור שלה, ומצב זה צפוי להימשך עד סוף הרבעון השני של 2012. יומיים לאחר מכן, ב-9 למארס דווח ממקורות בטייוואן כי כתוצאה מביקושים מעבר לכושר הייצור שלה, היא צפויה להרחיב את יכולת הייצור שלה באמצעות התקנת ציוד חדש בקווי 300 מ"מ. מקורות אלו ציינו כי TSMC עשויה להגדיל את השקעותיה הקפיטאליות לשנת 2012. לכן בסופו של דבר, נראה שיש מקום לאופטימיות זהירה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חזי 23/03/2012 19:14
    הגב לתגובה זו
    כתבה תמימה לכאורה ואחריה יגיעו סדרת כתבות מטעם. כנראה משהו עומד לקרות פוליטי או מחאתי כי אמנון לא כותב סתם הוא כותב רק לטובת אינטרסנט כלשהו
  • 3.
    נ נוביק 23/03/2012 18:12
    הגב לתגובה זו
    פוטוגלי הוא משקיע כושל שהקנאה בהצלחת משקיעי הגז העבירה אותו על דעתו.לכן מכר את נשמתו לרב מלכיאור שמומן על ידי נוכלי הגז המצרי.
  • 2.
    התמים 23/03/2012 12:11
    הגב לתגובה זו
    הממאיס את כל האתר
  • 1.
    שמעון 22/03/2012 18:25
    הגב לתגובה זו
    פורטוגלי ספר לנו בבקשה מי הפעיל אותך ואת הרב כנגד משקיעי הגז.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: