4.5 מיליון שקל יקבלו לקוחות פרטנר וסלקום כהסכם פשרה בתביעה ייצוגית
בהסכם פשרה בתביעה הייצוגית נגד סלקום, פרטנר ואתר 'פופיק' שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב. נקבע כי חברות סלקום ופרטנר יחזירו את הסכומים ששילמו בגין קבלת הודעות טקסט מאתר האינטרנט 'פופיק' בהיקף כולל של כ-4.5 מיליון שקל. זאת כאשר התביעה המקורית עמדה על 56 מיליון שקלים. לכתבה: תביעה ייצוגית: נגד פרטנר, סלקום ואתר 'פופיק', בהיקף של 56 מ' שקל
על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, עומרי רוטשילד, ניב רון ואלכס ברקמן- התובעים, לבין פרטנר, סלקום טלכלל וסלקט, נקבע כי הנתבעים ישיבו למנויי פרטנר וסלקום את הסכומים ששילמו בגין קבלת הודעות טקסט שנשלחו אליהם מאתר פופיק, מבלי שזוכו באופן מלא על כך - בין אם הסכימו לקבל את ההודעות ובין אם לאו. לתובעים המייצגים ישולם גמול בשיעור של 4.5% מסכום הפשרה ולבא-כוחם, עו"ד מיכאל בך, ישולם שכר-טרחה בשיעור של 14% מסכום הפשרה.
על פי הבקשה אשר הוגשה בחודש מרץ האחרון, על ידי עורכי הדין מיכאל בך ועידן איידן ממשרד מיכאל בך ושות', שלח אתר ההיכרויות, 'פופיק', הודעות טקסט רבות באופן אקראי למנויי סלקום ופרטנר, וחייב אותם ב-5 שקלים לכל הודעה. משלוח הודעות הטקסט והחיוב נעשו ללא אישור ממנויי הסלולר - מקבלי ההודעות מעולם לא נרשמו או ביקשו להירשם לאתר ההיכרויות ולא אישרו כל חיוב בחשבונם. מחגיגת ההכנסות נהנו גם חברות פרטנר וסלקום.
ביסוד התביעה נגד חברות הסלולר פרטנר וסלקום עמדה הטענה כי הן אלה שיצרו את הפלטפורמה שאיפשרה ל"פופיק" לחדור לכיסיהם של אלפי מנויים ולגזול את כספם. התובעים טענו כי היה על חברות הסלולר לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים כדי למנוע שימוש לרעה בהוראת הקבע שניתנת להן על ידי הציבור. חברות הסלולר מצדן, ניסו לגלגל את האחריות למחדל לחברות התוכן.
בית המשפט דחה את טענות חברות הסלולר וקבע כי ההתקשרות של חברות הסלולר עם חברות התוכן אינה מסירה מעליהן את האחריות. חברי הקבוצה מסרו לחברות הסלולר את כרטיסי האשראי שלהן, ולחברות הסלולר קמה חובת זהירות לנקוט בכל אמצעי הזהירות להבטיח כי לא תבוצע גביה שלא כדין מתוך כרטיסים אלה. זאת במיוחד כאשר חברות הסלולר נהנו אף הן והפיקו רווח מן הפעילות של פופיק.
מבדיקות שערכו החברות עולה, כי פרטנר חייבה את מנוייה בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל וחברת סלקום חייבה את לקוחותיה בכ-2.4 מיליון שקל. החברות לקחו על עצמן לאתר את מספרי קווי הטלפון אליהם נשלחו הודעות SMS, והן ישיבו את הכספים באמצעות זיכוי לחשבון הטלפון של הלקוחות.
חברות הסליקה טלכלל וסלקט נוספו כנתבעות לפשרה. השבת הכספים תעשה על ידי טלכלל וסלקט באמצעות פרטנר וסלקום. בהסכם מודגש, כי ההסכמה של החברות לצירופן לתביעה לא מהווה משום הודאה כלשהי בטענות אלא נעשית רק לצרכי הסכם הפשרה, תוך הכחשה מוחלטת של כל טענה המייחסת להן חבות או אחריות לגביית כספים שלא כדין על ידי פופיק.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
