4.5 מיליון שקל יקבלו לקוחות פרטנר וסלקום כהסכם פשרה בתביעה ייצוגית
בהסכם פשרה בתביעה הייצוגית נגד סלקום, פרטנר ואתר 'פופיק' שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב. נקבע כי חברות סלקום ופרטנר יחזירו את הסכומים ששילמו בגין קבלת הודעות טקסט מאתר האינטרנט 'פופיק' בהיקף כולל של כ-4.5 מיליון שקל. זאת כאשר התביעה המקורית עמדה על 56 מיליון שקלים. לכתבה: תביעה ייצוגית: נגד פרטנר, סלקום ואתר 'פופיק', בהיקף של 56 מ' שקל
על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, עומרי רוטשילד, ניב רון ואלכס ברקמן- התובעים, לבין פרטנר, סלקום טלכלל וסלקט, נקבע כי הנתבעים ישיבו למנויי פרטנר וסלקום את הסכומים ששילמו בגין קבלת הודעות טקסט שנשלחו אליהם מאתר פופיק, מבלי שזוכו באופן מלא על כך - בין אם הסכימו לקבל את ההודעות ובין אם לאו. לתובעים המייצגים ישולם גמול בשיעור של 4.5% מסכום הפשרה ולבא-כוחם, עו"ד מיכאל בך, ישולם שכר-טרחה בשיעור של 14% מסכום הפשרה.
על פי הבקשה אשר הוגשה בחודש מרץ האחרון, על ידי עורכי הדין מיכאל בך ועידן איידן ממשרד מיכאל בך ושות', שלח אתר ההיכרויות, 'פופיק', הודעות טקסט רבות באופן אקראי למנויי סלקום ופרטנר, וחייב אותם ב-5 שקלים לכל הודעה. משלוח הודעות הטקסט והחיוב נעשו ללא אישור ממנויי הסלולר - מקבלי ההודעות מעולם לא נרשמו או ביקשו להירשם לאתר ההיכרויות ולא אישרו כל חיוב בחשבונם. מחגיגת ההכנסות נהנו גם חברות פרטנר וסלקום.
ביסוד התביעה נגד חברות הסלולר פרטנר וסלקום עמדה הטענה כי הן אלה שיצרו את הפלטפורמה שאיפשרה ל"פופיק" לחדור לכיסיהם של אלפי מנויים ולגזול את כספם. התובעים טענו כי היה על חברות הסלולר לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים כדי למנוע שימוש לרעה בהוראת הקבע שניתנת להן על ידי הציבור. חברות הסלולר מצדן, ניסו לגלגל את האחריות למחדל לחברות התוכן.
בית המשפט דחה את טענות חברות הסלולר וקבע כי ההתקשרות של חברות הסלולר עם חברות התוכן אינה מסירה מעליהן את האחריות. חברי הקבוצה מסרו לחברות הסלולר את כרטיסי האשראי שלהן, ולחברות הסלולר קמה חובת זהירות לנקוט בכל אמצעי הזהירות להבטיח כי לא תבוצע גביה שלא כדין מתוך כרטיסים אלה. זאת במיוחד כאשר חברות הסלולר נהנו אף הן והפיקו רווח מן הפעילות של פופיק.
מבדיקות שערכו החברות עולה, כי פרטנר חייבה את מנוייה בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל וחברת סלקום חייבה את לקוחותיה בכ-2.4 מיליון שקל. החברות לקחו על עצמן לאתר את מספרי קווי הטלפון אליהם נשלחו הודעות SMS, והן ישיבו את הכספים באמצעות זיכוי לחשבון הטלפון של הלקוחות.
חברות הסליקה טלכלל וסלקט נוספו כנתבעות לפשרה. השבת הכספים תעשה על ידי טלכלל וסלקט באמצעות פרטנר וסלקום. בהסכם מודגש, כי ההסכמה של החברות לצירופן לתביעה לא מהווה משום הודאה כלשהי בטענות אלא נעשית רק לצרכי הסכם הפשרה, תוך הכחשה מוחלטת של כל טענה המייחסת להן חבות או אחריות לגביית כספים שלא כדין על ידי פופיק.
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
