קידוח נפט
צילום: טוויטר

הנפט כבר היה בדרך ל-100 דולר - למה הוא לא הגיע לשם?

עד לפני שבועיים בערך הקונצנזוס היה שמחיר חבית נפט גולמי יחצה את רף ה-100 דולר - וזה לא נראה כל כך תלוש בהתחשב בעובדה שכבר הגיע לאזור ה-94 דולר לחבית; עכשיו הוא נסחר סביב 86 דולר; בנוסף - המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לפגיעה באספקת הנפט מהאזור; מה צופן עתידו של הזהב השחור?
רוי שיינמן |

עד לפני כמה שבועות כולם היו בטוחים שהנפט בדרך למעלה. תראו מה מנכ"ל שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, אמר לפני כמה שבועות: "נראה כי הנפט הגולמי עשוי להגיע ל-100 דולר לחבית, רמה שלא ראה כבר יותר משנה. ההיצע הולך ומתהדק, המלאים מצטברים. הדברים האלה קורים בהדרגה ואתה יכול לראות את זה נבנה, ולכן אני חושב שהמגמות מצביעות על כך שאנחנו בהחלט בדרך". בינתיים, הנפט נסחר סביב 86 דולר לחבית ואפילו ירד לתקופה מתחת ל-83 דולר. האם המצב בעצם לא כל כך גרוע כפי שהציגו המומחים?

מחירי הנפט

מחירי הנפט ב-3 החודשים האחרונים

המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לאספקת הנפט מהאזור. איראן, שעומדת מאחורי חמאס שפתח במתקפה האכזרית נגד ישראל, היא אחת מייצואניות הנפט הגדולות בעולם, וארה"ב אפילו באה במגעים איתה לפני מספר שבועות לגבי הגדלה של ייצוא הנפט מצדה בתמורה לחילופי שבויים והסרה של סנקציות מסוימות שהוטלו עליה מצדה של ארה"ב. כעת האפשרות שארה"ב תטיל מחדש את הסנקציות על איראן כתוצאה מהמלחמה עלולה לפגוע בהיצע הנפט ולהעלות את המחיר.

ההערכות למצב הנוכחי של מחירי הנפט הן שהוא מושפע יותר מהמצב בבתי הזיקוק מאשר גורמים רחבים יותר. בתקופה האחרונה בתי הזיקוק מעבדים יותר נפט מבעבר מה שבפועל גורם להגדלה של ההיצע בשוק. 

אחת הסיבות העיקריות הנוספות לירידה במחיר הנפט היא מדינות OPEC ובנות בריתן הכוללות גם את רוסיה. המדינות החזקות בייצור הנפט - ערב הסעודית ורוסיה - הקטינו את הייצוא שלהן בשביל להעלות את מחירי הנפט. עיקר הנפט שמייצאות שתי המעצמות הוא נפט שמזוקק בסופו של דבר לדיזל, מה שגרם לעליה של בערך 40 דולר לחבית דיזל. מנגד, ארה"ב הגבירה את הייצוא שלה בשביל לחפות על ההקטנה של הרוסים והסעודים, אבל רוב הנפט שארה"ב מפיקה דליל יותר ולכן לא מכסה הפערים בדיזל. המצב הזה מתמרץ את בתי הזיקוק להפיק יותר דיזל בשביל להרוויח מעליית המחירים הזו.

אבל מבחינה כימית גם אם בית זיקוק מסוים היה רוצה להפיק רק דיזל הוא לא יכול. לפי ההערכות, כל 3 חביות של נפט גולמי הופכות לשתי חביות של דלק רגיל וחבית אחת של דיזל. בתי הזיקוק יכולים לשחק עם היחס הזה כדי להפיק טיפה יותר דיזל אבל הן לא יכולות לשנות את היחס הזה בהרבה. מה שאומר שככל שבתי הזיקוק מפיקים יותר דיזל, הם גם מפיקים יותר דלק, וזה מגדיל את ההיצע של שני המוצרים - גם אם אין ביקוש מתאים לאחד מהמוצרים, וזה מה שאנחנו רואים כרגע בדלק. 

לפי נתונים של ממשלת ארה"ב האמריקאים נוהגים פחות משנהגו בעבר, ולפי נתונים של ג'יי פי מורגן מחירי הדלק בשפל של 22 שנה. למרות המצב הזה, לבתי הזיקוק עדיין יש תמריץ להפיק דיזל ודלק מאחר והרווחים המשולבים שהם מפיקים משני סוגי הדלקים האלה עדיין גבוהים מהממוצעים ההיסטוריים - בעיקר בגלל המחיר הגבוה של הדיזל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

גנסן הואנג, אנבידיה  (רשתות חברתיות)גנסן הואנג, אנבידיה (רשתות חברתיות)

"מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?

המניה יורדת בכ-3.8% על רקע חששות מהייפ ה-AI; האנליסטים אופטימיים לקראת השוחות בשבוע הבא

מנדי הניג |

אנבידיה יורדת במסחר בשיעור של למעלה מ-3.5%, ונסחרת סביב רמה של כ-187 דולר, על אף תחזיות חיוביות והעלאות מחיר יעד מצד אנליסטים מובילים. ריק שאפר מבית אופנהיימר העלה את מחיר היעד למניה ל-265 דולר לעומת 225 דולר קודם לכן, וציין כי "החברה ממשיכה להוביל את תחום הבינה המלאכותית, מחיר היעד מבטא עלייה של 38%". במקביל, כריסטופר רולנד מסוסקוונה העלה את מחיר היעד ל-230 דולר, בהסתמך על ציפייה לתוצאות חזקות והמשך ביקושים מצד ענקיות הענן. 

המחיר של הקונסנזוס עומד על 233 דולר - פרמייה של 21% על המחיר בשוק.  

השוק מהסס למרות התחזיות החיוביות

למרות האופטימיות מצד וול סטריט, נראה שמשקיעים רבים עדיין מהססים על רקע שיח גובר סביב חשש מבועת AI. החשש הוא שהתמחור הנוכחי של חברות כמו אנבידיה כבר מגלם תרחישים אופטימיים מאוד, וכי כל פספוס קל בדוחות הקרובים עלול לגרור תיקון.

ברקע ממשיך ללוות את השוק גם מייקל ברי, אותו מנהל השקעות שהתפרסם בזכות ההימור המוצלח נגד שוק הנדלן ב־2008. הקרן שלו, דיווחה לאחרונה על פוזיציות שורט נגד אנבידיה ופלנטיר (ודיווחה גם על סיום רישום הקרן מול הרשות לניירות ערך בארצות הברית, מה שמעיד ככל הנראה על כוונות להקים פעילות חדשה). 


חברת אנתרופיק הודיעה השבוע כי בכוונתה להשקיע כ־50 מיליארד דולר בתשתיות דאטה סנטר בארצות הברית, בין היתר בטקסס ובניו יורק. החברה לא פירטה אילו שבבים תשתמש במרכזים החדשים, אך בעבר נמסר כי היא משלבת מעבדים של אנבידיה, אמזון וגוגל. השבבים של אנבידיה נמצאים בכל החברות הגדולות ומרכזי הנתונים הגדולים וככל שהחברות האלו מגדילות את ההשקעה ב-AI הן צריכות יותר שבבים. אנחנו על פי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה בשלב שבו הצורך בעיבוד מחשבי הולך וגדל כי המערכות כבר יודעות להסיק מסקנות ולתת תושבות מפורטות. זאת לא שאלה תשובה, זה כבר צרכי עיבוד גדולים במיוחד. הצורך בעיבוד הזה מגיע כמעט לכלום - פירמות, ממשלות וגם הצרכנים הפרטיים. זה אומר צרכים שהולכים ועולים של כוח מיחשובי.

ככל שהשבבים יעילים וטובים יותר כך כל המערך יעיל יותר ומספק תשובות מהירות וטובות יותר. אנביידה והמערכת שלה מובילים את השוק עם מעל 90% מהשוק כש-AMD מאחוריה ואינטל שלישית עם נתח קטן.