הנפט כבר היה בדרך ל-100 דולר - למה הוא לא הגיע לשם?
עד לפני כמה שבועות כולם היו בטוחים שהנפט בדרך למעלה. תראו מה מנכ"ל שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, אמר לפני כמה שבועות: "נראה כי הנפט הגולמי עשוי להגיע ל-100 דולר לחבית, רמה שלא ראה כבר יותר משנה. ההיצע הולך ומתהדק, המלאים מצטברים. הדברים האלה קורים בהדרגה ואתה יכול לראות את זה נבנה, ולכן אני חושב שהמגמות מצביעות על כך שאנחנו בהחלט בדרך". בינתיים, הנפט נסחר סביב 86 דולר לחבית ואפילו ירד לתקופה מתחת ל-83 דולר. האם המצב בעצם לא כל כך גרוע כפי שהציגו המומחים?
מחירי הנפט ב-3 החודשים האחרונים
המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לאספקת הנפט מהאזור. איראן, שעומדת מאחורי חמאס שפתח במתקפה האכזרית נגד ישראל, היא אחת מייצואניות הנפט הגדולות בעולם, וארה"ב אפילו באה במגעים איתה לפני מספר שבועות לגבי הגדלה של ייצוא הנפט מצדה בתמורה לחילופי שבויים והסרה של סנקציות מסוימות שהוטלו עליה מצדה של ארה"ב. כעת האפשרות שארה"ב תטיל מחדש את הסנקציות על איראן כתוצאה מהמלחמה עלולה לפגוע בהיצע הנפט ולהעלות את המחיר.
ההערכות למצב הנוכחי של מחירי הנפט הן שהוא מושפע יותר מהמצב בבתי הזיקוק מאשר גורמים רחבים יותר. בתקופה האחרונה בתי הזיקוק מעבדים יותר נפט מבעבר מה שבפועל גורם להגדלה של ההיצע בשוק.
- אופ"ק+ מעלה תפוקה וצופה זינוק בביקוש ברבעון השלישי
- מחירי הנפט מתאוששים מהשפל - האם העליות יימשכו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הסיבות העיקריות הנוספות לירידה במחיר הנפט היא מדינות OPEC ובנות בריתן הכוללות גם את רוסיה. המדינות החזקות בייצור הנפט - ערב הסעודית ורוסיה - הקטינו את הייצוא שלהן בשביל להעלות את מחירי הנפט. עיקר הנפט שמייצאות שתי המעצמות הוא נפט שמזוקק בסופו של דבר לדיזל, מה שגרם לעליה של בערך 40 דולר לחבית דיזל. מנגד, ארה"ב הגבירה את הייצוא שלה בשביל לחפות על ההקטנה של הרוסים והסעודים, אבל רוב הנפט שארה"ב מפיקה דליל יותר ולכן לא מכסה הפערים בדיזל. המצב הזה מתמרץ את בתי הזיקוק להפיק יותר דיזל בשביל להרוויח מעליית המחירים הזו.
אבל מבחינה כימית גם אם בית זיקוק מסוים היה רוצה להפיק רק דיזל הוא לא יכול. לפי ההערכות, כל 3 חביות של נפט גולמי הופכות לשתי חביות של דלק רגיל וחבית אחת של דיזל. בתי הזיקוק יכולים לשחק עם היחס הזה כדי להפיק טיפה יותר דיזל אבל הן לא יכולות לשנות את היחס הזה בהרבה. מה שאומר שככל שבתי הזיקוק מפיקים יותר דיזל, הם גם מפיקים יותר דלק, וזה מגדיל את ההיצע של שני המוצרים - גם אם אין ביקוש מתאים לאחד מהמוצרים, וזה מה שאנחנו רואים כרגע בדלק.
לפי נתונים של ממשלת ארה"ב האמריקאים נוהגים פחות משנהגו בעבר, ולפי נתונים של ג'יי פי מורגן מחירי הדלק בשפל של 22 שנה. למרות המצב הזה, לבתי הזיקוק עדיין יש תמריץ להפיק דיזל ודלק מאחר והרווחים המשולבים שהם מפיקים משני סוגי הדלקים האלה עדיין גבוהים מהממוצעים ההיסטוריים - בעיקר בגלל המחיר הגבוה של הדיזל.
- 5 עובדות על וורן באפט והאם הוא ממשיך לממש באפל?
- סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.

ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
האם יגיע תיקון לשווקים, השקעה בבתי אבות-דיור מוגן, העיתוי של בלקסטון ומה צפוי בהמשך?
האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת?
ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין?
תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא?, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.
השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן
מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.
