קידוח נפט
צילום: טוויטר

הנפט כבר היה בדרך ל-100 דולר - למה הוא לא הגיע לשם?

עד לפני שבועיים בערך הקונצנזוס היה שמחיר חבית נפט גולמי יחצה את רף ה-100 דולר - וזה לא נראה כל כך תלוש בהתחשב בעובדה שכבר הגיע לאזור ה-94 דולר לחבית; עכשיו הוא נסחר סביב 86 דולר; בנוסף - המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לפגיעה באספקת הנפט מהאזור; מה צופן עתידו של הזהב השחור?
רוי שיינמן |

עד לפני כמה שבועות כולם היו בטוחים שהנפט בדרך למעלה. תראו מה מנכ"ל שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, אמר לפני כמה שבועות: "נראה כי הנפט הגולמי עשוי להגיע ל-100 דולר לחבית, רמה שלא ראה כבר יותר משנה. ההיצע הולך ומתהדק, המלאים מצטברים. הדברים האלה קורים בהדרגה ואתה יכול לראות את זה נבנה, ולכן אני חושב שהמגמות מצביעות על כך שאנחנו בהחלט בדרך". בינתיים, הנפט נסחר סביב 86 דולר לחבית ואפילו ירד לתקופה מתחת ל-83 דולר. האם המצב בעצם לא כל כך גרוע כפי שהציגו המומחים?

מחירי הנפט

מחירי הנפט ב-3 החודשים האחרונים

המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לאספקת הנפט מהאזור. איראן, שעומדת מאחורי חמאס שפתח במתקפה האכזרית נגד ישראל, היא אחת מייצואניות הנפט הגדולות בעולם, וארה"ב אפילו באה במגעים איתה לפני מספר שבועות לגבי הגדלה של ייצוא הנפט מצדה בתמורה לחילופי שבויים והסרה של סנקציות מסוימות שהוטלו עליה מצדה של ארה"ב. כעת האפשרות שארה"ב תטיל מחדש את הסנקציות על איראן כתוצאה מהמלחמה עלולה לפגוע בהיצע הנפט ולהעלות את המחיר.

ההערכות למצב הנוכחי של מחירי הנפט הן שהוא מושפע יותר מהמצב בבתי הזיקוק מאשר גורמים רחבים יותר. בתקופה האחרונה בתי הזיקוק מעבדים יותר נפט מבעבר מה שבפועל גורם להגדלה של ההיצע בשוק. 

אחת הסיבות העיקריות הנוספות לירידה במחיר הנפט היא מדינות OPEC ובנות בריתן הכוללות גם את רוסיה. המדינות החזקות בייצור הנפט - ערב הסעודית ורוסיה - הקטינו את הייצוא שלהן בשביל להעלות את מחירי הנפט. עיקר הנפט שמייצאות שתי המעצמות הוא נפט שמזוקק בסופו של דבר לדיזל, מה שגרם לעליה של בערך 40 דולר לחבית דיזל. מנגד, ארה"ב הגבירה את הייצוא שלה בשביל לחפות על ההקטנה של הרוסים והסעודים, אבל רוב הנפט שארה"ב מפיקה דליל יותר ולכן לא מכסה הפערים בדיזל. המצב הזה מתמרץ את בתי הזיקוק להפיק יותר דיזל בשביל להרוויח מעליית המחירים הזו.

אבל מבחינה כימית גם אם בית זיקוק מסוים היה רוצה להפיק רק דיזל הוא לא יכול. לפי ההערכות, כל 3 חביות של נפט גולמי הופכות לשתי חביות של דלק רגיל וחבית אחת של דיזל. בתי הזיקוק יכולים לשחק עם היחס הזה כדי להפיק טיפה יותר דיזל אבל הן לא יכולות לשנות את היחס הזה בהרבה. מה שאומר שככל שבתי הזיקוק מפיקים יותר דיזל, הם גם מפיקים יותר דלק, וזה מגדיל את ההיצע של שני המוצרים - גם אם אין ביקוש מתאים לאחד מהמוצרים, וזה מה שאנחנו רואים כרגע בדלק. 

לפי נתונים של ממשלת ארה"ב האמריקאים נוהגים פחות משנהגו בעבר, ולפי נתונים של ג'יי פי מורגן מחירי הדלק בשפל של 22 שנה. למרות המצב הזה, לבתי הזיקוק עדיין יש תמריץ להפיק דיזל ודלק מאחר והרווחים המשולבים שהם מפיקים משני סוגי הדלקים האלה עדיין גבוהים מהממוצעים ההיסטוריים - בעיקר בגלל המחיר הגבוה של הדיזל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט

אקמן מגייס כספים לאחת הקרנות ובמקביל רוצה להנפיק את החברה המנהלת בוול סטריט; מה צפוי להיות השווי וגם - הדרך של אקמן לצמרת

עמית בר |
נושאים בכתבה ביל אקמן

ביל אקמן מכין את פרשינג סקוויר קפיטל (Pershing Square Capital Management) להנפקה ציבורית בתחילת 2026. כך מדווח הפייננשל טיימס. מדובר למעשה בגוף שמנהל קרנות להשקעות שמנהלות כסף של אחרים, זו פעילות קרובה מאוד לקרנות גידור שנהנים מדמי הניהול השוטפים. ההערכה היא שהקרן תצא לשוק לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר. 

מהדיווח עולה כי למעשה אקמן נערך לשני גיוסים - של החברה המנהלת את הקרנות ושל קרן השקעה חדשה שתצא לציבור במקביל. לפרשינג סקוויר יש נכסים בהיקף של כ‑20–21 מיליארד דולר נכון לאמצע 2025.

ניסיון קודם של אקמן להנפיק לפני כשנה וחצי נדחה. היעד המקורי של כ‑25 מיליארד דולר צומצם משמעותית ואז ההנפקה בוטלה.


הדרך של ביל אקמן לפסגת ההשקעות

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה. הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.