הנפט כבר היה בדרך ל-100 דולר - למה הוא לא הגיע לשם?
עד לפני כמה שבועות כולם היו בטוחים שהנפט בדרך למעלה. תראו מה מנכ"ל שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, אמר לפני כמה שבועות: "נראה כי הנפט הגולמי עשוי להגיע ל-100 דולר לחבית, רמה שלא ראה כבר יותר משנה. ההיצע הולך ומתהדק, המלאים מצטברים. הדברים האלה קורים בהדרגה ואתה יכול לראות את זה נבנה, ולכן אני חושב שהמגמות מצביעות על כך שאנחנו בהחלט בדרך". בינתיים, הנפט נסחר סביב 86 דולר לחבית ואפילו ירד לתקופה מתחת ל-83 דולר. האם המצב בעצם לא כל כך גרוע כפי שהציגו המומחים?
מחירי הנפט ב-3 החודשים האחרונים
המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לאספקת הנפט מהאזור. איראן, שעומדת מאחורי חמאס שפתח במתקפה האכזרית נגד ישראל, היא אחת מייצואניות הנפט הגדולות בעולם, וארה"ב אפילו באה במגעים איתה לפני מספר שבועות לגבי הגדלה של ייצוא הנפט מצדה בתמורה לחילופי שבויים והסרה של סנקציות מסוימות שהוטלו עליה מצדה של ארה"ב. כעת האפשרות שארה"ב תטיל מחדש את הסנקציות על איראן כתוצאה מהמלחמה עלולה לפגוע בהיצע הנפט ולהעלות את המחיר.
ההערכות למצב הנוכחי של מחירי הנפט הן שהוא מושפע יותר מהמצב בבתי הזיקוק מאשר גורמים רחבים יותר. בתקופה האחרונה בתי הזיקוק מעבדים יותר נפט מבעבר מה שבפועל גורם להגדלה של ההיצע בשוק.
- אופ"ק+ מעלה תפוקה וצופה זינוק בביקוש ברבעון השלישי
- מחירי הנפט מתאוששים מהשפל - האם העליות יימשכו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הסיבות העיקריות הנוספות לירידה במחיר הנפט היא מדינות OPEC ובנות בריתן הכוללות גם את רוסיה. המדינות החזקות בייצור הנפט - ערב הסעודית ורוסיה - הקטינו את הייצוא שלהן בשביל להעלות את מחירי הנפט. עיקר הנפט שמייצאות שתי המעצמות הוא נפט שמזוקק בסופו של דבר לדיזל, מה שגרם לעליה של בערך 40 דולר לחבית דיזל. מנגד, ארה"ב הגבירה את הייצוא שלה בשביל לחפות על ההקטנה של הרוסים והסעודים, אבל רוב הנפט שארה"ב מפיקה דליל יותר ולכן לא מכסה הפערים בדיזל. המצב הזה מתמרץ את בתי הזיקוק להפיק יותר דיזל בשביל להרוויח מעליית המחירים הזו.
אבל מבחינה כימית גם אם בית זיקוק מסוים היה רוצה להפיק רק דיזל הוא לא יכול. לפי ההערכות, כל 3 חביות של נפט גולמי הופכות לשתי חביות של דלק רגיל וחבית אחת של דיזל. בתי הזיקוק יכולים לשחק עם היחס הזה כדי להפיק טיפה יותר דיזל אבל הן לא יכולות לשנות את היחס הזה בהרבה. מה שאומר שככל שבתי הזיקוק מפיקים יותר דיזל, הם גם מפיקים יותר דלק, וזה מגדיל את ההיצע של שני המוצרים - גם אם אין ביקוש מתאים לאחד מהמוצרים, וזה מה שאנחנו רואים כרגע בדלק.
לפי נתונים של ממשלת ארה"ב האמריקאים נוהגים פחות משנהגו בעבר, ולפי נתונים של ג'יי פי מורגן מחירי הדלק בשפל של 22 שנה. למרות המצב הזה, לבתי הזיקוק עדיין יש תמריץ להפיק דיזל ודלק מאחר והרווחים המשולבים שהם מפיקים משני סוגי הדלקים האלה עדיין גבוהים מהממוצעים ההיסטוריים - בעיקר בגלל המחיר הגבוה של הדיזל.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות...
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
