קידוח נפט
צילום: טוויטר

הנפט כבר היה בדרך ל-100 דולר - למה הוא לא הגיע לשם?

עד לפני שבועיים בערך הקונצנזוס היה שמחיר חבית נפט גולמי יחצה את רף ה-100 דולר - וזה לא נראה כל כך תלוש בהתחשב בעובדה שכבר הגיע לאזור ה-94 דולר לחבית; עכשיו הוא נסחר סביב 86 דולר; בנוסף - המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לפגיעה באספקת הנפט מהאזור; מה צופן עתידו של הזהב השחור?
רוי שיינמן |

עד לפני כמה שבועות כולם היו בטוחים שהנפט בדרך למעלה. תראו מה מנכ"ל שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, אמר לפני כמה שבועות: "נראה כי הנפט הגולמי עשוי להגיע ל-100 דולר לחבית, רמה שלא ראה כבר יותר משנה. ההיצע הולך ומתהדק, המלאים מצטברים. הדברים האלה קורים בהדרגה ואתה יכול לראות את זה נבנה, ולכן אני חושב שהמגמות מצביעות על כך שאנחנו בהחלט בדרך". בינתיים, הנפט נסחר סביב 86 דולר לחבית ואפילו ירד לתקופה מתחת ל-83 דולר. האם המצב בעצם לא כל כך גרוע כפי שהציגו המומחים?

מחירי הנפט

מחירי הנפט ב-3 החודשים האחרונים

המלחמה במזרח התיכון מעלה חששות בנוגע לאספקת הנפט מהאזור. איראן, שעומדת מאחורי חמאס שפתח במתקפה האכזרית נגד ישראל, היא אחת מייצואניות הנפט הגדולות בעולם, וארה"ב אפילו באה במגעים איתה לפני מספר שבועות לגבי הגדלה של ייצוא הנפט מצדה בתמורה לחילופי שבויים והסרה של סנקציות מסוימות שהוטלו עליה מצדה של ארה"ב. כעת האפשרות שארה"ב תטיל מחדש את הסנקציות על איראן כתוצאה מהמלחמה עלולה לפגוע בהיצע הנפט ולהעלות את המחיר.

ההערכות למצב הנוכחי של מחירי הנפט הן שהוא מושפע יותר מהמצב בבתי הזיקוק מאשר גורמים רחבים יותר. בתקופה האחרונה בתי הזיקוק מעבדים יותר נפט מבעבר מה שבפועל גורם להגדלה של ההיצע בשוק. 

אחת הסיבות העיקריות הנוספות לירידה במחיר הנפט היא מדינות OPEC ובנות בריתן הכוללות גם את רוסיה. המדינות החזקות בייצור הנפט - ערב הסעודית ורוסיה - הקטינו את הייצוא שלהן בשביל להעלות את מחירי הנפט. עיקר הנפט שמייצאות שתי המעצמות הוא נפט שמזוקק בסופו של דבר לדיזל, מה שגרם לעליה של בערך 40 דולר לחבית דיזל. מנגד, ארה"ב הגבירה את הייצוא שלה בשביל לחפות על ההקטנה של הרוסים והסעודים, אבל רוב הנפט שארה"ב מפיקה דליל יותר ולכן לא מכסה הפערים בדיזל. המצב הזה מתמרץ את בתי הזיקוק להפיק יותר דיזל בשביל להרוויח מעליית המחירים הזו.

אבל מבחינה כימית גם אם בית זיקוק מסוים היה רוצה להפיק רק דיזל הוא לא יכול. לפי ההערכות, כל 3 חביות של נפט גולמי הופכות לשתי חביות של דלק רגיל וחבית אחת של דיזל. בתי הזיקוק יכולים לשחק עם היחס הזה כדי להפיק טיפה יותר דיזל אבל הן לא יכולות לשנות את היחס הזה בהרבה. מה שאומר שככל שבתי הזיקוק מפיקים יותר דיזל, הם גם מפיקים יותר דלק, וזה מגדיל את ההיצע של שני המוצרים - גם אם אין ביקוש מתאים לאחד מהמוצרים, וזה מה שאנחנו רואים כרגע בדלק. 

לפי נתונים של ממשלת ארה"ב האמריקאים נוהגים פחות משנהגו בעבר, ולפי נתונים של ג'יי פי מורגן מחירי הדלק בשפל של 22 שנה. למרות המצב הזה, לבתי הזיקוק עדיין יש תמריץ להפיק דיזל ודלק מאחר והרווחים המשולבים שהם מפיקים משני סוגי הדלקים האלה עדיין גבוהים מהממוצעים ההיסטוריים - בעיקר בגלל המחיר הגבוה של הדיזל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

טאואר ירדה 6.9%, נייס עלתה 6.2%; נעילה שלילית בוול סטריט

מניות השבבים הישראליות - טאואר, נובה, וקטמק ירדו במקביל לירידות החדות במדדים; נייס עלתה בניגוד למגמה למרות הורדת תחזית - ההסבר כאן; מניות השבבים מובילות את הירידות, אך המגמה השלילית מורגשת בשאר הסקטורים

צוות גלובל |

אחרי זינוקים כה חדים, היה ברור שיגיעו מימושים בוול סטריט. השאלה היחידה הייתה מתי העיתוי? והנה נראה שהמימוש כאן, במה שהתחיל כירידות בגלל התמחור סביב מניות ה-AI, ונראה שמתרחב לשאר השוק. המשקיעים תוהים אם זה גיהוק קטן, מכה קלה בכנף בשוק שורי, או מימוש רציני של כמה ימים טובים. זה גם יכול להגיע למשהו גדול יותר, אבל אנחנו לא מתיימרים לנבא. אנחנו רק מזכירים שהכל יכול לקרות בשווקים, ואחרי עליות חדות קחו בחשבון שיגיעו גם ירידות.

המדדים סגרו בירידות חדות בהובלת מדד הנאסדק, שאיבד כ-2.3%, מדד ה-S&P ירד 1.7% ומדד הדאו ג'ונס ירד 1.7% גם כן. במקביל לירידות בשווקים, נרשמות ירידות גם באג"ח הממשלתי אחרי מכרז חלש שמוביל לעלייה בתשואות, כאשר האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחר עם תשואה של 4.11%.

יש חולשה בוול סטריט. השוק עדיין מעכל את סיום השיתוק הממשלתי שנמשך 43 ימים שהשאיר אחריו בלגן לא קטן בזרימת הנתונים הכלכליים. למרות ההסכם שהתקבל, הממשל עדיין לא עובד בקצב מלא, וזה אומר שחלק מהנתונים לא מתפרסמים בזמן וחלק מתעכבים. כשהנתונים לא מגיעים, גם המשקיעים וגם הפד עובדים בערפל, וזה מתבטא בתנודתיות ובזהירות גבוהה יותר אצל המשקיעים.

חוסר הוודאות מורגש גם סביב השאלה מה הפד' יעשה מכאן. נתוני האינפלציה והתעסוקה עדיין מתעכבים בגלל השיתוק, ובשוק זה מתורגם לירידה בהסתברויות להורדת ריבית בדצמבר. לפי נתוני ה-CME, הסבירות ירדה לפחות מ-50% לעומת 96% לפני חודש. גם בתוך הבנק הפדרלי מקררים את הציפיות: נשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, אמרה אתמול שיידרש "רף גבוה" כדי להצדיק הורדה נוספת, כלומר הפד רוצה לראות נתונים ברורים לפני כל צעד נוסף. הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%


הביטקוין שבר מתחת לרף ה-100 אלף דולר, בפעם השלישית החודש, אך הפעם יש תחושה שזו עשויה להיות שבירה עמוקה יותר. השוק כולו נכנס למצב של הימנעות מסיכון, המומנטום נחלש ומינופים גבוהים מתחילים להימחק, עם יותר מחצי מיליארד דולר בהנזלות ב-24 שעות. חולשת הביקוש בארה"ב, יציאת הון מקרנות הסל וירידות במניות הכרייה ובחברות האוצר הדיגיטלי, כמו סטרטג'י שנסחרת מתחת לשווי אחזקות הביטקוין שלה, מעצימים את הלחץ. אחרי שיא של 126 אלף דולר רק לפני כחודש, החזרה המהירה מטה מדגישה שהשוק עובר איפוס מינופים. בפעם השלישית החודש - הביטקוין נסחר מתחת ל-100 אלף דולר