מערכת הפנסיה הגרמנית בסכנה - "תקרוס ללא רפורמה מידית"
"מערכת הפנסיה של גרמניה לא תהיה כדאית כלכלית בעוד חמש שנים ללא רפורמה", כך התייחס ריינר דולגר, נשיא הקונפדרציה של איגודי המעסיקים הגרמניים למצבה של המערכת הפנסיונית הגרמנית. קונפדרציית איגודי המעסיקים הגרמניים מייצגת כ-20 מיליון עובדים הכח העבודה הגרמני. דולגר ציין בנוסף כי הכלכלה הגרמנית נחלשת והמערכת החברתית נמצאת על סף קריסה.
בשנת 2019, סך ההפקדות לתוכניות הפנסיה הציבוריות של גרמניה ייצג כ-10.1% מהתמ"ג של המדינה. אך שיעור זה צפוי לגדול ל-12.2% עד 2070 תחת השיטה הנוכחית של המדינה, כך על-פי דו"ח שפורסם בשנת 2021 על ידי הנציבות האירופית. גידול של 2% בשיעור חלקה של ההפקדות לפנסיה מסך התמ"ג של המדינה, הינו אחד התחזיות הגבוהות ביותר במדינות אירופה, רק באירלנד ונורבגיה התחזיות קודרות יותר, שם שיעור התרומה צפוי לגדול ב-2.6%.
האבטלה הגבוהה והגידול בתוחלת החיים של האוכלוסייה התלויה הגרמנית תורמת לאתגרים העומדים בפני מערכת הפנסיה הגרמנית. דולגר הציע כי גיל הפרישה של האוכלוסייה צריך להיות בהתאם לתוחלת החיים הממוצעת של הציבור הגרמני, וציין, "גידול בתוחלת החיים, תוביל לגיל פרישה גבוה יותר". נזכיר כי קנצלר גרמניה, אולף שולץ דחה את הקריאות להעלות את גיל הפרישה הסטנדרטי מ-67 ל-68 ביוני 2021 כשהיה שר האוצר.
בגרמניה זקוקים לרפורמה
בגרמניה החלו לדבר על רפורמה חדשה במערכת הפנסיונית במדינה. צמצום הפער בין תוחלת החיים לגיל הפרישה הוא ככל הנראה הגורם שינחה את הרפורמה. המשוואה היא פשוטה תוחלת החיים גדלה וגיל הפרישה נשאר בעינו, המדינה צריכה לשלם יותר שנים ובכך נקלעת ללחצים כלכליים כבדים.
- 27 מיליון אירו: להב מרחיבה חשיפה בגרמניה
- גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרפורמה לה דרושה גרמניה לא נראתה מאז תקופת איחוד גרמניה בשנות ה-90, על פי דוגלר, כאשר מזרח ומערב גרמניה התאחדו לאחר 45 שנות הפרדה מאז מלחמת העולם השנייה. מערכת הפנסיה שהיית מושתתת במערב גרמניה הורחבה למזרח גרמניה לאחר האיחוד, מה שגרם לטלטלה כלכלית.
דוגלר ציין כי יש להתייחס למערכת הפנסיה במדינה ברצינות כמו אל שינויי האקלים. כמו כן הציע לכלול אותה כחלק מתכניות המערכת המדינית לעתיד הקרוב בפאן החברתי, בכדי להדגיש את דחיפות המצב. "רפורמה במערכת הפנסיה היא מאתגרת כמו מעבר לאנרגיה ירוקה, וללא ספק חשובה לא פחות למען עשיית צדק בין-דורי", סיכם דולגר.
- 2.פחפחפח 01/11/2022 13:28הגב לתגובה זולא נשדדה כפי שנשדדה מערכת הפנסיה הישראלית בשנת 2003 ומאז, למרות האינפלציה, הקיצבאות קפאו. נחשו מי היה שר האוצר הגאון ב 2003 ש"עשה סדר" במערכת הפיננסית ?
- 1.קיפי 01/11/2022 07:59הגב לתגובה זוצריך מודל דינאמי. לא כל עבודה אפשר עד הפנסיה.
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
משקיעים עובדים AIמוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?
וול סטריט אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.
ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית
אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור
להיות שחקנית משמעותית.
החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות
האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.
מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין.
מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים
שחשופים לסחר בינלאומי.
- שוקי ההון פותחים את 2026 בעלייה; ומה קורה בחוזים על וול סטריט
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.
