הרייכסטאג בגרמניה
צילום: DAVIDCOHEN on Unsplash

מערכת הפנסיה הגרמנית בסכנה - "תקרוס ללא רפורמה מידית"

תוחלת החיים בגרמניה גדלה - גיל הפרישה נשאר בעינו;  גרמניה זקוקה לפיתרון במערכת הפנסיונית 
נתן טגי | (2)
נושאים בכתבה גרמניה פנסיה

"מערכת הפנסיה של גרמניה לא תהיה כדאית כלכלית בעוד חמש שנים ללא רפורמה", כך התייחס ריינר דולגר, נשיא הקונפדרציה של איגודי המעסיקים הגרמניים למצבה של המערכת הפנסיונית הגרמנית.  קונפדרציית איגודי המעסיקים הגרמניים מייצגת כ-20 מיליון עובדים הכח העבודה הגרמני. דולגר ציין בנוסף כי הכלכלה הגרמנית נחלשת והמערכת החברתית נמצאת על סף קריסה.

בשנת 2019, סך ההפקדות לתוכניות הפנסיה הציבוריות של גרמניה ייצג כ-10.1% מהתמ"ג של המדינה. אך שיעור זה צפוי לגדול ל-12.2% עד 2070 תחת השיטה הנוכחית של המדינה, כך על-פי דו"ח שפורסם בשנת 2021 על ידי הנציבות האירופית. גידול של 2% בשיעור חלקה של ההפקדות לפנסיה מסך התמ"ג של המדינה, הינו אחד התחזיות הגבוהות ביותר במדינות אירופה, רק באירלנד ונורבגיה התחזיות קודרות יותר, שם שיעור התרומה צפוי לגדול ב-2.6%.

האבטלה הגבוהה והגידול בתוחלת החיים של האוכלוסייה התלויה הגרמנית תורמת לאתגרים העומדים בפני מערכת הפנסיה הגרמנית. דולגר הציע כי גיל הפרישה של האוכלוסייה צריך להיות בהתאם לתוחלת החיים הממוצעת של הציבור הגרמני, וציין, "גידול בתוחלת החיים, תוביל לגיל פרישה גבוה יותר". נזכיר כי קנצלר גרמניה, אולף שולץ דחה את הקריאות להעלות את גיל הפרישה הסטנדרטי מ-67 ל-68 ביוני 2021 כשהיה שר האוצר. 

בגרמניה זקוקים לרפורמה

בגרמניה החלו לדבר על רפורמה חדשה במערכת הפנסיונית במדינה. צמצום הפער בין תוחלת החיים לגיל הפרישה הוא ככל הנראה הגורם שינחה את הרפורמה. המשוואה היא פשוטה תוחלת החיים גדלה וגיל הפרישה נשאר בעינו, המדינה צריכה לשלם יותר שנים ובכך נקלעת ללחצים כלכליים כבדים.

הרפורמה לה דרושה גרמניה לא נראתה מאז תקופת איחוד גרמניה בשנות ה-90, על פי דוגלר, כאשר מזרח ומערב גרמניה התאחדו לאחר 45 שנות הפרדה מאז מלחמת העולם השנייה. מערכת הפנסיה שהיית מושתתת במערב גרמניה הורחבה למזרח גרמניה לאחר האיחוד, מה שגרם  לטלטלה כלכלית. 

דוגלר ציין כי יש להתייחס למערכת הפנסיה במדינה ברצינות כמו אל שינויי האקלים. כמו כן הציע לכלול אותה כחלק מתכניות המערכת המדינית לעתיד הקרוב בפאן החברתי, בכדי להדגיש את דחיפות המצב. "רפורמה במערכת הפנסיה היא מאתגרת כמו מעבר לאנרגיה ירוקה, וללא ספק חשובה לא פחות למען עשיית צדק בין-דורי", סיכם דולגר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פחפחפח 01/11/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
    לא נשדדה כפי שנשדדה מערכת הפנסיה הישראלית בשנת 2003 ומאז, למרות האינפלציה, הקיצבאות קפאו. נחשו מי היה שר האוצר הגאון ב 2003 ש"עשה סדר" במערכת הפיננסית ?
  • 1.
    קיפי 01/11/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
    צריך מודל דינאמי. לא כל עבודה אפשר עד הפנסיה.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נטפליקס
צילום: יחצ

תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות

המיזוג המוצע נועד כנראה לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. סובלת מקשיים פיננסיים. החשש הוא שחברה ממוזגת בהיקף שכזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. ההצטרפות של פרמאונט לתחרות לא בהכרח פותרת את הבעיות


אסף מוזס |

ביום שישי האחרון הודיעה נטפליקס כי בכוונתה לרכוש את Warner Bros. Discovery,  שמחזיקה בין היתר באולפני וורנר, ברשתות כבלים, בתחנות טלוויזיה ובשירות הסטרימינג המתחרה HBO Max. מדובר באחת העסקות הגדולות בתולדות תעשיית המדיה - עסקה שמעלה שאלות כבדות משקל בתחום התחרות וההגבלים העסקיים.

על פי גורמים כלכליים, המיזוג המוצע נועד לפתור שני קשיים מהותיים: נטפליקס מתמודדת עם האטה בקצב הצטרפות מנויים חדשים, בעוד ש-Warner Bros. Discovery סובלת מקשיים פיננסיים וחוב כבד. ביחד, הן מקוות לייצר ישות חזקה ויציבה יותר, אך השאלה היא האם זה יבוא על חשבון התחרות והצרכנים. התשובה תלויה בשאלה מהותית אחרת: מהו בעצם השוק שאנחנו מדברים עליו?

מהו באמת שוק הבידור?

שוק הסטרימינג נשלט כיום על ידי כמה שחקנים מרכזיים: נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים, אפל TV ו HBO Max. לפי הערכות, HBO היא כיום השחקן הרביעי בגודלו בארצות הברית, ומיזוג עם נטפליקס עשוי ליצור ענק מדיה עם יותר מ-300 מיליון מנויים ברחבי העולם - נתח שוק של יותר מ-40% בארה"ב וכ-30%-40% בשווקים אחרים.

מבחינה תחרותית, החשש ברור: אם שוק הסטרימינג הוא שוק מובחן, חברה ממוזגת בהיקף כזה תיהנה מכוח מיקוח אדיר מול יוצרים, שחקנים וחברות הפקה, ותוכל להכתיב תנאים בשוק התוכן. בנוסף, קיים חשש שהמיזוג יאפשר לה להעלות מחירים לצרכנים בשל היעדר תחרות מספקת. 


עו