מה זאת הריבית הטבעית ואיך היא משפיעה על קבלת ההחלטות של הנגידים בעולם?
מתחילת השנה, הריביות של בנקים המרכזיים נמצאות במגמת עלייה. בתחילת השנה, הריבית בכל העולם המפותח הייתה סביב האפס (או מתחת לו). עכשיו, ריבית הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) היא בין 2.25% ל- 2.5%. הבנק המרכזי של אנגליה קבע ריבית של 1.75%. הבנק המרכזי האירופאי העלה את הריבית שלו מרמה שלילית ל- 0.75%. ריבית בנק ישראל היא 2%.
עליית הריבית מעוררת הרבה שאלות. אבל שתי שאלות חשובות הן, ראשית, כמה הריבית עוד תעלה. שתיים, מה יקרה לריבית אחרי שהמחירים יתייצבו. האם הריבית תחזור לרמתה מלפני ההתפרצות האינפלציונית, כלומר קרוב לאפס, או שאולי היא תישאר קרוב יותר לרמתה ההיסטורית, סביב ריבית ריאלית של 3%–4%?
התשובה לשאלות האלו תלויה באיפה נמצאת "ריבית הטבעית" כיום, ואיפה היא תהיה בסוף המשבר. המקור למושג "ריבית טבעית" הוא הכלכלן השוודי וויקסל (Wicksell) שטבע אותו בסוף המאה ה- 19. כמו הרבה רעיונות טובים, המושג הזה נשכח למשך כ- 100 שנים, עד שבשנות ה- 1990 הוא זכה לתחייה מחודשת.
הסיבה לתחיית העניין בריבית הטבעית היא שינוי שחל במדיניות של בנקים מרכזיים. במשך שנים רבות, בנקים מרכזיים התמקדו בלקבוע את כמות הכסף. הריבית נקבעה בשווקי ההון, בלי התערבות ישירה של הבנקים המרכזיים. זה עבד לא רע במשך הרבה שנים, אבל בשנות ה- 90 של המאה ה- 20, בנקים מרכזיים החליטו שעדיף להתמקד בלקבוע את הריבית, ולתת לכמות הכסף להיקבע במשחק שבין הבנקים שנותנים הלוואות, לחברות ולאנשים שנוטלים אותן.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
> מדריך: כל מה שצריך לדעת על הריבית >
כשבנקים מרכזיים בחרו להתמקד בריבית, חוקרים בבנקים המרכזיים נאלצו לנער את האבק מהספרים, ולחזור וללמוד את הרעיון הישן ההוא של וויקסל. הפירוש המודרני שהם נתנו לריבית טבעית גורס שבכל מצב עולם, ישנה ריבית ריאלית כלשהי שתביא את המשק לשיווי משקל. זוהי הריבית שמצד אחד מאפשרת למשק להיות ברמת התוצר (והתעסוקה) הפוטנציאליים שלו, ומצד שני, היא לא תורמת לעלייה באינפלציה.
לפי רוב המודלים, עד למשבר הסאב-פריים הריבית הטבעית בארה"ב הסתובבה סביב ה-3%. זה אמר שהריבית הריאלית הממוצעת של הפד הייתה סביב ה-3%, כי בטווח הארוך הפד ניסה לשמור על תעסוקה מלאה בלי לאפשר לאינפלציה לעלות או לרדת. אבל אחרי המשבר של 2008, כלכלנים שמו לב שהריבית הריאלית ירדה בחדות, והגם שהיא התאוששה במידה מסוימת אחרי המשבר, היא מעולם לא חזרה לרמות שהיו לפניו.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
זה חשוב, בגלל שמדיניות מוניטרית היא מרחיבה או מצמצמת בהשוואה לריבית הטבעית. מדיניות מרחיבה היא מדיניות שבה ריבית הבנק המרכזי היא מתחת לריבית הטבעית, ומדיניות מצמצמת היא מדיניות שבה ריבית הבנק המרכזי היא מעל הריבית הטבעית. כשהריבית הטבעית יורדת לרמות נמוכות כפי שהיא הייתה בהן מאז 2008, לבנקים המרכזיים קשה מאוד לנקוט מדיניות מרחיבה, כי הם צריכים לקבוע ריביות נמוכות מאוד, ולעתים אפילו שליליות, כפי שעושה הבנק המרכזי היפני, וכפי שעשה הבנק המרכזי האירופאי עד לפני מספר חודשים.
לא לגמרי ברור מה גרם לירידה הזאת בריבית הטבעית. אבל קיימות מספר ההשערות עיקריות, שביניהן בולטות הירידה בילודה במדינות המערב, הירידה בקצב הצמיחה הפוטנציאלי, והגלובליזציה. מכיוון שהריבית הטבעית נוטה לרדת בזמני משבר, ההנחה היא שככל שקצב הצמיחה של התוצר במדינות המפותחות יורד, הריבית הטבעית יורדת. זה אומר שהבנקים המרכזיים יכולים לקבוע ריבית ריאלית נמוכה יחסית, ועדיין להיות עם מדיניות מוניטרית מצמצמת.
כלומר, כדי להביא למדיניות מוניטרית מצמצמת, מספיק שהבנקים המרכזיים יקבעו ריבית שהיא קצת מעל ציפיות האינפלציה של השוק. מכיוון שציפיות האינפלציה הן סביב ה-3%, הריביות שהבנקים המרכזיים צריכים לקבוע הן באזור ה- 3.5–4 אחוזים; באופן לא מפתיע, זה גם טווח הריבית שמדברים עליו במרבית הבנקים המרכזיים בעולם. הסיבה שבגללה בבנקים המרכזיים מעלים ריבית כל-כך מהר היא שהם יודעים שככל שהאינפלציה נמשכת, גם הציפיות לאינפלציה עולות. לכן ככל שהאינפלציה נמשכת, הם יצטרכו להעלות את הריבית ביותר, ולהסתכן בכך שאם האינפלציה תרד, הם ימצאו את עצמם עם ריבית ריאלית גבוהה מדי. אז הם מעדיפים להגיע לרמת הריבית שהם מעוניינים בה כמה שיותר מהר, כדי לייצב את האינפלציה לפני שהיא תעלה גבוה מדי.
לגבי העתיד, יש שני כוחות שמבטיחים שהריבית הטבעית תישאר נמוכה גם בעתיד. ראשית, קצב הילודה בעולם המפותח ממשיך להיות נמוך. שנית, קצב הצמיחה הפוטנציאלי של התוצר ממשיך להיות נמוך. בארץ, הוא אפילו במגמת ירידה. אבל מהצד השני, ככל שהעימות בין ארה"ב, סין ורוסיה ימשיך, הגלובליזציה תפגע וזה דווקא דוחף את הריבית הטבעית כלפי מעלה. בהנחה שהסכסוך הזה לא יחמיר, אז כשהמשבר הנוכחי יחלוף והאינפלציה תתאזן, כנראה שגם הריביות יחזרו לאזור שקרוב מאוד לאפס. הבעיה תהיה אם המשבר לא יפתר. אבל במקרה כזה, ייתכן שהבעיה של העולם תהיה הרבה יותר גדולה מרק ריבית קצת יותר גבוהה מזאת שהתרגלנו אליה.
ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
מאמרים אחרונים של ד"ר שניר:
- 9.הכותב רק שכח שהעולם טובע בכסף,כך שהאינפלציה לא תעלם מהר (ל"ת)סוקרטס 14/09/2022 22:03הגב לתגובה זו
- 8.דר נו 13/09/2022 23:22הגב לתגובה זולוקח חודשים עד שהעלאת ריבית משפיעה בפועל על האינפלציה.היות שהפד איחר בשנה הסוסים ברחו מהארווה .העלאות ריבית נוספןת יגרמו יותר נזק מתועלת .
- 7.יוסף בן יוסף 13/09/2022 14:10הגב לתגובה זומסקנות : נוטלי משכנתא : קחו מקסימום פריים ומונימום בריבית קבועה.משקיעים : קחו הלוואות בפריים וקנו אג"ח ארוך צמוד וגם פיקדונות שקל ארוכי טווח.
- גולדפינגר 13/09/2022 20:22הגב לתגובה זושלא תפלו על הפנים ותמצאו את עצמכם עמוק בבור.
- 6.נ.ש. 13/09/2022 11:22הגב לתגובה זובגלל שב2008 המשק האמריקאי איבד 10 מיליון מקומות עבודה ורק ב2018 לאחר הפעולות של מוניצ'ין הם חזרו לתעסוקה מ2008 ולכן גם לא ראינו עליות שכר מהותיות ואז באמת ראינו אותה עולה. ועכשיו ב2021 שהיה תעסוקה מלאה ואפילו חוסר במקומות מסוימים אז היא עלתה חזרה. אפשר לומר במסקנה הזו שבעצם לא באמת היה צמיחה מ2008-2018 מה שמכנים עשור אבוד אלא רק משחק במספרים שגרמו לחשוב שאכן יש צמיחה
- 5.גיל 13/09/2022 10:45הגב לתגובה זויש היום כלכלנים צעירים שחווים לראשונה בזמן אמת אינפלציה וריבית וראוי ללמוד מהעבר .
- 4.שאפו על הכתיבה (ל"ת)קלקלן 13/09/2022 09:36הגב לתגובה זו
- 3.חני 13/09/2022 09:29הגב לתגובה זוהמדינה טובעת בכסף
- 2.לילי 13/09/2022 09:28הגב לתגובה זוהריבית האפקטיבית בשוק היינה נגזרת ישירה של התשואה על אג"ח הממשלה . הריבית הטיבעית היינה אידאל תאורתי
- 1.ר 13/09/2022 07:31הגב לתגובה זוהוא אפקט הפחד הפסיכולוגי של בנקים מרכזיים שנכנס למשוואה בעקבות אוקראינה
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance.
14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.
כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.
ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.
