דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

האיום הגדול על השווקים - עליית הריבית לא תוריד אינפלציה. ההיפך

האריתמטיקה של המדיניות המוניטרית או - איך עליית הריבית יכולה דווקא לפעול כבומרנג קטלני ולהעלות את האינפלציה?

מי שרוצה להבין מדוע נגיד הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול, היה צריך להודיע דווקא עכשיו שהוא מתכוון להילחם באינפלציה בכל הכוח, גם אם זה אומר שעליות הריבית יפגעו בצרכנים ובפירמות בארה"ב, צריך לזכור מושג חשוב שלא הרבה מכירים: האריתמטיקה הלא נעימה של מדיניות מוניטרית.

את המושג הזה טבעו שני כלכלנים, תומאס סרג'נט וניל וולאס ב-1981. בפד יש מספיק אנשים שקראו את המאמר שלהם, והם מבינים שכשארה"ב נמצאת עם חובות בהיקף של כ-120 אחוזי תוצר והנשיא מודיע על שורה של צעדים שכל אחד מהם עולה מאות מיליארדים, כולל מחיקת חובות למיליוני אמריקאים שלקחו הלוואות סטודנטים, אז הפד חייב לעשות משהו עכשיו, אחרת לכל בחירה שהוא לא יעשה תהיה אותה תוצאה: עוד אינפלציה.

האריתמטיקה הלא נעימה מבוססת על ההנחה של ציפיות רציונאליות. כלומר, שלפחות בממוצע, השחקנים בשוק מבינים את הכוחות שפועלים על הכלכלה, והם יודעים לצפות את ההשפעות שלהם. לכן, לכל פעולה שמבצע שחקן אחד, השחקנים האחרים בשוק יגיבו עוד לפני שהפעולה משפיעה על הכלכלה. משום כך, לעתים אי אפשר לצפות את ההשפעה של פעולות של ממשלה או בנק מרכזי על סמך העבר, מכיוון שההשפעה בפועל היא תוצאה לא של מה שהיה בעבר, אלא של הציפיות לגבי מה שיהיה בעתיד.

הקורס של זיו סגל, המנתח הטכני של ביזפורטל מתחיל בשבוע הבא – שני שיעורים חינם! בלי התחייבות. כנסו כאן לפרטים  מלאים ולקבוצת הווטסאפ לעדכונים שוטפים

הציפיות הרציונאליות מביאות לכך שכשהממשלה מגדילה את החובות שלה מעבר לנקודה מסוימת, הציבור מצפה שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה. כדי לאפשר לממשלה להמשיך לתפקד למרות החוב הגדול, הבנק המרכזי חייב לשמור את הריבית נמוכה, מה שאומר שהבנק חייב להמשיך להגדיל את כמות הכסף בשוק. זה אומר שברגע שהממשלה מגדילה את החוב שלה מעבר לנקודה מסוימת, הציבור מצפה שהחוב יוביל לאינפלציה, מכיוון שלא חשוב עד כמה האינפלציה תעלה, הבנק המרכזי יהיה חייב להזרים לשוק כסף כדי שהממשלה לא תפשוט רגל.

למעשה, במצב הזה, אם הבנק המרכזי ינסה להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה, הוא לא יאט את האינפלציה. להפך, הוא רק יגרום לאינפלציה להאיץ עוד. הסיבה היא פשוטה: כשהחוב הממשלתי גדול והבנק המרכזי דוחף את הריבית כלפי מעלה, ההוצאות של הממשלה על החוב גדלות. אם הממשלה לא מוכנה להקטין את החובות שלה, זה אומר שהיא צריכה לגייס עוד כסף. כלומר, ניסיון של הבנק המרכזי להעלות את הריבית מוביל לגידול בחוב הממשלתי, ואז הבנק המרכזי עומד בפני דילמה: או שהוא יגדיל את כמות הכסף במשק כדי לאפשר לממשלה לשלם את החובות (ובדרך יוריד את הריבית), או שהוא יוביל את הממשלה לחדלות פירעון.

אם במקביל לעליית הריבית, הממשל יגדיל את הגירעון מ-120% (ל-140%), אז ניתן לצפות שהאינפלציה תתפרץ גם אם הפד יעלה את הריבית בעוד כמה אחוזים. כדי לשלוט באינפלציה, הפד צריך שהממשל ישמור את הגירעון פחות או יותר מאוזן. אחרת הריבית היא בומרנג קטלני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כלומר, כשהאריתמטיקה הלא נעימה מתחילה לעבוד, לבנק המרכזי יש שתי אופציות: לשמור את הריבית נמוכה ולאפשר לאינפלציה לעלות, או להעלות את הריבית ולהסתכן בכך שהאינפלציה תאיץ אפילו יותר.

לתומאס סרג'נט ויוסף זעירא יש מאמר מעניין שמראה איך האינפלציה הגדולה בישראל, שהגיעה בשיאה ללמעלה מ-400 אחוזים ב-1985, יכולה להיות מוסברת בתהליך מהסוג הזה. ברגע שהחוב הממשלתי עבר נקודה מסוימת, הציבור הבין את המשמעות, המחירים קפצו למעלה, והאינפלציה יצאה משליטה. לא מעט אינפלציות משמעותיות אחרות בהיסטוריה, כולל זאת של ארה"ב בשנות ה-1970, יכולות גם כן להיות מוסברות על ידי אריתמטיקה לא נעימה.

אז כשפאוול ראה כיצד הנשיא מכריז על חבילה אחרי חבילה של הוצאות בהיקפים של מאות מיליוני מיליארדים, היה לו ברור שאם הוא רוצה להישאר בחלק הנעים של האריתמטיקה, הוא חייב לאותת לממשל שהוא לא מתכוון לשחק את המשחק. פאוול מנסה לאותת לממשל שאם הממשל חושב שהוא יכול לזכות באהדה ציבורית בזכות הוצאות כספים ללא גבולות, הבנק המרכזי יפעל כדי להכניס את המשק למיתון. זה איתות לממשל, שמטרתו להניע את הממשל מלהוציא עוד כספים בזמן הקרוב.

אז אם שוק ההון נופל בגלל שהמשקיעים חוששים שהריבית תעלה, הוא נופל מהסיבה הלא נכונה. האיום האמיתי הוא לא שהריבית תעלה. האיום האמיתי הוא שהחוב של הממשלה יעלה עד לנקודה שבה הריבית תהיה חייבת להיות נמוכה, האינפלציה תשתולל, והדרך היחידה לעצור אותה תהיה קיצוצים כואבים מאוד, שיקרו רק כשממש, אבל ממש, לא תהיה ברירה.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    אא 14/09/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
    כשהאינפלציה עולה, החוב של ארהב נשחק. השאלה היא איך ארהב מתכוונת לשלם את החוב. החוב הוא בעיקר למחזיקים זרים, אין בעיה להדפיס ולתת להם. ואם המטבע יפול, עוד יותר טוב, ארהב תהיה יותר אטרקטיבית להשקעה זרה
  • 20.
    החביב 01/09/2022 10:48
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מה היא אותה נקודה, שממנה החוב יגרום לאינפלציה.
  • 19.
    החביב 01/09/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    כיף לקרוא "מדי פעם" מישהו שלא כותב מהפוזיציה...
  • 18.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 01/09/2022 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    למדפיסים הידד 30/08/2022 16:46
    הגב לתגובה זו
    חלוקת כסף שאף אחד לא זוכר אבל אחר כך כוולם מצטערים.
  • 16.
    מעניין מה דעתם של כלכלנים ומומחים , מעלים ריבית על 30/08/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה דעתם של כלכלנים ומומחים , מעלים ריבית על מנת לעודד אינפלציה על מנת לעצור את הוצאות הממשלה
  • 15.
    תודה (ל"ת)
    אנונימי 30/08/2022 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    לרון 30/08/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    עיסקת חבילה משקית פותרת אינפלציה=ישראל שנות השמונים כדוגמא
  • 13.
    אין מספיק תוצר לכל האנשים בעולם (ל"ת)
    משוואה פשוטה 30/08/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
  • יוגב 31/08/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    היית כבר באיזה שוק בארץ ,ואין סחורה? גם בארצות אחרות אותו דבר
  • 12.
    דר'? (ל"ת)
    דר ? 30/08/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ניתוח מעולה של המצב לאשורו ! (ל"ת)
    יובל נשיא 30/08/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    נ.ש. 30/08/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    שבה בעצם האינפלציה מזינה את עצמה. וזה לא בהכרח מגובה חוב אלא יותר מגובה של אינפלציה מסוימת. פשוט בתקופה שעשו את זה היה מתאם גבוה בין שיעור חוב לאינפלציה. אבל חשוב לזכור ארה"ב אמורה לשלם בשנה הקרובה רק 750 מיליארד דולר רק כריבית על החוב הקיים. וזה אומר שאכן יש מגבלה בגובה הריבית שהם יכולים להרשות לעצמם.
  • 9.
    ג'סי לייומור 30/08/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
    גם ילן ופאוול מתואמים וגם המחנק כלפי כל הלווים בעולם ולא כלפי הממשל שרק להם מדפיסים, . בהתחלה הדפיסו בשביל MBS וכל מיני חובות לא של הממשל
  • 8.
    דר' דום 30/08/2022 11:49
    הגב לתגובה זו
    עליית ריבית לא תעבוד פשוט משום שצריך לשרוף את המאזן, מה שיקרה החל מספטמבר בקצב 95 מיליארד בחודש. קצב נמוך שלא יעזור לאינפלציה, אבל בהחלט ימוטט את כל מי שהתמנף מעבר לפופיק כשהפד הדפיס 120 מיליארד בחודש עד מרץ השנה.
  • ספטמבר המר אמרו כותרות בעיתון (ל"ת)
    אמת 30/08/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יובל 30/08/2022 11:38
    הגב לתגובה זו
    אתה רק לט אומרמשהנגיד לא קובע את האינפלציה לפי ההיתיקרויות כי אם לפי שיקולים פוליטיים אז ניאה אותך קורא את המחשבות של האוצר וכותב לנו מה יעשו
  • 6.
    שלום ריבית, להתראות נדל"ן (ל"ת)
    כלכלן 30/08/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא משנה 30/08/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
    בסרט זאב מוול סטרית אמרו : אולי רק כמה אנשים בעולם יודעים מה קורה בשוק ההון. אף אחד לא ממש יודע.
  • 4.
    בקיצור האינפלציה זה מהדפסת הכסף של כתום הפאה השטני (ל"ת)
    פושט הרגל הנאלח 30/08/2022 11:24
    הגב לתגובה זו
  • פופטיץ 30/08/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    ההדפסה בארהב היא מ2010
  • 3.
    דרור 30/08/2022 11:21
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מהי רמת החוב הממשלתי שבה יש צורך להוריד את הריבית? הכותב לא התייחס לתוצר עצמו. כעל שהתוצר במשוואה יגדל, יחס החוב יפחת. ולכן האריתמטיקה שתוארה כאן לא התייחסה לעובדה זו. המסקנה: כשהתוצר גדל, הריבית יכולה לעלות בלי לגרום לזעזועים בשווקים. מצב של איזון.
  • 2.
    מישהו 30/08/2022 11:21
    הגב לתגובה זו
    רק בגללכם השווקים לא מתפקדים כמו שצריך... תסתמו והכל יהיה בסדר..
  • 1.
    לא רלוונטי לארה"ב 30/08/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    כן יתחיל קיצוץ בהזרמה בקרוב למרות האישור לעידוד אנרגיה ירוקה שהוא נדבך חשוב לעתיד האנפלציה בעתיד. תלוי למה מדפיסים וזה דווקא לטובה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.