קניון
צילום: תמר מצפי

רשת היוקרה סלפרידג'ס הבריטית נמכרה ב-4 מיליארד ליש"ט

גיא טל |
נושאים בכתבה מיזוגים ורכישות

רשת בתי הכלבו היוקרתית שבבעלות משפחת ווטסון הקנדית מכרה 18 מתוך 25 החנויות שלה לחברת קמעונאות תאילנדית וחברת נדל"ן אוסטרית; "נעצב מחדש את המקום באופן מודרני תוך כדי שמירה על המורשת הארכיטקונית והתרבותית שלו"

רשת בתי הכל בו היוקרתית סלפרידג'ס הבריטית נמכרה בעסקה של 4 מיאילרד לירות שטרלינג (כ-5.4 מיליארד דולר) לחברת נכסי הנדל"ן האוסטרית סיגנה ולקמעונאית הענק התאילנדית סנטרל גרופ. המכירה כוללת 18 בתי כל בו ברחבי אנגליה, ביניהם אחד המפורסמים ביותר ברחוב אוקספורד בלונדון. שתי החברות הרוכשות רכשו כבר רשתות דוומות באיטליה, שוויצריה, דנמרק גרמניה ואוסטריה. "הרכישה תיצור את אחד מקבוצות חנויות הכל בו היוקרתיות רבות הערוצים הגדולות בעולם" נמסר בהודעה

לרשת הקמעונאות התאילנדית כבר 3700 חנויות ברחבי העולם. סיגנה האוסטרלית היא הקרן הפרטית לנכסי נדל"ן הגדולה באוסטריה.  

רשת סלפרידג'ס נוסדה בתחילת המאה שעברה על ידי הארי גורדון ונמכרה בשנת 2003 למשפחת ווטסון מקנדה תמורת 600 מיליון לירות שטרלינג. "זהו כבוד לרכוש את קבוצת סלפרידג', כולל חנות הדגל ברחוב אוקספורד, החנות המפורסמת ביותר בלונדון זה כ-100 שנה" אמר מנהל סנטרל גרופ טוס צ'יראת'יואט. 

סלפרדיג' מעסיקה כ-10,000 עובדים ומחזיקה 25 חנויות ברחבי העולם כולל בערים המרכזיות של אנגליה, תאילנד, הולנד וקנדה. רק 18 מתוכם ימכרו בעוד 7 החנויות שבקנדה יישארו בבעלות משפחת ווטסון. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לארי אליסון
צילום: Photo courtesy of Hartmann Studios

אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?

החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה

אדיר בן עמי |

מניית אורקל Oracle Corp -1.94%  מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.


בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.


חוזקה כי מדובר בכמות עבודה חסרת תקדים שיכולה להציב את אורקל בשורה אחת עם אמזון ומיקרוסופט בתחום הענן. החולשה: כמעט שני שלישים מהחוזים האלה תלויים בלקוח אחד בלבד, OpenAI, חברה שעדיין מחפשת מימון כדי לעמוד בקצב ההתחייבויות שלה.


במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.


ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי

כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.

בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן

מרק דיווחה אתמול על התקדמות בפיתוח תרופה לסרטן; ענקיות הפארמה במרוץ לתרופות דור חדש של תרופות לסרטן, המבוססות על שילוב של מנגנוני פעולה קיימים - חיבור בין אימונותרפיה לעיכוב כלי דם בגידול. ההבטחה גדולה, אך ההוכחות עדיין מוגבלות. מיליארדי דולרים מושקעים במרוץ שבו כל שיפור של שברי אחוזים עשוי להיות שווה הרבה מאוד, אך עלול יסתיים באכזבה - ואולי יוביל לפריצת דרך אמיתית

עוזי גרסטמן |

שוק התרופות האונקולוגיות בגל עצום של השקעות ומרוץ גלובלי, אחר מה שנראה כמו הדור הבא של התרופות נגד סרטן. אלא שהפעם, בניגוד לפריצות דרך שהסתמכו על גילויים מדעיים מהפכניים, ההתלהבות נובעת ממודל פשוט בהרבה: שילוב של תרופות קיימות לכדי מולקולה אחת חדשה. המודל הזה מתמקד בשני חלבונים מוכרים היטב בתחום - PD-1 ו-VEGF, ששניהם ממלאים תפקיד מפתח בהתפתחות סרטן. PD-1 הוא חלבון שמופיע על פני תאי מערכת החיסון ותפקידו לבלום את פעילותם, כדי למנוע מתקפות שווא על רקמות בריאות. אבל תאי סרטן למדו “לנצל” את המנגנון הזה, ובכך הם מתחמקים מהתקפה חיסונית. כאן נכנסות לתמונה תרופות אימונותרפיות כמו קיטרודה של מרק (Merck), שחוסמות את PD-1 ומחזירות למערכת החיסון את כוחה לתקוף את הגידול.

לעומת זאת, VEGF הוא חלבון המעודד יצירת כלי דם חדשים - תהליך חיוני להזנת הגידול הסרטני. תרופות כמו Avastin של Roche חוסמות את VEGF, ובכך הן “מרעיבות” את הגידול ומאטות את התפשטותו. שתי הגישות האלה קיימות כבר שנים, אך ההצלחה שלהן מוגבלת: רבות מהתרופות מצליחות להאט את המחלה, אך רק לעתים נדירות הן מצליחות להאריך חיים בצורה משמעותית.

מכאן נולדה הרעיון החדש של תעשיית התרופות: ליצור מולקולה אחת שתשלב את שתי הגישות יחד - נוגדן “ביספציפי” (Bispecific Antibody) שמסוגל במקביל לעכב גם את PD-1 וגם את VEGF. המחשבה פשוטה אך מפתה: אולי דווקא השילוב בין חסימת מערכת החיסון של הסרטן לבין עיכוב אספקת הדם שלו ייצור אפקט חזק יותר.

מיליארדים על תקווה מדעית

למרות שהרעיון עדיין רחוק מהוכחה קלינית רחבה, חברות התרופות לא מחכות לתוצאות. מאז תחילת 2024 נחתמו עסקות ענק בשווי כולל של יותר מ-6 מיליארד דולר בין תאגידי ענק כמו פייזר, מרק, בריסטול מאיירס Squibb ו-BioNTech לבין חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר מסין, שפיתחו את התרופות הראשונות מהסוג הזה. מדובר בהיקף השקעות שמתקרב לתקציב השנתי של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.

אחת העסקות שסימנו את תחילת ה“בהלה לזהב” החדשה היתה בין Summit Therapeutics האמריקאית ל-Akeso הסינית ב-2022, בעסקה שהציתה גל של השקעות נוספות. מאז כמעט כל ענקית פארמה חיפשה לעצמה גרסה משלה לתרופה דומה. בריסטול מאיירס, לדוגמה, שילמה ל-BioNTech סכום שעשוי להגיע ל-11.1 מיליארד דולר כדי לרכוש רישיון על תרופה דו-פעולתית המפותחת ביותר מעשרה סוגי סרטן שונים. חברות התרופות מצדיקות את ההוצאה האדירה בכך שכל שיפור, אפילו מזערי, באפקטיביות התרופות האונקולוגיות עשוי להפוך למכרה זהב כלכלי. מספיק שתרופה אחת תראה עלייה של כמה חודשים בתוחלת החיים כדי להפוך למוצר שמגלגל מיליארדים. דוגמה לכך היא קיטרודה עצמה - תרופה שהכניסה בשנה שעברה למרק כמעט 30 מיליארד דולר.