פאואל
צילום: gettyimages

האינפלציה תעלה - איך זה ישפיע על השווקים?

הפד' ממשך להיות השחקן המרכזי בשווקים הפיננסיים; אז אם הפד' מעלה את יעד האינפלציה הוא לא רק מודיע הוא בעצם מגדיר מדיניות

בשבוע החולף היו ירידות בוול סטריט, אחרי עליות נאות בחודשים הקודמים, ואחרי שהנאסד"ק שבר שיאים מיום ליום. כמובן שאף אחד לא יודע לאן זה יתגלגל מכאן. אבל מה שברור הוא שהפד' ימשיך להיות השחקן החזק בשווקים הפיננסים. על הקירות של וול-סטריט צריך לכתוב גרפיטי - "הפד הוא אלוהים". הסיבה שבגללה השווקים בארה"ב עלו ברציפות ושברו שיאים בששת החודשים האחרונים היא כי המשקיעים מאמינים שלא יהיו פשיטות רגל של חברות משמעותיות, ולא חשוב מה המצב הכלכלי. המשקיעים מאמינים בכך מכיוון שהם מאמינים שיהיה מספיק כסף לספק לאותן חברות אשראי, ולא חשוב מה יהיה המצב הכלכלי הכולל. המשקיעים מאמינים שיהיה מספיק כסף, כי הם מאמינים שהבנק המרכזי (הפד) יספק כמה כסף שרק צריך. זה שינוי חשוב מאוד בכללי המשחק שהיו נהוגים עד כה. פעם, אם העסק שלך נכשל היית הולך לפשיטת רגל. היום  זה כנראה ברוב המקרים יקרה גם, אבל אם אתה חברה/ עסק שהממשל רוצה ביקרו – משמע עסק בינוני-גדול, אל תדאג – לא יתנו לך ליפול – הפד' יעביר לך תמיכות שוטפות. לא תגיע לפשיטת רגל.  

במצב כזה, הסיכון של השקעה במניות הוא קטן. רוב המניות בבורסה – לא כולן – הן של עסקים בינונים-גדולים-ענקיים. עסקים שהממשל מגן עליהם וזה התבטא בתמיכה שוטפת מאז פרוץ הקורונה ועד היום; והאמונה היא שזה יימשך. בקיצור, כל העלייה בשווקים מתבססת על אמונה, והגוף שבו השווקים מאמינים הוא הפד. זה מעניין, כי התפקיד של הפד הוא להבטיח אמונה בדולר, לא בשוק-ההון. כשחושבים על זה, הסיבה היחידה שלכסף הנייר שאנחנו משתמשים בו (והיום רוב הכסף הוא אפילו לא נייר, אלא סתם מספרים במחשב) יש משמעות, היא האמונה שלכסף שלנו יהיה ערך גם מחר. ומי שאחראי להבטיח שלאמונה שלנו יש ביסוס, זה הבנק המרכזי. כן, אמונה זה שם המחשק. ברגע שהמאמינים יפסיקו להאמין, הכל עשוי להתמוטט.  

ב-40 השנים האחרונות התבססה בבנקים המרכזיים התפיסה שמכיוון שהבסיס לכוח של הכסף זה האמון של הציבור, התפקיד המרכזי של הבנק הוא לכוון את הציפיות של הציבור. בנקאים מרכזיים עובדים תחת ההנחה שאם הציבור יצפה שלכסף יהיה ערך מסוים, זה יהיה הערך שלו. בהתאם, הבנקים המרכזיים הפכו את ההתנהלות שלהם לשקופה יותר: הם מודיעים לציבור מה היעדים שלהם. הם מודיעים לציבור אילו כלים הם מתכוונים להפעיל לפני שהם משתמשים בהם. הם מסבירים לציבור מדוע הם פועלים כפי הם פועלים. הם מודיעים לציבור אפילו על חילוקי דעות בקרב הנהגת הבנק, כדי ליידע את הציבור שייתכן שיהיו בקרוב שינויים במדיניות. הכל נעשה באופן מאוד שקוף, מאוד מסודר, מאוד צפוי.

בדיוק משום כך, צריך לקחת מאוד ברצינות את ההודעה של הפד שהוא מעלה את יעד האינפלציה. מבחינת הפד, ההודעה הזאת היא לא הודעה על מדיניות. עצם ההודעה היא המדיניות. ההודעה הזאת נועדה לגרום לשוק לתמחר עלייה באינפלציה, וכתוצאה מזה, ליצור לחץ לעליות מחירים.

במילים אחרות: מאז 2008, כולם שואלים למה אין בארה"ב אינפלציה. הרי הפד' הדפיס ב- 12 השנים האחרונות כמות כסף שהייתה גורמת בעבר לאינפלציה של 100% בחודש, ובכל זאת האינפלציה בארה"ב היא אפילו לא 2% בשנה. מישהו בבנק המרכזי כנראה חושב שהוא מצא את התשובה. עד היום לא הייתה אינפלציה, כי הציבור סמך שהבנק המרכזי יעמוד במילה שלו, וברגע שהבנק המרכזי יראה שהאינפלציה עולה, הוא יוריד את קצב ההדפסה ויחזיר את האינפלציה לתלם. אבל עכשיו הבנק המרכזי הודיע שמבחינתו, אינפלציה של מעל 2% זה סבבה לגמרי.

עכשיו נשאר לראות אם הציבור מאמין בפד לפחות כמו הסוחרים בוול-סטריט. אם כן, הפד הוא באמת אלוהים, כי מספיק שהנשיא שלו ידבר כדי שדברים יקרו. במקרה כזה, וול-סטריט באמת תוכל לזנק לשמיים, כי עם תמיכה של הפד ואינפלציה, החובות של הממשל ושל חברות ישחקו, והרווחים של החברות יעלו. הבעיה תגיע בעוד כמה שנים כשיתברר שהגיע הזמן לעצור את האינפלציה, כי אז תתעורר השאלה האם הפד לא הקריב את הכוח שלו כאלוהי הכסף בשביל להיות האלוהים של וול-סטריט. ואם אנשים לא יאמינו יותר שהפד הוא אלוהי הכסף, מעניין האם הם בכל זאת יאמינו בסיסמה שמודפסת על כל דולר: "באלוהים נאמין".

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מאמר שכולו מיסטיקה. אף לא טיעון כלכלי אחד. (ל"ת)
    ל ד"ר אביחי שניר 14/09/2020 07:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דניאל 14/09/2020 01:04
    הגב לתגובה זו
    תטוס לעננים ! כי היו לה ביקושים פי 36 ממה שהונפק, כי תחום השקעות שלה לוהט ! וכי היא כבר מורווחת 100% על אחת ההשקעות שלה
  • 9.
    לא פרופסור 14/09/2020 00:43
    הגב לתגובה זו
    תדפיס חופשי , אין אנפלציה במצב קורונה , אנשים לא קונים . אנפלציה מתפתחת שיש ביקושים ממוצעים או ביקושי יתר , לא במצב שהביקושים חלשים בשעת משבר כזאת הכוח של מעצמה כמו ארהב שווה פי כמה יותר , הגודל העושר והאמינות מאפשר להם לכאורה להחליש את ערך המטבע ללא כל השפעה שלילית פנימית לתוך כלכלת המדינה . מי שאוכל אותה אלו הם כל השאר .... אלו המדינות שהפקידו את הפיקדונות שלהם בדולר (אחג ממשלתית ) אצלנו כבר שנים רוכשים דולרים למקרה של זעזוע .. בנק ישראל כבר הגיע ל 160 מליארד והדולר ממשיך להחלש ברמות של 3.36/3.46 הפסד עצום למדינת ישראל ארה״ב היא למעשה המעצמה הכלכלית היחידה בעולם , שני המעצמות שמנסות להתחרות בה בעלות דירוג אשראי bbb ומטה (לא משהו בכלל) אף מדינה לא תפקיד אצל פוטין את הזהב שלה ולא אצל שין שום . אצל הפדרל ריזרב עומדים בתור ... בקיצור כשאתה גדול ועשיר תעשה מה שאתה רוצה אף אחד לא יצייץ ( חוץ מטראפ התותח )
  • 8.
    לא דוקטור 14/09/2020 00:41
    הגב לתגובה זו
    אני לא דוקטור גם לא מבין גדול בכלכלה ולא מצליח להבין איך אומרים שאין אינפלציה.איך זה בכלל מסתדר עם עקומת פיליפס?
  • 7.
    אנונימי 13/09/2020 20:12
    הגב לתגובה זו
    הבועה תתפוצץ בסוף , והמניות יקרסו ההיסטוריה חוזת על עצמה , אין מנוס מזה , לגזור ולשמורלדעתי זה הזמן שצריך לברוח משוק המניות
  • 6.
    המאמר עוסק במסטיקה ואין בו שום הסבר כלכלי כלשהו (ל"ת)
    ל ד"ר אביחי שניר 13/09/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הגיע הזמן שביזפורטל ייקח 100 מוצרים ונעקוב אחרי המחירים (ל"ת)
    יש אינפלציה? 13/09/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זיוכוסברה 13/09/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
    יופי לך שאתה דוקטור , מתנהג כמו ארכיאולוג ולא כמו חוזה עתידות, אינני דוקטור אבל אני צופה נאמן
  • 3.
    עליית מחירים 13/09/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה רק הסימפטום . יש אינפלציה מטורפת בכל העולם מ 2008
  • 2.
    במילים פשוטות הוא אומר קנו זהב (ל"ת)
    יוסי 13/09/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 13/09/2020 15:41
    הגב לתגובה זו
    הפד שולט לגמרי על האינפלציה במיוחד יחד עם הממשל, זה לא כוח טבע אולי יקרה אולי לא יקרה. זה לגמרי בשליטה של הפד לייצר אינפלציה או לא. עכשיו הוא החליט לייצר.
  • כלכלן 13/09/2020 21:28
    הגב לתגובה זו
    כמות הכסף נשלטת ע"י האשראי הבנקאי לציבור ולא באמצעות ההרחבה הכמותית שרק מקטינה את כמות המזומנים.
מייקל סיילור ביטקוין
צילום: טוויטר

אחרי צניחה של 30% - מייקל סיילור ממשיך לקנות ביטקוין

בעוד הביטקוין צונח והסנטימנט בשוק הופך שלילי, סטרטג׳י מגבירה רכישות וממשיכה להעמיס מטבעות, למרות שחיקת הפרמיה במניה וחשש גובר של משקיעים מגל ירידות נוסף

אדיר בן עמי |

הקריפטו ממשיך לקפוץ לראש הכותרות, אבל לא מהסיבות שמייקל סיילור קיווה להן. בזמן שכמעט כל נכס דיגיטלי נסחר בירידות חדות, מייסד סטרטג׳י MicroStrategy Inc 8.49%  דווקא קונה עוד ביטקוין. בעיני מי שעוקב אחריו כבר שנים, זו לא הפתעה. הוא מתייחס לכל ירידה כהזדמנות.


סטרטג׳י, שהפכה את עצמה לגוף שמחזיק ביטקוין בהיקפים חריגים, עדכנה שרכשה מטבעות נוספים בשווי של יותר מ-800 מיליון דולר בתוך שבעה ימים. זה היקף שמזכיר את ימי השיא של 2021. בסיכום עדכני, סטרטג׳י מחזיקה מאות אלפי מטבעות. מבחינת סכום בדולרים, מדובר בעשרות מיליארדים שמונחים על מטבע אחד. כמו במקרים קודמים, גם הפעם הכסף לא הגיע מהרווחים של החברה. במקום זה, סטרטג׳י בחרה במסלול מוכר: גיוס הון במבנה חוב. היא הנפיקה מניות בכורה נקובות באירו, וגייסה מעל שבע מאות מיליון דולר אחרי הוצאות.


הביטקוין צנח כמעט 30% מאז השיא של אוקטובר

הצניחה בביטקוין התרחשה דווקא בתקופה שבה כניסה מסיבית של שחקני וול סטריט, התמתנות ברגולציה ותמיכה פוליטית אמורה היתה ליצור רשת ביטחון למחיר. בפועל, זה לא הספיק כדי לעצור את הירידות. ירידות כאלה פוגעות במיוחד בחברות שבנו את הזהות שלהן סביב החזקת ביטקוין. סטרטג׳י היא הדוגמה הבולטת. מניית החברה מתנהגת כמו גרסה ממונפת של המטבע עצמו. כשהמחיר יורד, השווי שלה יורד מהר יותר.


מדד mNAV, שמשווה בין שווי השוק של החברה לבין ערך נכסי הביטקוין שלה, צנח בחדות. בעבר, המשקיעים היו מוכנים לשלם פרמיה גדולה כדי להחזיק מניה שמגיבה בעוצמה לתנודות המטבע. היום הפרמיה כמעט נעלמה. מאז 2020, כשהחברה נצמדה לביטקוין לראשונה, המניה זינקה 1500%. אבל הגיאות הזו יצרה גם מציאות קשה למי שקנה מאוחר. מהשיא בנובמבר האחרון, המניה איבדה יותר ממחצית מערכה. מי שחשש מדילול ומינוף מוגזם, קיבל בינתיים הוכחה.


עם הזמן, גם המתחרות של סטרטג׳י אימצו מודלים דומים. כולן הציגו עצמן ככלי חשיפה פשוטים לביטקוין. אבל התקופה האחרונה הראתה שהמודל חשוף לאותה מגמה: כשהשוק מתקרר, הערך שלהן מתכווץ כמעט עד ערך הנכסים שהן מחזיקות. אין כרית ביטחון.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק

המשקיע המיליארדר מבקש לדחות את תוכנית ההנפקה, למחוק את מניות הבכורה של המדינה ולרשום את החברות מחדש בניו יורק, מהלך שיכול לשנות את שוק המשכנתאות האמריקאי ולהגדיל משמעותית את שווי החברות

אדיר בן עמי |

ביל אקמן שוב מוצא את עצמו בלב אחת הסוגיות הפיננסיות הרגישות ביותר בארה״ב - עתיד ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. אבל הפעם הוא לא מציע עוד רעיון תיאורטי. המשקיע מציג תוכנית שלמה שמנסה לשנות את מסלול ההפרטה שמקדם ממשל טראמפ, ובעיקר לדחות את הצעד שכולם דוחפים אליו: הנפקה מהירה.

לפי אקמן, זה לא הזמן למכור את מניות הממשלה. הוא טוען שהאוצר צריך לפעול אחרת: לבטל את מניות הבכורה של המדינה ולהפעיל את כתבי האופציה שמעניקים לה כמעט 80% מהמניות הרגילות. זה מהלך שמאפשר לממשלה לקבל שליטה מלאה ואז להתחיל להזיז את החברות קדימה בלי למהר להנפיק. לפי המשקיע, הנפקה חפוזה תיכשל. לדבריו, השוק לא מוכן. בנקאים אולי לוחצים, והממשל מחפש הישג מהיר, אבל תהליך כזה דורש חודשים של בניית אמון, הצגת נתונים, מציאת משקיעים והערכות שווי יציבות. כרגע זה רחוק משם.


אקמן טוען שהממשל לא צריך למהר להנפקה, אלא לבצע קודם צעד פשוט: להחזיר את פאני ופרדי למסחר מלא בבורסה בניו יורק. לדבריו, זה אפשרי כבר השנה, בתנאי שהאוצר יכריז רשמית שהחזר החילוץ מ־2008 הושלם. מבחינתו, אין בזה מחלוקת: המדינה כבר קיבלה בחזרה את כל הסכום שהשקיעה בחילוץ, ואף גבתה כ־25 מיליארד דולר מעבר לכך.


בזמן שאקמן פרס את התוכנית בשידור חי ב־X, מניות שתי החברות דווקא עלו. פרדי קפצה בכמעט 4%, פאני עלתה מעט גם היא. השוק מבין שהמהלך עשוי לייצר ערך, לפחות בטווח הקצר, בעיקר לבעלי המניות ואקמן הוא אחד הגדולים שבהם.


17 שנה תחת הממשל האמריקאי

פאני מיי ופרדי מאק עדיין נמצאות תחת קונסרבטורה, משטר מיוחד שבו הממשלה שולטת בחברה ומפקחת על כל צעד. זה התחיל במשבר של 2008, אבל נמשך כבר 17 שנה. אף צד לא רוצה להפיל אותן, אף צד גם לא מצליח לשחרר אותן. ממשל טראמפ מדבר בחודשים האחרונים על הנפקה מהירה, אולי כבר השנה, אולי בתחילת 2026. אבל כל מי שמכיר הנפקות בהיקפים כאלה אומר בפה מלא שזה שאפתני מדי. מדובר בתאגידים שמנהלים טריליוני דולרים של משכנתאות, ולא בסטארט־אפ שמחפש במה.