פאואל
צילום: gettyimages

האינפלציה תעלה - איך זה ישפיע על השווקים?

הפד' ממשך להיות השחקן המרכזי בשווקים הפיננסיים; אז אם הפד' מעלה את יעד האינפלציה הוא לא רק מודיע הוא בעצם מגדיר מדיניות

בשבוע החולף היו ירידות בוול סטריט, אחרי עליות נאות בחודשים הקודמים, ואחרי שהנאסד"ק שבר שיאים מיום ליום. כמובן שאף אחד לא יודע לאן זה יתגלגל מכאן. אבל מה שברור הוא שהפד' ימשיך להיות השחקן החזק בשווקים הפיננסים. על הקירות של וול-סטריט צריך לכתוב גרפיטי - "הפד הוא אלוהים". הסיבה שבגללה השווקים בארה"ב עלו ברציפות ושברו שיאים בששת החודשים האחרונים היא כי המשקיעים מאמינים שלא יהיו פשיטות רגל של חברות משמעותיות, ולא חשוב מה המצב הכלכלי. המשקיעים מאמינים בכך מכיוון שהם מאמינים שיהיה מספיק כסף לספק לאותן חברות אשראי, ולא חשוב מה יהיה המצב הכלכלי הכולל. המשקיעים מאמינים שיהיה מספיק כסף, כי הם מאמינים שהבנק המרכזי (הפד) יספק כמה כסף שרק צריך. זה שינוי חשוב מאוד בכללי המשחק שהיו נהוגים עד כה. פעם, אם העסק שלך נכשל היית הולך לפשיטת רגל. היום  זה כנראה ברוב המקרים יקרה גם, אבל אם אתה חברה/ עסק שהממשל רוצה ביקרו – משמע עסק בינוני-גדול, אל תדאג – לא יתנו לך ליפול – הפד' יעביר לך תמיכות שוטפות. לא תגיע לפשיטת רגל.  

במצב כזה, הסיכון של השקעה במניות הוא קטן. רוב המניות בבורסה – לא כולן – הן של עסקים בינונים-גדולים-ענקיים. עסקים שהממשל מגן עליהם וזה התבטא בתמיכה שוטפת מאז פרוץ הקורונה ועד היום; והאמונה היא שזה יימשך. בקיצור, כל העלייה בשווקים מתבססת על אמונה, והגוף שבו השווקים מאמינים הוא הפד. זה מעניין, כי התפקיד של הפד הוא להבטיח אמונה בדולר, לא בשוק-ההון. כשחושבים על זה, הסיבה היחידה שלכסף הנייר שאנחנו משתמשים בו (והיום רוב הכסף הוא אפילו לא נייר, אלא סתם מספרים במחשב) יש משמעות, היא האמונה שלכסף שלנו יהיה ערך גם מחר. ומי שאחראי להבטיח שלאמונה שלנו יש ביסוס, זה הבנק המרכזי. כן, אמונה זה שם המחשק. ברגע שהמאמינים יפסיקו להאמין, הכל עשוי להתמוטט.  

ב-40 השנים האחרונות התבססה בבנקים המרכזיים התפיסה שמכיוון שהבסיס לכוח של הכסף זה האמון של הציבור, התפקיד המרכזי של הבנק הוא לכוון את הציפיות של הציבור. בנקאים מרכזיים עובדים תחת ההנחה שאם הציבור יצפה שלכסף יהיה ערך מסוים, זה יהיה הערך שלו. בהתאם, הבנקים המרכזיים הפכו את ההתנהלות שלהם לשקופה יותר: הם מודיעים לציבור מה היעדים שלהם. הם מודיעים לציבור אילו כלים הם מתכוונים להפעיל לפני שהם משתמשים בהם. הם מסבירים לציבור מדוע הם פועלים כפי הם פועלים. הם מודיעים לציבור אפילו על חילוקי דעות בקרב הנהגת הבנק, כדי ליידע את הציבור שייתכן שיהיו בקרוב שינויים במדיניות. הכל נעשה באופן מאוד שקוף, מאוד מסודר, מאוד צפוי.

בדיוק משום כך, צריך לקחת מאוד ברצינות את ההודעה של הפד שהוא מעלה את יעד האינפלציה. מבחינת הפד, ההודעה הזאת היא לא הודעה על מדיניות. עצם ההודעה היא המדיניות. ההודעה הזאת נועדה לגרום לשוק לתמחר עלייה באינפלציה, וכתוצאה מזה, ליצור לחץ לעליות מחירים.

במילים אחרות: מאז 2008, כולם שואלים למה אין בארה"ב אינפלציה. הרי הפד' הדפיס ב- 12 השנים האחרונות כמות כסף שהייתה גורמת בעבר לאינפלציה של 100% בחודש, ובכל זאת האינפלציה בארה"ב היא אפילו לא 2% בשנה. מישהו בבנק המרכזי כנראה חושב שהוא מצא את התשובה. עד היום לא הייתה אינפלציה, כי הציבור סמך שהבנק המרכזי יעמוד במילה שלו, וברגע שהבנק המרכזי יראה שהאינפלציה עולה, הוא יוריד את קצב ההדפסה ויחזיר את האינפלציה לתלם. אבל עכשיו הבנק המרכזי הודיע שמבחינתו, אינפלציה של מעל 2% זה סבבה לגמרי.

עכשיו נשאר לראות אם הציבור מאמין בפד לפחות כמו הסוחרים בוול-סטריט. אם כן, הפד הוא באמת אלוהים, כי מספיק שהנשיא שלו ידבר כדי שדברים יקרו. במקרה כזה, וול-סטריט באמת תוכל לזנק לשמיים, כי עם תמיכה של הפד ואינפלציה, החובות של הממשל ושל חברות ישחקו, והרווחים של החברות יעלו. הבעיה תגיע בעוד כמה שנים כשיתברר שהגיע הזמן לעצור את האינפלציה, כי אז תתעורר השאלה האם הפד לא הקריב את הכוח שלו כאלוהי הכסף בשביל להיות האלוהים של וול-סטריט. ואם אנשים לא יאמינו יותר שהפד הוא אלוהי הכסף, מעניין האם הם בכל זאת יאמינו בסיסמה שמודפסת על כל דולר: "באלוהים נאמין".

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מאמר שכולו מיסטיקה. אף לא טיעון כלכלי אחד. (ל"ת)
    ל ד"ר אביחי שניר 14/09/2020 07:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דניאל 14/09/2020 01:04
    הגב לתגובה זו
    תטוס לעננים ! כי היו לה ביקושים פי 36 ממה שהונפק, כי תחום השקעות שלה לוהט ! וכי היא כבר מורווחת 100% על אחת ההשקעות שלה
  • 9.
    לא פרופסור 14/09/2020 00:43
    הגב לתגובה זו
    תדפיס חופשי , אין אנפלציה במצב קורונה , אנשים לא קונים . אנפלציה מתפתחת שיש ביקושים ממוצעים או ביקושי יתר , לא במצב שהביקושים חלשים בשעת משבר כזאת הכוח של מעצמה כמו ארהב שווה פי כמה יותר , הגודל העושר והאמינות מאפשר להם לכאורה להחליש את ערך המטבע ללא כל השפעה שלילית פנימית לתוך כלכלת המדינה . מי שאוכל אותה אלו הם כל השאר .... אלו המדינות שהפקידו את הפיקדונות שלהם בדולר (אחג ממשלתית ) אצלנו כבר שנים רוכשים דולרים למקרה של זעזוע .. בנק ישראל כבר הגיע ל 160 מליארד והדולר ממשיך להחלש ברמות של 3.36/3.46 הפסד עצום למדינת ישראל ארה״ב היא למעשה המעצמה הכלכלית היחידה בעולם , שני המעצמות שמנסות להתחרות בה בעלות דירוג אשראי bbb ומטה (לא משהו בכלל) אף מדינה לא תפקיד אצל פוטין את הזהב שלה ולא אצל שין שום . אצל הפדרל ריזרב עומדים בתור ... בקיצור כשאתה גדול ועשיר תעשה מה שאתה רוצה אף אחד לא יצייץ ( חוץ מטראפ התותח )
  • 8.
    לא דוקטור 14/09/2020 00:41
    הגב לתגובה זו
    אני לא דוקטור גם לא מבין גדול בכלכלה ולא מצליח להבין איך אומרים שאין אינפלציה.איך זה בכלל מסתדר עם עקומת פיליפס?
  • 7.
    אנונימי 13/09/2020 20:12
    הגב לתגובה זו
    הבועה תתפוצץ בסוף , והמניות יקרסו ההיסטוריה חוזת על עצמה , אין מנוס מזה , לגזור ולשמורלדעתי זה הזמן שצריך לברוח משוק המניות
  • 6.
    המאמר עוסק במסטיקה ואין בו שום הסבר כלכלי כלשהו (ל"ת)
    ל ד"ר אביחי שניר 13/09/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הגיע הזמן שביזפורטל ייקח 100 מוצרים ונעקוב אחרי המחירים (ל"ת)
    יש אינפלציה? 13/09/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זיוכוסברה 13/09/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
    יופי לך שאתה דוקטור , מתנהג כמו ארכיאולוג ולא כמו חוזה עתידות, אינני דוקטור אבל אני צופה נאמן
  • 3.
    עליית מחירים 13/09/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה רק הסימפטום . יש אינפלציה מטורפת בכל העולם מ 2008
  • 2.
    במילים פשוטות הוא אומר קנו זהב (ל"ת)
    יוסי 13/09/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 13/09/2020 15:41
    הגב לתגובה זו
    הפד שולט לגמרי על האינפלציה במיוחד יחד עם הממשל, זה לא כוח טבע אולי יקרה אולי לא יקרה. זה לגמרי בשליטה של הפד לייצר אינפלציה או לא. עכשיו הוא החליט לייצר.
  • כלכלן 13/09/2020 21:28
    הגב לתגובה זו
    כמות הכסף נשלטת ע"י האשראי הבנקאי לציבור ולא באמצעות ההרחבה הכמותית שרק מקטינה את כמות המזומנים.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

רכב חשמלי
צילום: shutterstock

יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות

היצרניות הסיניות שוב שוברות שיא נתח בשוק החשמלי וההיברידי, סופגות מכסים, עוקפות דרך קטגוריות פטורות, ומעלות את הלחץ על יצרני הרכב באיחוד האירופי ובבריטניה

ליאור דנקנר |

יצרניות הרכב הסיניות תופסות בנובמבר נתח שיא של 12.8% משוק הרכב החשמלי באירופה. מדובר בהמשך התרחבות שנבנית לאורך השנה, גם כשסביבת הסחר נעשית פחות נוחה ונכנסים לתמונה מכסים נוספים על יבוא רכבים חשמליים שמיוצרים בסין.

במקביל, בקטגוריות ההיברידיות המגמה חוזרת כלפי מעלה, והמותגים הסיניים עוברים את רף ה-13% בכלל השוק שמחבר את מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט״א ובריטניה. הנתון הזה מצביע על המקום שבו היצרניות מסין ממקדות מאמץ ומלאי, במיוחד כשהחיכוך סביב חשמליות טהורות עולה.

אחת הנקודות שמחדדות את התמונה היא היכולת של יצרניות מסין לספוג חלק גדול מהעלויות הנוספות שנכנסו על החשמליות המיובאות בסוף השנה הקודמת. במקום להעביר את כל ההתייקרות למחיר לצרכן, חלק מהחברות שומרות על מחיר תחרותי ומאזנות דרך תמהיל דגמים, רמות אבזור, או מעבר מהיר לקטגוריות שפחות מושפעות מהתוספות.


מי זז מהר ומי נכנס דרך שותפויות

החדירה לאירופה לא נשענת על שם אחד. מאחורי הגידול נמצאים מותגים גדולים יותר כמו BYD ו-SAIC Motor עם המותג MG Motor, לצד שמות שנכנסים מאוחר יותר לשוק כמו Chery Automobile ו-Leapmotor. השילוב הזה מרחיב את נקודות המכירה ואת מגוון המוצרים, ומעלה את הסיכוי שמותגים חדשים יתפסו גם במדינות שבהן כניסה אורגנית לוקחת זמן.

ליפמוטור בולטת דרך קצב גידול של אלפי אחוזים במכירות החשמליות שלה באירופה עד אוקטובר. כאן נכנס גם רכיב תעשייתי של שותפות עם Stellantis, קבוצה שמחזיקה מותגים אירופיים ותיקים כמו Peugeot, Fiat ו-Opel. שותפות מהסוג הזה מקצרת מסלולים של תקינה, לוגיסטיקה והפצה, ומאפשרת לפעילות להיראות פחות כמו יבוא מרחוק ויותר כמו נוכחות שמתחברת למערכת המקומית.