האינפלציה תעלה - איך זה ישפיע על השווקים?
בשבוע החולף היו ירידות בוול סטריט, אחרי עליות נאות בחודשים הקודמים, ואחרי שהנאסד"ק שבר שיאים מיום ליום. כמובן שאף אחד לא יודע לאן זה יתגלגל מכאן. אבל מה שברור הוא שהפד' ימשיך להיות השחקן החזק בשווקים הפיננסים. על הקירות של וול-סטריט צריך לכתוב גרפיטי - "הפד הוא אלוהים". הסיבה שבגללה השווקים בארה"ב עלו ברציפות ושברו שיאים בששת החודשים האחרונים היא כי המשקיעים מאמינים שלא יהיו פשיטות רגל של חברות משמעותיות, ולא חשוב מה המצב הכלכלי. המשקיעים מאמינים בכך מכיוון שהם מאמינים שיהיה מספיק כסף לספק לאותן חברות אשראי, ולא חשוב מה יהיה המצב הכלכלי הכולל. המשקיעים מאמינים שיהיה מספיק כסף, כי הם מאמינים שהבנק המרכזי (הפד) יספק כמה כסף שרק צריך. זה שינוי חשוב מאוד בכללי המשחק שהיו נהוגים עד כה. פעם, אם העסק שלך נכשל היית הולך לפשיטת רגל. היום זה כנראה ברוב המקרים יקרה גם, אבל אם אתה חברה/ עסק שהממשל רוצה ביקרו – משמע עסק בינוני-גדול, אל תדאג – לא יתנו לך ליפול – הפד' יעביר לך תמיכות שוטפות. לא תגיע לפשיטת רגל.
במצב כזה, הסיכון של השקעה במניות הוא קטן. רוב המניות בבורסה – לא כולן – הן של עסקים בינונים-גדולים-ענקיים. עסקים שהממשל מגן עליהם וזה התבטא בתמיכה שוטפת מאז פרוץ הקורונה ועד היום; והאמונה היא שזה יימשך. בקיצור, כל העלייה בשווקים מתבססת על אמונה, והגוף שבו השווקים מאמינים הוא הפד. זה מעניין, כי התפקיד של הפד הוא להבטיח אמונה בדולר, לא בשוק-ההון. כשחושבים על זה, הסיבה היחידה שלכסף הנייר שאנחנו משתמשים בו (והיום רוב הכסף הוא אפילו לא נייר, אלא סתם מספרים במחשב) יש משמעות, היא האמונה שלכסף שלנו יהיה ערך גם מחר. ומי שאחראי להבטיח שלאמונה שלנו יש ביסוס, זה הבנק המרכזי. כן, אמונה זה שם המחשק. ברגע שהמאמינים יפסיקו להאמין, הכל עשוי להתמוטט.
ב-40 השנים האחרונות התבססה בבנקים המרכזיים התפיסה שמכיוון שהבסיס לכוח של הכסף זה האמון של הציבור, התפקיד המרכזי של הבנק הוא לכוון את הציפיות של הציבור. בנקאים מרכזיים עובדים תחת ההנחה שאם הציבור יצפה שלכסף יהיה ערך מסוים, זה יהיה הערך שלו. בהתאם, הבנקים המרכזיים הפכו את ההתנהלות שלהם לשקופה יותר: הם מודיעים לציבור מה היעדים שלהם. הם מודיעים לציבור אילו כלים הם מתכוונים להפעיל לפני שהם משתמשים בהם. הם מסבירים לציבור מדוע הם פועלים כפי הם פועלים. הם מודיעים לציבור אפילו על חילוקי דעות בקרב הנהגת הבנק, כדי ליידע את הציבור שייתכן שיהיו בקרוב שינויים במדיניות. הכל נעשה באופן מאוד שקוף, מאוד מסודר, מאוד צפוי.
בדיוק משום כך, צריך לקחת מאוד ברצינות את ההודעה של הפד שהוא מעלה את יעד האינפלציה. מבחינת הפד, ההודעה הזאת היא לא הודעה על מדיניות. עצם ההודעה היא המדיניות. ההודעה הזאת נועדה לגרום לשוק לתמחר עלייה באינפלציה, וכתוצאה מזה, ליצור לחץ לעליות מחירים.
- חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות: מאז 2008, כולם שואלים למה אין בארה"ב אינפלציה. הרי הפד' הדפיס ב- 12 השנים האחרונות כמות כסף שהייתה גורמת בעבר לאינפלציה של 100% בחודש, ובכל זאת האינפלציה בארה"ב היא אפילו לא 2% בשנה. מישהו בבנק המרכזי כנראה חושב שהוא מצא את התשובה. עד היום לא הייתה אינפלציה, כי הציבור סמך שהבנק המרכזי יעמוד במילה שלו, וברגע שהבנק המרכזי יראה שהאינפלציה עולה, הוא יוריד את קצב ההדפסה ויחזיר את האינפלציה לתלם. אבל עכשיו הבנק המרכזי הודיע שמבחינתו, אינפלציה של מעל 2% זה סבבה לגמרי.
עכשיו נשאר לראות אם הציבור מאמין בפד לפחות כמו הסוחרים בוול-סטריט. אם כן, הפד הוא באמת אלוהים, כי מספיק שהנשיא שלו ידבר כדי שדברים יקרו. במקרה כזה, וול-סטריט באמת תוכל לזנק לשמיים, כי עם תמיכה של הפד ואינפלציה, החובות של הממשל ושל חברות ישחקו, והרווחים של החברות יעלו. הבעיה תגיע בעוד כמה שנים כשיתברר שהגיע הזמן לעצור את האינפלציה, כי אז תתעורר השאלה האם הפד לא הקריב את הכוח שלו כאלוהי הכסף בשביל להיות האלוהים של וול-סטריט. ואם אנשים לא יאמינו יותר שהפד הוא אלוהי הכסף, מעניין האם הם בכל זאת יאמינו בסיסמה שמודפסת על כל דולר: "באלוהים נאמין".
ד"ר אביחי שניר
- 11.מאמר שכולו מיסטיקה. אף לא טיעון כלכלי אחד. (ל"ת)ל ד"ר אביחי שניר 14/09/2020 07:32הגב לתגובה זו
- 10.דניאל 14/09/2020 01:04הגב לתגובה זותטוס לעננים ! כי היו לה ביקושים פי 36 ממה שהונפק, כי תחום השקעות שלה לוהט ! וכי היא כבר מורווחת 100% על אחת ההשקעות שלה
- 9.לא פרופסור 14/09/2020 00:43הגב לתגובה זותדפיס חופשי , אין אנפלציה במצב קורונה , אנשים לא קונים . אנפלציה מתפתחת שיש ביקושים ממוצעים או ביקושי יתר , לא במצב שהביקושים חלשים בשעת משבר כזאת הכוח של מעצמה כמו ארהב שווה פי כמה יותר , הגודל העושר והאמינות מאפשר להם לכאורה להחליש את ערך המטבע ללא כל השפעה שלילית פנימית לתוך כלכלת המדינה . מי שאוכל אותה אלו הם כל השאר .... אלו המדינות שהפקידו את הפיקדונות שלהם בדולר (אחג ממשלתית ) אצלנו כבר שנים רוכשים דולרים למקרה של זעזוע .. בנק ישראל כבר הגיע ל 160 מליארד והדולר ממשיך להחלש ברמות של 3.36/3.46 הפסד עצום למדינת ישראל ארה״ב היא למעשה המעצמה הכלכלית היחידה בעולם , שני המעצמות שמנסות להתחרות בה בעלות דירוג אשראי bbb ומטה (לא משהו בכלל) אף מדינה לא תפקיד אצל פוטין את הזהב שלה ולא אצל שין שום . אצל הפדרל ריזרב עומדים בתור ... בקיצור כשאתה גדול ועשיר תעשה מה שאתה רוצה אף אחד לא יצייץ ( חוץ מטראפ התותח )
- 8.לא דוקטור 14/09/2020 00:41הגב לתגובה זואני לא דוקטור גם לא מבין גדול בכלכלה ולא מצליח להבין איך אומרים שאין אינפלציה.איך זה בכלל מסתדר עם עקומת פיליפס?
- 7.אנונימי 13/09/2020 20:12הגב לתגובה זוהבועה תתפוצץ בסוף , והמניות יקרסו ההיסטוריה חוזת על עצמה , אין מנוס מזה , לגזור ולשמורלדעתי זה הזמן שצריך לברוח משוק המניות
- 6.המאמר עוסק במסטיקה ואין בו שום הסבר כלכלי כלשהו (ל"ת)ל ד"ר אביחי שניר 13/09/2020 19:44הגב לתגובה זו
- 5.הגיע הזמן שביזפורטל ייקח 100 מוצרים ונעקוב אחרי המחירים (ל"ת)יש אינפלציה? 13/09/2020 18:04הגב לתגובה זו
- 4.זיוכוסברה 13/09/2020 16:54הגב לתגובה זויופי לך שאתה דוקטור , מתנהג כמו ארכיאולוג ולא כמו חוזה עתידות, אינני דוקטור אבל אני צופה נאמן
- 3.עליית מחירים 13/09/2020 16:20הגב לתגובה זוזה רק הסימפטום . יש אינפלציה מטורפת בכל העולם מ 2008
- 2.במילים פשוטות הוא אומר קנו זהב (ל"ת)יוסי 13/09/2020 16:10הגב לתגובה זו
- 1.שמוליק 13/09/2020 15:41הגב לתגובה זוהפד שולט לגמרי על האינפלציה במיוחד יחד עם הממשל, זה לא כוח טבע אולי יקרה אולי לא יקרה. זה לגמרי בשליטה של הפד לייצר אינפלציה או לא. עכשיו הוא החליט לייצר.
- כלכלן 13/09/2020 21:28הגב לתגובה זוכמות הכסף נשלטת ע"י האשראי הבנקאי לציבור ולא באמצעות ההרחבה הכמותית שרק מקטינה את כמות המזומנים.
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
