פאואל
צילום: gettyimages

קרדיט סוויס: הפד' בדרך לאבד שליטה על השווקים עד סוף השנה

זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיס סוויס, טוען כי פעולות הפד' לא מספיקות למנוע  זינוק של הריביות לקראת סוף השנה - התקופה בה החברות צריכות לסגור את מאזניהם. פוזסר טוען, כי הפד' יצטרך להרחיב את הרכישות הנוכחיות, ובמקביל לפתוח קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים - בדומה לאירועים ב-2008
עמית נעם טל | (3)

"הזרקות ההון האחרונות של הפד' לא מספיקות בשביל להרגיע את לחץ המימון הצפוי לקראת סוף השנה. כתוצאה מכך, הפד' בדרך לאבד שליטה על הריביות בשבועות הקרובים", כך טוען זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיט סוויס ומי שהיה בעבר היועץ למשרד האוצר האמריקני.

נזכיר כי לקראת סוף השנה מתבקשות כלל החברות ובפרט הגופים הפיננסים לסדר את מאזניהם, ולכן הביקוש לכסף עולה משמעותית לקראת התקופה הזו בשנה. פוזאסר טוען כי "המערכת הבנקאית מעולם לא הגיעה לסוף שנה פגיעה כמו השנה הנוכחית". 

פוזסר טוען כי איבוד השליטה הצפוי של הפד' יחייב את הבנק להרחיב את תוכנית הרכישות גם לאגרות החוב הארוכות, ובמקביל לפתוח קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים, מהלך שלא נעשה מאז נפילת ליהמן ברדרס ב-2008. 

התחזית החריגה של פוזסר מגיעה בעקבות של 2 גורמים קריטיים שמתרחשים כעת במערכת הבנקאית בארה"ב. הגורם הראשון הוא הרזרבות הנמוכות של הבנקים לנוכח תהליך צמצום המאזן של הפד'. פוזסר מציין כי למרות הזרקות ההון האחרונות של הפד', רזרבות הבנקים לא גדלו. 

רזרבות הבנקים בארה"ב: מהלכי הפד' ייצבו את הרזרבות, אך הרזבות של הבנקים נותרו ברמה נמוכה

הגורם השני (שדיווחנו עליו ב-BIZPORTAL במהלך החודשים האחרונים) הוא סוגיית ה-G-SIB. נכון לסוף הרבעון ה-3, 4 הבנקים הגדולים בארה"ב (ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטי בנק וגולדמן זאקס), צריכים לצמצם את מאזניהם אם הם רוצים להימנע לגיוס הון ענק ברבעון הראשון של 2020. 

נזכיר: לפי הכללים החדשים שנקבעו לאחר המשבר הכלכלי של 2008, כל אחד מהבנקים "הגדולים מכדי ליפול" מקבל ניקוד מסוים לפי 5 פרמטרים, הכוללים בין היתר את שווי הבנק, יכולת גיוס ההון שלו לטווח קצר, והחשיפה של הבנק לשוק הנגזרים. הציון הסופי שמקבל כל בנק מתורגם לדרישות הרגולטוריות מבחינת מבנה ההון של הבנק. 

אם בסוף הרבעון האחרון הבנקים הגדולים חרגו מהיעדים שלהם, פוזסר מציין כי הסיטואציה חריגה יותר כעת בגלל 2 סיבות: הראלי החד בשוקי המניות ניפח עוד יותר את הניקוד של הבנקים. בנוסף, מבנה עקומת האג"ח האמריקנית גרם לעלייה נוספת בניקוד הבנקים, שכן הבנקים נאלצו להגדיל את הפוזיציה שלהם בשוקי האג"ח. 

קיראו עוד ב"גלובל"

פוזסר מציין 2 דרכים שהבנקים יכולים להוריד את הניקוד שלהם: הורדה דרמטית של ההלוואות בשוקי הריפו. וירידה בהלוואות הניתנות בשוקי המט"ח (FX swap) פעולות אלו צפויות לגרום מצוקת נזילות אצל הגופים שתלויים בקווי האשראי מהבנקים. כך לדוגמא - קרנות הגידור.   

הסיטואציה צפויה לגרום ל"מכירת חיסול" של נכסים, כאשר הדגש צפוי להיות בשוק האג"ח הממשלתי בעקבות העבודה כי קרנות הגידור כבר לא יוכלו לממן אגרות חוב אלו. "השוק לא מתמחר כלום מהאירועים הצפויים. השוק לא מתמחר את העובדה כי פעולות הפד' האחרונות לא עובדות. השוק לא מתמחר העובדה כי הפד' עשוי להפתיע עם הורדת ריבית מהירה במטרה להקל על הלחץ בשוקי המימון, והשוק לא מתמחר הרחבה של הרכישות מצד הבנק המרכזי", טוען פוזסר ומוסיף כי "אחד מהפרמטרים  אלו יצטרך להשתנות". 

פוזסר ממשיך בקו התקיף שלו וטוען כי "אתם בטח טוענים שאסור להילחם בפד', הם מוסיפים נזילות בשוקי הריפו וקונים אגרות חוב קצרות, ומה שלא קורה עכשיו במערכת הפיננסית לא צפוי להתרחש גם בסוף השנה והכל יהיה בסדר. לא כך מהר!". 

לטענת פוזסר, לפד' לא תהיה ברירה והוא צפוי להתערב בשוקי האג"ח ובשוקי המט"ח. ההתערבות בשוקי האג"ח צפויה להיות ע"י הרחבת הרכישות גם לאגרות החוב הארוכות של ארה"ב (כאשר הפד' יכנס לנעלים של קרנות הגידור שלא יצליחו לממן את אגרות חוב אלו). במקביל, הפד' יצטרך להשיק קווי אשראי מוזלים לשאר הבנקים המרכזיים, דבר שיאפשר להם להעניק הלוואות דולריות לגופים הזרים לקראת סוף השנה. נציין כי בשיאו של המשבר הכלכלי ב-2008, זמן קצר לאחר נפילת ליהמן ברדרס, הפד' ביצע מהלך דומה. 

למרות הצפי לעזרה מהפד', פוזסר טוען כי בגלל שבכירי הבנק לא להוטים להשיק תוכנית מסוג זה, "משהו צריך להישבר בשוק לפני". 

כתבות נוספות שפורסמו בנושא, לקריאה נוסף:

9.12 - ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

4.12 - הריבית בשוק הריפו לסוף השנה עלתה ל-3.7% 

2.12 - הפד' יציל את השווקים? 2 האירועים המשמעותיים החודש

11.11 - האתגר עד לסוף השנה: עמידה של הבנקים בדרישות הרגולטוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה הזמן למכור הכל - מפחיד. (ל"ת)
    דן 11/12/2019 00:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד אברהם כהן 10/12/2019 20:11
    הגב לתגובה זו
    באמ'שך , האם הפד' יוריד ריבית או יעלה ריבית, האם הדולר יעלה אל מול השקל או שמא ירד ? האאאא
  • 1.
    סוציאליסט . ברור שיראה שחורות . (ל"ת)
    איש 10/12/2019 18:56
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: