פאואל
צילום: gettyimages

קרדיט סוויס: הפד' בדרך לאבד שליטה על השווקים עד סוף השנה

זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיס סוויס, טוען כי פעולות הפד' לא מספיקות למנוע  זינוק של הריביות לקראת סוף השנה - התקופה בה החברות צריכות לסגור את מאזניהם. פוזסר טוען, כי הפד' יצטרך להרחיב את הרכישות הנוכחיות, ובמקביל לפתוח קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים - בדומה לאירועים ב-2008
עמית נעם טל | (3)

"הזרקות ההון האחרונות של הפד' לא מספיקות בשביל להרגיע את לחץ המימון הצפוי לקראת סוף השנה. כתוצאה מכך, הפד' בדרך לאבד שליטה על הריביות בשבועות הקרובים", כך טוען זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיט סוויס ומי שהיה בעבר היועץ למשרד האוצר האמריקני.

נזכיר כי לקראת סוף השנה מתבקשות כלל החברות ובפרט הגופים הפיננסים לסדר את מאזניהם, ולכן הביקוש לכסף עולה משמעותית לקראת התקופה הזו בשנה. פוזאסר טוען כי "המערכת הבנקאית מעולם לא הגיעה לסוף שנה פגיעה כמו השנה הנוכחית". 

פוזסר טוען כי איבוד השליטה הצפוי של הפד' יחייב את הבנק להרחיב את תוכנית הרכישות גם לאגרות החוב הארוכות, ובמקביל לפתוח קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים, מהלך שלא נעשה מאז נפילת ליהמן ברדרס ב-2008. 

התחזית החריגה של פוזסר מגיעה בעקבות של 2 גורמים קריטיים שמתרחשים כעת במערכת הבנקאית בארה"ב. הגורם הראשון הוא הרזרבות הנמוכות של הבנקים לנוכח תהליך צמצום המאזן של הפד'. פוזסר מציין כי למרות הזרקות ההון האחרונות של הפד', רזרבות הבנקים לא גדלו. 

רזרבות הבנקים בארה"ב: מהלכי הפד' ייצבו את הרזרבות, אך הרזבות של הבנקים נותרו ברמה נמוכה

הגורם השני (שדיווחנו עליו ב-BIZPORTAL במהלך החודשים האחרונים) הוא סוגיית ה-G-SIB. נכון לסוף הרבעון ה-3, 4 הבנקים הגדולים בארה"ב (ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטי בנק וגולדמן זאקס), צריכים לצמצם את מאזניהם אם הם רוצים להימנע לגיוס הון ענק ברבעון הראשון של 2020. 

נזכיר: לפי הכללים החדשים שנקבעו לאחר המשבר הכלכלי של 2008, כל אחד מהבנקים "הגדולים מכדי ליפול" מקבל ניקוד מסוים לפי 5 פרמטרים, הכוללים בין היתר את שווי הבנק, יכולת גיוס ההון שלו לטווח קצר, והחשיפה של הבנק לשוק הנגזרים. הציון הסופי שמקבל כל בנק מתורגם לדרישות הרגולטוריות מבחינת מבנה ההון של הבנק. 

אם בסוף הרבעון האחרון הבנקים הגדולים חרגו מהיעדים שלהם, פוזסר מציין כי הסיטואציה חריגה יותר כעת בגלל 2 סיבות: הראלי החד בשוקי המניות ניפח עוד יותר את הניקוד של הבנקים. בנוסף, מבנה עקומת האג"ח האמריקנית גרם לעלייה נוספת בניקוד הבנקים, שכן הבנקים נאלצו להגדיל את הפוזיציה שלהם בשוקי האג"ח. 

קיראו עוד ב"גלובל"

פוזסר מציין 2 דרכים שהבנקים יכולים להוריד את הניקוד שלהם: הורדה דרמטית של ההלוואות בשוקי הריפו. וירידה בהלוואות הניתנות בשוקי המט"ח (FX swap) פעולות אלו צפויות לגרום מצוקת נזילות אצל הגופים שתלויים בקווי האשראי מהבנקים. כך לדוגמא - קרנות הגידור.   

הסיטואציה צפויה לגרום ל"מכירת חיסול" של נכסים, כאשר הדגש צפוי להיות בשוק האג"ח הממשלתי בעקבות העבודה כי קרנות הגידור כבר לא יוכלו לממן אגרות חוב אלו. "השוק לא מתמחר כלום מהאירועים הצפויים. השוק לא מתמחר את העובדה כי פעולות הפד' האחרונות לא עובדות. השוק לא מתמחר העובדה כי הפד' עשוי להפתיע עם הורדת ריבית מהירה במטרה להקל על הלחץ בשוקי המימון, והשוק לא מתמחר הרחבה של הרכישות מצד הבנק המרכזי", טוען פוזסר ומוסיף כי "אחד מהפרמטרים  אלו יצטרך להשתנות". 

פוזסר ממשיך בקו התקיף שלו וטוען כי "אתם בטח טוענים שאסור להילחם בפד', הם מוסיפים נזילות בשוקי הריפו וקונים אגרות חוב קצרות, ומה שלא קורה עכשיו במערכת הפיננסית לא צפוי להתרחש גם בסוף השנה והכל יהיה בסדר. לא כך מהר!". 

לטענת פוזסר, לפד' לא תהיה ברירה והוא צפוי להתערב בשוקי האג"ח ובשוקי המט"ח. ההתערבות בשוקי האג"ח צפויה להיות ע"י הרחבת הרכישות גם לאגרות החוב הארוכות של ארה"ב (כאשר הפד' יכנס לנעלים של קרנות הגידור שלא יצליחו לממן את אגרות חוב אלו). במקביל, הפד' יצטרך להשיק קווי אשראי מוזלים לשאר הבנקים המרכזיים, דבר שיאפשר להם להעניק הלוואות דולריות לגופים הזרים לקראת סוף השנה. נציין כי בשיאו של המשבר הכלכלי ב-2008, זמן קצר לאחר נפילת ליהמן ברדרס, הפד' ביצע מהלך דומה. 

למרות הצפי לעזרה מהפד', פוזסר טוען כי בגלל שבכירי הבנק לא להוטים להשיק תוכנית מסוג זה, "משהו צריך להישבר בשוק לפני". 

כתבות נוספות שפורסמו בנושא, לקריאה נוסף:

9.12 - ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

4.12 - הריבית בשוק הריפו לסוף השנה עלתה ל-3.7% 

2.12 - הפד' יציל את השווקים? 2 האירועים המשמעותיים החודש

11.11 - האתגר עד לסוף השנה: עמידה של הבנקים בדרישות הרגולטוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה הזמן למכור הכל - מפחיד. (ל"ת)
    דן 11/12/2019 00:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד אברהם כהן 10/12/2019 20:11
    הגב לתגובה זו
    באמ'שך , האם הפד' יוריד ריבית או יעלה ריבית, האם הדולר יעלה אל מול השקל או שמא ירד ? האאאא
  • 1.
    סוציאליסט . ברור שיראה שחורות . (ל"ת)
    איש 10/12/2019 18:56
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
קרב ענקיות

אנבידיה - תחילת הסוף? המניה צונחת

החודש הרע של אנבידיה - החודש הטוב של גוגל שכבר מתקרבת לשווי של 4 טריליון ומאתגרת את ההובלה של אנבידיה בוול סטריט; האם היא גם תאתגר את ההובלה בתחום השבבים? וגם - שאלות ותשובות על שבבים ועל מלחמת השבבים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה גוגל

(עדכון 18:00: מניית אנבידיה מתרסקת בוול סטריט ב-6%, גוגל עולה ב-2%)


בחודשים האחרונים גוגל Alphabet 1.53%  חוזרת למרכז הבמה ובשבועות האחרונים היא פשוט - "הדבר החם ביותר בוול סטריט". אם עד לא מזמן היא היתה מאוימת על ידי הרגולטור שרוצה לחתוך ממנה חלקים בגלל כוחה המונופוליסטי, הרי שדווקא הבינה המלאכותית שמחלישה בהדרגה את מנוע החיפוש המסורתי, הופכת את התחום לתחרותי ומפחיתה את החשש מהרגולטור. כמו כן, דווקא הבינה המלאכותית שהחלה כאיום מתבררת כמוקד כוח עצום לגוגל. בתחרות מול OpenAI גוגל מצמצת פערים וההשקה של ג'ימיני 3 קיבלה תשבוחות גדולות והזניקה את המניה. גוגל דומיננטית מאוד במהפכת ה-AI והמשקיעים מפנימים שזה לא יפגע בחברה, אלא יוסיף לה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


בימים האחרונים המניה עולה כאילו היא "מניית יתר קטנה" - בשלושה ימים עלתה מעל 11%, אחרי סגירת המסחר היא עולה בכ-2.7% ובחודש האחרון עלתה ב-25%. השווי שלה נושק ל-4 טריליון (כשלוקחים בחשבון את העלייה אחרי המסחר אתמול היא ב-3.93 טריליון) וכל זה קורה כשמנגד - אנבידיה, מלכת שבבי ה-AI, מאבדת גובה וירדה בשבועות האחרונים כ-15% לשווי של 4.35 טריליון. אחרי המסחר אנבידיה NVIDIA Corp. -2.59%  ירדה ב-3% וזה התמתן ל-2.1% - המגמה בתקופה האחרונה ברורה: גוגל עולה, אנבידיה יורדת וזה המשיך כאמור אחרי סגירת המסחר כשהסיבה היתה הצלחה לשבבי ה-AI של גוגל. כן, גוגל גם מפתחת שבבי AI ואתמול היתה לה בשורה.    


גוגל עומדת לספק למטא שבבי TPU, שהם מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית, כך דווח בתקשורת האמריקאית וזה השפיע על המניות לאחר סגירת המסחר. זו דרמה גדולה, זה מעורר ספקות ראשונים לגבי הדומיננטיות של אנבידיה בשוק השבבים החם ביותר בעולם. מדובר בעסקה פוטנציאלית בשווי עשרות מיליארדי דולרים, שתכלול רכישה של שבבים למרכזי נתונים של מטא משנת 2027, לצד השכרה דרך שירותי הענן של גוגל כבר בשנה הבאה. המהלך הזה, שמגיע בעיצומו של בום AI, מדגיש את הלחץ הגובר על אנבידיה, ששולטת כיום בכ-85% משוק השבבים לאימון ולהרצת מודלים.

השליטה של אנבידיה מתבטאת גם בנתח השוק האדיר וגם ברווחיות יוצאת דופן. אין חברה בשוק תחרותי ובטח שלא בשוק השבבים עם רווחיות תפעולית של מעל 60% וגולמית של כ-74%. ברור לכל שזה עניין של זמן וכשתגיע ותתגבר התחרות והפער הטכנולוגי יצטמצם, המרווחים ירדו. אם זה יקרה כמו שזה קורה בדרך כלל במקביל לירידה בנתח השוק זה יהיה כואב פעמיים - גם פגיעה במכירות (בנתח השוק) וגם פגיעה ברווחיות. 

לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)

טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני

מהלך היסטורי של הנשיא לאי צ'ינגדה שמבטא חשש גדול מאוד מתקיפה סינית; נראה שלחברות הביטחוניות "אין מה לדאוג" מהסיכוי להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה; וגם - יחסי סין-טייוואן: מאיפה הכל התחיל ולאן זה הולך?

רן קידר |

העולם עמוס בעימותים. קצב ההתחמשות הביטחונית גדל ולמרות הפסקות האש אצלנו וייתכן שבקרוב גם בין רוסיה לאוקראינה, יש זירות נפיצות ומסוכנות מאוד. הזירה שנחשבת הכי רגישה היא סין מול טייוואן. סין טוענת שהאי שלה ולא מקבלת את עצמאותו ושולחת מסרים וגם כוחות לאזור. טייוואן "חיה" תחת החסות האמריקאית. האינטרס האמריקאי באזור, הוא השבבים. טייוואן היא הספקית האיכותית והגדולה בעולם לשבבים שהם חומרי הגלם הכי חשובים לעולם הטכנולוגיה. אבל למרות האינטרס האמריקאי, סין לא מוותרת. בדרך המתיחות מול יפןו גם גוברת -יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין והזירה הזו הופכת לכזו שעלולה להוביל למלחמה גדולה. 

כל העולם במירוץ חימוש גדול, כשתוכנית של טייוואן היא להגדיל את התקציב הביטחוני ב-40 מיליארד דולר שישמשו לחיזוק משמעותי של היכולות ההגנתיות של המדינה. מדובר בתוספת ייעודית שפרוסה על פני שמונה שנים, בין 2026 ל-2033, וצפויה להוות תשתית לתכניות רכש חוץ, פיתוח מערכות מתקדמות. ההחלטה פורסמה היום על ידי נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה (Lai Ching-te), במסגרת נאום שנשא בפני הפרלמנט, והיא משקפת שינוי אסטרטגי עמוק בהתמודדות עם האיומים הגיאופוליטיים. להרחבה: האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים.

ההחלטה מגיעה בתקופה מתוחה במיוחד, כשהאי הדמוקרטי נמצא במוקד של עימות גיאו-פוליטי הולך ומחריף מול סין, הרואה בטייוואן חלק משטחה הריבוני. הנשיא לי הדגיש כי "שום מדינה לא תהיה מחויבת יותר להגנת טייוואן מאשר טייוואן עצמה", תוך שהוא מדלג על פרטים לגבי מקורות המימון המיועדים. הציטוט הזה משקף גישה של עצמאות אסטרטגית, אך גם תלות מובהקת בשותפויות בינלאומיות, במיוחד עם ארצות הברית, שמספקת את רוב הנשק המתקדם לטייוואן. מאז כהונתו של לי, שהחלה במאי 2024, נרשמה עלייה בפעילות צבאית סינית סביב האי, כולל תרגילים ימיים נרחבים וחדירות תכופות למרחב האווירי.

התקציב החדש אינו מבודד; הוא חלק ממגמה רחבה יותר של חיזוק כוחות המגן. בשנים האחרונות, טייוואן השקיעה בפיתוח יכולות אסימטריות, כמו רחפנים קטנים וטילים נגד אוניות, שמאפשרות התמודדות עם כוח צבאי עליון כמו זה של סין. ההודעה על התקציב מגיעה על רקע דיונים בארצות הברית על סיוע נוסף לטייוואן, כולל חבילות נשק בשווי מיליארדי דולרים, שמטרתן לאזן את הכוחות באזור.

תקציב ביטחוני מורחב ויעדים שאפתניים

התקציב המיוחד יתוסף לתקציב הביטחון השנתי של טייוואן, ויהיה מיועד למימון פרויקטים רבי־שנים, כולל רכישת נשק מארצות הברית ופיתוח מערכת הגנה אווירית מקומית מתקדמת בשם T-Dome. מערכת זו צפויה לשלב שכבות הגנה שונות נגד מטוסים, טילים, רחפנים ואיומים מתקדמים נוספים, ותתבסס על שילוב של אמצעים מקומיים ואמריקאיים. T-Dome, בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, תשמש כמגן ראשון בקו ההגנה, ותאפשר לטייוואן להגן על נכסים קריטיים כמו מפעלי ייצור השבבים של TSMC, שמהווים כ-90% משוק השבבים העולמי המתקדמים.