פאואל
צילום: gettyimages

קרדיט סוויס: הפד' בדרך לאבד שליטה על השווקים עד סוף השנה

זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיס סוויס, טוען כי פעולות הפד' לא מספיקות למנוע  זינוק של הריביות לקראת סוף השנה - התקופה בה החברות צריכות לסגור את מאזניהם. פוזסר טוען, כי הפד' יצטרך להרחיב את הרכישות הנוכחיות, ובמקביל לפתוח קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים - בדומה לאירועים ב-2008
עמית נעם טל | (3)

"הזרקות ההון האחרונות של הפד' לא מספיקות בשביל להרגיע את לחץ המימון הצפוי לקראת סוף השנה. כתוצאה מכך, הפד' בדרך לאבד שליטה על הריביות בשבועות הקרובים", כך טוען זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיט סוויס ומי שהיה בעבר היועץ למשרד האוצר האמריקני.

נזכיר כי לקראת סוף השנה מתבקשות כלל החברות ובפרט הגופים הפיננסים לסדר את מאזניהם, ולכן הביקוש לכסף עולה משמעותית לקראת התקופה הזו בשנה. פוזאסר טוען כי "המערכת הבנקאית מעולם לא הגיעה לסוף שנה פגיעה כמו השנה הנוכחית". 

פוזסר טוען כי איבוד השליטה הצפוי של הפד' יחייב את הבנק להרחיב את תוכנית הרכישות גם לאגרות החוב הארוכות, ובמקביל לפתוח קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים, מהלך שלא נעשה מאז נפילת ליהמן ברדרס ב-2008. 

התחזית החריגה של פוזסר מגיעה בעקבות של 2 גורמים קריטיים שמתרחשים כעת במערכת הבנקאית בארה"ב. הגורם הראשון הוא הרזרבות הנמוכות של הבנקים לנוכח תהליך צמצום המאזן של הפד'. פוזסר מציין כי למרות הזרקות ההון האחרונות של הפד', רזרבות הבנקים לא גדלו. 

רזרבות הבנקים בארה"ב: מהלכי הפד' ייצבו את הרזרבות, אך הרזבות של הבנקים נותרו ברמה נמוכה

הגורם השני (שדיווחנו עליו ב-BIZPORTAL במהלך החודשים האחרונים) הוא סוגיית ה-G-SIB. נכון לסוף הרבעון ה-3, 4 הבנקים הגדולים בארה"ב (ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטי בנק וגולדמן זאקס), צריכים לצמצם את מאזניהם אם הם רוצים להימנע לגיוס הון ענק ברבעון הראשון של 2020. 

נזכיר: לפי הכללים החדשים שנקבעו לאחר המשבר הכלכלי של 2008, כל אחד מהבנקים "הגדולים מכדי ליפול" מקבל ניקוד מסוים לפי 5 פרמטרים, הכוללים בין היתר את שווי הבנק, יכולת גיוס ההון שלו לטווח קצר, והחשיפה של הבנק לשוק הנגזרים. הציון הסופי שמקבל כל בנק מתורגם לדרישות הרגולטוריות מבחינת מבנה ההון של הבנק. 

אם בסוף הרבעון האחרון הבנקים הגדולים חרגו מהיעדים שלהם, פוזסר מציין כי הסיטואציה חריגה יותר כעת בגלל 2 סיבות: הראלי החד בשוקי המניות ניפח עוד יותר את הניקוד של הבנקים. בנוסף, מבנה עקומת האג"ח האמריקנית גרם לעלייה נוספת בניקוד הבנקים, שכן הבנקים נאלצו להגדיל את הפוזיציה שלהם בשוקי האג"ח. 

קיראו עוד ב"גלובל"

פוזסר מציין 2 דרכים שהבנקים יכולים להוריד את הניקוד שלהם: הורדה דרמטית של ההלוואות בשוקי הריפו. וירידה בהלוואות הניתנות בשוקי המט"ח (FX swap) פעולות אלו צפויות לגרום מצוקת נזילות אצל הגופים שתלויים בקווי האשראי מהבנקים. כך לדוגמא - קרנות הגידור.   

הסיטואציה צפויה לגרום ל"מכירת חיסול" של נכסים, כאשר הדגש צפוי להיות בשוק האג"ח הממשלתי בעקבות העבודה כי קרנות הגידור כבר לא יוכלו לממן אגרות חוב אלו. "השוק לא מתמחר כלום מהאירועים הצפויים. השוק לא מתמחר את העובדה כי פעולות הפד' האחרונות לא עובדות. השוק לא מתמחר העובדה כי הפד' עשוי להפתיע עם הורדת ריבית מהירה במטרה להקל על הלחץ בשוקי המימון, והשוק לא מתמחר הרחבה של הרכישות מצד הבנק המרכזי", טוען פוזסר ומוסיף כי "אחד מהפרמטרים  אלו יצטרך להשתנות". 

פוזסר ממשיך בקו התקיף שלו וטוען כי "אתם בטח טוענים שאסור להילחם בפד', הם מוסיפים נזילות בשוקי הריפו וקונים אגרות חוב קצרות, ומה שלא קורה עכשיו במערכת הפיננסית לא צפוי להתרחש גם בסוף השנה והכל יהיה בסדר. לא כך מהר!". 

לטענת פוזסר, לפד' לא תהיה ברירה והוא צפוי להתערב בשוקי האג"ח ובשוקי המט"ח. ההתערבות בשוקי האג"ח צפויה להיות ע"י הרחבת הרכישות גם לאגרות החוב הארוכות של ארה"ב (כאשר הפד' יכנס לנעלים של קרנות הגידור שלא יצליחו לממן את אגרות חוב אלו). במקביל, הפד' יצטרך להשיק קווי אשראי מוזלים לשאר הבנקים המרכזיים, דבר שיאפשר להם להעניק הלוואות דולריות לגופים הזרים לקראת סוף השנה. נציין כי בשיאו של המשבר הכלכלי ב-2008, זמן קצר לאחר נפילת ליהמן ברדרס, הפד' ביצע מהלך דומה. 

למרות הצפי לעזרה מהפד', פוזסר טוען כי בגלל שבכירי הבנק לא להוטים להשיק תוכנית מסוג זה, "משהו צריך להישבר בשוק לפני". 

כתבות נוספות שפורסמו בנושא, לקריאה נוסף:

9.12 - ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

4.12 - הריבית בשוק הריפו לסוף השנה עלתה ל-3.7% 

2.12 - הפד' יציל את השווקים? 2 האירועים המשמעותיים החודש

11.11 - האתגר עד לסוף השנה: עמידה של הבנקים בדרישות הרגולטוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה הזמן למכור הכל - מפחיד. (ל"ת)
    דן 11/12/2019 00:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד אברהם כהן 10/12/2019 20:11
    הגב לתגובה זו
    באמ'שך , האם הפד' יוריד ריבית או יעלה ריבית, האם הדולר יעלה אל מול השקל או שמא ירד ? האאאא
  • 1.
    סוציאליסט . ברור שיראה שחורות . (ל"ת)
    איש 10/12/2019 18:56
    הגב לתגובה זו
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.