הריבית בשוק הריפו לסוף השנה עלתה ל-3.7%
הריבית בשוקי הריפו לסוף השנה (31.12) נסחרת בטווח של 3.7%-3.8%, לעומת ריבית של 2.7% בתקופה המקבילה אשתקד. הקפיצה בריביות בימים האחרונים חריגה עוד יותר אם לוקחים בחשבון כי ריבית הפד' בשנה שעברה הייתה גבוהה ב-75 נק' בסיס ביחס לריבית היום (2.5%-2.25%). הסיטואציה מצביעה כי הריבית בשוקי המימון צפויה לזנק לרמה של 6%-5% לקראת סוף החודש הקרוב.
ריבית הריפו לסוף השנה, מול שנת 2018: זה נראה בעייתי כרגע
אז מהו שוק הריפו?
שוק הריפו (REPO) הוא אפיק מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם. השוק עובד כך: בנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח בתוספת ריבית (ריבית הריפו) ומקבל בחזרה את הביטחונות.
הריבית הגבוהה לקראת סוף החודש הקרוב מצביעה שהביקוש לכסף עולה בצורה משמעותית על ההיצע בשוק כרגע - כלומר יש מצוקת אשראי.
כפי שציינו מוקדם יותר השבוע (לכתבה המלאה), הסיבה העיקרית שפעולות הפד' לא מצליחות כרגע להוריד את הריבית היא בגלל רגולציה על הבנקים הגדולים. נכון לסוף הרבעון האחרון, 4 מהבנקים הגדולים בארה"ב צריכים לצמצם את מאזניהם בשביל לא לגייס כסף בתחילת 2020.
איך עושים זאת? סוגרים את הברז האשראי לשאר הבנקים בשלב ראשון.
במילים פשוטות: הפד' מזריק בחודשים האחרונים כסף לבנקים הגדולים, אבל הכסף לא עובר לשאר השוק בעקבות הרגולציה.
נכון להיום אין לפד' פתרון לבעיה. היום טען יו"ר וועדת הפיקוח על הבנקים בפד', רנאלד קווארלס, כי ייתכן כי הרגולציה של הבנק אחראית על הבעייתיות כעת בשוקי המימון ורמז על שינוי תקנות - "הבנק המרכזי בוחן כעת את נוהלי הפיקוח בעקבות האירועים האחרונים", טען קווארלס.
- מה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI
- חברת האופנועים שהותירה חותם על התרבות האמריקאית ומה קרה היום לפני 40 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זמן קצר לאחר סגירת המסחר מדווח בכלי התקשורת בארה"ב כי המועצה לפיקוח על היציבות הפיננסית (FSOC) החלה לחקור את האירועים בספטמבר האחרון, כאשר הם מנסים להבין מה הגורמים שהביאו לזינוק בריביות בספטמבר האחרון.
- 6.ותיק 05/12/2019 11:20הגב לתגובה זושוק הריפו לא מתפקד יותר בלי שהפד לא מזרים אליו כ 70 מיליארד דולר ביום!! ב 2008 המערכת הפיננסית שותקה לאחר שהבנקים פחדו להפקיד כסף בבנקים אחרים. הנזילות בשוק הבין בנקאי התייבשה עכשיו והבנקים הנזילים מסרבים להלוות הלוואות ליום אחד לבנקים אחרים תמורת בטחונות של אג"ח ממשלתי! אם זה לא מזכיר את 2008 אני לא יודע מה יזכיר למי שמסרב להכיר במציאות.
- 5.קש 05/12/2019 07:51הגב לתגובה זולאחר למעלה מעשור של צמיחה והדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי היא זמנית וכל ירידה בריבית היא לצורך עליה בעתיד לפי דעתי הכיוון הוא לייקור הכסף וצינון השוק תהיה ע"י ריבית ואנו בדרך לשם משהו בסביבות 5.5-6%
- 4.כריש 05/12/2019 04:39הגב לתגובה זוזה לא 2008 עוד לא הבנת אתה שעון מקולקל
- 3.כריש 05/12/2019 04:37הגב לתגובה זוירצה לא מבין שזה לא 2008 עוד לא קלות את זה טל
- 2.משיח בן דוד בפתח ....העולם בקצהו של שינוי . (ל"ת)דן 04/12/2019 23:24הגב לתגובה זו
- 1.כתבה יפה 04/12/2019 22:41הגב לתגובה זויתכן.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
