שוקי המניות באסיה ירדו; הניקיי איבד 1%, היין התחזק, הבנקים איבדו גובה
הניקיי ירד 1%, ההנג סנג איבד 0.9%, והמדד המשולב של שנגחאי השיל 0.5%. הקוספי הדרום קוריאני נחלש 0.3% והבורסה של אוסטרליה דעכה ב-0.2%.
בראייה שבועית, בורסת הונג קונג איבדה 2.9% מערכה, השווקים ביפן נחלשו 1%, בדרום קוריאה ירדו השווקים 0.7% ובאוטרליה השילו המדדים בסיכום שבועי 0.3%.
"השוק החזיר את הפוקוס שלו חזרה לדברים היסודיים. כשמביאים אותם לתחשיב כולל, המידע הסיני מאתמול בשילוב המידע האירופי בנוגע לייצור, מציעים כי הכלכלה הגלובלית מאטה את הקצב", כך אמר לינוס ייפ, אסטרטג בשנגחאי סקיוריטיס מהונג קונג.
הפסדי הבנקים שלחו את שווקי אסיה לטריטוריות אדומות; מניות הבנק החקלאי הסיני נפלו 3.4%, לאחר שלא עמדו בתחזיות האנליטסים. הבנק התעשייתי והמסחרי של סין ירד 1.6% ובנק התקשורת הסיני איבד 1.3%.
חברות ההחזקות בהונג קונג ירדו גם הן, כאשר אגילה נכסים צללה 2.7%, קאי נכסים נחלשה 2.1%. הספקית של אפל, חברת פוקסקון השיגה תשואת יתר של 1.8%, לאחר שהפירמה אמרה שהיא עברה לרווח תפעולי בשנת 2011. גם חברת הייצוא והלוגיסטיקה לי&פאנג בע"מ התקדמה 3.7% לאחר שהציגה גידול של 24% ברווחי השנה שעברה.
היצואנים ביפן התקשו מאוד נוכח המידע השלילי מאירופה ונוכח היין החלש. היחלשות היין נפסקה במהלך המסחר, ושער החליפין נקבע ברמה של 82.92 יין לדולר.
תאגיד סוני ירד 2.6%, פנסוניק השילה 2.9% מערכה, טושיבה נפלה 2.9%. בגזרת כלי הרכב, היצרנית ניסאן ירדה 1.7% וטויטה היפנית נחלשה 1.6% בסיום המסחר.
גם בסיאול, היצואנים ספגו מכה, כאשר חברת המסכים של LG איבדה 2.7% וחברת האלקטרוניקה של LG צללה 3.6%.
בסידני, עיר הבירה האוסטרלית, היו אלה חברות המשאבים הטבעיים שהובילו את הירידות; BHP ביליטון ירדה 1.2%, ריו טינטו איבדה 1.8% מערכה ופורטסקיו מתכות נחלשה 1.8%, כאשר חרושת שמועות בנוגע לרכישתה חגה מעל מחזור המסחר.
- 1.שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)מיתון2012-13 23/03/2012 13:26הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
