אחרי שבועות של מתיחות ומכסים גוברים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז הלילה על הסכם סחר מקיף עם יפן, ובכך קידם "עידן חדש" של מדיניות סחר גלובלית. מדובר בהסכם שאותו כינה טראמפ "אולי ההסכם הגדול ביותר שנחתם אי פעם", וכולל הורדת מכסים הדדיים לרמה של 15%, השקעות יפניות של 550 מיליארד דולר בארה"ב, ופתיחה מחודשת של שוקי הרכב והחקלאות היפניים.

לטענת טראמפ, ההסכם ייצור "מאות אלפי משרות" בארה"ב, בין היתר הודות להתחייבות של יפן לייבא מכוניות, משאיות, אורז ומוצרים חקלאיים נוספים מארה"ב. מנגד, יופחתו המכסים האמריקאיים על רכבים יפניים, תחום קריטי ליצוא של יפן, מרמה של 25% שהיו מתוכננים להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט ל-15%. שגריר הסחר של יפן סיכם בפשטות בפוסט ברשת X: "המשימה הושלמה".

טראמפ לא חסך במילים: "זוהי אולי העסקה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם. יפן תשלם מכסים הדדיים, תפתח את שוק הרכב שלה, ואנחנו נקבל 90% מהרווחים". במקביל, ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה הדגיש שההסכם "תורם ליצירת מקומות עבודה ולקשרים הכלכליים בין המדינות", אך שמר על זהירות כשאמר שיבחן את פרטיו לעומק.

עם זאת, חשוב לזכור שעד לפני אפריל היה מדובר במכסים גבוהים שהיו מטלטלים את העולם. במדיניות הסחר שהציג באפריל, טראמפ למעשה "עיגן" את השווקים לחשוב על מכסים גבוהים במיוחד, ולכן מכס של 15% בשילוב עם השקעות בגובה 550 מיליארד דולר נחשבים ל"הצלחה" עבור השווקים.

• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
• האם גובשו הסכמי סחר בין טראמפ לתאילנד וקמבודיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ה"ציוץ" של טראמפ מהרשת החברתית טרות' סושיאל: צילום מסך

השפעה על השווקים

השוק היפני הגיב בהתלהבות, כאשר מדד הניקיי מוסיף מעל 3% ומי שזינקו מיד לאחר ההכרזה היו מניות הרכב היפניות. ענקית הרכב טויוטה קפצה ביותר מ-15%, הונדה טיפסה ביותר מ-11%, ניסאן עלתה מעל 9%, מאזדה זינקה ב-17% ומיצובישי הוסיפה כ-13%. 

התגובה הזו לא מפתיעה, כאשר ענף הרכב מהווה כ-28% מכלל היצוא היפני לארה"ב, ולחץ המכסים שהוטל באפריל גרם לצניחה של 26.7% ביצוא ביוני, אחרי ירידה של 24.7% במאי. ההפחתה במכסים מ-25% ל-15% נתפסת כהקלה עצומה לחברות, גם אם התחרות מצד סין וקוריאה עדיין מכבידה.

• המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

בדסקי המסחר ציינו  "זהו אמנם מהלך קצר טווח, אבל הוא מביא ודאות לשוק שהזדקק לה נואשות. הסרת איום המכסים הפתאומיים משיבה לשוק מרחב נשימה"

הוודאות הזו עשויה להתבטא גם בציפיות הריבית, כאשר אם מדינות נוספות יחתמו על הסכמים ולא יהיו הפתעות נוספות, בפד יוכלו לקדם את הורדת הריבית שוול סטריט מצפה לה.

אז מי הבאה בתור?

ההסכם עם יפן מצטרף לשורת הסכמים שארה"ב סגרה לאחרונה עם הפיליפינים ואינדונזיה (19%), וייטנאם (20%) ואחרות, אך הן  נחשבות לשחקניות משנה יחסית, אולי מעט וייטנאם. כעת, המיקוד עובר לשותפות הסחר הגדולות שנותרו מחוץ להסכמים, ובראשן קוריאה הדרומית, הודו ואירופה.

דרום קוריאה היא מועמדת מובהקת להסכם דומה, במיוחד על רקע התלות שלה ביצוא לרחבי העולם, ובעיקר לארה"ב. התגובה של שוק ההון הדרום קוריאני מעידה על כך: מניות יונדאי זינקו ב-7%, וקיה ב-6.75%, מיד לאחר ההודעה על ההסכם עם יפן, עוד לפני שהחלה כל התקדמות רשמית במו"מ עם סיאול. נשיא דרום קוריאה החדש, לי ג’ה מיאונג, צפוי לאמץ קו פרגמטי יותר, וההסכם עם יפן עשוי לשמש כתבנית להסכם קוריאני.

הודו, מצד שני, ניצבת בעמדה רגישה יותר. מצד אחד, מדובר בכלכלה שארה"ב רוצה לחזק כדי להקטין את התלות בסין, במיוחד בתחומים כמו תרופות ושבבים. מצד שני, ניו דלהי דבקה במדיניות הגנה על תוצרת מקומית, במיוחד בתחום החקלאות, והסכם שידרוש ממנה פתיחות בשוק הזה עלול להתקבל שם בספקנות. עם זאת, טראמפ מאותת בימים האחרונים על אפשרות להסכם, והודו עשויה לנסות ולנצל את ההזדמנות כדי לשפר גישה לשוק האנרגיה האמריקאי.

אירופה היא סיפור שונה. בעוד שיש רצון להגיע להבנות עם וושינגטון, במיוחד לאחר שהממשל הקודם קידם מדיניות סחר חופשי, טראמפ דוחף למכסים סקטוריאליים על רכבים, שבבים ותרופות. גרמניה, שייצוא הרכב שלה תלוי מאוד בשוק האמריקאי, עלולה למצוא את עצמה תחת לחץ, אך באיחוד האירופי יש קושי פוליטי להגיע להסכמות מהירות, במיוחד עם איום בחירות בחלק ממדינות המפתח ברקע.

סין היא המוקד העיקרי, כאשר על פי הערכות טראמפ מכוון לבודד את המדינה לקראת סבב שיחות נפרד

בשורה התחתונה

ארה"ב חתמה על ההסכם סחר עם יפן שמציב רף חדש לסחר העולמי, לא חזרה לעידן של סחר חופשי מלא, אלא התייצבות סביב מכסי מטרה בגובה 15%-20% בתמורה להשקעות ופתיחת שווקים. עבור המדינות שטרם הגיעו להבנות עם ארה"ב, זהו האות למהר לשולחן המו"מ, לפני שטראמפ יעלה את המחיר והן עלולות להישאר בחוץ.