ארה"ב הסכם סחר לחיצת יד, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות CHATGPTארה"ב הסכם סחר לחיצת יד, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות CHATGPT

מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?

בעסקה שזכתה לכינוי "הגדולה בהיסטוריה", טראמפ קובע את הקווים המנחים של הסחר העולמי לפי תפיסתו: מכסים הדדיים של 15%-20%, השקעות עתק בארה"ב ופתיחת השווקים במקומות סגורים; יפן חתמה, ומי עשויות להיות הבאות בתור?

תמיר חכמוף | (2)

אחרי שבועות של מתיחות ומכסים גוברים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז הלילה על הסכם סחר מקיף עם יפן, ובכך קידם "עידן חדש" של מדיניות סחר גלובלית. מדובר בהסכם שאותו כינה טראמפ "אולי ההסכם הגדול ביותר שנחתם אי פעם", וכולל הורדת מכסים הדדיים לרמה של 15%, השקעות יפניות של 550 מיליארד דולר בארה"ב, ופתיחה מחודשת של שוקי הרכב והחקלאות היפניים.

לטענת טראמפ, ההסכם ייצור "מאות אלפי משרות" בארה"ב, בין היתר הודות להתחייבות של יפן לייבא מכוניות, משאיות, אורז ומוצרים חקלאיים נוספים מארה"ב. מנגד, יופחתו המכסים האמריקאיים על רכבים יפניים, תחום קריטי ליצוא של יפן, מרמה של 25% שהיו מתוכננים להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט ל-15%. שגריר הסחר של יפן סיכם בפשטות בפוסט ברשת X: "המשימה הושלמה".

טראמפ לא חסך במילים: "זוהי אולי העסקה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם. יפן תשלם מכסים הדדיים, תפתח את שוק הרכב שלה, ואנחנו נקבל 90% מהרווחים". במקביל, ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה הדגיש שההסכם "תורם ליצירת מקומות עבודה ולקשרים הכלכליים בין המדינות", אך שמר על זהירות כשאמר שיבחן את פרטיו לעומק.

עם זאת, חשוב לזכור שעד לפני אפריל היה מדובר במכסים גבוהים שהיו מטלטלים את העולם. במדיניות הסחר שהציג באפריל, טראמפ למעשה "עיגן" את השווקים לחשוב על מכסים גבוהים במיוחד, ולכן מכס של 15% בשילוב עם השקעות בגובה 550 מיליארד דולר נחשבים ל"הצלחה" עבור השווקים.


ה"ציוץ" של טראמפ מהרשת החברתית טרות' סושיאל: צילום מסך


השפעה על השווקים


השוק היפני הגיב בהתלהבות, כאשר מדד הניקיי מוסיף מעל 3% ומי שזינקו מיד לאחר ההכרזה היו מניות הרכב היפניות. ענקית הרכב טויוטה קפצה ביותר מ-15%, הונדה טיפסה ביותר מ-11%, ניסאן עלתה מעל 9%, מאזדה זינקה ב-17% ומיצובישי הוסיפה כ-13%. 

התגובה הזו לא מפתיעה, כאשר ענף הרכב מהווה כ-28% מכלל היצוא היפני לארה"ב, ולחץ המכסים שהוטל באפריל גרם לצניחה של 26.7% ביצוא ביוני, אחרי ירידה של 24.7% במאי. ההפחתה במכסים מ-25% ל-15% נתפסת כהקלה עצומה לחברות, גם אם התחרות מצד סין וקוריאה עדיין מכבידה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בדסקי המסחר ציינו  "זהו אמנם מהלך קצר טווח, אבל הוא מביא ודאות לשוק שהזדקק לה נואשות. הסרת איום המכסים הפתאומיים משיבה לשוק מרחב נשימה"

הוודאות הזו עשויה להתבטא גם בציפיות הריבית, כאשר אם מדינות נוספות יחתמו על הסכמים ולא יהיו הפתעות נוספות, בפד יוכלו לקדם את הורדת הריבית שוול סטריט מצפה לה.


אז מי הבאה בתור?


ההסכם עם יפן מצטרף לשורת הסכמים שארה"ב סגרה לאחרונה עם הפיליפינים ואינדונזיה (19%), וייטנאם (20%) ואחרות, אך הן  נחשבות לשחקניות משנה יחסית, אולי מעט וייטנאם. כעת, המיקוד עובר לשותפות הסחר הגדולות שנותרו מחוץ להסכמים, ובראשן קוריאה הדרומית, הודו ואירופה.

דרום קוריאה היא מועמדת מובהקת להסכם דומה, במיוחד על רקע התלות שלה ביצוא לרחבי העולם, ובעיקר לארה"ב. התגובה של שוק ההון הדרום קוריאני מעידה על כך: מניות יונדאי זינקו ב-7%, וקיה ב-6.75%, מיד לאחר ההודעה על ההסכם עם יפן, עוד לפני שהחלה כל התקדמות רשמית במו"מ עם סיאול. נשיא דרום קוריאה החדש, לי ג’ה מיאונג, צפוי לאמץ קו פרגמטי יותר, וההסכם עם יפן עשוי לשמש כתבנית להסכם קוריאני.

הודו, מצד שני, ניצבת בעמדה רגישה יותר. מצד אחד, מדובר בכלכלה שארה"ב רוצה לחזק כדי להקטין את התלות בסין, במיוחד בתחומים כמו תרופות ושבבים. מצד שני, ניו דלהי דבקה במדיניות הגנה על תוצרת מקומית, במיוחד בתחום החקלאות, והסכם שידרוש ממנה פתיחות בשוק הזה עלול להתקבל שם בספקנות. עם זאת, טראמפ מאותת בימים האחרונים על אפשרות להסכם, והודו עשויה לנסות ולנצל את ההזדמנות כדי לשפר גישה לשוק האנרגיה האמריקאי.

אירופה היא סיפור שונה. בעוד שיש רצון להגיע להבנות עם וושינגטון, במיוחד לאחר שהממשל הקודם קידם מדיניות סחר חופשי, טראמפ דוחף למכסים סקטוריאליים על רכבים, שבבים ותרופות. גרמניה, שייצוא הרכב שלה תלוי מאוד בשוק האמריקאי, עלולה למצוא את עצמה תחת לחץ, אך באיחוד האירופי יש קושי פוליטי להגיע להסכמות מהירות, במיוחד עם איום בחירות בחלק ממדינות המפתח ברקע.

סין היא המוקד העיקרי, כאשר על פי הערכות טראמפ מכוון לבודד את המדינה לקראת סבב שיחות נפרד

בשורה התחתונה

ארה"ב חתמה על ההסכם סחר עם יפן שמציב רף חדש לסחר העולמי, לא חזרה לעידן של סחר חופשי מלא, אלא התייצבות סביב מכסי מטרה בגובה 15%-20% בתמורה להשקעות ופתיחת שווקים. עבור המדינות שטרם הגיעו להבנות עם ארה"ב, זהו האות למהר לשולחן המו"מ, לפני שטראמפ יעלה את המחיר והן עלולות להישאר בחוץ.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דר דום 23/07/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    אחרי 5 עשורים של גלובאליזציה ירידה עקבית בריבית ובאינפלציה לנוכח יעילות הייצור זה נגמר. נכנסנו לעידן לאומני פרוטקציוניסטי מתבצר לא יעיל ולא חופשי. הסוף ברור... כפי שקרה לפני מאה שנים.
  • 1.
    משוגע או לא הבן אדם יודע לעשות עסקים . (ל"ת)
    אנונימי 23/07/2025 11:19
    הגב לתגובה זו
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

סטיב ווזניאקסטיב ווזניאק

מייסד אפל והנסיך הארי נגד AI על-אנושי

קואליציה יוצאת דופן של מדענים, פוליטיקאים וסלבריטאים קוראת להקפאה עולמית של פיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, בעוד הציבור האמריקאי תומך ברגולציה הדוקה, והמחלוקת בין חדשנות לבטיחות הופכת לשאלה מי באמת שולט בעתיד האנושות

אדיר בן עמי |

קואליציה בלתי צפויה של דמויות מהעולמות הפוליטיקה, הטכנולוגיה והתרבות מתאחדת כדי לעצור את הפיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית. הנסיך הארי ומגן מרקל, דוכס ודוכסית ססקס, חברו לגאופרי הינטון, אבי הבינה המלאכותית והזוכה בפרס נובל, בקריאה להקפאת הפיתוח של מערכות AI שעולות על היכולות האנושיות. העתירה החדשה מציגה חזית רחבה שכוללת גם את סטיב באנון, סטיב ווזניאק מייסד אפל, והכלכלן דרון אצמוגלו.


הקריאה מבקשת איסור גורף על פיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית עד שיהיה הסכמה מדעית רחבה שניתן לפתח אותה בצורה בטוחה וניתנת לשליטה. זו לא הפעם הראשונה שמדענים וטכנולוגים מזהירים מפני הסכנות של AI, אבל הפעם הקואליציה רחבה ומגוונת יותר מבעבר. רשימת החתומים כוללת את ריצ'רד ברנסון, סוזן רייס לשעבר יועצת הביטחון הלאומי של אובמה, והמחבר סטיבן פריי.


מקס טגמארק, פרופסור ב-MIT ונשיא המכון לעתיד החיים שארגן את הקריאה, רואה במגוון החתומים סימן מעודד. לדבריו, מה שמאחד את כל האנשים האלה על פני הספקטרום הפוליטי הוא שהם בני אדם ולא מכונות, ולכן אכפת להם שהעתיד יהיה כזה שבו המכונות עובדות בשבילנו ולא להפך. טגמארק שמח לראות שהדאגה מ-AI על-אנושי יוצאת מ"בועת החנונים" ומושכת שמות גדולים מתחומים מחוץ לטכנולוגיה ומדע.


רוב האנשים בארה״ב רוצים רגולציה חזקה

הסקר שפרסם הארגון מראה ש-73% מהאמריקאים רוצים רגולציה חזקה על בינה מלאכותית מתקדמת. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שמראים תמיכה דו-מפלגתית בפיקוח על AI, סקר גאלופ האחרון מצא ש-88% מהדמוקרטים ו-79% מהרפובליקנים תומכים בשמירה על כללים סביב AI למען בטיחות וביטחון. למרות זאת, לא כולם במפלגה הרפובליקנית מסכימים עם הגישה הזאת. דמויות מפתח בממשל טראמפ דוחות רגולציה שהם רואים כמעכבת. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית של הבית הלבן, לא חתם על הקריאה ונחשב לתומך בקידום AI מהיר יותר. בעוד שמנהיגים ימניים כמו באנון ביקורתיים על הסכנות של AI, אחרים בממשל רואים בהצעות הרגולציה מעמסה מיותרת על סקטור מבטיח.


טגמארק מנסה לגשר על הפער ואומר שהוא בקשר עם סאקס. לדבריו, הקריאה של המכון לבקרה על בינה מלאכותית על-אנושית תואמת את הרצון לקדם AI, אבל בדרך בטוחה. סאקס רוצה מרכזי נתונים גדולים שיאפשרו מחקר מעולה, אבל טגמארק לא מרגיש שהוא מתלהב מבניית "שליט דיגיטלי" שנאבד עליו שליטה.