המסחר בדולר יושפע נתונים הכלכליים שיפורסמו השבוע
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 88.78 (87.65 בשבוע שעבר), המשקפת ההתחזקות ממוצעת של הדולר האמריקני בשיעור 1.3% מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-8.9%.
בשבוע האחרון הדולר התחזק מול כל המטבעות הנסקרים. בשיא התחזקותו ביום המסחר האחרון הדולר החליף ידיים תמורת 1.1981 דולר ליורו.
על מהלך המסחר השבועי השפיעו:
ספקולציות חוזרות ונשנות, על רקע סטגנציה כלכלית בגוש מדינות היורו, אודות קיצוץ קרוב בריבית היורו. ספקולציות אלה נטו לחזק את הדולר ולהחליש את היורו ומטבעות אירופאים נוספים כדוגמת הפר"ש והליש"ט.
חשש מפני האטה בצמיחה הכלכלית בעולם, אשר השפיעה לשלילה בעיקר על מטבעות הקומודיטיז: הדולר הקנדי, האוסטרלי והניו זילנדי. כזכור, מטבעות אלה שאבו את עיקר התחזקותם עד כה מן העלייה החדה שנרשמה במחירי הסחורות ואלה צפויים בלי ספק להיפגע אם וכאשר תחול האטה בצמיחה העולמית.
האפשרות לתיסוף היואן בעקבות הלחץ הבינלאומי הכבד המופעל על שלטונות סין, אשר השפיעה להתחזקותו של הין היפני עד לרמה של 108.16 ינים לדולר.
צמצום מפתיע וחד בעודף המסחרי של יפן בחודש מאי שנבע בעיקר מן העלייה החדה במחיר הנפט, אשר נטה להחליש את הין במסחר מול הדולר בחזרה לרמות הגבוהות מ-109 ין לדולר.
האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב היו מעורבים:
מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (Leading Indicators) נשחק ביותר מהחזוי: 0.5% בפועל לעומת שחיקה של 0.3% על פי הערכות הכלכלנים.
גידול נמוך מהצפוי נרשם בחודש מאי במכירות של בתים מיד שנייה כמו גם של בתים חדשים. מכירות בתים מיד שנייה (Existing Home Sales) הסתכמו ב-7.13 מליון בתים בגילום שנתי לעומת 7.15 מליון בתים לפי תחזית הכלכלנים, ומכירות בתים חדשים (New Home Sales) עמדו על 1.298 מליון יחידות לעומת 1.32 מליון יחידות על פי התחזיות.
תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) בשבוע שנסתיים ב-19 ביוני היו נמוכות מהצפוי: 314 אלפי תביעות לעומת 330 אלף תביעות לו ציפו הכלכלנים.
הזמנות של מוצרים בני-קיימא (Durable Goods Orders) זינקו בחודש מאי בשיעור של 5.5% לעומת תחזית לגידול של 1.5%.
בשבוע הקרוב יתפרסמו האינדיקטורים הבאים: מדד אמון הצרכנים (ביום ג', צפי: 104.1), עדכון סופי של קצב צמיחת התמ"ג ברביע הראשון (ביום ד', צפי: 3.7%), מדד מנהלי הרכש של שיקגו (ביום ה', צפי: 54.3), הריבית המוניטרית (ביום ה', צפי: 3.25%) מדד מנהלי הרכש לסקטור היצרני (ביום ו', צפי: 51.5).
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בתנודתיות גבוהה בהתאמה לנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע ובמיוחד יושפע המסחר מהצהרת הבנק הפדראלי שתתלווה להחלטת הריבית אודות מצב הכלכלה ומדיניות הריבית הצפויה.
לטווח הזמן הארוך יותר מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להתחדש בעיקר על רקע:
1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני.
2. גירעון תקציבי גבוה.
3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.12% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.