וול סטריט חתמה בעליות: טבע איבדה כ-3.5%

מדד הנאסד"ק 100 הוסיף 0.21% לרמה של 2,075 נק'. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נק', מניות סינרון זינקו ב-5.77%, מניות ליפמן טיפסו ב-1.43%, ומניות ECI איבדו כ-2.5%
ליאור גוטליב |

וול סטריט חתמה בעליות שערים את יום המסחר הראשון לשבוע, נציין, שהמסחר נפתח היום בדשדוש סביב רמות הפתיחה ואף היה בצד האדום ברוב שעות המסחר. מחירי הנפט הגולמי אשר עלו בכ-6% בשבוע החולף ירדו היום בכ-1%, עדיין רמה מדאיגה למדי אך נראה כי המשקיעים הצליחו להדחיק זאת. נתוני מאקרו לא פורסמו היום, אך מה שכן דווח היום זה ידיעה מג'ורנל הוול סטריט על מספר עסקאות של תאגידי ענק אמרקיניים.

מדד הנאסד"ק 100 הוסיף 0.21% לרמה של 2,075 נקודות. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נקודות, ומדד ה-s&p500 עלה ב-0.12% לרמה של 1,197 נקודות.

וול סטריט ג'ורנל

לדברי הוול סטריט ג'ורנל אג'ילנט טכנולוג'יס (A) עתידה למכור את חטיבת מוצרי הסמיקונדקטור שלה בעסקה שהיקפה עשוי לנוע בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר. מניות החברה טיפסו היום ב-1.79%.

עוד מהמגזין, אי-טרייד פיננשיאל (ET) העלתה את הצעתה לרכישת אמריטרייד הולדינגס (AMTD) במהלך שעשוי לבלום את הצעת המתחרה TD וואטרהאוס. מניות אי-טרייד עלו ב-1.53% ואלו של אמריטרייד ירדו ב-0.13%.

פרסום נוסף שמעלה את האפשרות, כי פרולוג'יס (PLD) תרכוש את קטלוס דיבלופמנט (CDX) בעסקת נדל"ן שהיקפה עשוי להגיע ל-3.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות. מניות קטלוס נהנות מהרכישה והמריאו ב-12.82% ואלו מניות פרולוג'יס ירדו היום ב-3.05%.

מניות אפל קומפיוטרס (AAPL) ירדו ב-0.84%, ומניות אינטל איבדו כ-0.59% במחזור של כ-1.3 מיליארד דולר ברקע, פרסומים, כי החברה הכינה בסוף השבוע את הודעתה על מעבר לשימוש בשבבים של אינטל במחשבי המקינטוש שלה. ההודעה שלחה את מניות פריסקייל סמיקונדקטור (FSL) לירידות של- , נזכיר, שפריסקייל סמיקונדקטור, היתה זו שסיפקה את השבבים לאפל עד כה.

ובישראליות: טבע טבע ושוב טבע

מניות טבע איבדו 3.5% ביום המסחר הראשון של השבוע בוול סטריט במחזור של 364.7 מיליון דולר. ברקע, אזהרת הרווח של טבע שהגיעה סוף סוף למבחן השוק האמיתי. החברה הזהירה אתמול (א'), כי תפחית כ-4 סנט מהרווח הנקי ברבעון השני, לאחר שבית המשפט המחוזי של צפון אילינוי, ארה"ב הוציא צו מניעה זמני נגד הגרסה הגינרית של טבליות הקלריטרומיצין של טבע. מדובר בתרופה בעלת מכירות שנתיות של כ-284 מיליון דולר.

טבע נסחרת גם על רקע הנמכת התחזיות עבורה על ידי הבנקים להשקעות מריל לינץ' ו-CSFB. האנליסטים של שני מוסדות אלו בחרו שלא לשנות את ההמלצה עבור טבע או את מחיר היעד שלה ופשוט הנמיכו את תחזיות הרווח שלה לשנה הקרובה ב-4 סנט למניה.

מניות אמדוקס טיפסו ב-0.26% במחזור של 40.5 מיליון דולר, שברקע הודיעה, כי תספק שירותי ייעוץ במוצרים של מקרוסופט. אמדוקס ומיקרוסופט מתכננות לפתח ממשקים מבוססי שירותי אינטרנט בעלי תקן בתעשייה, שיאפשרו הטמעה חסכונית בפחות סיכונים וזמן הגעה מהיר לשווקים. מניות מיקרוסופט ירדו ב-0.24% במחזור של כ-1 מיליארד דולר.

מניות סינרון זינקו ב-5.77% במחזור של 41.7 מיליון דולר, ברקע, שוק המכשירים לטיפולים אסתטיים, סינרון והמתחרה-Thermage האמריקאית, החליטו לסיים את התביעות ההדדיות להפרת פטנטים, אשר הגישו אחת כנגד השנייה בשנה האחרונה.

בנוסף סוכם שסינרון תפצה את Thermage בסכום שלא נמסר לפרסום.

מניות אלביט מערכות עלו ב-0.74% זאת לאחר שהחברה עתידה לקבל הזמנה לייצור קסדות מחברת בואינג באמצעות חברת הבת VSI, המוחזקת במשותף על ידה ועל ידי רוקוול קולינס האמריקנית. ההערכות בשקו הן כי חלקה של אלביט מערכות יגיע לכמחצית מההזמנה כלומר לכ-40 מיליון דולר.

עוד נציין, כי אלביט עסוקה בימים אלו בהצגת תא טייס וירטואלי בסלון האוירי בפריז. המיצג תוכנן והופק במיוחד עבור החברה התערוכה, על פי רעיון מקורי של החברה, שאף הגנה עליו על ידי פטנט. הוא מיועד להקנות למבקרים חוויית טיסה תוך יצירת חוויה מדמה מציאות בדיוק מרבי.

מניות ליפמן טיפסו ב-1.43%, לאחר שהודיעה, כי מערכות של חברת דיון הנמצאת בבעלותה, תצגנה יכולות של תקשורת אלחוטית מסוג GPRS. בימים אלה נסחרת ליפמן בשווי שוק ה-21 בגובהו בבורסה, הוא מקנה לה מקום אפשראי ברשימת מדד ת"א 25, לקראת חתימת הדירוג לחצי השנה הבאה ב-15 ביוני.

מניות ורינט ירדו ב-0.31% במחזור של 6.7 מיליון דולר, זאת לאחר שהחברה הציעה לחברות תשתית כלי לניהול צמחיה שפותח בשיתוף עם חברת הייעוץ CNUC ועם חברת אנפוריון, ומהווה למעשה את המערכת הממוחשבת הראשונה בשוק הצמחיה הצומחת בתוך פרוייקטי תשתית.

מניות ECI איבדו כ-2.5%, למרות שחברה הודיעה היום, כי ספקית התקשורת האמריקנית, Centennial Communications בחרה ב-DAX All-Band שלה לשימוש בטכנולוגית ה-T::DAX, אשר תאפשר להעביר אלפי קווים המספקים שירותי קול ונתונים אלחוטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.