וול סטריט חתמה בעליות: טבע איבדה כ-3.5%

מדד הנאסד"ק 100 הוסיף 0.21% לרמה של 2,075 נק'. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נק', מניות סינרון זינקו ב-5.77%, מניות ליפמן טיפסו ב-1.43%, ומניות ECI איבדו כ-2.5%
ליאור גוטליב |

וול סטריט חתמה בעליות שערים את יום המסחר הראשון לשבוע, נציין, שהמסחר נפתח היום בדשדוש סביב רמות הפתיחה ואף היה בצד האדום ברוב שעות המסחר. מחירי הנפט הגולמי אשר עלו בכ-6% בשבוע החולף ירדו היום בכ-1%, עדיין רמה מדאיגה למדי אך נראה כי המשקיעים הצליחו להדחיק זאת. נתוני מאקרו לא פורסמו היום, אך מה שכן דווח היום זה ידיעה מג'ורנל הוול סטריט על מספר עסקאות של תאגידי ענק אמרקיניים.

מדד הנאסד"ק 100 הוסיף 0.21% לרמה של 2,075 נקודות. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נקודות, ומדד ה-s&p500 עלה ב-0.12% לרמה של 1,197 נקודות.

וול סטריט ג'ורנל

לדברי הוול סטריט ג'ורנל אג'ילנט טכנולוג'יס (A) עתידה למכור את חטיבת מוצרי הסמיקונדקטור שלה בעסקה שהיקפה עשוי לנוע בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר. מניות החברה טיפסו היום ב-1.79%.

עוד מהמגזין, אי-טרייד פיננשיאל (ET) העלתה את הצעתה לרכישת אמריטרייד הולדינגס (AMTD) במהלך שעשוי לבלום את הצעת המתחרה TD וואטרהאוס. מניות אי-טרייד עלו ב-1.53% ואלו של אמריטרייד ירדו ב-0.13%.

פרסום נוסף שמעלה את האפשרות, כי פרולוג'יס (PLD) תרכוש את קטלוס דיבלופמנט (CDX) בעסקת נדל"ן שהיקפה עשוי להגיע ל-3.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות. מניות קטלוס נהנות מהרכישה והמריאו ב-12.82% ואלו מניות פרולוג'יס ירדו היום ב-3.05%.

מניות אפל קומפיוטרס (AAPL) ירדו ב-0.84%, ומניות אינטל איבדו כ-0.59% במחזור של כ-1.3 מיליארד דולר ברקע, פרסומים, כי החברה הכינה בסוף השבוע את הודעתה על מעבר לשימוש בשבבים של אינטל במחשבי המקינטוש שלה. ההודעה שלחה את מניות פריסקייל סמיקונדקטור (FSL) לירידות של- , נזכיר, שפריסקייל סמיקונדקטור, היתה זו שסיפקה את השבבים לאפל עד כה.

ובישראליות: טבע טבע ושוב טבע

מניות טבע איבדו 3.5% ביום המסחר הראשון של השבוע בוול סטריט במחזור של 364.7 מיליון דולר. ברקע, אזהרת הרווח של טבע שהגיעה סוף סוף למבחן השוק האמיתי. החברה הזהירה אתמול (א'), כי תפחית כ-4 סנט מהרווח הנקי ברבעון השני, לאחר שבית המשפט המחוזי של צפון אילינוי, ארה"ב הוציא צו מניעה זמני נגד הגרסה הגינרית של טבליות הקלריטרומיצין של טבע. מדובר בתרופה בעלת מכירות שנתיות של כ-284 מיליון דולר.

טבע נסחרת גם על רקע הנמכת התחזיות עבורה על ידי הבנקים להשקעות מריל לינץ' ו-CSFB. האנליסטים של שני מוסדות אלו בחרו שלא לשנות את ההמלצה עבור טבע או את מחיר היעד שלה ופשוט הנמיכו את תחזיות הרווח שלה לשנה הקרובה ב-4 סנט למניה.

מניות אמדוקס טיפסו ב-0.26% במחזור של 40.5 מיליון דולר, שברקע הודיעה, כי תספק שירותי ייעוץ במוצרים של מקרוסופט. אמדוקס ומיקרוסופט מתכננות לפתח ממשקים מבוססי שירותי אינטרנט בעלי תקן בתעשייה, שיאפשרו הטמעה חסכונית בפחות סיכונים וזמן הגעה מהיר לשווקים. מניות מיקרוסופט ירדו ב-0.24% במחזור של כ-1 מיליארד דולר.

מניות סינרון זינקו ב-5.77% במחזור של 41.7 מיליון דולר, ברקע, שוק המכשירים לטיפולים אסתטיים, סינרון והמתחרה-Thermage האמריקאית, החליטו לסיים את התביעות ההדדיות להפרת פטנטים, אשר הגישו אחת כנגד השנייה בשנה האחרונה.

בנוסף סוכם שסינרון תפצה את Thermage בסכום שלא נמסר לפרסום.

מניות אלביט מערכות עלו ב-0.74% זאת לאחר שהחברה עתידה לקבל הזמנה לייצור קסדות מחברת בואינג באמצעות חברת הבת VSI, המוחזקת במשותף על ידה ועל ידי רוקוול קולינס האמריקנית. ההערכות בשקו הן כי חלקה של אלביט מערכות יגיע לכמחצית מההזמנה כלומר לכ-40 מיליון דולר.

עוד נציין, כי אלביט עסוקה בימים אלו בהצגת תא טייס וירטואלי בסלון האוירי בפריז. המיצג תוכנן והופק במיוחד עבור החברה התערוכה, על פי רעיון מקורי של החברה, שאף הגנה עליו על ידי פטנט. הוא מיועד להקנות למבקרים חוויית טיסה תוך יצירת חוויה מדמה מציאות בדיוק מרבי.

מניות ליפמן טיפסו ב-1.43%, לאחר שהודיעה, כי מערכות של חברת דיון הנמצאת בבעלותה, תצגנה יכולות של תקשורת אלחוטית מסוג GPRS. בימים אלה נסחרת ליפמן בשווי שוק ה-21 בגובהו בבורסה, הוא מקנה לה מקום אפשראי ברשימת מדד ת"א 25, לקראת חתימת הדירוג לחצי השנה הבאה ב-15 ביוני.

מניות ורינט ירדו ב-0.31% במחזור של 6.7 מיליון דולר, זאת לאחר שהחברה הציעה לחברות תשתית כלי לניהול צמחיה שפותח בשיתוף עם חברת הייעוץ CNUC ועם חברת אנפוריון, ומהווה למעשה את המערכת הממוחשבת הראשונה בשוק הצמחיה הצומחת בתוך פרוייקטי תשתית.

מניות ECI איבדו כ-2.5%, למרות שחברה הודיעה היום, כי ספקית התקשורת האמריקנית, Centennial Communications בחרה ב-DAX All-Band שלה לשימוש בטכנולוגית ה-T::DAX, אשר תאפשר להעביר אלפי קווים המספקים שירותי קול ונתונים אלחוטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.