וול סטריט חתמה בעליות: טבע איבדה כ-3.5%

מדד הנאסד"ק 100 הוסיף 0.21% לרמה של 2,075 נק'. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נק', מניות סינרון זינקו ב-5.77%, מניות ליפמן טיפסו ב-1.43%, ומניות ECI איבדו כ-2.5%
ליאור גוטליב |

וול סטריט חתמה בעליות שערים את יום המסחר הראשון לשבוע, נציין, שהמסחר נפתח היום בדשדוש סביב רמות הפתיחה ואף היה בצד האדום ברוב שעות המסחר. מחירי הנפט הגולמי אשר עלו בכ-6% בשבוע החולף ירדו היום בכ-1%, עדיין רמה מדאיגה למדי אך נראה כי המשקיעים הצליחו להדחיק זאת. נתוני מאקרו לא פורסמו היום, אך מה שכן דווח היום זה ידיעה מג'ורנל הוול סטריט על מספר עסקאות של תאגידי ענק אמרקיניים.

מדד הנאסד"ק 100 הוסיף 0.21% לרמה של 2,075 נקודות. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.06% לרמה של 10,467 נקודות, ומדד ה-s&p500 עלה ב-0.12% לרמה של 1,197 נקודות.

וול סטריט ג'ורנל

לדברי הוול סטריט ג'ורנל אג'ילנט טכנולוג'יס (A) עתידה למכור את חטיבת מוצרי הסמיקונדקטור שלה בעסקה שהיקפה עשוי לנוע בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר. מניות החברה טיפסו היום ב-1.79%.

עוד מהמגזין, אי-טרייד פיננשיאל (ET) העלתה את הצעתה לרכישת אמריטרייד הולדינגס (AMTD) במהלך שעשוי לבלום את הצעת המתחרה TD וואטרהאוס. מניות אי-טרייד עלו ב-1.53% ואלו של אמריטרייד ירדו ב-0.13%.

פרסום נוסף שמעלה את האפשרות, כי פרולוג'יס (PLD) תרכוש את קטלוס דיבלופמנט (CDX) בעסקת נדל"ן שהיקפה עשוי להגיע ל-3.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות. מניות קטלוס נהנות מהרכישה והמריאו ב-12.82% ואלו מניות פרולוג'יס ירדו היום ב-3.05%.

מניות אפל קומפיוטרס (AAPL) ירדו ב-0.84%, ומניות אינטל איבדו כ-0.59% במחזור של כ-1.3 מיליארד דולר ברקע, פרסומים, כי החברה הכינה בסוף השבוע את הודעתה על מעבר לשימוש בשבבים של אינטל במחשבי המקינטוש שלה. ההודעה שלחה את מניות פריסקייל סמיקונדקטור (FSL) לירידות של- , נזכיר, שפריסקייל סמיקונדקטור, היתה זו שסיפקה את השבבים לאפל עד כה.

ובישראליות: טבע טבע ושוב טבע

מניות טבע איבדו 3.5% ביום המסחר הראשון של השבוע בוול סטריט במחזור של 364.7 מיליון דולר. ברקע, אזהרת הרווח של טבע שהגיעה סוף סוף למבחן השוק האמיתי. החברה הזהירה אתמול (א'), כי תפחית כ-4 סנט מהרווח הנקי ברבעון השני, לאחר שבית המשפט המחוזי של צפון אילינוי, ארה"ב הוציא צו מניעה זמני נגד הגרסה הגינרית של טבליות הקלריטרומיצין של טבע. מדובר בתרופה בעלת מכירות שנתיות של כ-284 מיליון דולר.

טבע נסחרת גם על רקע הנמכת התחזיות עבורה על ידי הבנקים להשקעות מריל לינץ' ו-CSFB. האנליסטים של שני מוסדות אלו בחרו שלא לשנות את ההמלצה עבור טבע או את מחיר היעד שלה ופשוט הנמיכו את תחזיות הרווח שלה לשנה הקרובה ב-4 סנט למניה.

מניות אמדוקס טיפסו ב-0.26% במחזור של 40.5 מיליון דולר, שברקע הודיעה, כי תספק שירותי ייעוץ במוצרים של מקרוסופט. אמדוקס ומיקרוסופט מתכננות לפתח ממשקים מבוססי שירותי אינטרנט בעלי תקן בתעשייה, שיאפשרו הטמעה חסכונית בפחות סיכונים וזמן הגעה מהיר לשווקים. מניות מיקרוסופט ירדו ב-0.24% במחזור של כ-1 מיליארד דולר.

מניות סינרון זינקו ב-5.77% במחזור של 41.7 מיליון דולר, ברקע, שוק המכשירים לטיפולים אסתטיים, סינרון והמתחרה-Thermage האמריקאית, החליטו לסיים את התביעות ההדדיות להפרת פטנטים, אשר הגישו אחת כנגד השנייה בשנה האחרונה.

בנוסף סוכם שסינרון תפצה את Thermage בסכום שלא נמסר לפרסום.

מניות אלביט מערכות עלו ב-0.74% זאת לאחר שהחברה עתידה לקבל הזמנה לייצור קסדות מחברת בואינג באמצעות חברת הבת VSI, המוחזקת במשותף על ידה ועל ידי רוקוול קולינס האמריקנית. ההערכות בשקו הן כי חלקה של אלביט מערכות יגיע לכמחצית מההזמנה כלומר לכ-40 מיליון דולר.

עוד נציין, כי אלביט עסוקה בימים אלו בהצגת תא טייס וירטואלי בסלון האוירי בפריז. המיצג תוכנן והופק במיוחד עבור החברה התערוכה, על פי רעיון מקורי של החברה, שאף הגנה עליו על ידי פטנט. הוא מיועד להקנות למבקרים חוויית טיסה תוך יצירת חוויה מדמה מציאות בדיוק מרבי.

מניות ליפמן טיפסו ב-1.43%, לאחר שהודיעה, כי מערכות של חברת דיון הנמצאת בבעלותה, תצגנה יכולות של תקשורת אלחוטית מסוג GPRS. בימים אלה נסחרת ליפמן בשווי שוק ה-21 בגובהו בבורסה, הוא מקנה לה מקום אפשראי ברשימת מדד ת"א 25, לקראת חתימת הדירוג לחצי השנה הבאה ב-15 ביוני.

מניות ורינט ירדו ב-0.31% במחזור של 6.7 מיליון דולר, זאת לאחר שהחברה הציעה לחברות תשתית כלי לניהול צמחיה שפותח בשיתוף עם חברת הייעוץ CNUC ועם חברת אנפוריון, ומהווה למעשה את המערכת הממוחשבת הראשונה בשוק הצמחיה הצומחת בתוך פרוייקטי תשתית.

מניות ECI איבדו כ-2.5%, למרות שחברה הודיעה היום, כי ספקית התקשורת האמריקנית, Centennial Communications בחרה ב-DAX All-Band שלה לשימוש בטכנולוגית ה-T::DAX, אשר תאפשר להעביר אלפי קווים המספקים שירותי קול ונתונים אלחוטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.