היום: כנס מכון פישר למחקר אסטרטגי באוויר ובחלל
בכנס שמקיים היום (ג') מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל בהשתתפות מומחים בעלי שם עולמי, ידונו אספקטים שונים של לוחמה אווירית כנגד טרור וגרילה ויסקרו התפתחויות טכנולוגיות, אסטרטגיות וטקטיות והיבטים מוסריים במערך האווירי של הלוחמה המודרנית. בין האורחים: דר' ג'ים רוץ', שר האוויריה האמריקאי לשעבר שידבר על לוחמה אווירית כגורם מכריע במערכה מחד וגורם הרתעה אפקטיבי מאידך, תוך ניתוח תהליך קבלת החלטות בצבא ארה"ב להשגה מיטבית של היעדים.
שני בכירי האוויריה ההודית ? רא"ל (מיל') אשוק קומר מהטה ותא"ל (מיל') ג'סיט סינג - ידברו על התמודדות חיל האוויר ההודי עם העימות בקאשמיר ודר' בן למבס ינתח את המערכות האמריקאיות באפגניסטן ועיראק.
אסף אגמון, ראש מכון פישר, אומר: "האינטראקציה הרב לאומית שהכנס מציע בין טכנולוגיות ומומחים שונים בעולם, מאפשרת הפרייה הדדית מבורכת בנושא מורכב שעולה כבעיה משותפת למדינות רבות בימינו. מתוקף המציאות הביטחונית בסביבה הגיאופוליטית במזרח התיכון, אנו חייבים להיות חוד החנית הטכנולוגית והמודיעינית בכל הקשור לניהול המלחמה המודרנית. לישראל יש מה לתרום להצלחת המאבק בטרור וגרילה גם מחוץ לגבולותיה ואני תקווה שמפגש זה יעשיר ויתרום רבות למשתתפי הכנס".
המרצים הישראלים ישתפו את באי הכנס בלקחים מהמערכות המקומיות על היבטיהן המגוונים: האלוף אליעזר שקדי, מח"א, יחשוף את התמודדות חיל האוויר הישראלי עם האינתיפאדה האחרונה. אבי דיכטר, ראש השב"כ היוצא, יסקור את המודיעין ללוחמה אווירית. האלוף (מיל') רן גורן יפרוס את ההיבטים המוסריים של השימוש בכלים אוויריים, בפרספקטיבה של מזעור נזקים עבור האוכלוסיה האזרחית. אל"מ איתי ברון, ע' רח"ט להערכה באמ"ן, יעמוד על ההבדלים בין הטיפול בקבוצות השונות שהשתתפו באינתיפאדה: ההתייחסות לרשות הפלסטינית מול החמאס.
נציגי התעשיות הביטחוניות יאפשרו הצצה אל עולם הטכנולוגיות המתקדמות בשירות האוויר והחלל: פיתוחים עכשוויים ומגמות לעתיד. במסגרת הכנס תתקיים תצוגה של כלים אוויריים מתקדמים בה תצגנה התעשיות הביטחוניות:
? התעשייה האווירית תציג: את מערכת מחץ1 / Heron1 , מערכת MALE אסטרטגית מבצעית המבוססת על מל"טים לאיסוף והפצת מודיעין אסטרטגי, בעלת יכולת פעולה מעבר לאופק, שהייה ארוכה ונשיאה בו-זמנית של מטעדים מכ"מיים, אלקטרו-אופטיים ואלקטרוניים Bird-Eye 400 (הסייר האורבני) ? מל"ט קל לתפעול בכל שעות היממה בסביבה עירונית, עם יכולת שיגור ידנית ונחיתה נקודתית על פי בחירת מפעיל Mosquito (מזל"ט כף-יד) ? מזל"ט "כף-יד" אישי, קל מאד ושקט, להשגת "מודיעין מעבר לגבעה" בזמינות מיידית, עם הזנת מסלול מראש להשלמה אוטומטית של משימות האיסוף.
? רפאל תציג: סקיילייט SkyLite - מזל"ט טאקטי ללחימה בשטח בנוי, נישא בידי אדם עם יכולת טיסה לטווח של 10 ק"מ (לרמת גדוד) רקה לייט Reccelite-פוד אלקטרו-אופטי לתצפית ואיסוף מודיעין גולדן ביי-Golden Bay -מערכת לעיבוד והפצת מידע בזמן אמיתי ליחידות מוטסות וקרקעיות "זבוב האש" -FIREFLY -קליע לטווח קצר למטרות מודיעין ספייק?ER -SPIKE-ER?טיל מונחה נגד טנקים ומטרות אחרות לשיגור ממסוקים, רכבים וספינות.
? אלביט תציג מזל"ט סקאיילארק שכבר נמצא בתהליך הצטיידות צהלי.
? חברת אירונאוטיקס תציג: מזל"ט אירוסטאר - מערכת מזל"ט טקטי, נמצא בשימוש לקוחות בעולם, והשתתף בפעילות צה"ל היומיומית בשטחים מזל"ט אירולייט (שחף): מערכת מזל"ט טקטי למשימות קרובות טווח ואימונים, בעל יכולת שיגור ממשגר, ונחיתה באמצעות מצנח מערכת תקשורת GDT: מערכת תקשורת רב משימתית להעברת מידע וחוזי לטווחים גדולים, המשמשת גורמים רבים במערכת הביטחון הישראלית.
ההרצאות במושב זה יתמקדו ב:
? דר' אבי גינזבורג מרפאל יסקור טכנולוגיות מזעור, ננו, קינטיקה ועוד כנגד מתקפת טילים, סגירת מעגל ירי ועוד.
? ישראל לבנת, מנכ"ל אלתא, ירצה על חיישנים, תקשורת ושליטה.
? פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל ידבר על מדיניות מו"פ ללוחמה אווירית כנגד טרור וגרילה.
? ד"ר גבי סרוסי, סמנכ"ל לפיתוח עסקי טכנולוגי ומדען ראשי, אל אופ, ירצה על פלטפורמות ונשק אווירי

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
