גב ים מדווחת על גידול של 5.4% ברווח ל-15.4 מ' ש'

התאוששות בנדל"ן? מוקדם לקבוע. במקביל נרשמה ירידה חדה של 21% בהכנסות ממכירת דירות לכדי 16 מיליון שקל ברבעון. גב ים רשמה שיעור תפוסה של 92% במהלך הרבעון שחלף
חזי שטרנליכט |

חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובניין, הציגה היום את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2005. מנכ"ל חברת גב ים, חנן ניצן, ציין כי בחברה מסכמים רבעון המאופיין בפעילות רווחית בתחום הנדל"ן המניב, כמו גם הנדל"ן למגורים.

הרווח הנקי המאוחד של החברה גדל ברבעון הראשון והסתכם ב- 15.4 מליון שקל לעומת 14.6 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ו-67.1 מליון שקל בכל שנת 2004.

החברה יישמה לראשונה את תקן חשבונאות מס' 19 - מסים על הכנסה - של המוסד לתקינה בחשבונאות והכלילה בדוח רווח והפסד כהשפעה מצטברת לתחילת השנה של שנוי במדיניות חשבונאית הוצאה בסך 1.8 מליון ש"ח (ראה גם באור 2 לדוחות הכספיים). התשואה נטו על ההון העצמי שהושגה ברבעון הראשון של השנה הגיעה ל-9.9% על בסיס שנתי.

ההכנסות של גב ים מהשכרת מבנים הסתכמו ברבעון הראשון ב- 55.2 מליון שקל לעומת 53.5 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד ו-218.8 מליון שקל בכל שנת 2004. הגידול ברבעון נבע בעיקר מאכלוס מבנים חדשים שנכנסו למאגר הנכסים המניבים של החברה. שעור התפוסה במבנים הינו כ-92%.

ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו ברבעון הראשון ב-16 מליון ש"ח לעומת 20.2 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות, לדברי החברה, נובעת מעיתוי זקיפת פרוייקטים לדוח רווח והפסד כמתבקש מתקן 2 של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית.

במהלך הרבעון הראשון החברה קידמה ארבעה פרוייקטים בתחום הנדל"ן המניב: בפארק מת"ם, החלה הקמתו של בית צורן בשטח של כ-8,500 מ"ר. חוזה השכירות נחתם עם צורן לתקופה של 10 שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות.

גב ים מקימה חניון נוסף בן כ-100 מקומות חניה עבור חברתIBM במתחם האוניברסיטה. במקביל מקימה החברה בקיסריה, כ-3,000 מ"ר שהם הרחבה למבנה בהיקף של כ-34,000 מ"ר שהושכרו מראש לתקופה ארוכה.

עוד במהלך הרבעון: גב ים השלימה רכישת שני מבנים בפארק מת"ם, מחברת אלתירא, בשטח כולל של כ-8,700 מ"ר על כ-3.7 דונם קרקע, תמורת 21.2 מליון שקל.

במהלך הרבעון הראשון עסקה החברה בשלבי הקמה שונים בבניתם של 377 יח"ד בשכונות המגורים "נוה-גנים" במוצקין, "כרמל וים" בחיפה, ו"מרום- נוה" ברמת-גן.

בקרית-מוצקין מקימה החברה את שכונת המגורים "נוה-גנים". על פי תכניות קיימות השכונה תכלול 1,298 יח"ד, 108 יח"ד האחרונות שבהן, נמצאות בתהליכי אישור. עד ליום 31 במרס 2005 נסתיימה בניתן של 1,154 יח"ד מהן נמכרו ואוכלסו 1,146 יח"ד. בשלבי הקמה בנין נוסף ובו 36 יח"ד. בנוסף פועלת החברה לשינוי תכנית בנין עיר שתאפשר הקמה של 252 יח"ד נוספות.

בחיפה, בכרמל הצרפתי מקימה החברה את שכונת המגורים "כרמל וים". בשכונה מתוכננות 216 יח"ד, מהן חלק החברה 138 יח"ד. החברה סיימה הקמתו של מגדל המגורים הראשון בן 76 יח"ד אשר חלקה בו 48 יח"ד מתוכן נמכרו 41 יח"ד. החלה בניתו של מגדל המגורים השני ובו 64 יח"ד אשר חלקה של החברה בו 41 יח"ד.

ברמת-גן שותפה "גב-ים" יחד עם "נוה" - חברה קשורה - בחלקים שווים ביניהן - בהקמת שכונת "מרום- נוה" המתוכננת ל- 935 יח"ד, מתוכן הסתיימה בניתן ואיכלוסן של 621 יח"ד. מגדל מגורים ובו 82 יח"ד מהן נמכרו 70 יח"ד, נמצא בשלבי גמר הבניה. הוחל בהקמתו של מגדל מגורים נוסף ובו 87 יח"ד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.