גב ים מדווחת על גידול של 5.4% ברווח ל-15.4 מ' ש'
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובניין, הציגה היום את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2005. מנכ"ל חברת גב ים, חנן ניצן, ציין כי בחברה מסכמים רבעון המאופיין בפעילות רווחית בתחום הנדל"ן המניב, כמו גם הנדל"ן למגורים.
הרווח הנקי המאוחד של החברה גדל ברבעון הראשון והסתכם ב- 15.4 מליון שקל לעומת 14.6 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ו-67.1 מליון שקל בכל שנת 2004.
החברה יישמה לראשונה את תקן חשבונאות מס' 19 - מסים על הכנסה - של המוסד לתקינה בחשבונאות והכלילה בדוח רווח והפסד כהשפעה מצטברת לתחילת השנה של שנוי במדיניות חשבונאית הוצאה בסך 1.8 מליון ש"ח (ראה גם באור 2 לדוחות הכספיים). התשואה נטו על ההון העצמי שהושגה ברבעון הראשון של השנה הגיעה ל-9.9% על בסיס שנתי.
ההכנסות של גב ים מהשכרת מבנים הסתכמו ברבעון הראשון ב- 55.2 מליון שקל לעומת 53.5 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד ו-218.8 מליון שקל בכל שנת 2004. הגידול ברבעון נבע בעיקר מאכלוס מבנים חדשים שנכנסו למאגר הנכסים המניבים של החברה. שעור התפוסה במבנים הינו כ-92%.
ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו ברבעון הראשון ב-16 מליון ש"ח לעומת 20.2 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות, לדברי החברה, נובעת מעיתוי זקיפת פרוייקטים לדוח רווח והפסד כמתבקש מתקן 2 של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית.
במהלך הרבעון הראשון החברה קידמה ארבעה פרוייקטים בתחום הנדל"ן המניב: בפארק מת"ם, החלה הקמתו של בית צורן בשטח של כ-8,500 מ"ר. חוזה השכירות נחתם עם צורן לתקופה של 10 שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות.
גב ים מקימה חניון נוסף בן כ-100 מקומות חניה עבור חברתIBM במתחם האוניברסיטה. במקביל מקימה החברה בקיסריה, כ-3,000 מ"ר שהם הרחבה למבנה בהיקף של כ-34,000 מ"ר שהושכרו מראש לתקופה ארוכה.
עוד במהלך הרבעון: גב ים השלימה רכישת שני מבנים בפארק מת"ם, מחברת אלתירא, בשטח כולל של כ-8,700 מ"ר על כ-3.7 דונם קרקע, תמורת 21.2 מליון שקל.
במהלך הרבעון הראשון עסקה החברה בשלבי הקמה שונים בבניתם של 377 יח"ד בשכונות המגורים "נוה-גנים" במוצקין, "כרמל וים" בחיפה, ו"מרום- נוה" ברמת-גן.
בקרית-מוצקין מקימה החברה את שכונת המגורים "נוה-גנים". על פי תכניות קיימות השכונה תכלול 1,298 יח"ד, 108 יח"ד האחרונות שבהן, נמצאות בתהליכי אישור. עד ליום 31 במרס 2005 נסתיימה בניתן של 1,154 יח"ד מהן נמכרו ואוכלסו 1,146 יח"ד. בשלבי הקמה בנין נוסף ובו 36 יח"ד. בנוסף פועלת החברה לשינוי תכנית בנין עיר שתאפשר הקמה של 252 יח"ד נוספות.
בחיפה, בכרמל הצרפתי מקימה החברה את שכונת המגורים "כרמל וים". בשכונה מתוכננות 216 יח"ד, מהן חלק החברה 138 יח"ד. החברה סיימה הקמתו של מגדל המגורים הראשון בן 76 יח"ד אשר חלקה בו 48 יח"ד מתוכן נמכרו 41 יח"ד. החלה בניתו של מגדל המגורים השני ובו 64 יח"ד אשר חלקה של החברה בו 41 יח"ד.
ברמת-גן שותפה "גב-ים" יחד עם "נוה" - חברה קשורה - בחלקים שווים ביניהן - בהקמת שכונת "מרום- נוה" המתוכננת ל- 935 יח"ד, מתוכן הסתיימה בניתן ואיכלוסן של 621 יח"ד. מגדל מגורים ובו 82 יח"ד מהן נמכרו 70 יח"ד, נמצא בשלבי גמר הבניה. הוחל בהקמתו של מגדל מגורים נוסף ובו 87 יח"ד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
