גב ים מדווחת על גידול של 5.4% ברווח ל-15.4 מ' ש'
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובניין, הציגה היום את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2005. מנכ"ל חברת גב ים, חנן ניצן, ציין כי בחברה מסכמים רבעון המאופיין בפעילות רווחית בתחום הנדל"ן המניב, כמו גם הנדל"ן למגורים.
הרווח הנקי המאוחד של החברה גדל ברבעון הראשון והסתכם ב- 15.4 מליון שקל לעומת 14.6 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ו-67.1 מליון שקל בכל שנת 2004.
החברה יישמה לראשונה את תקן חשבונאות מס' 19 - מסים על הכנסה - של המוסד לתקינה בחשבונאות והכלילה בדוח רווח והפסד כהשפעה מצטברת לתחילת השנה של שנוי במדיניות חשבונאית הוצאה בסך 1.8 מליון ש"ח (ראה גם באור 2 לדוחות הכספיים). התשואה נטו על ההון העצמי שהושגה ברבעון הראשון של השנה הגיעה ל-9.9% על בסיס שנתי.
ההכנסות של גב ים מהשכרת מבנים הסתכמו ברבעון הראשון ב- 55.2 מליון שקל לעומת 53.5 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד ו-218.8 מליון שקל בכל שנת 2004. הגידול ברבעון נבע בעיקר מאכלוס מבנים חדשים שנכנסו למאגר הנכסים המניבים של החברה. שעור התפוסה במבנים הינו כ-92%.
ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו ברבעון הראשון ב-16 מליון ש"ח לעומת 20.2 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות, לדברי החברה, נובעת מעיתוי זקיפת פרוייקטים לדוח רווח והפסד כמתבקש מתקן 2 של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית.
במהלך הרבעון הראשון החברה קידמה ארבעה פרוייקטים בתחום הנדל"ן המניב: בפארק מת"ם, החלה הקמתו של בית צורן בשטח של כ-8,500 מ"ר. חוזה השכירות נחתם עם צורן לתקופה של 10 שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות.
גב ים מקימה חניון נוסף בן כ-100 מקומות חניה עבור חברתIBM במתחם האוניברסיטה. במקביל מקימה החברה בקיסריה, כ-3,000 מ"ר שהם הרחבה למבנה בהיקף של כ-34,000 מ"ר שהושכרו מראש לתקופה ארוכה.
עוד במהלך הרבעון: גב ים השלימה רכישת שני מבנים בפארק מת"ם, מחברת אלתירא, בשטח כולל של כ-8,700 מ"ר על כ-3.7 דונם קרקע, תמורת 21.2 מליון שקל.
במהלך הרבעון הראשון עסקה החברה בשלבי הקמה שונים בבניתם של 377 יח"ד בשכונות המגורים "נוה-גנים" במוצקין, "כרמל וים" בחיפה, ו"מרום- נוה" ברמת-גן.
בקרית-מוצקין מקימה החברה את שכונת המגורים "נוה-גנים". על פי תכניות קיימות השכונה תכלול 1,298 יח"ד, 108 יח"ד האחרונות שבהן, נמצאות בתהליכי אישור. עד ליום 31 במרס 2005 נסתיימה בניתן של 1,154 יח"ד מהן נמכרו ואוכלסו 1,146 יח"ד. בשלבי הקמה בנין נוסף ובו 36 יח"ד. בנוסף פועלת החברה לשינוי תכנית בנין עיר שתאפשר הקמה של 252 יח"ד נוספות.
בחיפה, בכרמל הצרפתי מקימה החברה את שכונת המגורים "כרמל וים". בשכונה מתוכננות 216 יח"ד, מהן חלק החברה 138 יח"ד. החברה סיימה הקמתו של מגדל המגורים הראשון בן 76 יח"ד אשר חלקה בו 48 יח"ד מתוכן נמכרו 41 יח"ד. החלה בניתו של מגדל המגורים השני ובו 64 יח"ד אשר חלקה של החברה בו 41 יח"ד.
ברמת-גן שותפה "גב-ים" יחד עם "נוה" - חברה קשורה - בחלקים שווים ביניהן - בהקמת שכונת "מרום- נוה" המתוכננת ל- 935 יח"ד, מתוכן הסתיימה בניתן ואיכלוסן של 621 יח"ד. מגדל מגורים ובו 82 יח"ד מהן נמכרו 70 יח"ד, נמצא בשלבי גמר הבניה. הוחל בהקמתו של מגדל מגורים נוסף ובו 87 יח"ד.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
