גב ים מדווחת על גידול של 5.4% ברווח ל-15.4 מ' ש'
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובניין, הציגה היום את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2005. מנכ"ל חברת גב ים, חנן ניצן, ציין כי בחברה מסכמים רבעון המאופיין בפעילות רווחית בתחום הנדל"ן המניב, כמו גם הנדל"ן למגורים.
הרווח הנקי המאוחד של החברה גדל ברבעון הראשון והסתכם ב- 15.4 מליון שקל לעומת 14.6 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ו-67.1 מליון שקל בכל שנת 2004.
החברה יישמה לראשונה את תקן חשבונאות מס' 19 - מסים על הכנסה - של המוסד לתקינה בחשבונאות והכלילה בדוח רווח והפסד כהשפעה מצטברת לתחילת השנה של שנוי במדיניות חשבונאית הוצאה בסך 1.8 מליון ש"ח (ראה גם באור 2 לדוחות הכספיים). התשואה נטו על ההון העצמי שהושגה ברבעון הראשון של השנה הגיעה ל-9.9% על בסיס שנתי.
ההכנסות של גב ים מהשכרת מבנים הסתכמו ברבעון הראשון ב- 55.2 מליון שקל לעומת 53.5 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד ו-218.8 מליון שקל בכל שנת 2004. הגידול ברבעון נבע בעיקר מאכלוס מבנים חדשים שנכנסו למאגר הנכסים המניבים של החברה. שעור התפוסה במבנים הינו כ-92%.
ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו ברבעון הראשון ב-16 מליון ש"ח לעומת 20.2 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות, לדברי החברה, נובעת מעיתוי זקיפת פרוייקטים לדוח רווח והפסד כמתבקש מתקן 2 של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית.
במהלך הרבעון הראשון החברה קידמה ארבעה פרוייקטים בתחום הנדל"ן המניב: בפארק מת"ם, החלה הקמתו של בית צורן בשטח של כ-8,500 מ"ר. חוזה השכירות נחתם עם צורן לתקופה של 10 שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות.
גב ים מקימה חניון נוסף בן כ-100 מקומות חניה עבור חברתIBM במתחם האוניברסיטה. במקביל מקימה החברה בקיסריה, כ-3,000 מ"ר שהם הרחבה למבנה בהיקף של כ-34,000 מ"ר שהושכרו מראש לתקופה ארוכה.
עוד במהלך הרבעון: גב ים השלימה רכישת שני מבנים בפארק מת"ם, מחברת אלתירא, בשטח כולל של כ-8,700 מ"ר על כ-3.7 דונם קרקע, תמורת 21.2 מליון שקל.
במהלך הרבעון הראשון עסקה החברה בשלבי הקמה שונים בבניתם של 377 יח"ד בשכונות המגורים "נוה-גנים" במוצקין, "כרמל וים" בחיפה, ו"מרום- נוה" ברמת-גן.
בקרית-מוצקין מקימה החברה את שכונת המגורים "נוה-גנים". על פי תכניות קיימות השכונה תכלול 1,298 יח"ד, 108 יח"ד האחרונות שבהן, נמצאות בתהליכי אישור. עד ליום 31 במרס 2005 נסתיימה בניתן של 1,154 יח"ד מהן נמכרו ואוכלסו 1,146 יח"ד. בשלבי הקמה בנין נוסף ובו 36 יח"ד. בנוסף פועלת החברה לשינוי תכנית בנין עיר שתאפשר הקמה של 252 יח"ד נוספות.
בחיפה, בכרמל הצרפתי מקימה החברה את שכונת המגורים "כרמל וים". בשכונה מתוכננות 216 יח"ד, מהן חלק החברה 138 יח"ד. החברה סיימה הקמתו של מגדל המגורים הראשון בן 76 יח"ד אשר חלקה בו 48 יח"ד מתוכן נמכרו 41 יח"ד. החלה בניתו של מגדל המגורים השני ובו 64 יח"ד אשר חלקה של החברה בו 41 יח"ד.
ברמת-גן שותפה "גב-ים" יחד עם "נוה" - חברה קשורה - בחלקים שווים ביניהן - בהקמת שכונת "מרום- נוה" המתוכננת ל- 935 יח"ד, מתוכן הסתיימה בניתן ואיכלוסן של 621 יח"ד. מגדל מגורים ובו 82 יח"ד מהן נמכרו 70 יח"ד, נמצא בשלבי גמר הבניה. הוחל בהקמתו של מגדל מגורים נוסף ובו 87 יח"ד.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
