השרב הגיע לאחד העם: המניות יורדות במגמה מדוכדכת
הבורסה התל אביבית נסחרת היום בירידות שערים. המדדים המובילים נסחרים בצבע האדום, במחזורים דלים ולא גבוהים. נראה כי מספר ימים לפני סדר הפסח, וימי חול המועד, נסחרת הבורסה בשקט וציפייה, עם מזג "מדוכדך ועגמומי" כמו מזג האוויר שנחת על תל אביב מאז הבוקר. המשקיעים ממשיכים גם היום את מגמת המימושים והירידות שנרשמה בוול סטריט בימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.7% לרמת 649.34 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.84% לרמה של 669.66 נקודות, מדד התל טק 15 יורד ב-0.8% ל-397.08 נקודות. המחזורים דלים ומסתכמים בכ-313 מיליון שקל.
מניות הבנקים צבועות במגמה אדומה רבתי גם היחום. צל השביתה הולך ומתפוגג מעליהן. אך עדיין, ביום רביעי הקרוב ייערך דיון מקדמי בבית הדין הארצי לעבודהבנוכחות נציגי האוצר, ההסתדרות וועדי הבנקים, לאחר שמנע מהועדים לפתוח בשביתה כבר אתמול. הועדים מצידם מאיימים כי במידה ולא יגיעו להסדר, יפרו את צו בית הדין ויפתחו בשביתה.
פועלים היא המניה היחידה שעולה בין הגדולות והיא נסחרת בתוספת של 0.27% לערכה. מניות לאומי יורדות ב-0.73% במחזור של כ-18 מיליון שקל ומזרחי מדרימה ב-0.86%, תוך מחזור של כ-19 מיליון שקל. מניות דיסקונט והבינ"ל סובלות גם הן מירידות שערים ובשיעור של 1.19% ו-1.58%, בהאתמה.
בין מניות מדד המעו"ף בולטות מניות הראל השקעות שיורדות ב-2.17%, מניות אי.די.בי אחזקות שמדרימות ב-1.4%, ומניות אי.די.בי פיתוח שמאבדות 1.65%. בין העולות במדד המוביל בבורסה באחד העם: מניות קבוצת דלק העולות ב-1.16%, מניות אלביט מערכות שמוסיפות 1.16%, ומניות אפריקה ישראל העולות ב-1.05%.
מניית חברת הפרמצבטיקה, טבע, עולה כעת בשיעור מתון של 0.14% במחזור צנוע של 14 מיליון שקל. אתמול סיימה מניית החברה את המסחר בירידה של 0.64% לאחר שהשילה בוול סטריט בערב שישי כ-1.08%.
חברת שיכון ובינוי מודיעה היום על שני פרויקטים חדשים בניגריה בהיקך של כ-100 מיליון דולר. שני הפרויקטים יתבצעו בניגריה בתקופה של שנתיים. האחד - פרויקט בניה של 50 אלף מ"ר משרדים והשני - פרויקט תשתיות ניקוז. הבינ"ל שהקבוצה מגיעה לכ-300 מיליון דולר. החברה הודיעה גם על כניסתה לפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. מניית שיכון ובינוי עולה ב-1.95%.
כשלושה שבועות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת חברת התקשורת הישראלית - בזק, מפרסם הבוקר ידיעות אחרונות כי ראש הממשלה אריאל שרון, צפוי להכריע השבוע האם לאסור על חברת התקשורת הצפרתית, פראנס טלקום, את ההשתתפות במכרז. פראנס טלקום מתמודדת במכרז במגרת קבוצת בני אלג'ם. השב"כ הישראלי ממליץ לדחות את מועמדותה של החברה בשל אחזקותיה בחברות תקשורת במדינות ערביות.
מניות בזק נופלות בצהרי היום בכ-1.69%, תוך מחזור של כ-10 מיליון שקל.
חברת סונול, הנמצאת בבעלות גרנית הכרמל של קבוצת בורוביץ', נכנסה לשותפות להקמת תחנות דלק זעירות. החברה רכשה 75% ממניות חברה קיימת, דלקט, שהוקמה ב-2000 ע"י קבוצת מאיר וגרינברג (שיחזיקו כעת ב-25% הנותרים מן החברה) ומתמחה בתחנות זעריות - שההשקעה בהן נמוכה יחסית וניתן להקימה על שטחים מצומצמים. מניית גרנית נסחרת ביציבות ויורדת ב-0.01% במחזור של 324 אלף שקל.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
