השרב הגיע לאחד העם: המניות יורדות במגמה מדוכדכת
הבורסה התל אביבית נסחרת היום בירידות שערים. המדדים המובילים נסחרים בצבע האדום, במחזורים דלים ולא גבוהים. נראה כי מספר ימים לפני סדר הפסח, וימי חול המועד, נסחרת הבורסה בשקט וציפייה, עם מזג "מדוכדך ועגמומי" כמו מזג האוויר שנחת על תל אביב מאז הבוקר. המשקיעים ממשיכים גם היום את מגמת המימושים והירידות שנרשמה בוול סטריט בימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.7% לרמת 649.34 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.84% לרמה של 669.66 נקודות, מדד התל טק 15 יורד ב-0.8% ל-397.08 נקודות. המחזורים דלים ומסתכמים בכ-313 מיליון שקל.
מניות הבנקים צבועות במגמה אדומה רבתי גם היחום. צל השביתה הולך ומתפוגג מעליהן. אך עדיין, ביום רביעי הקרוב ייערך דיון מקדמי בבית הדין הארצי לעבודהבנוכחות נציגי האוצר, ההסתדרות וועדי הבנקים, לאחר שמנע מהועדים לפתוח בשביתה כבר אתמול. הועדים מצידם מאיימים כי במידה ולא יגיעו להסדר, יפרו את צו בית הדין ויפתחו בשביתה.
פועלים היא המניה היחידה שעולה בין הגדולות והיא נסחרת בתוספת של 0.27% לערכה. מניות לאומי יורדות ב-0.73% במחזור של כ-18 מיליון שקל ומזרחי מדרימה ב-0.86%, תוך מחזור של כ-19 מיליון שקל. מניות דיסקונט והבינ"ל סובלות גם הן מירידות שערים ובשיעור של 1.19% ו-1.58%, בהאתמה.
בין מניות מדד המעו"ף בולטות מניות הראל השקעות שיורדות ב-2.17%, מניות אי.די.בי אחזקות שמדרימות ב-1.4%, ומניות אי.די.בי פיתוח שמאבדות 1.65%. בין העולות במדד המוביל בבורסה באחד העם: מניות קבוצת דלק העולות ב-1.16%, מניות אלביט מערכות שמוסיפות 1.16%, ומניות אפריקה ישראל העולות ב-1.05%.
מניית חברת הפרמצבטיקה, טבע, עולה כעת בשיעור מתון של 0.14% במחזור צנוע של 14 מיליון שקל. אתמול סיימה מניית החברה את המסחר בירידה של 0.64% לאחר שהשילה בוול סטריט בערב שישי כ-1.08%.
חברת שיכון ובינוי מודיעה היום על שני פרויקטים חדשים בניגריה בהיקך של כ-100 מיליון דולר. שני הפרויקטים יתבצעו בניגריה בתקופה של שנתיים. האחד - פרויקט בניה של 50 אלף מ"ר משרדים והשני - פרויקט תשתיות ניקוז. הבינ"ל שהקבוצה מגיעה לכ-300 מיליון דולר. החברה הודיעה גם על כניסתה לפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. מניית שיכון ובינוי עולה ב-1.95%.
כשלושה שבועות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת חברת התקשורת הישראלית - בזק, מפרסם הבוקר ידיעות אחרונות כי ראש הממשלה אריאל שרון, צפוי להכריע השבוע האם לאסור על חברת התקשורת הצפרתית, פראנס טלקום, את ההשתתפות במכרז. פראנס טלקום מתמודדת במכרז במגרת קבוצת בני אלג'ם. השב"כ הישראלי ממליץ לדחות את מועמדותה של החברה בשל אחזקותיה בחברות תקשורת במדינות ערביות.
מניות בזק נופלות בצהרי היום בכ-1.69%, תוך מחזור של כ-10 מיליון שקל.
חברת סונול, הנמצאת בבעלות גרנית הכרמל של קבוצת בורוביץ', נכנסה לשותפות להקמת תחנות דלק זעירות. החברה רכשה 75% ממניות חברה קיימת, דלקט, שהוקמה ב-2000 ע"י קבוצת מאיר וגרינברג (שיחזיקו כעת ב-25% הנותרים מן החברה) ומתמחה בתחנות זעריות - שההשקעה בהן נמוכה יחסית וניתן להקימה על שטחים מצומצמים. מניית גרנית נסחרת ביציבות ויורדת ב-0.01% במחזור של 324 אלף שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
