השרב הגיע לאחד העם: המניות יורדות במגמה מדוכדכת
הבורסה התל אביבית נסחרת היום בירידות שערים. המדדים המובילים נסחרים בצבע האדום, במחזורים דלים ולא גבוהים. נראה כי מספר ימים לפני סדר הפסח, וימי חול המועד, נסחרת הבורסה בשקט וציפייה, עם מזג "מדוכדך ועגמומי" כמו מזג האוויר שנחת על תל אביב מאז הבוקר. המשקיעים ממשיכים גם היום את מגמת המימושים והירידות שנרשמה בוול סטריט בימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.7% לרמת 649.34 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.84% לרמה של 669.66 נקודות, מדד התל טק 15 יורד ב-0.8% ל-397.08 נקודות. המחזורים דלים ומסתכמים בכ-313 מיליון שקל.
מניות הבנקים צבועות במגמה אדומה רבתי גם היחום. צל השביתה הולך ומתפוגג מעליהן. אך עדיין, ביום רביעי הקרוב ייערך דיון מקדמי בבית הדין הארצי לעבודהבנוכחות נציגי האוצר, ההסתדרות וועדי הבנקים, לאחר שמנע מהועדים לפתוח בשביתה כבר אתמול. הועדים מצידם מאיימים כי במידה ולא יגיעו להסדר, יפרו את צו בית הדין ויפתחו בשביתה.
פועלים היא המניה היחידה שעולה בין הגדולות והיא נסחרת בתוספת של 0.27% לערכה. מניות לאומי יורדות ב-0.73% במחזור של כ-18 מיליון שקל ומזרחי מדרימה ב-0.86%, תוך מחזור של כ-19 מיליון שקל. מניות דיסקונט והבינ"ל סובלות גם הן מירידות שערים ובשיעור של 1.19% ו-1.58%, בהאתמה.
בין מניות מדד המעו"ף בולטות מניות הראל השקעות שיורדות ב-2.17%, מניות אי.די.בי אחזקות שמדרימות ב-1.4%, ומניות אי.די.בי פיתוח שמאבדות 1.65%. בין העולות במדד המוביל בבורסה באחד העם: מניות קבוצת דלק העולות ב-1.16%, מניות אלביט מערכות שמוסיפות 1.16%, ומניות אפריקה ישראל העולות ב-1.05%.
מניית חברת הפרמצבטיקה, טבע, עולה כעת בשיעור מתון של 0.14% במחזור צנוע של 14 מיליון שקל. אתמול סיימה מניית החברה את המסחר בירידה של 0.64% לאחר שהשילה בוול סטריט בערב שישי כ-1.08%.
חברת שיכון ובינוי מודיעה היום על שני פרויקטים חדשים בניגריה בהיקך של כ-100 מיליון דולר. שני הפרויקטים יתבצעו בניגריה בתקופה של שנתיים. האחד - פרויקט בניה של 50 אלף מ"ר משרדים והשני - פרויקט תשתיות ניקוז. הבינ"ל שהקבוצה מגיעה לכ-300 מיליון דולר. החברה הודיעה גם על כניסתה לפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. מניית שיכון ובינוי עולה ב-1.95%.
כשלושה שבועות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת חברת התקשורת הישראלית - בזק, מפרסם הבוקר ידיעות אחרונות כי ראש הממשלה אריאל שרון, צפוי להכריע השבוע האם לאסור על חברת התקשורת הצפרתית, פראנס טלקום, את ההשתתפות במכרז. פראנס טלקום מתמודדת במכרז במגרת קבוצת בני אלג'ם. השב"כ הישראלי ממליץ לדחות את מועמדותה של החברה בשל אחזקותיה בחברות תקשורת במדינות ערביות.
מניות בזק נופלות בצהרי היום בכ-1.69%, תוך מחזור של כ-10 מיליון שקל.
חברת סונול, הנמצאת בבעלות גרנית הכרמל של קבוצת בורוביץ', נכנסה לשותפות להקמת תחנות דלק זעירות. החברה רכשה 75% ממניות חברה קיימת, דלקט, שהוקמה ב-2000 ע"י קבוצת מאיר וגרינברג (שיחזיקו כעת ב-25% הנותרים מן החברה) ומתמחה בתחנות זעריות - שההשקעה בהן נמוכה יחסית וניתן להקימה על שטחים מצומצמים. מניית גרנית נסחרת ביציבות ויורדת ב-0.01% במחזור של 324 אלף שקל.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
