השרב הגיע לאחד העם: המניות יורדות במגמה מדוכדכת

המדדים המובילים נסחרים בהחלשות ומחפשים כיוון בצהרי היום. סדר הפסח וחול המועד הקרבים מובילים למחזורים שלווים, מניות הבנקים מאדימות, שיכון ובינוי עולה ב-2%
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית נסחרת היום בירידות שערים. המדדים המובילים נסחרים בצבע האדום, במחזורים דלים ולא גבוהים. נראה כי מספר ימים לפני סדר הפסח, וימי חול המועד, נסחרת הבורסה בשקט וציפייה, עם מזג "מדוכדך ועגמומי" כמו מזג האוויר שנחת על תל אביב מאז הבוקר. המשקיעים ממשיכים גם היום את מגמת המימושים והירידות שנרשמה בוול סטריט בימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.7% לרמת 649.34 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.84% לרמה של 669.66 נקודות, מדד התל טק 15 יורד ב-0.8% ל-397.08 נקודות. המחזורים דלים ומסתכמים בכ-313 מיליון שקל.

מניות הבנקים צבועות במגמה אדומה רבתי גם היחום. צל השביתה הולך ומתפוגג מעליהן. אך עדיין, ביום רביעי הקרוב ייערך דיון מקדמי בבית הדין הארצי לעבודהבנוכחות נציגי האוצר, ההסתדרות וועדי הבנקים, לאחר שמנע מהועדים לפתוח בשביתה כבר אתמול. הועדים מצידם מאיימים כי במידה ולא יגיעו להסדר, יפרו את צו בית הדין ויפתחו בשביתה.

פועלים היא המניה היחידה שעולה בין הגדולות והיא נסחרת בתוספת של 0.27% לערכה. מניות לאומי יורדות ב-0.73% במחזור של כ-18 מיליון שקל ומזרחי מדרימה ב-0.86%, תוך מחזור של כ-19 מיליון שקל. מניות דיסקונט והבינ"ל סובלות גם הן מירידות שערים ובשיעור של 1.19% ו-1.58%, בהאתמה.

בין מניות מדד המעו"ף בולטות מניות הראל השקעות שיורדות ב-2.17%, מניות אי.די.בי אחזקות שמדרימות ב-1.4%, ומניות אי.די.בי פיתוח שמאבדות 1.65%. בין העולות במדד המוביל בבורסה באחד העם: מניות קבוצת דלק העולות ב-1.16%, מניות אלביט מערכות שמוסיפות 1.16%, ומניות אפריקה ישראל העולות ב-1.05%.

מניית חברת הפרמצבטיקה, טבע, עולה כעת בשיעור מתון של 0.14% במחזור צנוע של 14 מיליון שקל. אתמול סיימה מניית החברה את המסחר בירידה של 0.64% לאחר שהשילה בוול סטריט בערב שישי כ-1.08%.

חברת שיכון ובינוי מודיעה היום על שני פרויקטים חדשים בניגריה בהיקך של כ-100 מיליון דולר. שני הפרויקטים יתבצעו בניגריה בתקופה של שנתיים. האחד - פרויקט בניה של 50 אלף מ"ר משרדים והשני - פרויקט תשתיות ניקוז. הבינ"ל שהקבוצה מגיעה לכ-300 מיליון דולר. החברה הודיעה גם על כניסתה לפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. מניית שיכון ובינוי עולה ב-1.95%.

כשלושה שבועות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת חברת התקשורת הישראלית - בזק, מפרסם הבוקר ידיעות אחרונות כי ראש הממשלה אריאל שרון, צפוי להכריע השבוע האם לאסור על חברת התקשורת הצפרתית, פראנס טלקום, את ההשתתפות במכרז. פראנס טלקום מתמודדת במכרז במגרת קבוצת בני אלג'ם. השב"כ הישראלי ממליץ לדחות את מועמדותה של החברה בשל אחזקותיה בחברות תקשורת במדינות ערביות.

מניות בזק נופלות בצהרי היום בכ-1.69%, תוך מחזור של כ-10 מיליון שקל.

חברת סונול, הנמצאת בבעלות גרנית הכרמל של קבוצת בורוביץ', נכנסה לשותפות להקמת תחנות דלק זעירות. החברה רכשה 75% ממניות חברה קיימת, דלקט, שהוקמה ב-2000 ע"י קבוצת מאיר וגרינברג (שיחזיקו כעת ב-25% הנותרים מן החברה) ומתמחה בתחנות זעריות - שההשקעה בהן נמוכה יחסית וניתן להקימה על שטחים מצומצמים. מניית גרנית נסחרת ביציבות ויורדת ב-0.01% במחזור של 324 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.