השרב הגיע לאחד העם: המניות יורדות במגמה מדוכדכת

המדדים המובילים נסחרים בהחלשות ומחפשים כיוון בצהרי היום. סדר הפסח וחול המועד הקרבים מובילים למחזורים שלווים, מניות הבנקים מאדימות, שיכון ובינוי עולה ב-2%
חזי שטרנליכט |

הבורסה התל אביבית נסחרת היום בירידות שערים. המדדים המובילים נסחרים בצבע האדום, במחזורים דלים ולא גבוהים. נראה כי מספר ימים לפני סדר הפסח, וימי חול המועד, נסחרת הבורסה בשקט וציפייה, עם מזג "מדוכדך ועגמומי" כמו מזג האוויר שנחת על תל אביב מאז הבוקר. המשקיעים ממשיכים גם היום את מגמת המימושים והירידות שנרשמה בוול סטריט בימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.7% לרמת 649.34 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.84% לרמה של 669.66 נקודות, מדד התל טק 15 יורד ב-0.8% ל-397.08 נקודות. המחזורים דלים ומסתכמים בכ-313 מיליון שקל.

מניות הבנקים צבועות במגמה אדומה רבתי גם היחום. צל השביתה הולך ומתפוגג מעליהן. אך עדיין, ביום רביעי הקרוב ייערך דיון מקדמי בבית הדין הארצי לעבודהבנוכחות נציגי האוצר, ההסתדרות וועדי הבנקים, לאחר שמנע מהועדים לפתוח בשביתה כבר אתמול. הועדים מצידם מאיימים כי במידה ולא יגיעו להסדר, יפרו את צו בית הדין ויפתחו בשביתה.

פועלים היא המניה היחידה שעולה בין הגדולות והיא נסחרת בתוספת של 0.27% לערכה. מניות לאומי יורדות ב-0.73% במחזור של כ-18 מיליון שקל ומזרחי מדרימה ב-0.86%, תוך מחזור של כ-19 מיליון שקל. מניות דיסקונט והבינ"ל סובלות גם הן מירידות שערים ובשיעור של 1.19% ו-1.58%, בהאתמה.

בין מניות מדד המעו"ף בולטות מניות הראל השקעות שיורדות ב-2.17%, מניות אי.די.בי אחזקות שמדרימות ב-1.4%, ומניות אי.די.בי פיתוח שמאבדות 1.65%. בין העולות במדד המוביל בבורסה באחד העם: מניות קבוצת דלק העולות ב-1.16%, מניות אלביט מערכות שמוסיפות 1.16%, ומניות אפריקה ישראל העולות ב-1.05%.

מניית חברת הפרמצבטיקה, טבע, עולה כעת בשיעור מתון של 0.14% במחזור צנוע של 14 מיליון שקל. אתמול סיימה מניית החברה את המסחר בירידה של 0.64% לאחר שהשילה בוול סטריט בערב שישי כ-1.08%.

חברת שיכון ובינוי מודיעה היום על שני פרויקטים חדשים בניגריה בהיקך של כ-100 מיליון דולר. שני הפרויקטים יתבצעו בניגריה בתקופה של שנתיים. האחד - פרויקט בניה של 50 אלף מ"ר משרדים והשני - פרויקט תשתיות ניקוז. הבינ"ל שהקבוצה מגיעה לכ-300 מיליון דולר. החברה הודיעה גם על כניסתה לפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. מניית שיכון ובינוי עולה ב-1.95%.

כשלושה שבועות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת חברת התקשורת הישראלית - בזק, מפרסם הבוקר ידיעות אחרונות כי ראש הממשלה אריאל שרון, צפוי להכריע השבוע האם לאסור על חברת התקשורת הצפרתית, פראנס טלקום, את ההשתתפות במכרז. פראנס טלקום מתמודדת במכרז במגרת קבוצת בני אלג'ם. השב"כ הישראלי ממליץ לדחות את מועמדותה של החברה בשל אחזקותיה בחברות תקשורת במדינות ערביות.

מניות בזק נופלות בצהרי היום בכ-1.69%, תוך מחזור של כ-10 מיליון שקל.

חברת סונול, הנמצאת בבעלות גרנית הכרמל של קבוצת בורוביץ', נכנסה לשותפות להקמת תחנות דלק זעירות. החברה רכשה 75% ממניות חברה קיימת, דלקט, שהוקמה ב-2000 ע"י קבוצת מאיר וגרינברג (שיחזיקו כעת ב-25% הנותרים מן החברה) ומתמחה בתחנות זעריות - שההשקעה בהן נמוכה יחסית וניתן להקימה על שטחים מצומצמים. מניית גרנית נסחרת ביציבות ויורדת ב-0.01% במחזור של 324 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
כנס ביזפורטל

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?