ירידות קלות בסיום המסחר בת"א: הפועלים איבדה 2.62%

ת"א 25 ירד בשיעור ב-0.15%, ת"א 100 השיל 0.16%, והתל טק 15 איבד כ-0.47%. לאומי ירד ב-0.24%, בזק הוסיפה 1.09%, טבע השילה 1.32%, דסק"ש וכלל תעשיות קפצו ב-2.44% ו-4.12% בהתאמה
דרור איטח |

בסיום יום המסחר בבורסה התל אביבית, חתמו שלושת המדדים העיקריים בירידות שערים. את יום המסחר החלה הבורסה בעליות שערים, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר התהפכה המגמה, והמדדים החלו לרשום ירידות שערים שעברו בשיאם את רמת האחוז, ירידות אלו באו במקביל לידיעות על חשדות המשטרה להלבנת הון בבנק הפועלים. בצהרי היום החלו להתמתן ירידות השערים שנמשכו עד לסיום. מחזור המסחר הסתכם ב-805 מיליון שקל, כש-495 מיליון מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 ירד בשיעור של 0.15% לרמת 653.44 הנקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.16% לרמת 680.72 הנקודות, ומדד התל טק 15 איבד כ-0.47% לרמת 429.93 נקודות.

הסיפור של המסחר היום בורסה ללא ספק - בנק הפועלים. היום פשטה המשטרה על משרדי החברה לנאמנות של הבנק ועל סניף רחוב הירקון בת"א. על פי החשד, הולבנו שם מאות מיליוני דולרים שהועברו לישראל על ידי זרים. מהבנק נמסר בתגובה "פעלנו לפי החוק כדי למנוע הלבנת הון". מניית הבנק הגיבה בנפילה בת 2.62%, תוך שהיא מרכזת את המחזור הגבוה בבורסה בהיקף של 188 מיליון שקל.

מניות בזק עלו ב-1.09%. זאת בתגובה לתוצאות העסקיות של החברה לשנת 2004. רווחי עתק של 621 מיליון שקל שבאים אחרי שנתיים של הפסדים. הכל בזכות שיפור בתוצאות יס, פלאפון ובזק בינלאומי. הרווח העניק לבזק תשואה על ההון של 8.7%. ב-2003 הפסידה החברה כ-438 מיליון שקל, וב-2002 היא הפסידה כ-913 מיליון שקל. ההכנסות המאוחדות הסתכמו בכ-9.27 מיליארד שקל.

מניית ריטליקס חתמה בתוספת של 2.42%. היום עדכן בית ההשקעות, לידר ושות' את המלצתו למניית החברה. האנליסט ערן יעקובי סבור כי השנה עשויה להיות שנה של פריצה עבור ריטליקס, הודות לעליונות הטכנולוגית שלה ותנאי הסביבה העסקית. יעקובי גזר שווי ראוי של 27.5 דולר למניה הגבוה בכ-16% ממחיר השוק כיום. לפיכך, הוא ממשיך ב"תשואת יתר" על מניית ריטליקס.

מניית מבני תעשייה עלתה בסיום ב-0.18%. ברקע, החברה אישרה היום (א'), כי היא גייסה ביום חמישי האחרון 100 מיליון שקל באגרות חוב. ההנפקה נעשתה בדרך של הרחבת סדרה ז', הנסחרת בבורסה והמדורגת AA- בידי "מעלות".

מניית סטאר נייט, זינקה ב-4.58%. ברקע, החברה קיבלה באמצעות חברת הבת שלה, נייט לייט טכנולוגיות הזמנה של כ-6 מיליון שקל מחברה אמריקאית. חברת הבת של סטאר נייט תספק במסגרת החוזה אמצעים לראיית לילה לשוק האזרחי והמשטרתי בארה"ב, במהלך השנים 2005-2006.

המדינה שינתה את דעתה וייתכן כי תותיר לחברה לישראל לרכוש את בז"ן חיפה, כחלק ממכירת אחזקות המדינה בבתי הזיקוק. במעריב מדווח הבוקר כי ההסכם צפוי עקב כך להחתם בימים הקרובים. עוד מדווח כי החברה לישראל תתפשר ותקבל כ-105 מיליון דולר בתמורה לחלקה בעסקה. האוצר מציע כי החברה לישראל תקבל בעבור חלקה בבתי הזיקוק (26% מהם) את הסכום המדובר לאחר הנפקת המניות בבורסה. מניות החברה לישראל שפתחו בעליות ועברו לירידות בצהרי היום, חתמו לבסוף בתוספת של 0.19%.

איש העסקים אילן בן דב, רכש בשבוע שעבר את חברת ירדן (90% ממנה) מחברת גיבור סברינה בכדי להשתלט על מניות הכשרת הישוב שהן הנכס העיקרי של ירדן. הבוקר מדווח בידיעות אחרונות כי בן דב עשוי להעביר את פעילות ניירות הערך של סאני לתוך חברת ירדן. בין הסיבות נמצאים הפסדים צבורים שהסבו מניות הכשרת הישוב לחברת ירדן בעבר שעשויים לעזור לבן דב להתקזז בתשלומי מס בהיקפים שבין 60 ל-70 מיליון שקל. מניות סאני השילו 1.28%, מניות ירדן זינקו ב-26%, ומניות הכשרת הישוב איבדו כ-3.12%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.