ירידות קלות בסיום המסחר בת"א: הפועלים איבדה 2.62%
בסיום יום המסחר בבורסה התל אביבית, חתמו שלושת המדדים העיקריים בירידות שערים. את יום המסחר החלה הבורסה בעליות שערים, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר התהפכה המגמה, והמדדים החלו לרשום ירידות שערים שעברו בשיאם את רמת האחוז, ירידות אלו באו במקביל לידיעות על חשדות המשטרה להלבנת הון בבנק הפועלים. בצהרי היום החלו להתמתן ירידות השערים שנמשכו עד לסיום. מחזור המסחר הסתכם ב-805 מיליון שקל, כש-495 מיליון מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 ירד בשיעור של 0.15% לרמת 653.44 הנקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.16% לרמת 680.72 הנקודות, ומדד התל טק 15 איבד כ-0.47% לרמת 429.93 נקודות.
הסיפור של המסחר היום בורסה ללא ספק - בנק הפועלים. היום פשטה המשטרה על משרדי החברה לנאמנות של הבנק ועל סניף רחוב הירקון בת"א. על פי החשד, הולבנו שם מאות מיליוני דולרים שהועברו לישראל על ידי זרים. מהבנק נמסר בתגובה "פעלנו לפי החוק כדי למנוע הלבנת הון". מניית הבנק הגיבה בנפילה בת 2.62%, תוך שהיא מרכזת את המחזור הגבוה בבורסה בהיקף של 188 מיליון שקל.
מניות בזק עלו ב-1.09%. זאת בתגובה לתוצאות העסקיות של החברה לשנת 2004. רווחי עתק של 621 מיליון שקל שבאים אחרי שנתיים של הפסדים. הכל בזכות שיפור בתוצאות יס, פלאפון ובזק בינלאומי. הרווח העניק לבזק תשואה על ההון של 8.7%. ב-2003 הפסידה החברה כ-438 מיליון שקל, וב-2002 היא הפסידה כ-913 מיליון שקל. ההכנסות המאוחדות הסתכמו בכ-9.27 מיליארד שקל.
מניית ריטליקס חתמה בתוספת של 2.42%. היום עדכן בית ההשקעות, לידר ושות' את המלצתו למניית החברה. האנליסט ערן יעקובי סבור כי השנה עשויה להיות שנה של פריצה עבור ריטליקס, הודות לעליונות הטכנולוגית שלה ותנאי הסביבה העסקית. יעקובי גזר שווי ראוי של 27.5 דולר למניה הגבוה בכ-16% ממחיר השוק כיום. לפיכך, הוא ממשיך ב"תשואת יתר" על מניית ריטליקס.
מניית מבני תעשייה עלתה בסיום ב-0.18%. ברקע, החברה אישרה היום (א'), כי היא גייסה ביום חמישי האחרון 100 מיליון שקל באגרות חוב. ההנפקה נעשתה בדרך של הרחבת סדרה ז', הנסחרת בבורסה והמדורגת AA- בידי "מעלות".
מניית סטאר נייט, זינקה ב-4.58%. ברקע, החברה קיבלה באמצעות חברת הבת שלה, נייט לייט טכנולוגיות הזמנה של כ-6 מיליון שקל מחברה אמריקאית. חברת הבת של סטאר נייט תספק במסגרת החוזה אמצעים לראיית לילה לשוק האזרחי והמשטרתי בארה"ב, במהלך השנים 2005-2006.
המדינה שינתה את דעתה וייתכן כי תותיר לחברה לישראל לרכוש את בז"ן חיפה, כחלק ממכירת אחזקות המדינה בבתי הזיקוק. במעריב מדווח הבוקר כי ההסכם צפוי עקב כך להחתם בימים הקרובים. עוד מדווח כי החברה לישראל תתפשר ותקבל כ-105 מיליון דולר בתמורה לחלקה בעסקה. האוצר מציע כי החברה לישראל תקבל בעבור חלקה בבתי הזיקוק (26% מהם) את הסכום המדובר לאחר הנפקת המניות בבורסה. מניות החברה לישראל שפתחו בעליות ועברו לירידות בצהרי היום, חתמו לבסוף בתוספת של 0.19%.
איש העסקים אילן בן דב, רכש בשבוע שעבר את חברת ירדן (90% ממנה) מחברת גיבור סברינה בכדי להשתלט על מניות הכשרת הישוב שהן הנכס העיקרי של ירדן. הבוקר מדווח בידיעות אחרונות כי בן דב עשוי להעביר את פעילות ניירות הערך של סאני לתוך חברת ירדן. בין הסיבות נמצאים הפסדים צבורים שהסבו מניות הכשרת הישוב לחברת ירדן בעבר שעשויים לעזור לבן דב להתקזז בתשלומי מס בהיקפים שבין 60 ל-70 מיליון שקל. מניות סאני השילו 1.28%, מניות ירדן זינקו ב-26%, ומניות הכשרת הישוב איבדו כ-3.12%.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")