ירידות קלות בסיום המסחר בת"א: הפועלים איבדה 2.62%
בסיום יום המסחר בבורסה התל אביבית, חתמו שלושת המדדים העיקריים בירידות שערים. את יום המסחר החלה הבורסה בעליות שערים, כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר התהפכה המגמה, והמדדים החלו לרשום ירידות שערים שעברו בשיאם את רמת האחוז, ירידות אלו באו במקביל לידיעות על חשדות המשטרה להלבנת הון בבנק הפועלים. בצהרי היום החלו להתמתן ירידות השערים שנמשכו עד לסיום. מחזור המסחר הסתכם ב-805 מיליון שקל, כש-495 מיליון מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 ירד בשיעור של 0.15% לרמת 653.44 הנקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.16% לרמת 680.72 הנקודות, ומדד התל טק 15 איבד כ-0.47% לרמת 429.93 נקודות.
הסיפור של המסחר היום בורסה ללא ספק - בנק הפועלים. היום פשטה המשטרה על משרדי החברה לנאמנות של הבנק ועל סניף רחוב הירקון בת"א. על פי החשד, הולבנו שם מאות מיליוני דולרים שהועברו לישראל על ידי זרים. מהבנק נמסר בתגובה "פעלנו לפי החוק כדי למנוע הלבנת הון". מניית הבנק הגיבה בנפילה בת 2.62%, תוך שהיא מרכזת את המחזור הגבוה בבורסה בהיקף של 188 מיליון שקל.
מניות בזק עלו ב-1.09%. זאת בתגובה לתוצאות העסקיות של החברה לשנת 2004. רווחי עתק של 621 מיליון שקל שבאים אחרי שנתיים של הפסדים. הכל בזכות שיפור בתוצאות יס, פלאפון ובזק בינלאומי. הרווח העניק לבזק תשואה על ההון של 8.7%. ב-2003 הפסידה החברה כ-438 מיליון שקל, וב-2002 היא הפסידה כ-913 מיליון שקל. ההכנסות המאוחדות הסתכמו בכ-9.27 מיליארד שקל.
מניית ריטליקס חתמה בתוספת של 2.42%. היום עדכן בית ההשקעות, לידר ושות' את המלצתו למניית החברה. האנליסט ערן יעקובי סבור כי השנה עשויה להיות שנה של פריצה עבור ריטליקס, הודות לעליונות הטכנולוגית שלה ותנאי הסביבה העסקית. יעקובי גזר שווי ראוי של 27.5 דולר למניה הגבוה בכ-16% ממחיר השוק כיום. לפיכך, הוא ממשיך ב"תשואת יתר" על מניית ריטליקס.
מניית מבני תעשייה עלתה בסיום ב-0.18%. ברקע, החברה אישרה היום (א'), כי היא גייסה ביום חמישי האחרון 100 מיליון שקל באגרות חוב. ההנפקה נעשתה בדרך של הרחבת סדרה ז', הנסחרת בבורסה והמדורגת AA- בידי "מעלות".
מניית סטאר נייט, זינקה ב-4.58%. ברקע, החברה קיבלה באמצעות חברת הבת שלה, נייט לייט טכנולוגיות הזמנה של כ-6 מיליון שקל מחברה אמריקאית. חברת הבת של סטאר נייט תספק במסגרת החוזה אמצעים לראיית לילה לשוק האזרחי והמשטרתי בארה"ב, במהלך השנים 2005-2006.
המדינה שינתה את דעתה וייתכן כי תותיר לחברה לישראל לרכוש את בז"ן חיפה, כחלק ממכירת אחזקות המדינה בבתי הזיקוק. במעריב מדווח הבוקר כי ההסכם צפוי עקב כך להחתם בימים הקרובים. עוד מדווח כי החברה לישראל תתפשר ותקבל כ-105 מיליון דולר בתמורה לחלקה בעסקה. האוצר מציע כי החברה לישראל תקבל בעבור חלקה בבתי הזיקוק (26% מהם) את הסכום המדובר לאחר הנפקת המניות בבורסה. מניות החברה לישראל שפתחו בעליות ועברו לירידות בצהרי היום, חתמו לבסוף בתוספת של 0.19%.
איש העסקים אילן בן דב, רכש בשבוע שעבר את חברת ירדן (90% ממנה) מחברת גיבור סברינה בכדי להשתלט על מניות הכשרת הישוב שהן הנכס העיקרי של ירדן. הבוקר מדווח בידיעות אחרונות כי בן דב עשוי להעביר את פעילות ניירות הערך של סאני לתוך חברת ירדן. בין הסיבות נמצאים הפסדים צבורים שהסבו מניות הכשרת הישוב לחברת ירדן בעבר שעשויים לעזור לבן דב להתקזז בתשלומי מס בהיקפים שבין 60 ל-70 מיליון שקל. מניות סאני השילו 1.28%, מניות ירדן זינקו ב-26%, ומניות הכשרת הישוב איבדו כ-3.12%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
