גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק - עלה ב-0.3%
נמשכת ההאטה בקצב הגידול של יצוא ההייטק. בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק, (גידול של 0.3% בלבד), לעומת הרבע השלישי שקדם לו, והוא הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. זאת לאחר גידול של כ-2% ברבע השלישי אשתקד, גידול של כ-4% ברבע השני וגידול שיא של כ-13.5% ביצוא ההייטק ברבע הראשון של 2004.
מדובר בענפי הטכנולוגיה העילית: רכיבים אלקטרוניים ומחשבים, ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח, כלי טיס ותרופות. כך מסר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בהסתכמו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.
ברוש מציין, כי ההאטה המתמשכת בקצב גידול יצוא ההייטק משקפת נסיגה חדה של 9% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, אשר קוזזה הודות לגידול שחל ביצוא יתר ענפי הקבוצה בתקופה זו - גידול של כ-10% ביצוא התרופות, גידול של כ-3.5% ביצוא ענף ציוד התקשורת, בקרה ורפואי ושל כ-2% ביצוא כלי הטייס.
למרות זאת, מציין נשיא התאחדות התעשיינים, היצוא התעשייתי כולו (ללא יהלומים) צמח ריאלית ב-5.5%, בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005, לעומת הרבע השלישי של 2004, והסתכם ב-8.4 מיליארד דולר. זאת לאחר נסיגה ריאלית של כחצי אחוז ברבע השלישי אשתקד.
נשיא התאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את הפעלת הכלים החדשים לעידוד היצוא, כלים שכבר הוחלט עליהם אך הם מופעלים באופן חלקי בלבד, כמו למשל - מאגדים ליצוא, תמיכה ביצואן הבודד, חדירה לארצות יעד וליווי שיווקי. להערכתו, הוצאה לפועל של כלים אלו יסייעו להגדיל את היצוא במאות מליוני דולר נוספים לשנה. ברוש קורא למשרד התמ"ת לפעול למימוש ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין, תוך הסתייעות בארגונים הכלכלים. מדובר בהתחייבויות בהיקף של מאות מליוני דולרים בשנה.
עוד עולה מניתוח היצוא כי גידול חד של כ- 14% חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).
ברוש מציין, כי יש להניח שחלק לא מבוטל מגידול זה נובע משחרור סחורות שהתעכבו בנמלי הים גם לאחר תום השביתה - באמצע הרבע השלישי של 2004, ולראיה גידול זה חל לאחר נסיגה חדה של כ-7% ברבע השלישי אשתקד.
ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005 גידול מרשים של 10%, זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ- 2% ברבע השלישי של 2004, (מדובר בכימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות), מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
במקביל, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי של קרוב ל- 6% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, זאת לאחר נסיגה קלה (0.8%-), ברבע השלישי אשתקד, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).
ברוש מציין, כי מניתוח היצוא ללא יהלומים לפי יעדים גיאוגרפיים עולה כי בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול ביצוא לכל היעדים, במונחים דולריים, גידול בולט של 12% נרשם בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד גידול מרשים של 9.3% ביצוא לארצות האיחוד האירופי ושל 8.7% ביצוא לארה"ב. גידול מתון יחסית של 2.7% נרשם בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.
ברוש מעריך, כי ברבע האחרון אשתקד חל שיפור קל ברווחיות היצוא - אומדן ראשוני מצביע על ירידה של כ- 2% במדד עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא בסוף 2004. כאשר עלייה במדד פרושה ירידה ברווחיות. ירידה זו נגזרה מגידול חד של 2.4% בפריון העבודה, לצד יציבות בעלות העבודה, וחלה למרות התיסוף החד של 2.3% בשערו של השקל ביחס לדולר וההרעה בתנאי הסחר.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
