גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק - עלה ב-0.3%
נמשכת ההאטה בקצב הגידול של יצוא ההייטק. בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק, (גידול של 0.3% בלבד), לעומת הרבע השלישי שקדם לו, והוא הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. זאת לאחר גידול של כ-2% ברבע השלישי אשתקד, גידול של כ-4% ברבע השני וגידול שיא של כ-13.5% ביצוא ההייטק ברבע הראשון של 2004.
מדובר בענפי הטכנולוגיה העילית: רכיבים אלקטרוניים ומחשבים, ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח, כלי טיס ותרופות. כך מסר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בהסתכמו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.
ברוש מציין, כי ההאטה המתמשכת בקצב גידול יצוא ההייטק משקפת נסיגה חדה של 9% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, אשר קוזזה הודות לגידול שחל ביצוא יתר ענפי הקבוצה בתקופה זו - גידול של כ-10% ביצוא התרופות, גידול של כ-3.5% ביצוא ענף ציוד התקשורת, בקרה ורפואי ושל כ-2% ביצוא כלי הטייס.
למרות זאת, מציין נשיא התאחדות התעשיינים, היצוא התעשייתי כולו (ללא יהלומים) צמח ריאלית ב-5.5%, בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005, לעומת הרבע השלישי של 2004, והסתכם ב-8.4 מיליארד דולר. זאת לאחר נסיגה ריאלית של כחצי אחוז ברבע השלישי אשתקד.
נשיא התאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את הפעלת הכלים החדשים לעידוד היצוא, כלים שכבר הוחלט עליהם אך הם מופעלים באופן חלקי בלבד, כמו למשל - מאגדים ליצוא, תמיכה ביצואן הבודד, חדירה לארצות יעד וליווי שיווקי. להערכתו, הוצאה לפועל של כלים אלו יסייעו להגדיל את היצוא במאות מליוני דולר נוספים לשנה. ברוש קורא למשרד התמ"ת לפעול למימוש ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין, תוך הסתייעות בארגונים הכלכלים. מדובר בהתחייבויות בהיקף של מאות מליוני דולרים בשנה.
עוד עולה מניתוח היצוא כי גידול חד של כ- 14% חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).
ברוש מציין, כי יש להניח שחלק לא מבוטל מגידול זה נובע משחרור סחורות שהתעכבו בנמלי הים גם לאחר תום השביתה - באמצע הרבע השלישי של 2004, ולראיה גידול זה חל לאחר נסיגה חדה של כ-7% ברבע השלישי אשתקד.
ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005 גידול מרשים של 10%, זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ- 2% ברבע השלישי של 2004, (מדובר בכימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות), מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
במקביל, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי של קרוב ל- 6% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, זאת לאחר נסיגה קלה (0.8%-), ברבע השלישי אשתקד, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).
ברוש מציין, כי מניתוח היצוא ללא יהלומים לפי יעדים גיאוגרפיים עולה כי בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול ביצוא לכל היעדים, במונחים דולריים, גידול בולט של 12% נרשם בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד גידול מרשים של 9.3% ביצוא לארצות האיחוד האירופי ושל 8.7% ביצוא לארה"ב. גידול מתון יחסית של 2.7% נרשם בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.
ברוש מעריך, כי ברבע האחרון אשתקד חל שיפור קל ברווחיות היצוא - אומדן ראשוני מצביע על ירידה של כ- 2% במדד עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא בסוף 2004. כאשר עלייה במדד פרושה ירידה ברווחיות. ירידה זו נגזרה מגידול חד של 2.4% בפריון העבודה, לצד יציבות בעלות העבודה, וחלה למרות התיסוף החד של 2.3% בשערו של השקל ביחס לדולר וההרעה בתנאי הסחר.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
