גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק - עלה ב-0.3%
נמשכת ההאטה בקצב הגידול של יצוא ההייטק. בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק, (גידול של 0.3% בלבד), לעומת הרבע השלישי שקדם לו, והוא הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. זאת לאחר גידול של כ-2% ברבע השלישי אשתקד, גידול של כ-4% ברבע השני וגידול שיא של כ-13.5% ביצוא ההייטק ברבע הראשון של 2004.
מדובר בענפי הטכנולוגיה העילית: רכיבים אלקטרוניים ומחשבים, ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח, כלי טיס ותרופות. כך מסר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בהסתכמו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.
ברוש מציין, כי ההאטה המתמשכת בקצב גידול יצוא ההייטק משקפת נסיגה חדה של 9% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, אשר קוזזה הודות לגידול שחל ביצוא יתר ענפי הקבוצה בתקופה זו - גידול של כ-10% ביצוא התרופות, גידול של כ-3.5% ביצוא ענף ציוד התקשורת, בקרה ורפואי ושל כ-2% ביצוא כלי הטייס.
למרות זאת, מציין נשיא התאחדות התעשיינים, היצוא התעשייתי כולו (ללא יהלומים) צמח ריאלית ב-5.5%, בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005, לעומת הרבע השלישי של 2004, והסתכם ב-8.4 מיליארד דולר. זאת לאחר נסיגה ריאלית של כחצי אחוז ברבע השלישי אשתקד.
נשיא התאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את הפעלת הכלים החדשים לעידוד היצוא, כלים שכבר הוחלט עליהם אך הם מופעלים באופן חלקי בלבד, כמו למשל - מאגדים ליצוא, תמיכה ביצואן הבודד, חדירה לארצות יעד וליווי שיווקי. להערכתו, הוצאה לפועל של כלים אלו יסייעו להגדיל את היצוא במאות מליוני דולר נוספים לשנה. ברוש קורא למשרד התמ"ת לפעול למימוש ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין, תוך הסתייעות בארגונים הכלכלים. מדובר בהתחייבויות בהיקף של מאות מליוני דולרים בשנה.
עוד עולה מניתוח היצוא כי גידול חד של כ- 14% חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).
ברוש מציין, כי יש להניח שחלק לא מבוטל מגידול זה נובע משחרור סחורות שהתעכבו בנמלי הים גם לאחר תום השביתה - באמצע הרבע השלישי של 2004, ולראיה גידול זה חל לאחר נסיגה חדה של כ-7% ברבע השלישי אשתקד.
ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005 גידול מרשים של 10%, זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ- 2% ברבע השלישי של 2004, (מדובר בכימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות), מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
במקביל, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי של קרוב ל- 6% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, זאת לאחר נסיגה קלה (0.8%-), ברבע השלישי אשתקד, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).
ברוש מציין, כי מניתוח היצוא ללא יהלומים לפי יעדים גיאוגרפיים עולה כי בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול ביצוא לכל היעדים, במונחים דולריים, גידול בולט של 12% נרשם בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד גידול מרשים של 9.3% ביצוא לארצות האיחוד האירופי ושל 8.7% ביצוא לארה"ב. גידול מתון יחסית של 2.7% נרשם בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.
ברוש מעריך, כי ברבע האחרון אשתקד חל שיפור קל ברווחיות היצוא - אומדן ראשוני מצביע על ירידה של כ- 2% במדד עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא בסוף 2004. כאשר עלייה במדד פרושה ירידה ברווחיות. ירידה זו נגזרה מגידול חד של 2.4% בפריון העבודה, לצד יציבות בעלות העבודה, וחלה למרות התיסוף החד של 2.3% בשערו של השקל ביחס לדולר וההרעה בתנאי הסחר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
