גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק - עלה ב-0.3%

הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. זאת לאחר גידול של כ-2% ברבע השלישי אשתקד. ברוש: ההאטה המתמשכת בקצב גידול יצוא ההייטק משקפת נסיגה של 9% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים
דרור איטח |

נמשכת ההאטה בקצב הגידול של יצוא ההייטק. בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק, (גידול של 0.3% בלבד), לעומת הרבע השלישי שקדם לו, והוא הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. זאת לאחר גידול של כ-2% ברבע השלישי אשתקד, גידול של כ-4% ברבע השני וגידול שיא של כ-13.5% ביצוא ההייטק ברבע הראשון של 2004.

מדובר בענפי הטכנולוגיה העילית: רכיבים אלקטרוניים ומחשבים, ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח, כלי טיס ותרופות. כך מסר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בהסתכמו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.

ברוש מציין, כי ההאטה המתמשכת בקצב גידול יצוא ההייטק משקפת נסיגה חדה של 9% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, אשר קוזזה הודות לגידול שחל ביצוא יתר ענפי הקבוצה בתקופה זו - גידול של כ-10% ביצוא התרופות, גידול של כ-3.5% ביצוא ענף ציוד התקשורת, בקרה ורפואי ושל כ-2% ביצוא כלי הטייס.

למרות זאת, מציין נשיא התאחדות התעשיינים, היצוא התעשייתי כולו (ללא יהלומים) צמח ריאלית ב-5.5%, בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005, לעומת הרבע השלישי של 2004, והסתכם ב-8.4 מיליארד דולר. זאת לאחר נסיגה ריאלית של כחצי אחוז ברבע השלישי אשתקד.

נשיא התאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את הפעלת הכלים החדשים לעידוד היצוא, כלים שכבר הוחלט עליהם אך הם מופעלים באופן חלקי בלבד, כמו למשל - מאגדים ליצוא, תמיכה ביצואן הבודד, חדירה לארצות יעד וליווי שיווקי. להערכתו, הוצאה לפועל של כלים אלו יסייעו להגדיל את היצוא במאות מליוני דולר נוספים לשנה. ברוש קורא למשרד התמ"ת לפעול למימוש ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין, תוך הסתייעות בארגונים הכלכלים. מדובר בהתחייבויות בהיקף של מאות מליוני דולרים בשנה.

עוד עולה מניתוח היצוא כי גידול חד של כ- 14% חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).

ברוש מציין, כי יש להניח שחלק לא מבוטל מגידול זה נובע משחרור סחורות שהתעכבו בנמלי הים גם לאחר תום השביתה - באמצע הרבע השלישי של 2004, ולראיה גידול זה חל לאחר נסיגה חדה של כ-7% ברבע השלישי אשתקד.

ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005 גידול מרשים של 10%, זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ- 2% ברבע השלישי של 2004, (מדובר בכימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות), מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).

במקביל, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי של קרוב ל- 6% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, זאת לאחר נסיגה קלה (0.8%-), ברבע השלישי אשתקד, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).

ברוש מציין, כי מניתוח היצוא ללא יהלומים לפי יעדים גיאוגרפיים עולה כי בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול ביצוא לכל היעדים, במונחים דולריים, גידול בולט של 12% נרשם בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד גידול מרשים של 9.3% ביצוא לארצות האיחוד האירופי ושל 8.7% ביצוא לארה"ב. גידול מתון יחסית של 2.7% נרשם בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.

ברוש מעריך, כי ברבע האחרון אשתקד חל שיפור קל ברווחיות היצוא - אומדן ראשוני מצביע על ירידה של כ- 2% במדד עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא בסוף 2004. כאשר עלייה במדד פרושה ירידה ברווחיות. ירידה זו נגזרה מגידול חד של 2.4% בפריון העבודה, לצד יציבות בעלות העבודה, וחלה למרות התיסוף החד של 2.3% בשערו של השקל ביחס לדולר וההרעה בתנאי הסחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.