גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק - עלה ב-0.3%
נמשכת ההאטה בקצב הגידול של יצוא ההייטק. בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול מתון ביותר ביצוא ההייטק, (גידול של 0.3% בלבד), לעומת הרבע השלישי שקדם לו, והוא הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. זאת לאחר גידול של כ-2% ברבע השלישי אשתקד, גידול של כ-4% ברבע השני וגידול שיא של כ-13.5% ביצוא ההייטק ברבע הראשון של 2004.
מדובר בענפי הטכנולוגיה העילית: רכיבים אלקטרוניים ומחשבים, ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח, כלי טיס ותרופות. כך מסר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בהסתכמו על ניתוח חודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, בנושא מצב היצוא התעשייתי.
ברוש מציין, כי ההאטה המתמשכת בקצב גידול יצוא ההייטק משקפת נסיגה חדה של 9% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, אשר קוזזה הודות לגידול שחל ביצוא יתר ענפי הקבוצה בתקופה זו - גידול של כ-10% ביצוא התרופות, גידול של כ-3.5% ביצוא ענף ציוד התקשורת, בקרה ורפואי ושל כ-2% ביצוא כלי הטייס.
למרות זאת, מציין נשיא התאחדות התעשיינים, היצוא התעשייתי כולו (ללא יהלומים) צמח ריאלית ב-5.5%, בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005, לעומת הרבע השלישי של 2004, והסתכם ב-8.4 מיליארד דולר. זאת לאחר נסיגה ריאלית של כחצי אחוז ברבע השלישי אשתקד.
נשיא התאחדות התעשיינים קורא לממשלה לזרז את הפעלת הכלים החדשים לעידוד היצוא, כלים שכבר הוחלט עליהם אך הם מופעלים באופן חלקי בלבד, כמו למשל - מאגדים ליצוא, תמיכה ביצואן הבודד, חדירה לארצות יעד וליווי שיווקי. להערכתו, הוצאה לפועל של כלים אלו יסייעו להגדיל את היצוא במאות מליוני דולר נוספים לשנה. ברוש קורא למשרד התמ"ת לפעול למימוש ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין, תוך הסתייעות בארגונים הכלכלים. מדובר בהתחייבויות בהיקף של מאות מליוני דולרים בשנה.
עוד עולה מניתוח היצוא כי גידול חד של כ- 14% חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס).
ברוש מציין, כי יש להניח שחלק לא מבוטל מגידול זה נובע משחרור סחורות שהתעכבו בנמלי הים גם לאחר תום השביתה - באמצע הרבע השלישי של 2004, ולראיה גידול זה חל לאחר נסיגה חדה של כ-7% ברבע השלישי אשתקד.
ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, חל בחודשים אוקטובר 2004 – ינואר 2005 גידול מרשים של 10%, זאת בהמשך לגידול ריאלי של כ- 2% ברבע השלישי של 2004, (מדובר בכימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות), מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
במקביל, נרשם בחודשים אלו גידול ריאלי של קרוב ל- 6% ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, זאת לאחר נסיגה קלה (0.8%-), ברבע השלישי אשתקד, (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).
ברוש מציין, כי מניתוח היצוא ללא יהלומים לפי יעדים גיאוגרפיים עולה כי בחודשים אוקטובר 2004 - ינואר 2005 חל גידול ביצוא לכל היעדים, במונחים דולריים, גידול בולט של 12% נרשם בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד גידול מרשים של 9.3% ביצוא לארצות האיחוד האירופי ושל 8.7% ביצוא לארה"ב. גידול מתון יחסית של 2.7% נרשם בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.
ברוש מעריך, כי ברבע האחרון אשתקד חל שיפור קל ברווחיות היצוא - אומדן ראשוני מצביע על ירידה של כ- 2% במדד עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא בסוף 2004. כאשר עלייה במדד פרושה ירידה ברווחיות. ירידה זו נגזרה מגידול חד של 2.4% בפריון העבודה, לצד יציבות בעלות העבודה, וחלה למרות התיסוף החד של 2.3% בשערו של השקל ביחס לדולר וההרעה בתנאי הסחר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
