מקלטי מס
הרשימה כוללת סקירה בענין מקלטי מס.
מה הם מקלטי מס? כ"מקלטי מס" מכונות אותן ארצות שבהן אין מס או שהמס הישיר נמוך. רבים מעדיפים לרשום שם חברות ועסקים, כדי שתשלום המס על רווחיהן יהיה נמוך ככל האפשר. לא כל ארץ עם מס נמוך כדאית להשקעות בה. חשובה היציבות השלטונית בה, ללא מהפכות וחילופי שלטון בלתי פוסקים וכן ללא שינויים מהירים בחוקים פיסקליים וכלכליים. ארץ שהבירוקרטיה אינה "מטרטרת" את המשקיעים. ארץ מושכת משקיעים היא ארץ שהגישה אליה נוחה ואינה נמצאת במקום נידח על פני כדור הארץ. מעלה נוספת תהיה לארץ שפרטי חשבונות הבנקים בה, חסויים חיסיון רציני ושיש בה סחר חופשי בכל סוגי המטבעות. הדבר הנוסף שיש להתחשב בו הוא נציגות מקצועית מהימנה (עורכי דין, דירקטורים, נציגים וכו'). איזה ארצות נחשבות כמקלטי מס? נפתח באחת מהארצות הידועות והמקובלות בישראל: איי הבתולה הבריטיים British Virgin Islands איים אלה, השוכנים באוקיינוס האטלנטי, מול אמריקה הלטינית, כפופים לשלטון בריטי עם אוטונומיה של מועצה מחוקקת מקומית. יחידים שהכנסתם מחוץ לאיי הבתולה, פטורים ממס שם. אם ההכנסה אינה מופקת מהאיים עצמם ואינה מועברת לאיים, חל מס חברות בשיעור 1% על הרווחים של חברות הרשומות באיי הבתולה הבריטיים. אין ניכוי מס במקור על דיבידנד ורבית המשתלמת לתושבי חוץ. כן אין מס על רווחי הון, אין מס על מתנות ואין מס ירושה. הונג קונג. על אף שהמקום חזר להיות חלק מסין הקומוניסטית, מתנהל שם משטר דו ערכי. ההקלות, שיטת המסחר והמיסוי שהיו בזמן שלטון הבריטים באי, עדיין נשארו על כנם, בהתאם להסכם בין סין לבריטניה. חברות ויחידים פטורים ממס על הכנסותיהם מחוץ להונג קונג. הכנסות המופקות באי עצמו, חייבות במס של 15% על יחידים ו-17,5% על חברות. רבית על פקדונות מט"ח (לא מטבע סיני) פטורות ממס. רווחי הון, דיבידנדים ותמלוגים פטורים ממס. איי בהאמה. אלה איים באוקיינוס האטלנטי לא רחוק מחופי פלורידה. בשנת 1973 זכו האיים בעצמאות לאחר ששלטון בריטניה נסתיים שם. במקום אין כלל מסים. הכנסות הממשל נובעות אך ורק מאגרות רישום חברות, ממס תיירות ומס הימורים הנגבה בבתי קזינו. הנוהג שם בריטי על אף קרבתם לארה"ב. ג'רסי בתעלת לה-מאנש. המקום, בתעלה בין צרפת לאנגליה. לאי עצמאות פיסקאלית וחוקי חברות מקומיים. חברה משלמת מס שנתי קבוע בגובה של 500$ ופטורה מכל מס נוסף. חברה בבעלות זרים, שאינם תושבי ג'רסי, אינה משלת כלל מסים. רק אם ההכנסה מופקת באי עצמו, חל מס הכנסה על הרווחים. בניגוד לנהוג בישראל, אין חשיבות אם השליטה והניהול מופעלים מהאי או מחוצה לו. לוקסמבורג. מדינה קטנה מאד השוכנת בין בלגיה, גרמניה וצרפת. בגלל מיקומה במרכז אירופה, היא מאפילה על ארצות רבות אחרות, כי הגישה אליה נוחה מאד. מקלט המס חל רק לגבי חברות אחזקה, שכל מטרתן: השתתפות בחברות אחרות. חברות אחזקה אלו פטורות ממס חברות על הכנסתן מדיבידנד ומתמלוגים. הן פטורות ממס רווחי הון ומניכוי מס במקור על דיבידנד שהן מחלקות, אך חייבות במס בשיעור 1% על כל הכנסה אחרת. ליכטנשטיין. נסיכות קטנטנה זו, גם היא שוכנת במרכז אירופה בין שוויץ לגרמניה, וגם אליה גישה נוחה. גם כאן ישנה הטבה לחברות אחזקה וחברות שמושב הקבע שלהן שם, פטורות ממס חברות אם פעילותן אינה בליכטנשטיין. על הכנסה שמקורה בליכטנשטיין, חייבים במס הכנסה ומס חברות עד לשיעור של 18%. דיבידנדים ורבית, חייבים בניכוי במקור בשיעור של 4%. האנטילים ההולנדיים. ארכיפלג של ששה איים באוקיינוס האטלנטי, כמאה ק"מ מוונצואלה. האיים הנם חלק מהולנד, אך נהנים מאוטונומיה מלאה בענייני פנים. חברות השקעה, חברות אחזקה וחברות בעלות פטנט, ישלמו מס עד 3% על הכנסותיהן שמקורן מחוץ לאיים. מס החברות הרגיל נע בין 32% ל-39%. יחידים שאינם תושבי האיים האנטילים חייבים במס על הכנסותיהם שהופקו באיים אלה, אך פטורים ממס על ריבית ודיבידנדים המשתלמים על ידי חברה. אחד הדברים המעכבים להשתמש באיים אלו, זה הפיקוח על מטבע חוץ. האי מאן הוא עוד אי ממקלטי המס. אי זה שוכן בים האירי, צפון-מזרח לדבלין. האי עצמאי והוא חלק מאזור הסחר החופשי של האיחוד האירופי. תושבי האי חייבים במס של 20%. חברות המאוגדות באי ואינן תושבות האי, פטורות ממס על הכנסותיהן המופקות מחוץ לאי. למעשה הן חייבות במס רישום חברות בסך של 500$ לשנה (כמו בג'רסי). פרט לכך אין מס רווחי הון ואין מס ירושה. איי קיימן הנם שלושה איים באוקיינוס האטלנטי כ-680 ק"מ דרומית לפלורידה. משנת 1959 האיים הנם מושבת כתר בריטי בעלת אוטונומיה עצמאית. חברות ונאמנויות באי פטורות מכל מס. אין באיי קיימן מס הכנס, מס חברות, מס רווחי הון, ניכוי מס במקור או מס ירושה. קפריסין, אי נוסף השוכן במזרח הים התיכון 50 דקות טיסה מישראל. חברות שהשליטה ו/או הניהול שלהן אינו בקפריסין, פטורות ממס הכנסה. חברות אחרות, הרשומות בקפריסין, נשלטות ומנוהלות משם, חייבות במס הכנסה בשיעור של 4.25% לתקופה של 10 שנים הניתנת להארכה. עם הצטרפות קפריסין (היוונית) לשוק האירופאי המשותף, נקבע כי שיעור מס החברות של חברות זרות ,יועלה בהדרגה עד 10% מעתה ועד שנת 2010. יחידים זרים המועסקים בקפריסין כשכירים חייבים במס מקומי בשיעור של 20%. שוויץ. לבסוף הגענו אל ארץ הידועה כמרכז פיננסי עולמי. מאחר ושוויץ מורכבת מקנטונים, הרי כמו בארה"ב, יש בה מס פדרלי, קנטוני ומקומי. המס הפדרלי על חברות נע בין 4% ועד 10%. המס הפדרלי על יחידים נע בשיעור של עד 13.2% בהתאם למדרגות המס. על רווחי הון של חברות ישלשלם מס פדרלי רגיל. רווחי הון של יחידם פטורים ממס. על דיבידנדים ורבית חל ניכוי מס במקור פדרלי בשיעור של 35%. מסים קנטוניים ומקומיים חלים על הכנסות חברות, אך שיעורם משתנה לפי הקנטון בו יושבת החברה. שיעורי מס חברות בקנטונים נעים בין 12% ל-36%. יחידים משלמים מס קנטוני בין 2.4% ועד 29%, תלוי בגובה ההכנסה. הרפורמה במס בישראל לאור תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה וכל השינויים שגרר אחריו, כל תושב ישראל חייב במס על הכנסתו בכל חלקי תבל, גם בארצות של מקלטי מס. לא רק הכנסתו משם חייבת במס ישראלי, אלא גם הכנסות חברות מקומיות שהשליטה בן, או בחלקן, בידיו. כך שהיום מקלטי המס אינם מעניקים את ההטבות שהעניקו לתושבי ישראל לפני הרפורמה במס. הלבנת הון ארצות מתקדמות, וארגונים בין-לאומיים מקשים על השימוש בארצות מקלטי מס בגלל שהן רוצות פיקוח הדוק יותר על מקור הכספים המושקעים שם. ישנו חשש שהון, שמקורו בפשעים, טרור, סמים וזנות, יושקע בארצות מקלטי מס ולכן ישנו לחץ אדיר על אותן ארצות לגלות את מקור הכספים ו/או להפסיק את ההטבות במסוי. השוק האירופאי לאחרונה ראינו נהירה של ארצות רבות המצטרפות לקהילה האירופאית. חלקן ישלימו את ההצטרפות עד שנת 2007. ארצות אלו, במידה ושמשו מקלטי מס, יצטרכו להתאים את מערכת המיסוי שלהם לארצות השוק האירופי ולכן הכדאיות שבהשקה בהן, - תרד.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.