בית ההשקעות, מיטב, פרסם היום (ב') כתבה שניה בסדרה של 3 כתבות המסכמות את שנת 2004. הפעם, עוסקת הכתבה בהתפתחויות בתעשיית הקרנות וכותרתה היא בזו הלשון: "2004 - שנה מצויינת נוספת של גיוסים בתעשייה, שהביאה אותה לרמת שיא של כל הזמנים ממש עם סיומה.

האנליסטים של מיטב יודעים לספר, כי תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה בשנת 2004 לצמוח בקצב מרשים, אם כי מתון הרבה יותר מזה שאיפיין את 2003. ב-2004 גדלו נכסי הקרנות בכ- 21.6% (לעומת 81.7% בשנת 2003), מ-83.3 מיליארד שקל ל-101.3 מיליארד שקל (שיא של כל הזמנים בהיקף הנכסים) כאשר כ-76% מהגידול נובע מזרימת כספים לקרנות ורק כ-24% נובע מתשואה משוקללת חיובית של התעשייה בשיעור של 4.7%.

במיטב אומרים, כי בדיקת התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מגלה, כי למרות שהאפיק המנייתי הוכתר כמנצח הגדול של 2004, בעיקר תודות לעליות שנרשמו בו בחודשים נובמבר ודצמבר, הציבור העדיף את הקרנות הסולידיות. דבר זה מבטא, ככל הנראה, את רצון הציבור במציאת חלופות השקעה סולידיות אלטרנטיביות בתקופה של ריביות נמוכות על פקדונות ותוכניות חסכון בבנקים. בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מראה, כי רובו של הכסף (כ-62%) זרם לקרנות המתמחות באג"ח מקומי אליהן נכנסו כ-8.6 מיליארד שקל. מתוך זה כ-2.6 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח מדינה וכ-6 מיליארד שקל לקרנות המתמחות באג"ח כללי, אג"ח חברות ואג"ח להמרה.

גם לקרנות אג"ח חו"ל זרם סכום מרשים, מספרים בבית ההשקעות - כ-1.9 מיליארד שקל. הקרנות המנייתיות הגדילו גם הן את חלקן ואליהן זרם סכום של כ-1.9 מיליארד שקל - 1.3 מיליארד למנייתיות המקומיות ועוד כ-600 מיליון שקל למנייתיות בחו"ל. הקרנות השקליות, אשר שיפרו את מצבן משמעותית במחצית השנייה של השנה לאחר מחצית ראשונה קשה, רשמו בסיכום שנתי גיוס של כ-1.5 מיליארד שקל. לקרנות הגמישות זרמו כ-700 מיליון שקל, והקרנות המשולבות גייסו את הסכום הצנוע ביותר של כ-300 מיליון שקל.

הקבוצה היחידה בה נרשמו פדיונות בסיכום שנתי הייתה זו של קרנות המט"ח המקומי: 1.2 מיליארד שקל. זוהי השנה השנייה ברציפות שקבוצה זו היא היחידה שנרשמו בה פדיונות. זאת, על רקע היותו של הדולר אפיק ההשקעה המאכזב של השנה, גם כן שנה שנייה ברציפות.

במיטב לא התעצלו וערכו בדיקה של התפלגות כניסת הכספים ויציאתם מהסוגים השונים של הקרנות על פני ציר הזמן במהלך 2004. בדיקתם הובילה למסקנות הבאות:

1. בקרנות המתמחות במניות - תנועה תנועה ערה מאוד וכניסת כספים מרשימה של 2.3 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה, על רקע המשך העליות בשוק המניות. היחלשות משמעותית ושינוי מגמה בתקופה שבין חודש מאי לחודש אוקטובר, על רקע הירידות החדות שפקדו את בורסת וול סטריט ובורסת ת"א שהלכה בעקבותיה, ויציאת כספים של 1.1 מיליארד שקל. התאוששות והתיצבות בחודשים נובמבר ודצמבר על רקע התחדשות גל העליות בשוק המניות המקומי, וגיוסי כספים של כ-300 מיליון שקל.

2. בקרנות הגמישות והמעורבות: תנועה יציבה, פחות או יותר, לאורך כל חודשי השנה עם כניסת כספים של בין 50 מיליון שקל ל-150 מיליון שקל לחודש, והפסקה קלה ברבעון השלישי, בעקבות היחלשות שוקי המניות בעולם ובארץ.

3. בקרנות המתמחות באג"ח מקומי ובאג"ח מדינה: בסה"כ שנה מוצלחת לכל אורכה למעט הפסקה קצרה בתחילת הרבעון השלישי. ברבעון הראשון והשני גיוסים של כמה מאות מיליוני שקלים כל חודש, על רקע המשך תהליך הורדת הריבית במשק והבריחה מהפקדונות הבנקאיים, עם דגש על חודש ינואר בו נרשמו גיוסים של יתר מ-1.2 מיליארד בכל אחת מהקבוצות. רבעון שלישי מתון יותר עם גיוסים של מאות בודדות של מיליונים בכל קבוצה וחידוש זרימת הכספים ברבעון הרביעי, בעיקר בקרנות האג"ח המקומי, לעומת פדיונות קלים בקרנות אג"ח מדינה.

4. בקרנות המתמחות במט"ח מקומי - שליש ראשון סביר עם גיוסים קלים של עד 160 מיליון שקל לחודש. מתחילת השליש השני - פדיונות רצופים בכל חודש של בין 25 מיליון שקל ל- 300 מיליון שקל, על רקע התיסוף המתגבר של השקל כלפי הדולר.

5. בקרנות הכספים - מחצית ראשונה קשה ותזזיתית כשבקבוצה זו נרשמו הפדיונות הגבוהים ביותר בתעשייה. בינואר, מארס ויוני גיוסים של בין 140 מיליון שקל ל-280 מיליון שקל, ומנגד בפברואר, אפריל ומאי פדיונות גדולים של בין 800 מיליון שקל ל-1.5 מיליארד שקל. במחצית השנייה של השנה: שינוי חד במגמה וגיוסים של כמה מיליוני שקלים בכל חודש, בין 0.46 מיליארד שקל ל-1.2 מיליארד שקל, שהפכו את הקבוצה למובילה בגיוסים במחצית השנייה של השנה.

6. בקרנות המתמחות בחו"ל - מחצית ראשונה "מניחה את הדעת" עם גיוסים של כמה מאות מיליוני שקלים בכל חודש, שנעו בין 110 מיליון שקל ל-500 מיליון שקל, הפוגה בחודש מאי בו נרשמו פדיונות של 180 מיליון שקל. מחצית שנייה של 6 חודשי פדיונות רצופים שנעו בין 20 מיליון שקל ל-215 מיליון שקל.

מבחינת נתח שוק, יודעים במיטב לספר, כי הסיפור של 2004 היה - ירידה חדה בחלקם של הבנקים הגדולים ועלייה חדה בחלקם של הברוקרים הפרטיים. המגמה הבולטת בשנת 2004 בנתח השוק של הגופים הפעילים בשוק ההון, היא הירידה בחלקם של הבנקים לטובת הברוקרים הפרטיים.

חלקה של קבוצת הפועלים ירד ב-1.0%: מ-35.7% ל-34.7%, בחלקה של קבוצת בל"ל נרשמה ירידה משמעותית של 3.0%: מ-32.0% ל-29.0% וחלקה של קבוצת דיסקונט ירד בשיעור קל מ-12.7% ל-12.5%. קרנות בנק מזרחי והבינלאומי החליפו מקום ביניהן: חלקה של עמדה-מזרחי עלה מ-3.8% ל-4.5%, וחלקה של דיקלה - הבינלאומי ירד מ-4.3% ל-3.8%. חלקו של בנק איגוד ירד מ-1.0% ל-0.8% ובחלקם של בנק אינווסטק ובנק י"ם נרשמה גם כן ירידה קלה מ-0.5% ל-0.4%.

לעומת זאת, בחלקם של הברוקרים הפרטיים נרשמה עלייה חדה מ-10.0% ל-14.3%. עלייה זו, אומרים במיטב, באה בעיקר על חשבון שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות.

באשר לדפוסי ההשקעה, חלה בשנה החולפת, עלייה במשקלם של האפיק המנייתי והמדדי על חשבון האפיק השקלי והמט"חי. בשנת 2004 נרשמו שינויים של ממש בדפוסי ההשקעה של תעשיית הקרנות כפועל יוצא של ההבדלים בתשואות שהניבו אפיקי השקעה שונים והבדלים באופי כניסת כספים או יציאתם מהתעשייה. העלייה בשוק המניות, בעיקר בתחילת השנה ובחודשיים האחרונים שלה, יחד עם החולשה היחסית של האפיק השקלי בעיקר במחצית הראשונה של השנה, היו דומיננטיים מאוד בהשפעתם על השינויים בדפוסי ההשקעה. בסיכום שנתי עלה משקלו של האפיק המנייתי מ-12.6% ל-14.7%. אפיק זה נהנה מתשואה חיובית נאה של הקרנות הרלוונטיות, ותודות לכך - גם מכניסת כספים נאה, בעיקר בראשית השנה.

גם משקלו של הרכיב הצמוד למדד עלה: מ-6.5% ל-8.7% ורכיב האג"ח להמרה (שרובו צמוד למדד) עלה מ-1.1% ל-1.8%. המרכיב השקלי היה זה ששילם את המחיר עם ירידה חדה מרמה של 66.3% ל-62.4%, לאחר ולמרות העלייה שנרשמה בו בחודשים האחרונים וגיוסי הקרנות בתחום זה. משקלו של האפיק המט"חי עלה בתחילת השנה באורח חד במקביל לפיחות השקל, אך שב וירד מתחת לרמתו מתחילת השנה: מ-13.5% ל-12.4% עקב התיסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר.

מבט על "תיק המנהל" של כל אחד ואחד ממנהלי הקרנות הגדולים, מצביע, בראיית מיטב, על כמה תופעות בולטות בהקשר לדפוסי ההשקעה שלהם:

1. הירידה במשקלו של האפיק השקלי מתבטאת היטב אצל כל המנהלים הגדולים פרט לאילנות דיסקונט. ירידה חדה במיוחד בהשקעה באפיק זה נרשמה אצל לאומי-פיא: מ-69.0% ל-59.8%. רוב הנכסים של כ"א מ-5 המנהלים הגדולים מושקעים באפיק זה. זאת, בעיקר בשל אחזקות היסטוריות בקרנות השקליות. השינוי בטעמו של הציבור בשנה החולפת, והחיפוש אחרי אפיקים אלטרנטיביים אטרקטיביים יותר, אשר הביאו לפדיונות גבוהים באפיק זה במחצית הראשונה של השנה, אחראים גם הם לירידה המשמעותית בחלקו של האפיק השקלי בתיקי המנהלים הגדולים.

2. משקלו של האפיק השקלי הינו גבוה במיוחד (בכל השנים האחרונות) אצל להק והוא מהווה 74.9% מסך הנכסים המנוהלים על-ידה. ואכן, עובדה זו מוצאת את ביטויה גם בכך שבתוך 10 הקרנות הגדולות ביותר נמצאות 4 קרנות שקליות שבניהול להק! משקלו של האפיק הזה אצל כל שאר מנהלי הקרנות הגדולים נע בין 59% (פסגות) ל-69% (אילנות).

3. גם הגידול במשקלו של הרכיב המנייתי מתבטא היטב ב"תיק המנהל" של מנהלי הקרנות הגדולים, למעט ב"תיק" של להק אצלו נשאר משקל האפיק ללא שינוי. גידול חד יחסית נרשם אצל פסגות: מ-9.7% ל-14.9%. עלייה קלה יותר של בין 0.5% ל-2.8% הייתה אצל לאומי פיא, אילנות ופ.ק.ן.

4. משקלו של הרכיב המנייתי הינו הגדול ביותר בתיק המנהל של לאומי-פיא: כאמור – 14.9% והקטן ביותר – בלהק: 5.6%.

5. האפיק המט"חי, כמו ב-2003, המשיך גם בשנה החולפת לסבול מהיחלשות בכוחו. באופן די מפתיע, חלקו של רכיב זה אצל לאומי-פיא, דווקא גדל מ-14.0% ל-16.3% והפך להיות הגבוה ביותר מבין מנהלי הקרנות הגדולים. אצל כל יתר המנהלים הגדולים נרשמה ירידה בשיעורו של האפיק המט"חי. שיעורו הנמוך ביותר של אפיק זה הוא בפ.ק.ן - 8.1%. אצל שאר הגופים משקלו של הרכיב המט"חי קרוב יותר לזה של אילנות דיסקונט והוא נע בין 13.7% ל-15.8%.