מכירות ענף הנייר והקרטון ב-04': 1.18 מיליארד דולר
תעשיית הנייר והקרטון מתאוששת. לאחר 3 שנים של מיתון ופיטוריהם של כ-800 עובדים, קלטו מפעלי הנייר, הקרטון ומוצריו כ-200 עובדים חדשים בשנת 2004. כך מסר היום (ד') יו"ר ענף הנייר הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אמקה, עידו קליין, בהסתמכו על סיכום הנתונים לשנת 2004. כיום מועסקים בענף הנייר, הקרטון ומוצריו כ-8,000 עובדים.
קליין מציין, כי עדיין חסרים בענף עובדים מקצועיים. כך למשל לחברת שפי אריזות דרושים 7 עובדים, מתוכם 4 מפעילי מכונה, 2 מלגזנים ואיש אחזקה. למפעל בסט קרטון בקסריה חסרים 6 עובדים, מתוכם 3 חשמלאים ו-3 מכונאי תעשייה ולמפעל כרמל מערכות מכלים חסר מהנדס מכונות ולאמקה תשלובת מוצרי נייר דרושים מתכנתים, דפסים וגרפיקאים.
קליין מציין, כי בענף הקרטון חל שינוי מגמה, ולאחר שנים של עודף כושר ייצור, קיים מחסור בכושר ייצור, זאת כתוצאה מהעליה בביקושים המקומיים. הוא הוסיף, כי בשנת 2004 גדלו מכירות ענף הנייר הקרטון ומוצריו לשוק הפלשתינאי ב-10% לעומת שנת 2003, והם הסתכמו בכ-80 מיליון דולר.
יו"ר ענף הנייר, הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים הוסיף, כי מכירות הענף לשוק המקומי גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת שנת 2003 והסתכמו ב-1.046 מיליארד דולר, יצוא הענף גדל בכ-10% והסתכם ב-134 מיליון דולר. סך כל מכירות ענף הנייר, הקרטון ומוצריו גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת 2003 והסתכם בכ-1.180 מיליארד דולר.
עוד עולה מהנתונים, כי ההשקעות בענף גדלו בשנת 2004 בכ-19% לעומת שנת 2003, והסתכמו ב-57 מיליון דולר.
קליין ציין, כי הסיבות להתאוששות בענף הנייר, הקרטון ומוצריו הן ההתעוררות בביקושים למוצרי נייר הן ליצוא והן בשוק המקומי. קיימת התעוררות בביקוש לאריזות מקרטון בעקבות הגידול ביצוא. כמו כן הנייר משמש גם את תעשיית הדפוס שמראה סימני התאוששות.
עוד עולה מסיכום הנתונים, כי יבוא הנייר, הקרטון ומוצריו ירד בשנת 2004 ב-2% לעומת 2003 והסתכם ב-360 מיליון דולר.
יו"ר ענף הנייר, הקרטון בהתאחדות התעשיינים קורא למערכת החינוך, להורים ולתלמידים לרכוש את הציוד ומוצרי הכתיבה מתוצרת כחול-לבן בלבד. כן קרא לממשלת ישראל לתת העדפה לרכישת נייר ומוצריו מתוצרת הארץ במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות ציבוריות ובכך להביא לקליטת מאות מועסקים חדשים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
