מכירות ענף הנייר והקרטון ב-04': 1.18 מיליארד דולר

גידול של 6% לעומת 2003, המאותת אולי על התאוששות התעשייה לאחר 3 שנים של מיתון וםיטורים. בשנה החולפת קלטו המפעלים בענף כ-200 עובדים חדשים ועדיין חסרים עובדים מקצועיים
שרון שפורר |

תעשיית הנייר והקרטון מתאוששת. לאחר 3 שנים של מיתון ופיטוריהם של כ-800 עובדים, קלטו מפעלי הנייר, הקרטון ומוצריו כ-200 עובדים חדשים בשנת 2004. כך מסר היום (ד') יו"ר ענף הנייר הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אמקה, עידו קליין, בהסתמכו על סיכום הנתונים לשנת 2004. כיום מועסקים בענף הנייר, הקרטון ומוצריו כ-8,000 עובדים.

קליין מציין, כי עדיין חסרים בענף עובדים מקצועיים. כך למשל לחברת שפי אריזות דרושים 7 עובדים, מתוכם 4 מפעילי מכונה, 2 מלגזנים ואיש אחזקה. למפעל בסט קרטון בקסריה חסרים 6 עובדים, מתוכם 3 חשמלאים ו-3 מכונאי תעשייה ולמפעל כרמל מערכות מכלים חסר מהנדס מכונות ולאמקה תשלובת מוצרי נייר דרושים מתכנתים, דפסים וגרפיקאים.

קליין מציין, כי בענף הקרטון חל שינוי מגמה, ולאחר שנים של עודף כושר ייצור, קיים מחסור בכושר ייצור, זאת כתוצאה מהעליה בביקושים המקומיים. הוא הוסיף, כי בשנת 2004 גדלו מכירות ענף הנייר הקרטון ומוצריו לשוק הפלשתינאי ב-10% לעומת שנת 2003, והם הסתכמו בכ-80 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים הוסיף, כי מכירות הענף לשוק המקומי גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת שנת 2003 והסתכמו ב-1.046 מיליארד דולר, יצוא הענף גדל בכ-10% והסתכם ב-134 מיליון דולר. סך כל מכירות ענף הנייר, הקרטון ומוצריו גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת 2003 והסתכם בכ-1.180 מיליארד דולר.

עוד עולה מהנתונים, כי ההשקעות בענף גדלו בשנת 2004 בכ-19% לעומת שנת 2003, והסתכמו ב-57 מיליון דולר.

קליין ציין, כי הסיבות להתאוששות בענף הנייר, הקרטון ומוצריו הן ההתעוררות בביקושים למוצרי נייר הן ליצוא והן בשוק המקומי. קיימת התעוררות בביקוש לאריזות מקרטון בעקבות הגידול ביצוא. כמו כן הנייר משמש גם את תעשיית הדפוס שמראה סימני התאוששות.

עוד עולה מסיכום הנתונים, כי יבוא הנייר, הקרטון ומוצריו ירד בשנת 2004 ב-2% לעומת 2003 והסתכם ב-360 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון בהתאחדות התעשיינים קורא למערכת החינוך, להורים ולתלמידים לרכוש את הציוד ומוצרי הכתיבה מתוצרת כחול-לבן בלבד. כן קרא לממשלת ישראל לתת העדפה לרכישת נייר ומוצריו מתוצרת הארץ במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות ציבוריות ובכך להביא לקליטת מאות מועסקים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.