מכירות ענף הנייר והקרטון ב-04': 1.18 מיליארד דולר

גידול של 6% לעומת 2003, המאותת אולי על התאוששות התעשייה לאחר 3 שנים של מיתון וםיטורים. בשנה החולפת קלטו המפעלים בענף כ-200 עובדים חדשים ועדיין חסרים עובדים מקצועיים
שרון שפורר |

תעשיית הנייר והקרטון מתאוששת. לאחר 3 שנים של מיתון ופיטוריהם של כ-800 עובדים, קלטו מפעלי הנייר, הקרטון ומוצריו כ-200 עובדים חדשים בשנת 2004. כך מסר היום (ד') יו"ר ענף הנייר הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אמקה, עידו קליין, בהסתמכו על סיכום הנתונים לשנת 2004. כיום מועסקים בענף הנייר, הקרטון ומוצריו כ-8,000 עובדים.

קליין מציין, כי עדיין חסרים בענף עובדים מקצועיים. כך למשל לחברת שפי אריזות דרושים 7 עובדים, מתוכם 4 מפעילי מכונה, 2 מלגזנים ואיש אחזקה. למפעל בסט קרטון בקסריה חסרים 6 עובדים, מתוכם 3 חשמלאים ו-3 מכונאי תעשייה ולמפעל כרמל מערכות מכלים חסר מהנדס מכונות ולאמקה תשלובת מוצרי נייר דרושים מתכנתים, דפסים וגרפיקאים.

קליין מציין, כי בענף הקרטון חל שינוי מגמה, ולאחר שנים של עודף כושר ייצור, קיים מחסור בכושר ייצור, זאת כתוצאה מהעליה בביקושים המקומיים. הוא הוסיף, כי בשנת 2004 גדלו מכירות ענף הנייר הקרטון ומוצריו לשוק הפלשתינאי ב-10% לעומת שנת 2003, והם הסתכמו בכ-80 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים הוסיף, כי מכירות הענף לשוק המקומי גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת שנת 2003 והסתכמו ב-1.046 מיליארד דולר, יצוא הענף גדל בכ-10% והסתכם ב-134 מיליון דולר. סך כל מכירות ענף הנייר, הקרטון ומוצריו גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת 2003 והסתכם בכ-1.180 מיליארד דולר.

עוד עולה מהנתונים, כי ההשקעות בענף גדלו בשנת 2004 בכ-19% לעומת שנת 2003, והסתכמו ב-57 מיליון דולר.

קליין ציין, כי הסיבות להתאוששות בענף הנייר, הקרטון ומוצריו הן ההתעוררות בביקושים למוצרי נייר הן ליצוא והן בשוק המקומי. קיימת התעוררות בביקוש לאריזות מקרטון בעקבות הגידול ביצוא. כמו כן הנייר משמש גם את תעשיית הדפוס שמראה סימני התאוששות.

עוד עולה מסיכום הנתונים, כי יבוא הנייר, הקרטון ומוצריו ירד בשנת 2004 ב-2% לעומת 2003 והסתכם ב-360 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון בהתאחדות התעשיינים קורא למערכת החינוך, להורים ולתלמידים לרכוש את הציוד ומוצרי הכתיבה מתוצרת כחול-לבן בלבד. כן קרא לממשלת ישראל לתת העדפה לרכישת נייר ומוצריו מתוצרת הארץ במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות ציבוריות ובכך להביא לקליטת מאות מועסקים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.