מכירות ענף הנייר והקרטון ב-04': 1.18 מיליארד דולר

גידול של 6% לעומת 2003, המאותת אולי על התאוששות התעשייה לאחר 3 שנים של מיתון וםיטורים. בשנה החולפת קלטו המפעלים בענף כ-200 עובדים חדשים ועדיין חסרים עובדים מקצועיים
שרון שפורר |

תעשיית הנייר והקרטון מתאוששת. לאחר 3 שנים של מיתון ופיטוריהם של כ-800 עובדים, קלטו מפעלי הנייר, הקרטון ומוצריו כ-200 עובדים חדשים בשנת 2004. כך מסר היום (ד') יו"ר ענף הנייר הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אמקה, עידו קליין, בהסתמכו על סיכום הנתונים לשנת 2004. כיום מועסקים בענף הנייר, הקרטון ומוצריו כ-8,000 עובדים.

קליין מציין, כי עדיין חסרים בענף עובדים מקצועיים. כך למשל לחברת שפי אריזות דרושים 7 עובדים, מתוכם 4 מפעילי מכונה, 2 מלגזנים ואיש אחזקה. למפעל בסט קרטון בקסריה חסרים 6 עובדים, מתוכם 3 חשמלאים ו-3 מכונאי תעשייה ולמפעל כרמל מערכות מכלים חסר מהנדס מכונות ולאמקה תשלובת מוצרי נייר דרושים מתכנתים, דפסים וגרפיקאים.

קליין מציין, כי בענף הקרטון חל שינוי מגמה, ולאחר שנים של עודף כושר ייצור, קיים מחסור בכושר ייצור, זאת כתוצאה מהעליה בביקושים המקומיים. הוא הוסיף, כי בשנת 2004 גדלו מכירות ענף הנייר הקרטון ומוצריו לשוק הפלשתינאי ב-10% לעומת שנת 2003, והם הסתכמו בכ-80 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים הוסיף, כי מכירות הענף לשוק המקומי גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת שנת 2003 והסתכמו ב-1.046 מיליארד דולר, יצוא הענף גדל בכ-10% והסתכם ב-134 מיליון דולר. סך כל מכירות ענף הנייר, הקרטון ומוצריו גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת 2003 והסתכם בכ-1.180 מיליארד דולר.

עוד עולה מהנתונים, כי ההשקעות בענף גדלו בשנת 2004 בכ-19% לעומת שנת 2003, והסתכמו ב-57 מיליון דולר.

קליין ציין, כי הסיבות להתאוששות בענף הנייר, הקרטון ומוצריו הן ההתעוררות בביקושים למוצרי נייר הן ליצוא והן בשוק המקומי. קיימת התעוררות בביקוש לאריזות מקרטון בעקבות הגידול ביצוא. כמו כן הנייר משמש גם את תעשיית הדפוס שמראה סימני התאוששות.

עוד עולה מסיכום הנתונים, כי יבוא הנייר, הקרטון ומוצריו ירד בשנת 2004 ב-2% לעומת 2003 והסתכם ב-360 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון בהתאחדות התעשיינים קורא למערכת החינוך, להורים ולתלמידים לרכוש את הציוד ומוצרי הכתיבה מתוצרת כחול-לבן בלבד. כן קרא לממשלת ישראל לתת העדפה לרכישת נייר ומוצריו מתוצרת הארץ במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות ציבוריות ובכך להביא לקליטת מאות מועסקים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.