מכירות ענף הנייר והקרטון ב-04': 1.18 מיליארד דולר

גידול של 6% לעומת 2003, המאותת אולי על התאוששות התעשייה לאחר 3 שנים של מיתון וםיטורים. בשנה החולפת קלטו המפעלים בענף כ-200 עובדים חדשים ועדיין חסרים עובדים מקצועיים
שרון שפורר |

תעשיית הנייר והקרטון מתאוששת. לאחר 3 שנים של מיתון ופיטוריהם של כ-800 עובדים, קלטו מפעלי הנייר, הקרטון ומוצריו כ-200 עובדים חדשים בשנת 2004. כך מסר היום (ד') יו"ר ענף הנייר הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אמקה, עידו קליין, בהסתמכו על סיכום הנתונים לשנת 2004. כיום מועסקים בענף הנייר, הקרטון ומוצריו כ-8,000 עובדים.

קליין מציין, כי עדיין חסרים בענף עובדים מקצועיים. כך למשל לחברת שפי אריזות דרושים 7 עובדים, מתוכם 4 מפעילי מכונה, 2 מלגזנים ואיש אחזקה. למפעל בסט קרטון בקסריה חסרים 6 עובדים, מתוכם 3 חשמלאים ו-3 מכונאי תעשייה ולמפעל כרמל מערכות מכלים חסר מהנדס מכונות ולאמקה תשלובת מוצרי נייר דרושים מתכנתים, דפסים וגרפיקאים.

קליין מציין, כי בענף הקרטון חל שינוי מגמה, ולאחר שנים של עודף כושר ייצור, קיים מחסור בכושר ייצור, זאת כתוצאה מהעליה בביקושים המקומיים. הוא הוסיף, כי בשנת 2004 גדלו מכירות ענף הנייר הקרטון ומוצריו לשוק הפלשתינאי ב-10% לעומת שנת 2003, והם הסתכמו בכ-80 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון ומוצריו בהתאחדות התעשיינים הוסיף, כי מכירות הענף לשוק המקומי גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת שנת 2003 והסתכמו ב-1.046 מיליארד דולר, יצוא הענף גדל בכ-10% והסתכם ב-134 מיליון דולר. סך כל מכירות ענף הנייר, הקרטון ומוצריו גדלו בשנת 2004 בכ-6% לעומת 2003 והסתכם בכ-1.180 מיליארד דולר.

עוד עולה מהנתונים, כי ההשקעות בענף גדלו בשנת 2004 בכ-19% לעומת שנת 2003, והסתכמו ב-57 מיליון דולר.

קליין ציין, כי הסיבות להתאוששות בענף הנייר, הקרטון ומוצריו הן ההתעוררות בביקושים למוצרי נייר הן ליצוא והן בשוק המקומי. קיימת התעוררות בביקוש לאריזות מקרטון בעקבות הגידול ביצוא. כמו כן הנייר משמש גם את תעשיית הדפוס שמראה סימני התאוששות.

עוד עולה מסיכום הנתונים, כי יבוא הנייר, הקרטון ומוצריו ירד בשנת 2004 ב-2% לעומת 2003 והסתכם ב-360 מיליון דולר.

יו"ר ענף הנייר, הקרטון בהתאחדות התעשיינים קורא למערכת החינוך, להורים ולתלמידים לרכוש את הציוד ומוצרי הכתיבה מתוצרת כחול-לבן בלבד. כן קרא לממשלת ישראל לתת העדפה לרכישת נייר ומוצריו מתוצרת הארץ במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות ציבוריות ובכך להביא לקליטת מאות מועסקים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".