מנכ"ל רשות המיסים על הרווחים הכלואים: "יש פה צד שרק רוצה ורוצה"
חוק "הרווחים הכלואים", ממשיך לעורר דיונים סוערים והיום פוזר הדיון בוועדת הכספים לאחר שבאוצר אימו כי יחזרו מהפשרות שהושגו, בצל חוסר הנכונות של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון להתפשר.
הדיון היום עסק במעמדן של השותפויות בחוק "הרווחים הכלואים", שמבקש להשוות את המיסוי של עצמאיים לזה של שכירים. בשלב מסוים הדיון התלהט ושי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים, תקף בחריפות את נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון שמנהלים בתקופה האחרונה קרבות ארוכים נגד החוק. "אתמול היינו עד אמצע הלילה בשיחות, כדי לתת וללכת לקראת, בצורה שלא חשבנו מלכתחילה. ואנחנו מוכנים ללכת לקראת,. אבל יש פה צד שרק רוצה ורוצה, וכל דבר אצלו זה המשא ומתן הבא. הוא לא רוצה לשלם מס, כי הוא רוצה קופה", קרא אהרונוביץ'.
שי אהרונוביץ'. קרדיט: פוטו מרסלו.
הדברים החריפים והתגובה של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון הובילו את אהרונוביץ' לאיים, כי יחזור בו מהפשרות שהושגו עד כה. בשלב זה התערב ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הוועידה, ופנה לנציגי האוצר בשאלה האם הם אכן מעוניינים למשוך את החוק. בתגובה לכך שנציג השר אמר שבכוונתם לחוזר מהפשרות שהושגו, נעל אזולאי את הדיון.
האוצר נכנע לבעלי האינטרס
בחודשים האחרונים מנהלים רואי החשבון ועורכי הדין, ועוד שורה של גופים, מלחמת חומרה בחוק הרווחים הכלואים. האוצר דרש 2% מס על הרווחים הכלואים שלא חולקו כדיבידנד וזאת כדי לגרום לגופים שמחזיקים ברווחים נצברים שלא חולקו (רווחים כלואים) לחלק דיבידנד ולשלם מס על הדיבידנד. המטרה הייתה לייצר שוויון מיסוי בין המס על השכירים במשק, למס שכר של עצמאיים (רו"ח, עו"ד, רופאים ועוד) שמקבלים את שכרם דרך חברות ושותפויות (שבבעלותם) ובכך משלמים מס של 23% ולא מס של עד 50% כמו כל שכיר רגיל.- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבהדרגה האוצר הניף דלג לבן. רואי החשבון ועורכי הדין שהם בעצמם נהנים מפרצת המס הזו, התנגדו בתוקף להטלת המס, ויצרו בדיונים בשבוע האחרון פרצות רבות. המתווה המוצע כעת הוא בחירה בין מס של 2% על רווחים כלואים ( עם הקלות רבות) לבין חלוקת דיבידנד שנתי של 6%-8% מהרווחים הכלואים המצטברים ובכך יינתן פטור מהמס.
גופים אלו יוכלו לעבור בין האפשרויות, אך המעבר יהיה כנראה מוגבל למספר פעמים או אחת למספר שנים. הבשורה לרואי החשבון ועורכי הדין היא שלמרות שהם יישארו במתווה הראשון - של מס מלא על רווחים כלואים, המס יחושב רק ברווחיות שעולה על 25%. זה שיעור רווחיות מאוד גבוה וזה אומר שיהיו הרבה משרדים של רואי חשבון ויועצי מס וגופים אחרים שיתחמקו ממס כי חלק גדול מההכנסות שלהם מנותב לשכר של שותפים וההוצאות האלו מורידות את הרווח ואת הרווחיות. לא ברור למה נקבע הרף של 25%, אבל ברור שהוא יקטין דרמטית את חבות המס של הגופים האלו.
- 9.שמש9 18/12/2024 22:23הגב לתגובה זורשום המיסים רוצה למעשה לרוקן מתוכן את המושג חברה בעמ שזה בדיוק מה שהיא מאפשרת לעשות לשלם מס חברות ולהשאיר את הכסף בחברה למטרות עתידיות
- 8.דיי עם התירוצים למסות את הרווחים (ל"ת)גדי 18/12/2024 21:55הגב לתגובה זו
- 7.YL 18/12/2024 19:53הגב לתגובה זורשות המיסים בכח דוחפת את העצמאים לגלות יוזמה ו להעלים מס לי אן ספק לא ניתן לנהל משק יצרני עם עוצמת מיסים ש כזו ש היה ברור העול של *****הפרזיטים בחסות הממשלה**** גדול מ הוצאות המלחמה ש בחלקה הגדול מגיעה כ מענק תמיכה מ ידידתנו ארצות הברית ולכן המלצתי חובה להתיעץ דחוף עם מומחי מס להוצאת כספים מ הארץ עד לשפיות שתחזור ב***** עזרת השם****
- 6.שחיתות ברשות המיסים (ל"ת)דוד מ 18/12/2024 18:40הגב לתגובה זו
- 5.קבלן 18/12/2024 17:08הגב לתגובה זואת הכסף שאני שומר כגיבוי לעסק במקרה של אירועים לא צפויים כמו מלחמה, קורונה, אינטיפאדה ובכלל כל הוצאה רצינית לא מתוכננת, גם את זה הם רוצים להכניס את היד לכיס ולעשות את העסקים פה בארץ עוד יותר בתלי אפשריים. זו גזילה, אין מילה אחרת. הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים. תנו להרוויח! תנו לנו אוויר. במקום זה חונקים אותנו וכמובן שזה מתגלגל לצרכן בצורה של יוקר מחייה בלתי אפשרי. אפשר לדחות סליחה של כביש עד שהמשק יתייצב אבל עסקים יקרסו אם ימשיכו להעמיס מיסים.
- רוצים לקחת רק מעל סכום מסוים לא הכל (ל"ת)גדי 18/12/2024 21:57הגב לתגובה זו
- איזה גיבוי צריך משרד עו'ד או רו'ח? עליות במחיר הקפה? (ל"ת)א 18/12/2024 18:46הגב לתגובה זו
- נו באמת 18/12/2024 19:07בזמן ששכיר מקבל ימי מחלה, ימי חופשה דמי אבטלה, עצמאי צריך לממן את כל זה מכספו האישי. אף אחד לא משלם לו על זה ולכן חוסף כסף בחברה בדיוק לדברים האלו ולהתפתחות עיסקית. במצב כזה כולם יעדיפו להיות שכירים וליפול על המדינה כשיש קורונה, מלחמה וכל החרא שהמדינה הזו מאכילה אותנו
- 4.דן 18/12/2024 16:17הגב לתגובה זועשירים כבר עשיתם. דיבידנד לחלק בתנאים שלכם. לא יקרה כלום להם.
- 3.אליאס 18/12/2024 15:00הגב לתגובה זוממילא כל הכסף נבזז ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- 2.אלי 18/12/2024 14:55הגב לתגובה זוהצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים, לא מי שמשלם אותם
- 1.חוק מסובך מאד 18/12/2024 14:36הגב לתגובה זורק למי שיש לובי מקבל הקלות ? מי דואג לחברות הקטנות ? איפה חברי הכנסת ?
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
