שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור

מנכ"ל רשות המיסים על הרווחים הכלואים: "יש פה צד שרק רוצה ורוצה"

הדיון בוועדת הכספים על החוק, שמעורר את התנגדות לשכות עורכי הדין ורואי החשבון, ננעל לאחר שנציגי האוצר איימו למשוך את הצעת הפשרה ולחזור לנוסח המקורי; ברשות המיסים תקפו את הלוביסטים שמסרבים לגלות גמישות

חוק "הרווחים הכלואים", ממשיך לעורר דיונים סוערים והיום פוזר הדיון בוועדת הכספים לאחר שבאוצר אימו כי יחזרו מהפשרות שהושגו, בצל חוסר הנכונות של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון להתפשר.

הדיון היום עסק במעמדן של השותפויות בחוק "הרווחים הכלואים", שמבקש להשוות את המיסוי של עצמאיים לזה של שכירים. בשלב מסוים הדיון התלהט ושי אהרונוביץ'  מנהל רשות המיסים, תקף בחריפות את נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון שמנהלים בתקופה האחרונה קרבות ארוכים נגד החוק. "אתמול היינו עד אמצע הלילה בשיחות, כדי לתת וללכת לקראת, בצורה שלא חשבנו  מלכתחילה. ואנחנו מוכנים ללכת לקראת,. אבל יש פה צד שרק רוצה ורוצה, וכל דבר אצלו זה המשא ומתן הבא. הוא לא רוצה לשלם מס, כי הוא רוצה קופה", קרא אהרונוביץ'.

שי אהרונוביץ'. קרדיט: פוטו מרסלו.

הדברים החריפים והתגובה של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון הובילו את אהרונוביץ' לאיים, כי יחזור בו מהפשרות שהושגו עד כה. בשלב זה התערב ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הוועידה, ופנה לנציגי האוצר בשאלה האם הם אכן מעוניינים למשוך את החוק. בתגובה לכך שנציג השר אמר שבכוונתם לחוזר מהפשרות שהושגו, נעל אזולאי את הדיון.

האוצר נכנע לבעלי האינטרס

בחודשים האחרונים מנהלים רואי החשבון ועורכי הדין, ועוד שורה של גופים, מלחמת חומרה בחוק הרווחים הכלואים. האוצר דרש 2% מס על הרווחים הכלואים שלא חולקו כדיבידנד וזאת כדי לגרום לגופים שמחזיקים ברווחים נצברים שלא חולקו (רווחים כלואים) לחלק דיבידנד ולשלם מס על הדיבידנד. המטרה הייתה לייצר שוויון מיסוי בין  המס על השכירים במשק, למס שכר של עצמאיים (רו"ח, עו"ד, רופאים ועוד) שמקבלים את שכרם דרך חברות ושותפויות (שבבעלותם) ובכך משלמים מס של 23% ולא מס של עד 50% כמו כל שכיר רגיל. 

אלא שבהדרגה האוצר הניף דלג לבן. רואי החשבון ועורכי הדין שהם בעצמם נהנים מפרצת המס הזו, התנגדו בתוקף להטלת המס, ויצרו בדיונים בשבוע האחרון פרצות רבות. המתווה המוצע כעת הוא בחירה בין מס של 2% על רווחים כלואים ( עם הקלות רבות) לבין חלוקת דיבידנד שנתי של 6%-8% מהרווחים הכלואים המצטברים ובכך יינתן פטור מהמס. 

גופים אלו יוכלו לעבור בין האפשרויות, אך המעבר יהיה כנראה מוגבל למספר פעמים או אחת למספר שנים. הבשורה לרואי החשבון ועורכי הדין היא שלמרות שהם יישארו במתווה הראשון - של מס מלא על רווחים כלואים, המס יחושב רק ברווחיות שעולה על 25%. זה שיעור רווחיות מאוד גבוה וזה אומר שיהיו הרבה משרדים של רואי חשבון ויועצי מס וגופים אחרים שיתחמקו ממס כי חלק גדול מההכנסות שלהם מנותב לשכר של שותפים וההוצאות האלו מורידות את הרווח ואת הרווחיות. לא ברור למה נקבע הרף של 25%, אבל ברור שהוא יקטין דרמטית את חבות המס של הגופים האלו. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שמש9 18/12/2024 22:23
    הגב לתגובה זו
    רשום המיסים רוצה למעשה לרוקן מתוכן את המושג חברה בעמ שזה בדיוק מה שהיא מאפשרת לעשות לשלם מס חברות ולהשאיר את הכסף בחברה למטרות עתידיות
  • 8.
    דיי עם התירוצים למסות את הרווחים (ל"ת)
    גדי 18/12/2024 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    YL 18/12/2024 19:53
    הגב לתגובה זו
    רשות המיסים בכח דוחפת את העצמאים לגלות יוזמה ו להעלים מס לי אן ספק לא ניתן לנהל משק יצרני עם עוצמת מיסים ש כזו ש היה ברור העול של *****הפרזיטים בחסות הממשלה**** גדול מ הוצאות המלחמה ש בחלקה הגדול מגיעה כ מענק תמיכה מ ידידתנו ארצות הברית ולכן המלצתי חובה להתיעץ דחוף עם מומחי מס להוצאת כספים מ הארץ עד לשפיות שתחזור ב***** עזרת השם****
  • 6.
    שחיתות ברשות המיסים (ל"ת)
    דוד מ 18/12/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קבלן 18/12/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    את הכסף שאני שומר כגיבוי לעסק במקרה של אירועים לא צפויים כמו מלחמה, קורונה, אינטיפאדה ובכלל כל הוצאה רצינית לא מתוכננת, גם את זה הם רוצים להכניס את היד לכיס ולעשות את העסקים פה בארץ עוד יותר בתלי אפשריים. זו גזילה, אין מילה אחרת. הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים. תנו להרוויח! תנו לנו אוויר. במקום זה חונקים אותנו וכמובן שזה מתגלגל לצרכן בצורה של יוקר מחייה בלתי אפשרי. אפשר לדחות סליחה של כביש עד שהמשק יתייצב אבל עסקים יקרסו אם ימשיכו להעמיס מיסים.
  • רוצים לקחת רק מעל סכום מסוים לא הכל (ל"ת)
    גדי 18/12/2024 21:57
    הגב לתגובה זו
  • איזה גיבוי צריך משרד עו'ד או רו'ח? עליות במחיר הקפה? (ל"ת)
    א 18/12/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
  • נו באמת 18/12/2024 19:07
    בזמן ששכיר מקבל ימי מחלה, ימי חופשה דמי אבטלה, עצמאי צריך לממן את כל זה מכספו האישי. אף אחד לא משלם לו על זה ולכן חוסף כסף בחברה בדיוק לדברים האלו ולהתפתחות עיסקית. במצב כזה כולם יעדיפו להיות שכירים וליפול על המדינה כשיש קורונה, מלחמה וכל החרא שהמדינה הזו מאכילה אותנו
  • 4.
    דן 18/12/2024 16:17
    הגב לתגובה זו
    עשירים כבר עשיתם. דיבידנד לחלק בתנאים שלכם. לא יקרה כלום להם.
  • 3.
    אליאס 18/12/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל הכסף נבזז ע"י ההנהגה החרדית הארורה
  • 2.
    אלי 18/12/2024 14:55
    הגב לתגובה זו
    הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים, לא מי שמשלם אותם
  • 1.
    חוק מסובך מאד 18/12/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    רק למי שיש לובי מקבל הקלות ? מי דואג לחברות הקטנות ? איפה חברי הכנסת ?
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.