מנכ"ל רשות המיסים על הרווחים הכלואים: "יש פה צד שרק רוצה ורוצה"
חוק "הרווחים הכלואים", ממשיך לעורר דיונים סוערים והיום פוזר הדיון בוועדת הכספים לאחר שבאוצר אימו כי יחזרו מהפשרות שהושגו, בצל חוסר הנכונות של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון להתפשר.
הדיון היום עסק במעמדן של השותפויות בחוק "הרווחים הכלואים", שמבקש להשוות את המיסוי של עצמאיים לזה של שכירים. בשלב מסוים הדיון התלהט ושי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים, תקף בחריפות את נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון שמנהלים בתקופה האחרונה קרבות ארוכים נגד החוק. "אתמול היינו עד אמצע הלילה בשיחות, כדי לתת וללכת לקראת, בצורה שלא חשבנו מלכתחילה. ואנחנו מוכנים ללכת לקראת,. אבל יש פה צד שרק רוצה ורוצה, וכל דבר אצלו זה המשא ומתן הבא. הוא לא רוצה לשלם מס, כי הוא רוצה קופה", קרא אהרונוביץ'.
שי אהרונוביץ'. קרדיט: פוטו מרסלו.
הדברים החריפים והתגובה של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון הובילו את אהרונוביץ' לאיים, כי יחזור בו מהפשרות שהושגו עד כה. בשלב זה התערב ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הוועידה, ופנה לנציגי האוצר בשאלה האם הם אכן מעוניינים למשוך את החוק. בתגובה לכך שנציג השר אמר שבכוונתם לחוזר מהפשרות שהושגו, נעל אזולאי את הדיון.
האוצר נכנע לבעלי האינטרס
בחודשים האחרונים מנהלים רואי החשבון ועורכי הדין, ועוד שורה של גופים, מלחמת חומרה בחוק הרווחים הכלואים. האוצר דרש 2% מס על הרווחים הכלואים שלא חולקו כדיבידנד וזאת כדי לגרום לגופים שמחזיקים ברווחים נצברים שלא חולקו (רווחים כלואים) לחלק דיבידנד ולשלם מס על הדיבידנד. המטרה הייתה לייצר שוויון מיסוי בין המס על השכירים במשק, למס שכר של עצמאיים (רו"ח, עו"ד, רופאים ועוד) שמקבלים את שכרם דרך חברות ושותפויות (שבבעלותם) ובכך משלמים מס של 23% ולא מס של עד 50% כמו כל שכיר רגיל.- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבהדרגה האוצר הניף דלג לבן. רואי החשבון ועורכי הדין שהם בעצמם נהנים מפרצת המס הזו, התנגדו בתוקף להטלת המס, ויצרו בדיונים בשבוע האחרון פרצות רבות. המתווה המוצע כעת הוא בחירה בין מס של 2% על רווחים כלואים ( עם הקלות רבות) לבין חלוקת דיבידנד שנתי של 6%-8% מהרווחים הכלואים המצטברים ובכך יינתן פטור מהמס.
גופים אלו יוכלו לעבור בין האפשרויות, אך המעבר יהיה כנראה מוגבל למספר פעמים או אחת למספר שנים. הבשורה לרואי החשבון ועורכי הדין היא שלמרות שהם יישארו במתווה הראשון - של מס מלא על רווחים כלואים, המס יחושב רק ברווחיות שעולה על 25%. זה שיעור רווחיות מאוד גבוה וזה אומר שיהיו הרבה משרדים של רואי חשבון ויועצי מס וגופים אחרים שיתחמקו ממס כי חלק גדול מההכנסות שלהם מנותב לשכר של שותפים וההוצאות האלו מורידות את הרווח ואת הרווחיות. לא ברור למה נקבע הרף של 25%, אבל ברור שהוא יקטין דרמטית את חבות המס של הגופים האלו.
- 9.שמש9 18/12/2024 22:23הגב לתגובה זורשום המיסים רוצה למעשה לרוקן מתוכן את המושג חברה בעמ שזה בדיוק מה שהיא מאפשרת לעשות לשלם מס חברות ולהשאיר את הכסף בחברה למטרות עתידיות
- 8.דיי עם התירוצים למסות את הרווחים (ל"ת)גדי 18/12/2024 21:55הגב לתגובה זו
- 7.YL 18/12/2024 19:53הגב לתגובה זורשות המיסים בכח דוחפת את העצמאים לגלות יוזמה ו להעלים מס לי אן ספק לא ניתן לנהל משק יצרני עם עוצמת מיסים ש כזו ש היה ברור העול של *****הפרזיטים בחסות הממשלה**** גדול מ הוצאות המלחמה ש בחלקה הגדול מגיעה כ מענק תמיכה מ ידידתנו ארצות הברית ולכן המלצתי חובה להתיעץ דחוף עם מומחי מס להוצאת כספים מ הארץ עד לשפיות שתחזור ב***** עזרת השם****
- 6.שחיתות ברשות המיסים (ל"ת)דוד מ 18/12/2024 18:40הגב לתגובה זו
- 5.קבלן 18/12/2024 17:08הגב לתגובה זואת הכסף שאני שומר כגיבוי לעסק במקרה של אירועים לא צפויים כמו מלחמה, קורונה, אינטיפאדה ובכלל כל הוצאה רצינית לא מתוכננת, גם את זה הם רוצים להכניס את היד לכיס ולעשות את העסקים פה בארץ עוד יותר בתלי אפשריים. זו גזילה, אין מילה אחרת. הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים. תנו להרוויח! תנו לנו אוויר. במקום זה חונקים אותנו וכמובן שזה מתגלגל לצרכן בצורה של יוקר מחייה בלתי אפשרי. אפשר לדחות סליחה של כביש עד שהמשק יתייצב אבל עסקים יקרסו אם ימשיכו להעמיס מיסים.
- רוצים לקחת רק מעל סכום מסוים לא הכל (ל"ת)גדי 18/12/2024 21:57הגב לתגובה זו
- איזה גיבוי צריך משרד עו'ד או רו'ח? עליות במחיר הקפה? (ל"ת)א 18/12/2024 18:46הגב לתגובה זו
- נו באמת 18/12/2024 19:07בזמן ששכיר מקבל ימי מחלה, ימי חופשה דמי אבטלה, עצמאי צריך לממן את כל זה מכספו האישי. אף אחד לא משלם לו על זה ולכן חוסף כסף בחברה בדיוק לדברים האלו ולהתפתחות עיסקית. במצב כזה כולם יעדיפו להיות שכירים וליפול על המדינה כשיש קורונה, מלחמה וכל החרא שהמדינה הזו מאכילה אותנו
- 4.דן 18/12/2024 16:17הגב לתגובה זועשירים כבר עשיתם. דיבידנד לחלק בתנאים שלכם. לא יקרה כלום להם.
- 3.אליאס 18/12/2024 15:00הגב לתגובה זוממילא כל הכסף נבזז ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- 2.אלי 18/12/2024 14:55הגב לתגובה זוהצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים, לא מי שמשלם אותם
- 1.חוק מסובך מאד 18/12/2024 14:36הגב לתגובה זורק למי שיש לובי מקבל הקלות ? מי דואג לחברות הקטנות ? איפה חברי הכנסת ?

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
