שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור

מנכ"ל רשות המיסים על הרווחים הכלואים: "יש פה צד שרק רוצה ורוצה"

הדיון בוועדת הכספים על החוק, שמעורר את התנגדות לשכות עורכי הדין ורואי החשבון, ננעל לאחר שנציגי האוצר איימו למשוך את הצעת הפשרה ולחזור לנוסח המקורי; ברשות המיסים תקפו את הלוביסטים שמסרבים לגלות גמישות

חוק "הרווחים הכלואים", ממשיך לעורר דיונים סוערים והיום פוזר הדיון בוועדת הכספים לאחר שבאוצר אימו כי יחזרו מהפשרות שהושגו, בצל חוסר הנכונות של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון להתפשר.

הדיון היום עסק במעמדן של השותפויות בחוק "הרווחים הכלואים", שמבקש להשוות את המיסוי של עצמאיים לזה של שכירים. בשלב מסוים הדיון התלהט ושי אהרונוביץ'  מנהל רשות המיסים, תקף בחריפות את נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון שמנהלים בתקופה האחרונה קרבות ארוכים נגד החוק. "אתמול היינו עד אמצע הלילה בשיחות, כדי לתת וללכת לקראת, בצורה שלא חשבנו  מלכתחילה. ואנחנו מוכנים ללכת לקראת,. אבל יש פה צד שרק רוצה ורוצה, וכל דבר אצלו זה המשא ומתן הבא. הוא לא רוצה לשלם מס, כי הוא רוצה קופה", קרא אהרונוביץ'.

שי אהרונוביץ'. קרדיט: פוטו מרסלו.

הדברים החריפים והתגובה של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון הובילו את אהרונוביץ' לאיים, כי יחזור בו מהפשרות שהושגו עד כה. בשלב זה התערב ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הוועידה, ופנה לנציגי האוצר בשאלה האם הם אכן מעוניינים למשוך את החוק. בתגובה לכך שנציג השר אמר שבכוונתם לחוזר מהפשרות שהושגו, נעל אזולאי את הדיון.

האוצר נכנע לבעלי האינטרס

בחודשים האחרונים מנהלים רואי החשבון ועורכי הדין, ועוד שורה של גופים, מלחמת חומרה בחוק הרווחים הכלואים. האוצר דרש 2% מס על הרווחים הכלואים שלא חולקו כדיבידנד וזאת כדי לגרום לגופים שמחזיקים ברווחים נצברים שלא חולקו (רווחים כלואים) לחלק דיבידנד ולשלם מס על הדיבידנד. המטרה הייתה לייצר שוויון מיסוי בין  המס על השכירים במשק, למס שכר של עצמאיים (רו"ח, עו"ד, רופאים ועוד) שמקבלים את שכרם דרך חברות ושותפויות (שבבעלותם) ובכך משלמים מס של 23% ולא מס של עד 50% כמו כל שכיר רגיל. 

אלא שבהדרגה האוצר הניף דלג לבן. רואי החשבון ועורכי הדין שהם בעצמם נהנים מפרצת המס הזו, התנגדו בתוקף להטלת המס, ויצרו בדיונים בשבוע האחרון פרצות רבות. המתווה המוצע כעת הוא בחירה בין מס של 2% על רווחים כלואים ( עם הקלות רבות) לבין חלוקת דיבידנד שנתי של 6%-8% מהרווחים הכלואים המצטברים ובכך יינתן פטור מהמס. 

גופים אלו יוכלו לעבור בין האפשרויות, אך המעבר יהיה כנראה מוגבל למספר פעמים או אחת למספר שנים. הבשורה לרואי החשבון ועורכי הדין היא שלמרות שהם יישארו במתווה הראשון - של מס מלא על רווחים כלואים, המס יחושב רק ברווחיות שעולה על 25%. זה שיעור רווחיות מאוד גבוה וזה אומר שיהיו הרבה משרדים של רואי חשבון ויועצי מס וגופים אחרים שיתחמקו ממס כי חלק גדול מההכנסות שלהם מנותב לשכר של שותפים וההוצאות האלו מורידות את הרווח ואת הרווחיות. לא ברור למה נקבע הרף של 25%, אבל ברור שהוא יקטין דרמטית את חבות המס של הגופים האלו. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שמש9 18/12/2024 22:23
    הגב לתגובה זו
    רשום המיסים רוצה למעשה לרוקן מתוכן את המושג חברה בעמ שזה בדיוק מה שהיא מאפשרת לעשות לשלם מס חברות ולהשאיר את הכסף בחברה למטרות עתידיות
  • 8.
    דיי עם התירוצים למסות את הרווחים (ל"ת)
    גדי 18/12/2024 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    YL 18/12/2024 19:53
    הגב לתגובה זו
    רשות המיסים בכח דוחפת את העצמאים לגלות יוזמה ו להעלים מס לי אן ספק לא ניתן לנהל משק יצרני עם עוצמת מיסים ש כזו ש היה ברור העול של *****הפרזיטים בחסות הממשלה**** גדול מ הוצאות המלחמה ש בחלקה הגדול מגיעה כ מענק תמיכה מ ידידתנו ארצות הברית ולכן המלצתי חובה להתיעץ דחוף עם מומחי מס להוצאת כספים מ הארץ עד לשפיות שתחזור ב***** עזרת השם****
  • 6.
    שחיתות ברשות המיסים (ל"ת)
    דוד מ 18/12/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קבלן 18/12/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    את הכסף שאני שומר כגיבוי לעסק במקרה של אירועים לא צפויים כמו מלחמה, קורונה, אינטיפאדה ובכלל כל הוצאה רצינית לא מתוכננת, גם את זה הם רוצים להכניס את היד לכיס ולעשות את העסקים פה בארץ עוד יותר בתלי אפשריים. זו גזילה, אין מילה אחרת. הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים. תנו להרוויח! תנו לנו אוויר. במקום זה חונקים אותנו וכמובן שזה מתגלגל לצרכן בצורה של יוקר מחייה בלתי אפשרי. אפשר לדחות סליחה של כביש עד שהמשק יתייצב אבל עסקים יקרסו אם ימשיכו להעמיס מיסים.
  • רוצים לקחת רק מעל סכום מסוים לא הכל (ל"ת)
    גדי 18/12/2024 21:57
    הגב לתגובה זו
  • איזה גיבוי צריך משרד עו'ד או רו'ח? עליות במחיר הקפה? (ל"ת)
    א 18/12/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
  • נו באמת 18/12/2024 19:07
    בזמן ששכיר מקבל ימי מחלה, ימי חופשה דמי אבטלה, עצמאי צריך לממן את כל זה מכספו האישי. אף אחד לא משלם לו על זה ולכן חוסף כסף בחברה בדיוק לדברים האלו ולהתפתחות עיסקית. במצב כזה כולם יעדיפו להיות שכירים וליפול על המדינה כשיש קורונה, מלחמה וכל החרא שהמדינה הזו מאכילה אותנו
  • 4.
    דן 18/12/2024 16:17
    הגב לתגובה זו
    עשירים כבר עשיתם. דיבידנד לחלק בתנאים שלכם. לא יקרה כלום להם.
  • 3.
    אליאס 18/12/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל הכסף נבזז ע"י ההנהגה החרדית הארורה
  • 2.
    אלי 18/12/2024 14:55
    הגב לתגובה זו
    הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים, לא מי שמשלם אותם
  • 1.
    חוק מסובך מאד 18/12/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    רק למי שיש לובי מקבל הקלות ? מי דואג לחברות הקטנות ? איפה חברי הכנסת ?
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.