מנכ"ל רשות המיסים על הרווחים הכלואים: "יש פה צד שרק רוצה ורוצה"

הדיון בוועדת הכספים על החוק, שמעורר את התנגדות לשכות עורכי הדין ורואי החשבון, ננעל לאחר שנציגי האוצר איימו למשוך את הצעת הפשרה ולחזור לנוסח המקורי; ברשות המיסים תקפו את הלוביסטים שמסרבים לגלות גמישות

חוק "הרווחים הכלואים", ממשיך לעורר דיונים סוערים והיום פוזר הדיון בוועדת הכספים לאחר שבאוצר אימו כי יחזרו מהפשרות שהושגו, בצל חוסר הנכונות של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון להתפשר.

הדיון היום עסק במעמדן של השותפויות בחוק "הרווחים הכלואים", שמבקש להשוות את המיסוי של עצמאיים לזה של שכירים. בשלב מסוים הדיון התלהט ושי אהרונוביץ'  מנהל רשות המיסים, תקף בחריפות את נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון שמנהלים בתקופה האחרונה קרבות ארוכים נגד החוק. "אתמול היינו עד אמצע הלילה בשיחות, כדי לתת וללכת לקראת, בצורה שלא חשבנו  מלכתחילה. ואנחנו מוכנים ללכת לקראת,. אבל יש פה צד שרק רוצה ורוצה, וכל דבר אצלו זה המשא ומתן הבא. הוא לא רוצה לשלם מס, כי הוא רוצה קופה", קרא אהרונוביץ'.

שי אהרונוביץ'. קרדיט: פוטו מרסלו.

הדברים החריפים והתגובה של נציגי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון הובילו את אהרונוביץ' לאיים, כי יחזור בו מהפשרות שהושגו עד כה. בשלב זה התערב ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הוועידה, ופנה לנציגי האוצר בשאלה האם הם אכן מעוניינים למשוך את החוק. בתגובה לכך שנציג השר אמר שבכוונתם לחוזר מהפשרות שהושגו, נעל אזולאי את הדיון.

האוצר נכנע לבעלי האינטרס

בחודשים האחרונים מנהלים רואי החשבון ועורכי הדין, ועוד שורה של גופים, מלחמת חומרה בחוק הרווחים הכלואים. האוצר דרש 2% מס על הרווחים הכלואים שלא חולקו כדיבידנד וזאת כדי לגרום לגופים שמחזיקים ברווחים נצברים שלא חולקו (רווחים כלואים) לחלק דיבידנד ולשלם מס על הדיבידנד. המטרה הייתה לייצר שוויון מיסוי בין  המס על השכירים במשק, למס שכר של עצמאיים (רו"ח, עו"ד, רופאים ועוד) שמקבלים את שכרם דרך חברות ושותפויות (שבבעלותם) ובכך משלמים מס של 23% ולא מס של עד 50% כמו כל שכיר רגיל. 

אלא שבהדרגה האוצר הניף דלג לבן. רואי החשבון ועורכי הדין שהם בעצמם נהנים מפרצת המס הזו, התנגדו בתוקף להטלת המס, ויצרו בדיונים בשבוע האחרון פרצות רבות. המתווה המוצע כעת הוא בחירה בין מס של 2% על רווחים כלואים ( עם הקלות רבות) לבין חלוקת דיבידנד שנתי של 6%-8% מהרווחים הכלואים המצטברים ובכך יינתן פטור מהמס. 

גופים אלו יוכלו לעבור בין האפשרויות, אך המעבר יהיה כנראה מוגבל למספר פעמים או אחת למספר שנים. הבשורה לרואי החשבון ועורכי הדין היא שלמרות שהם יישארו במתווה הראשון - של מס מלא על רווחים כלואים, המס יחושב רק ברווחיות שעולה על 25%. זה שיעור רווחיות מאוד גבוה וזה אומר שיהיו הרבה משרדים של רואי חשבון ויועצי מס וגופים אחרים שיתחמקו ממס כי חלק גדול מההכנסות שלהם מנותב לשכר של שותפים וההוצאות האלו מורידות את הרווח ואת הרווחיות. לא ברור למה נקבע הרף של 25%, אבל ברור שהוא יקטין דרמטית את חבות המס של הגופים האלו. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שמש9 18/12/2024 22:23
    הגב לתגובה זו
    רשום המיסים רוצה למעשה לרוקן מתוכן את המושג חברה בעמ שזה בדיוק מה שהיא מאפשרת לעשות לשלם מס חברות ולהשאיר את הכסף בחברה למטרות עתידיות
  • 8.
    דיי עם התירוצים למסות את הרווחים (ל"ת)
    גדי 18/12/2024 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    YL 18/12/2024 19:53
    הגב לתגובה זו
    רשות המיסים בכח דוחפת את העצמאים לגלות יוזמה ו להעלים מס לי אן ספק לא ניתן לנהל משק יצרני עם עוצמת מיסים ש כזו ש היה ברור העול של *****הפרזיטים בחסות הממשלה**** גדול מ הוצאות המלחמה ש בחלקה הגדול מגיעה כ מענק תמיכה מ ידידתנו ארצות הברית ולכן המלצתי חובה להתיעץ דחוף עם מומחי מס להוצאת כספים מ הארץ עד לשפיות שתחזור ב***** עזרת השם****
  • 6.
    שחיתות ברשות המיסים (ל"ת)
    דוד מ 18/12/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קבלן 18/12/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    את הכסף שאני שומר כגיבוי לעסק במקרה של אירועים לא צפויים כמו מלחמה, קורונה, אינטיפאדה ובכלל כל הוצאה רצינית לא מתוכננת, גם את זה הם רוצים להכניס את היד לכיס ולעשות את העסקים פה בארץ עוד יותר בתלי אפשריים. זו גזילה, אין מילה אחרת. הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים. תנו להרוויח! תנו לנו אוויר. במקום זה חונקים אותנו וכמובן שזה מתגלגל לצרכן בצורה של יוקר מחייה בלתי אפשרי. אפשר לדחות סליחה של כביש עד שהמשק יתייצב אבל עסקים יקרסו אם ימשיכו להעמיס מיסים.
  • רוצים לקחת רק מעל סכום מסוים לא הכל (ל"ת)
    גדי 18/12/2024 21:57
    הגב לתגובה זו
  • איזה גיבוי צריך משרד עו'ד או רו'ח? עליות במחיר הקפה? (ל"ת)
    א 18/12/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
  • נו באמת 18/12/2024 19:07
    בזמן ששכיר מקבל ימי מחלה, ימי חופשה דמי אבטלה, עצמאי צריך לממן את כל זה מכספו האישי. אף אחד לא משלם לו על זה ולכן חוסף כסף בחברה בדיוק לדברים האלו ולהתפתחות עיסקית. במצב כזה כולם יעדיפו להיות שכירים וליפול על המדינה כשיש קורונה, מלחמה וכל החרא שהמדינה הזו מאכילה אותנו
  • 4.
    דן 18/12/2024 16:17
    הגב לתגובה זו
    עשירים כבר עשיתם. דיבידנד לחלק בתנאים שלכם. לא יקרה כלום להם.
  • 3.
    אליאס 18/12/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל הכסף נבזז ע"י ההנהגה החרדית הארורה
  • 2.
    אלי 18/12/2024 14:55
    הגב לתגובה זו
    הצד שרוצה ורוצה זה רשות המיסים, לא מי שמשלם אותם
  • 1.
    חוק מסובך מאד 18/12/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    רק למי שיש לובי מקבל הקלות ? מי דואג לחברות הקטנות ? איפה חברי הכנסת ?
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.