השקעות פרה-סיד בחברות סטארט-אפ הן הכסף הראשון שמושקע ביזמים, המאפשר להם להקים סטארט-אפ חדש. הן עסקאות מאתגרות למדידה ותיעוד, אלו השקעות בהיקפים קטנים, שעוברות מתחת לרדאר ואינן מדווחות לגופי מחקר או בתקשורת.

לראשונה, מתפרסם דוח על מצב השקעות הפרה-סיד בישראל הסוקר את הפעילות בשנה שחלפה. הדוח הופק ידי קרן ותוכנית ההאצה Fusion, והוא מתמקד בהשקעות הון-סיכון ראשונות בחברות סטארט-אפ ישראליות. הדוח מבוסס על נתונים שסופקו על-ידי 54 משקיעי אנג'ל פעילים ששיתפו מידע על 190 עסקאות, ו-31 קרנות סיד ופרה-סיד המשקיעות בישראל, ששיתפו מידע על 110 עסקאות. זאת בנוסף למידע פנימי שנאסף ב-Fusion ב-12 החודשים האחרונים, המתעד פעילות של יותר מ-900 צוותים ישראלים בשלב הפרה-סיד.

מהדוח עולה כי בעקבות פרוץ המלחמה 56% מהאנג'לים לא השקיעו כלל במהלך הרבעון האחרון של 2023, כך גם 55% מהקרנות עצרו השקעות פרה-סיד באותה תקופה. בנוסף, 29% מהאנג'לים ו-55% מהקרנות דיווחו שסטארט-אפים חדשים גייסו הון לפי שווי נמוך לעומת עסקאות שנעשו בחברות חדשות בשנה לפניה.

בעקבות חוסר יציבות פוליטי ובטחוני שמדינת ישראל נקלעה אליו בשנה האחרונה, כ-80% מהחברות החדשות שנפתחו נרשמו כחברה אמריקאית במדינת דלאוור. המהלך צריך להדאיג את רשות המיסים בישראל, שלא תוכל למסות את החברות בעת מכירת הסטארט-אפ.

• המשטרה שהכחישה את השימוש בפגסוס נתפסה בשקר, הפרקליטות והשופטים עוזרים לטייח. זה לא יכול להימשך
• אנג'ל מתייעלת: תמכור ציוד ב-12.3 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קשה יותר לגייס הון על בסיס רעיון ומצגת, 54% מהקרנות ו-71% מהאנג'לים השקיעו במיזם רק לאחר הוכחת היתכנות (PoC) או בשלבים בשלים יותר. עוד עולה מהדוח של פיוז'ן, כי 57% מהשקעות האנג'לים בשנה שחלפה, היו מתחת ל-100 אלף דולר פר עסקה, ו-35% מהאנג'לים שרשמו צ'קים השקיעו פחות מ-50 אלף דולר פר עסקה. לעומתם 65% מהקרנות דיווחו על השקעות בין 500 אלף למיליון דולר פר עסקה.

65% מהאנג'לים לא השקיעו ביותר מ-2 סטארט-אפים בשנה החולפת ו-45% מהקרנות השקיעו ב-2 עד 4 חברות בשנה החולפת. בדומה לארה"ב כ-80% מהעסקאות נעשו עם מנגנון SAFE (ללא הערכת שווי של הסטארט-אפ בעת ההשקעה), ששווי החברה יקבע בשלב מאוחר יותר. מרבית המשקיעים מצפים ששווי החברה יגיע ל-15-20 מיליון דולר בסיבוב הסיד.

משקיעי אנג'ל נוטים להשקיע כקבוצה, 72% מהם השקיעו לצד 3-4 משקיעי אנג'ל נוספים, ונמנעו מלהיות המשקיע היחיד בחברה. רק 40% מהם מעוניינים להוביל את הסיבוב ורק כ-3% לא ישקיעו כלל אם הם לא מובילים. מצד הקרנות, 26% השקיעו כקרן יחידה בסיבוב, ו-55% מהקרנות צירפו 1-2 קרנות נוספות לסיבוב.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

עוד סוקר הדוח כיצד יזמים ישראלים בשלבים המוקדמים ביותר מגייסים את הכסף הראשון - פרה-סיד של מאות אלפי דולרים ועד מיליון וחצי דולר. מרבית הסבבים כוללים השתתפות של לפחות קרן הון-סיכון אחת, שבדרך-כלל תוביל את הסיבוב (תקבע את התנאים בעסקה) ולעיתים תצטרף אליה עוד קרן. מרבית האנג'לים יעדיפו להצטרף לסיבוב כזה, בצ'קים בהיקפים קטנים.

עמית שכטר, מצוות ההשקעות של קרן Fusion, שהוביל את כתיבת הדוח: "במסגרת הדוח אנו שמים זרקור על קטגוריה שאינה מקבלת במה בניתוח תעשיית הסטארט-אפים, סבבי פרה-סיד בהיקפים של מאות אלפי דולרים ועד 1.5 מיליון דולר. בכל שנה מאות צוותים ישראלים מגייסים 'מתחת לרדאר' סיבובי פרה-סיד, כדי להשתמש במימון לייצור הוכחת היתכנות למוצר אותו הם רוצים להביא לשוק, ולהגיע למכירות ראשוניות. פעילות ראשונית זו משמשת כ-סיגנל מהותי לקרנות המוסדיות הגדולות יותר, הבוחנות את השקעות ההמשך במיזם. לכן ראינו ב-Fusion חשיבות להציג לראשונה תמונה של פעילות ההשקעות בפרה-סיד".

קרן ותוכנית ההאצה Fusion משקיעה בסטארט-אפים ישראלים בשלבי הפרה-סיד ומנהלת כ-30 מיליון דולר. הקרן הוקמה בשנת 2017 על ידי גיא קצוביץ' ויאיר ורדי, ביצעה 120 השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בפחות משבע שנים, ומבצעת 20-30 השקעות חדשות בשנה. בין חברות הפורטפוליו נמנות: Agora, DigitalOwl, Base.ai, Innplay Labs, Hoopo ועוד. מעל ל-35% מחברות הפורטפוליו של פיוז'ן מובלות על ידי נשים מייסדות.