הבחירות לרשויות המקומיות - כל מה שצריך לדעת
בשבוע הבא תיערכנה הבחירות לרשויות המקומיות ונראה שהמלחמה דחקה אותן - מסיבות מובנות או שלא - אל מתחת לרדאר. ההנחה הרווחת היא שרוב ראשי העיריות צפויים לשמור על כוחם וככל הנראה הם אף ביצרו את מעמדם בתפקיד לעוד קדנציה אחת לפחות, זאת לאחר שהמלחמה איפשרה להם להפגין ביתר קלות את יכולותיהם כמי שאמונים על הביטחון במרחב העירוני בו חיים התושבים. ראשי הערים דאגו למיגוניות, מקלטים, שיחות עם התושבים, רווחה ברשויות שפונו והם במקרים רבים היו הסמכות העיקרית שטיפלה בתושבים בתקופה הזו.
צפי לשיעור הצבעה נמוך
מעמדם של ראשי עיריות ורשויות התחזק וזה דווקא מוביל לצפי לירידה באחוז ההצבעה כי לכאורה "הבחירות סגורות". אל תתפלאו אם בבחירות האלו יהיה שפל חסר תקדים. רוב ראשי הערים שינו את הקמפיינים שלהם מכאלו שמתמקדים בראשות לכאלו ששמים את הכוח האלקטורלי במרכז, כלומר לצבור כוח כמה שיותר גדול במועצה, בדיוק כמו המנדטים בכנסת. כך בעצם הפך הפתק הצהוב, הנושא את שם המועמד לראשות המועצה, לפתק שפחות חשוב מהפתק הלבן, הנושא את שם הרשימה למועצת הרשות המקומית.
אם תעצרו ברחוב אנשים באופן רנדומלי ותשאלו אותם אודות דמויות בפוליטיקה הארצית, הם כנראה יידעו לתת לכם שמות של לפחות 15-20 שרים ו/או חברי כנסת. מנגד, אם תשאלו אותם על שמות חברי המועצה בעירם ו/או מחזיקי התיקם שבה, תגידו תודה אם תזכו לקבל 3 שמות. אבל זה לא באשמתם. ערוצי התקשורת של ה"מיינסטרים" עוסקים מסיבות מובנות באירועים פוליטיים שנוגעים לכלל האוכלוסייה במדינה ולא לפוליטיקה המקומית. כך נוצר מצב שבו גם אם יש רצון לחפש מידע אודות מבנה המועצה ברשות בה גר אדם, זה לא כזה פשוט ולא הכי מובן.
כך גם קורה מצב שבו לתושבים קשה לערוך הפרדת סמכויות בין הפוליטיקה הארצית ולפוליטיקה המקומית - מה שגורם לניתוק כמעט אבסולוטי ממה שנעשה באמת בסביבה בה אנו חיים. זה תוצר של חוסר נגישות למידע לאור העובדה שאין מספיק כלי תקשורת המסקרים את הנעשה ברשויות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברשויות קטנות. אגב, קריאות רבות נשמעות בעבר לצמצום ריבוי הרשויות השונות, במיוחד בגוש דן מאחר שהבעיה המרכזית שהועלתה הייתה הקושי בקבלת החלטות בפרויקטים מטרופוליניים כאשר צריך לבצע התאמות לכל גחמה של כל רשות גדולה כקטנה.
- הפסיד בבחירות - אבל זכה בתביעה בבית המשפט
- המטרו והרכבת הקלה לא יקלו על מצוקת החניה בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות המקומית חשובה לכם יותר ממה שנדמה לכם
לא הרבה יודעים, אבל ההחלטות והפעילויות שמבצעת הרשות המקומית משפיעות על חיי התושבים פי כמה וכמה מההחלטות שמתקבלות בירושלים. אבל זה עדיין לא מניע את התושבים לצאת אל הקלפיות ולהשפיע ישירות על איכות חייהם וסביבת המגורים שלהם.
הרשות המקומית היא זו שתדאג לחינוך של ילדיכם ותתווה את המדיניות, היא זו שתתכנן את צירי התחבורה באזור מגוריכם והיא זו שתחליט מה לעשות עם אחת ההוצאות הגדולות ביותר של משקי הבית בישראל - הארנונה. בנוסף היא תקבע גם את אופי הבנייה ותשפיע על הכיס של כל אחד מכם על ידי החלטות נדל"ניות ופרויקטים של התחדשות עירונית שהיא תדחוף בתחומה.
בהקשר זה ישנה נקודה חשובה שצריך לשים עליה דגש. חברי המועצה ממלאים את תפקידם בהתנדבות מלאה וללא שכר. נבחרי הציבור היחידים שמקבלים שכר על עבודתם הם ראש הרשות וחלק מסגניו (לא כולם). כך נוצר מצב מעוות בו אנשים אמידים לרוב יכולים להרשות לעצמם להתמודד למועצה היות שהם בדרך כלל לא צריכים לדאוג לעצמם למקור פרנסה במשרה מלאה. גם אלו הנאלצים לעבוד במקביל להתנדבותם בעירייה ימלאו את תפקידם הציבורי באופן חלקי בלבד בשל העובדה שהם נמצאים ברוב שעות היום בעבודתם, וכך גם נפגע השירות הציבורי.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- קבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
הבחירות המוניציפליות הן לא "עוד בחירות" כפי שהורגלנו בשנים האחרונות בפוליטיקה הארצית. לבחירות הללו ישנה באמת השפעה על אורחות החיים של כלל התושבים. דווקא בגלל הסיבה הזו ישנם לא מעט גורמים בעלי אינטרסים המנסים לתפוס עמדות כוח בתפקידים הללו, מה שיוצר לא פעם אחוז שחיתות גבוה ברשויות המוניציפליות לעומת הפוליטיקה הארצית. מכאן החשיבות של הבחירות הללו - אי-הצבעה היא לא רק אי-שיפור רמת החיים, אלא שבמקרים רבים אי-הצבעה עלולה גם להביא בהכרח לירידה ברמת החיים.
הקרבות הבולטים
בעיר הגדולה בישראל - ירושלים - ישנו רק מועמד אחד לתפקיד ראש העיריה והוא ראש העירייה המכהן משה ליאון. מכיוון שמדובר במועמד יחיד הוא ימצא את עצמו מתמודד מול "הפתק הרוק". הפתק הירוק הוא בעצם פתק של התנגדות למועמד היחיד ובמידה שיש יותר קולות לפתק הירוק, אזי המועמד לא יזכה בתפקיד והמועצה הנבחרת תבחר בעצמה ראש אחר לרשות המקומית. מה שכן, לליאון ישנו מאבק על כוחו המנדטורי במועצת העיר והוא נאבק להגדילו על מנת לצבור כוח רב יותר כראש עירייה.
בתל אביב ניצבים מספר מועמדים מול ראש העירייה המכהן רון חולדאי אך ניתן להעריך בזהירות כי המועמדת היחידה שמצליחה במובן מסוים להוות איום עבור חולדאי היא ח"כ לשעבר אורנה ברביבאי. ברביבאי התפטרה מהכנסת בקיץ האחרון כאשר הודיעה על ריצתה ללראשות עיריית תל אביב אך נדמה כי כוחו של חולדאי חזק מספיק כדי לגבור עליה די בקלות. נקודה נוספת היא שחולדאי כבר הודיע על כך שאסף זמיר, שהתמודד מולו ב-2018 והפסיד, יהיה מספר 2 שלו ויחליפו לאחר 4 שנים בתפקיד.
בחיפה ישנו קרב מעניין. ראשת העירייה המכהנת עינת קליש-רותם לא זכתה לפופולאריות רבה בקדנציה החולפת בעיקר לאור טענות על היעדר טיפולה בבעיית חזירי הבר המסתובבים ברחבי העיר. ראש העירייה הקודם יונה יהב כבר הודיע על ריצה מחודשת לראשות ורבים מאמינים כי סיכוייו לחזור אינם מבוטלים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
