המפקח לבנקים: ליזום הקלות ללקוחות במצוקה, לדחות הלוואות ומשכנתאות
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עסקים רבים נסגרו ואנשים רבים נותרו ללא עבודה ומתקשים להחזיר את ההלוואות שלהם - בין אם מדובר בהלוואה רגילה או במשכנתא. לאחרונה הוציא המפקח על הבנקים מכתב לבנקים בו הוא מבקש "לנהוג ברגישות מוגברת בממשק עם הלקוחות בעקבות המצב הביטחוני המורכב, ליזום הקלות ככל הניתן ללקוחות הנמצאים במצוקה, לשמור על רציפות במתן שירותים באופן הולם ומקצועי ולנהל את מכלול הסיכונים הפיננסיים אשר ייחודים לתקופה זו". הפיקוח על הבנקים קרא לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להמשיך ליזום צעדים נוספים שיסייעו ללקוחותיהם להתמודד עם השלכות המלחמה בהיבט הפיננסי, לצד חבילת ההטבות וההקלות שכבר ניתנו. הוא דורש לתת הקלות בדחיית הלוואות ומשכנתאות, להקים קרנות להעמדת הלוואות גישור ללא ריבית, פטור מעמלות עו"ש, הגדלת מסגרות אשראי ועוד. כמו כן, החלה בדיקה בנוגע לשימוש לרעה בכרטיסי אשראי ופרטי חשבון בנק של נפגעי המצב הביטחוני. לגבי הגבלות על חשבונות שיקים – מהפיקוח נמסר כי "אנו פועלים כדי לסייע בנושא הגבלות על שימוש בשיקים לאוכלוסיות בסיכון גבוה, הן בצפון והן בדרום, וכן למגויסי צו-8 לשירות מילואים, מועד ואופן ההקלה יפורסמו בקרוב". במקביל, ניתן היתר למערכת הבנקאית להפעלת שירותים בנקאיים בשעת חירום ובכלל זה הפעלת סניפים ניידים, ואפשרות למתן שירותים בנקאיים בסיסיים ללקוחות הבנקים באמצעות סניפים, קבועים או ניידים, של בנק אחר. המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי: "מצב החרום הביטחוני בו נמצאת מדינת ישראל משפיע רבות על אזרחי המדינה ובכלל זה על ממשקי הלקוחות עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. אנו פועלים במרץ רב מתחילת המערכה כדי לוודא שהמערכת הבנקאית תמשיך ברציפות תפקודית ובמתן שירותים בנקאיים חיוניים, תוך רגישות מוגברת לצורכי הלקוחות והקשיים עמם הם מתמודדים. לצורך כך נקטנו במספר צעדים שיש בהם כדי לסייע ללקוחות שנפגעו ואנו ממשיכים לשקוד על מציאת פתרונות נוספים. הפיקוח על הבנקים יעשה ככל שלאל ידו כדי לגבש פתרונות מגוונים ויצירתיים ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להקל, ולו במעט, על לקוחות המערכת הבנקאית ומשפחותיהם בתקופה מורכבת וכאובה זו". החשב הכללי הודיע היום על הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה. להלן פירוט הצעדים:
1. דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה. 2. התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה. 3. הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022. כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ל-7 בדצמבר 2023.
- 4.גולדפינגר 13/10/2023 14:53הגב לתגובה זוהיכן ההשתתפות של הבנקים במאמץ המלחמתי? בעוד 3 חודשים הם שוב יציגו רווחים אסטרונמים מעמלות ומרוחי ריבית שלא לדבר על שער הדולר שנושק ל-4 ש"ח!
- 3.גולדפינגר 13/10/2023 14:51הגב לתגובה זומדוע הוא "מבקש" מדוע לא להוציא הנחיה שמקפיאה את הריבית ל 30-60 יום!
- 2.כלכלן 12/10/2023 10:14הגב לתגובה זובמלים, לא רגישות ושום מוגברת.
- 1.הבנקים 12/10/2023 10:01הגב לתגובה זוהם החלה הכי גדולה של הכלכלה שלנו. מעטיי מעט מרויחים מיליונים, על חשבון הציבור

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.